יום הזיכרון ויום התקומה

מספר יהודים הלכו ברחובות שכונה א' בעיר באר שבע להנאתם. אלה שלפתע נשמע צפירת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. היהודים שנזכרו בכל אחיהם שנרצחו על קידוש שמו יתברך ויתעלה ועמדו מהליכתם תוך כדי שהם מתאחדים עם זכרם. בזמן בו הם מתאבלים על אחיהם, הגיעו למקום גם בני הדודים.

לא, לא מדובר בבני הדודים מאותה האמא. היו אלו בניו של ישמעאל. הערבים החלו לקלל ולצחוק על קבוצת היהודים המתאבלת על גלות השכינה. היהודים נשארו בשלהם. מרכינים ראש – אנחנו בגלות.

אבל כאן עדין לא נגמר. כאשר נגמרה הצפירה, הבינו היהודים – "גם הצרות וחילול השם הגדול יכולים להיפסק". מיד, "התנערי מעפר קומי". הנערים השתמשו בידיהם ורגלים כפי שראוי לבניו של יעקב. "איש תם יושב אוהלים" – ת"ם ראשי תיבות: תג מחיר.

היהודים הכו את הערבים מכות נמרצות. שנים מהערבים נפצעו.

אף פעם לא חשבתי שיהודים לא נוסעים משם.

אשמח למידע

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)