כל עוד מדברים על הלכה פשוטה.

יש כאלו שמחמירים יותר כאורח חיים יוצר צנוע. ויש מקום לזה.

אין אף רב שמתיר זאת.

ורק שתהיה בענין שלדעת דעת הגר"מ אליהו שמותר לאישה כאשר היא לבד בבית ללבוש מכנס טרנינג בצבע שנשים לובשות, ואין בזה משום "לא ילבש".

בהנחה שזה נכון, מדובר שם על :

א. רק טרנינג.

ב. בצבע שנשים לובשות.

ג. לא מוזכר שם חולצה קצרה.

אולי זה נשמע כהבדלים שוליים אבל זה לא.

כאלה שכן..

לא אמרתי שכולם...

וסתם אם כבר הבאת דיון בחולצה קצרה אז תקרא את הדבר הבא..

חולצה קצרה
אני מניח שהשאלה מתייחסת לחולצה עם שרוולים מאוד קצרים בנוגע לבנות.
השולחן ערוך (אבן העזר סימן קט"ו סעיף ד´) כותב "איזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הם הדברים שאם עשתה אחת מהם עברה על דת יהודית... טווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם (ורגילה בכך)". מקור הדברים הוא בגמרא במסכת כתובות (עב. יוצא שבזמן הגמרא הייתה בעיה חמורה של צניעות כאשר אשה התלבשה בצורה שרואים את ה"זרוע" שלה, עד כדי כך שהבעל יכול היה לגרש את אשתו במצב כזה בלי לשלם לה את כסף הכתובה..
איזה חלק ביד נקרא "זרוע"? אם הכוונה רק לחלק העליון ביד שמהמרפק לכתף נראה שאפשר להסתפק בחולצה קצרה יותר, אולם אם מדובר בחלק שמהמרפק עד לכף היד נראה שאשה צריכה ללבוש אך ורק חולצות עם שרוולים ארוכים.
המשנה במסכת אהלות (פרק א´ משנה ח´) מונה את 248 האיברים שבאדם וביחס לאיברים שנמצאים ביד אומרת: "בפיסת היד ששה בכל אצבע שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע". יוצא מהמשנה שהחלק העליון ביד הוא הזרוע ולכן אין חיוב ללכת רק עם שרוולים ארוכים. לגבי המרפק יש מחלוקת ויש הסוברים שצריך לכסותו היות ועצמות הזרוע נכנסים במרפק.
גם אם נקל בעניין ולא נצריך שהמרפק יהיה מכוסה עדיין יש להקפיד ללבוש חולצה שתכסה את המרפק כדי שהזרוע לא יהיה מגולה כל פעם שמרימים את היד.

להגיד שכולם מתירים, כמו שהוא אמר, זה חוסר אחריות משווע.

רק מי שפשוט שונא צניעות יכול להגיד את זה ככה, בפשטות כזו.

צניעות בבית	הרה"ג זלמן מלמד שליט"א
ט"ו אדר תשס"ד שאלה: אני חוזרת בתשובה ומקפידה מאוד על לבישת בגדים צנועים. גם בימי הקיץ החמים. האם גם בתוך ביתי אני מחוייבת ללבוש חולצה שמגיע לפחות עד המרפק? האם ניתן ללבוש בבית חולצה בעלת חצי שרוול? האם ניתן ללכת לישון עם בגדים קצרים? תשובה: את יכולה ללכת בבית עם חולצה בעלת חצי שרוול וגם ללכת לישון עם בגדים קצרים אם את מתכסה בסדין. לתשובות נוספות של הרה"ג זלמן מלמד שליט"א

כמובן שבענייני צניעות כל תוספת מבורכת כאשר היא מגיעה מתוך רצון ליותר קדושה אבל צריך לדעת מה עיקר הדין ומהו חומרה / הנהגה טובה.

לפעמים אם מחמירים מידי עלולים להרחיק אנשים מקיום המצוות ויצא שכרו בהפסדו.

ועוד משהו ברוח זאת - http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=1632

הכיסוי ראש והבגדים צריכים להיות זמינים,אם מישהו מגיכ והדלת צריכה להיות נעולה

"גם בהיותה בביתה ואין זר עימה, אפילו הכי צריכה להיות צנועה, דהיינו דרך משל שבימות הקיץ בעת החום לא תפשוט בגד העליון שעליה ותלבש החלוק בלבד, וגם לא תסיר המטפחת המכסה את תלתלי שערה, וחלקת צוארה, וגם לא תשב לסרוק שיער ראשה אלא במקום צנוע בחדרי חרדים".

זה בתגובה לדברי הרש ש'כל הרבנים מתירים'.

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום