צריך כמובן גם "לשם שמיים" בעצם ההתנדבות.

כמו כן, צריך להיזהר מאד עם המשמעות של "כדרך להכרת בחורים". כלומר: לא להתרועע עם כל מי שרואים וליצור אוירה של תערובת בין הבנים לבנות, בתקוה שתמצאי מישהו מהם, ובינתיים תכשילי את כל השאר..

אבל באופן של שימת לב, בצניעות הראויה, אם את רואה שם מישהו שנראה לך שייך, מתוך מהלך העבודה, ואז לנסות להתענין קצת יותר - זו דרך לגיטימית לענ"ד. 

ובלבד שכל בירור כזה, אם מגיע, הוא "מוכוון מטרה", ואם רואים שלא שייך - שומרים מרחק כראוי.

אנשים שמסתובבים במקומות כאלה בד"כ איכותיים יותר - גם ובעיקר בגלל עצם העובדה שהם מתנדבים וגם מסיבות נוספות.

רעיון מעולה!!

והלוואי וכולם יבינו יום אחד

שלשבת על ספסל  ולראות את שולחן השבת שלך לא מקדם לשום מקום... חוץ מדיבורים בעלמא..

כשבנאדם פועל, עושה, אפשר להכיר אותו הכי טוב! בלי לדבר מי אני ואיך אני..

יאללה מרימים את הכפפה??

אפשר לראות את התכונות הטובות שבאנשים, בצורה טבעית, איך שהם מתנהגים.

בליינד דייט זה ממש לא אטרקציה...

בתור אחת שמתנדבת כבר מספר שנים בעמותה מסויימת, אני רואה מסביבי שב"ה, הרבה פעמים יוצא מזה משהו טוב, חבר'ה מכירים בתוך המסגרת הזאת של ההתנדבות, ולעיתים  אף יוצא מזה חתונה.
אבל ישנם כמה דברים חשובים-

א. לא להגיע למסגרת ההתנדבות, בגלל הסיבה הזו.

מדוע? אצלינו למשל, זה עבודה עם חניכים, בני אדם. כשאתה לא שם לגמרי בשבילם, בצורה אמיתית וטוטאלית, ואתה מונע מעוד סיבות- הם כ"כ מרגישים את זה. גם אם אתה חושב שלא. זה גורם לך לפעמים רמה ירודה יותר של הטיפול בחניכים, לפעמים בלי ששמים לב, ודווקא בגלל שכולם מונעים מתחושת שליחות ועשייה, ויש אווירה כזו מיוחדת- אנחנו קצת שוכחים את העיקר, מתחברים לחבר'ה, והחניכים יכולים ממש להיפגע מזה. גם כי הזמן שלנו לא מוקדש כולו להם, וגם כי הם מרגישים שאתה לא שם בשבילם. (ויצא לי לדבר עם המון חניכים שפרסו בפניי את הטענות האלה)

ב. במסגרת התנדבות, הרבה יותר קל להיסחף.. כמו שכתבתי, כולם מונעים מתחושת שליחות ובאמת האווירה מיוחדת אבל אז, אנחנו קצת מתרצים לעצמינו, שזה בסדר, כל החבר'ה, והיחד.. ולפעמים זה יכול להגיע למקומות שלא רצינו להיכנס אליהם ( אני מגיעה מחברה מעורבת, אז אני לא מדברת על העניין שיש רע בזה שזה חברה מעורבת, אלא שיכול להיות שאפילו ניסחף בקטע של צניעות בלי לשים לב, או שנשחנ"ש עם כל אחד יותר ממה שהיינו רוצים, וזה סתם שוחק.)<--- ושוב, אני לא נגד חברה מעורבת, אבל לפעמים הגבולות הדקים שנמצאים בחברה מעורבת קצת מיטשטשים במסגרת התנדבותית, בדיוק בגלל שהרבה שם איכותיים ואנחנו נותנים לעצמינו רשות ולגיטימציה שזה בסדר.

ג. אני חושבת, שבאמת אתה צריך לברר לעצמך מדוע אתה באמת מגיע לשם? האם בגלל ההתנדבות המסויימת? או בגלל הסיכוי להכיר? ז"א- מה העיקר?   כי כשאתה מונע יותר מהאפשרות להכיר ולא מעצם ההתנדבות, הערך שלך יורד, גם בעיני עצמך וגם בעיני אחרים. שמים לב לדברים האלה.

ובאמת בתור אחת שבמסגרת הזו כבר כמה שנים, אני עצמי לא ארצה לצאת עם אף אחד שאני מכירה במסגרת ההתנדבות. כמה שכולם שפיצים ובאמת איכותיים, זה תמיד מרגיש לא שייך ולא לעניין. ( הציעו לי, ופשוט סירבתי)

דבר אחרון, יש כמה זוגות שהתחתנו או יוצאים יחד והם מתוך המסגרת הזו, אבל הרבה פעמים ואני ארשה לעצמי לומר אפילו לרוב, בגלל שאני רואה מהצד ומכירה גם את אותם זוגות באופן אישי, אני מרשה לעצמי לומר (וחלקם גם מודים בזה) שחבר'ה שיוצאים מתוך המסגרת הזו, לפעמים הערך של ההתנדבות שלהם, והנתינה,באמת יורד. אפילו מבחינה מעשית, ובמיוחד מבחינה רוחנית ומחשבתית. זה יותר להתעסק בקשר מאשר להתעסק בהתנדבות.
וזה מובן, אבל לא בכל הגילאים ולא בכל המקרים.
פשוט צריך להגיע בצורה בוגרת לדברים האלה, לדעת שזה לא העיקר וככה- הכל יהיה בעל ערך חזק יותר, גם הקשר שיוצא, אם יוצא, מתוך המסגרת הזו של ההתנדבות.

סליחה על החפירה הארוכה...
ובהצלחה רבה רבה!!

לא לגיטימי.

אם המטרה היא מראש להכיר בחורים.

איפה פה בדיוק ההתנדבות? זה נשמע נטו בשביל עצמך.

בוא נגיד, אם יש התנדבות מסויימת שאת אוהבת לעשות אותה, חושבת שהיא חשובה, מאמינה בה וכו' וכו', ואיפה שהוא באחורי השכל יושבת לך מחשבה שאולי גם יצא מזה משו (תצאי עם מישו) אז ניחה.

בחיים יש עיקר ויש תפל..

כשאת באה להתנדב העיקר הוא לתת לאחרים..

בואי ברוח טובה בשביל אחרים..

ואולי אולי..גם יצא מזה משהו שהוא תפל לעומת העיקר

אל תבואי מלכתחילה עם מטרה כזו, זה פוגע ברוח ההתנדבותית..

וסטטיסטית..קורה..שמידי פעם יש חתונות...קו לחיים..שמחה לילד..ושות'..

הדרך הטובה להכיר בני זוג פוטנציאליים היא בדרך הטבעית של החיים. במקום העבודה, הלימודים, ההתנדבות או כל פעילות אחרת.

לאין שיעור עדיף על פני בליינד דייטים מביכים ומתסכלים.

ובהחלט לגיטימי להתנדב, או לעשות כל דבר שהוא, מטעמים מורכבים ומשולבים ולא רק מסיבה אחת.

התנדבות עם רצון לתת וגם לקבל היא דבר נפלא.

בהצלחה. 

התנדבות זה שונה מעבודה או כל פעילות אחרת.

בהתנדבות יש מטרה- ההתנדבות!! הלתת, לאחרים. שם, מה שאתה מקבל זה ההתעלות הרוחנית\ הנפשית או המילוי והמיצוי העצמי.

כאשר אתה מגיע למסגרת התנדבותית בידיעה ובכוונה תחילה, לאמצעי להכרת בחורים( וממה שהכותבת כאן גם כתבה, סיבת ההיכרות היא הסיבה שלשמה תכנס למסגרת הזו) זה פשוט מוריד מהערך שלה. לגמרי.
ומהערך של הנתינה עוד יותר.

אם זה קורה על הדרך, ניחא.
אבל ברגע שזה העיקר - הנתינה וההתנדבות לא שווה כמות שהיא אמורה להיות.
ואם, כמו שאמרתם, החבר'ה בהתנדבויות, הם באמת איכותיים(והאיכות מגיעה מהרצון האדיר לתרום והרצינות שלהם בעניין) אז למה שהם ירצו להכיר מישהי שלא באותו ראש כמוהם? הם ירצו גם כן בחורה איכותית שבאה למטרה ההתנדבותית. (וזה, אני אומרת מתוך ידע, שדיברנו על זה בינינו המתנדבים\ מתנדבות)
ובאמת, רואים מי מגיע בשביל איזה סיבות. זה דברים שממש שמים לב אליהם.

מניעים אנושיים הם מגוונים ומורכבים, החל מרצון ל"התעלות רוחנית" וכלה ברצון למצוא חברים או בני זוג.

החשוב הוא איך הם ממלאים את המשימה שנטלו על עצמם.

כשאתה מגיע במטרה ברורה של "להכיר" בד"כ רמת הביצוע של המשימה שלקחו על עצמם לא תהיה גבוהה. כי הם יפספסו את הנק'.

ושוב, אני מכירה הרבה שכן יצאו והתחתנו, אבל לבוא מלכתחילה בשביל זה, זה ב"ד באמת מוריד את הרמה.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.