מקובל? לא מקובל?
למה? מתי? איך?
כן, אני יודעת שלא צריך לחשוב על זה וכו׳ וכו׳, ובכל זאת יש סיבה לצורת השאלה. וחשובה לי התשובה לשאלה בצורתה הנוכחית. אולי בהמשך אראה לנכון להרחיב אותה..
מה שהרב שלהם מדריך.
מה שנכון להם לפי מה שהם ומי שהם.
וגם לפי סגנון המשפחות...
זה גם תלוי מאד כמה זמן מאורסים ואופי הקשר ועוד המון דברים כגון...
בקיצור- אין בזה מקובל\לא מקובל. כל אחד ילך לפי רבותיו מקובליו ומה שנכון לו.
גם גיסים שלי באו לשבתות לפני האירוסין ואני יודע ככה שגם אצל חברים.
כמובן שזה תלוי באיך אתם מרגישים וכמה הקשר רציני.
יום עצמאות שמח!!!
ששייכים גם לצניעות - יש מקום לשאלות מסוג מה ששאלת "מקובל" או "לא מקובל",
נוסף על השוני שיש באופן אישי בין בני אדם, מצבם וכו'.
זה נותן פרספקטיבה אחרת לקשר שלכם. יכולת נוספת לבחון אותו.
האם זה מקובל? כמדומני נוהג זה קיים בציבור שלנו (דת"ל)
למה? על מנת לשהות יחד בשבת ולראות איך השבת זורמת לה כששניכם יחד
מתי? שישי שבת
איך? צריך למצוא מקום לישון בו שאינו באותו בית שהבן זוג ישן בו, צריך
קצת אומץ בפעם הראשונה
בשבת שהכל רגוע וכל העולם עומד מלכת אפשר לבחון הכל בפרספקטיבה שונה לגמרי, מומלץ מאוד
להיות יחד בשבתות בשביל לחוש את העוצמה של השבת, וגם אחרי החתונה יצא לכם להיות יחד בשבתות, אז כדאי לבדוק לפני זה איך זה הולך..
(עריכה: טעות בהקלדה)
זה שאם מדובר במרחק הליכה אז באים לארוחה או לשתיים,או שלוש..
ואם יש צורך בלינה מסדרים לבחור מקום באיזור לישון בו.
ברכה והצלחה!
אמר בזמנו ר' אברהם שפירא זצ"ל,
ש"בני תורה" נהגו לא לישון באותו בית לאחר האירוסין (שעל זה הוא נשאל).
לכן ציינתי שעל זה הוא נשאל.
אולי כך - ואולי פשוט כי על לפני כן לא היתה אפילו "הוא אמינא" שתעלה שאלה...
באמת אינני יודע.

עדיף להתרחק, ולישון במקומות נפרדים.
והכיוון שלכם זה חתונה... אז למה לא?
וישנים בבתים נפרדים!!
אבל אצל הרבה זה גם לא נהוג..ניראה לי שיש עם זה קצת בעיות צניעות...(בלי קשר לקצת פדיחות
)
לגבי השאלה - כמובן שהמקובלות/אי המקובלות מאוד תלויה במקום, כך שאינני בטוחה אם תשובות המשתתפים בדיון יתאימו בהכרח למציאות ולמקום בהם את נמצאת.
לדעתי יש הרבה יתרונות בלהיות שבת יחד, אולם אין צורך להפריז יתר על המידה בחשיבות הדברים ולבקר "בכל מחיר". מסתדר-יופי, לא מסתדר-לא נורא. יש דברים שאפשר לבדוק בדרכים אחרות, לאו דווקא בשבת. (לתשומת לב: הכותבת, כלומר אני לא התנסיתי עדיין בסיטואציות אלו)
בהצלחה. 
עזבי אותך מקובל או לא מקובל.
זה לא השאלה.
למה?
שבת נותנת המון המון הבנה אחד על השני.
את רואה את בן הזוג ליד המשפחה שלו
וליד החברים שלו
ותכלס קשה להציג 24 שעות רצוף..
זה מגלה המון על הבנאדם
ומאפשר למשפחה שלו ושלך לחוות דעה.
(צריך לקחת בחשבון שעדיף לעשות את זה ולא ליחס לזה חשיבות גדולה {זה שאתם עושים את זה לא אומר שתתארסו מחר} אלא חשיבות של קידום של הקשר. לשבת יש יכולת לקדם את הקשר הרבה או לעצור אותו כשלא נכון שיתקדם..חבל לא לנצל אותה בגלל פחדים על מה יגידו {אם נעשה שבת כולם יחשבו שהתארסנו..}).
מתי?
מתי שנכון לכם- כשהקשר מתחזק ומרגישים צורך לשדרוג נוסף ויציאה מהשגרה..
איך?
כמובן במגבלות הצניעות הראויות.. אנחנו למשל הקפדנו גם לפני האירוסין לא לישון באותו בית וכן להזהר מטיולים מאוחר בלילה
להציע בחביבות יתר- לבוא אליך
קשה לסרב להצעה כזו (אני זוכרת שבזמנו שאלתי את בעלי- "יש לך אומץ?" אז הוא שאל "תלוי למה.." ואמרתי לו - "נראה אותך בא אלי שבת!" / "יש לי הצעה שלא תוכל לסרב לה, רוצה לבוא אלי שבת?)
אחרי זה אם תהנו מהקונספט תציעי לבוא אליו (או שהוא יציע..)
ממליצה בחום רב
(<")
ועוד משו שאפשר- זה לעשות שבתות אצל חברים\אחים\משפחה וכל מי שיש לו מספיק טאקט..
אנחנו לא עשינו שבתות אצל ההורים לפני האירוסים.
אבל כן עשינו הרבה שבתות ביחד- במקומות אחרים.
כמו שארוחות ערב עשינו קודם אצל אחרים ורק אז אצל המשפוחעס..
אני ובעלי לפני שהתארסנו עשינו שבת במקום שגרים בו 3 זוגות חברים טובים שלו. השבת הזו גרמה לי להחליט וביותר רוגע. אני ממש ממליצה כי דייט אחד של 24 שעות לא שווה ל-2000 דייטים של שעה.... כך את רואה אותו עם חברים ובצורה הרבה יותר טבעית מדייט. חברים עדיף מהורים כי כך תרגישו הרבה יותר בנח ותהיו יותר טבעיים וגם מרגישים פחות "מחויבות".
אני ממליצה בחום.
בהצלחה......![]()
כאשר אנחנו יצאנו - התלבטנו, ולא היה ברור לאיפה הקשר מתפתח.
הרבנית שלוותה אותי המליצה לנו על שבת משותפת, ואני עוד זוכרת את המשפט שלה "שימי בצד את כל המבטים והלשונות ה"טובות" ותעשי מה שאת חושבת שיעזור לך להחליט"(הופתעתי כי היא ממש חרד"ל וחשבתי שהיא תגיד שזה לא מקובל וצנוע).
השבת שלעצמה עשתה לנו נפלא, שבת בלי הצהרות, רמיזות ובעיקר בלי לחץ - אפשרה לנו להכיר לא רק אחד את השני אלא גם את נוף המולדת. הרבה דברים שדברנו עליהם בדייטים קיבלו צורה בעיקר הדברים שקשה להסביר במילים,והדייטים שלאחר מכן זרמו יותר כי הוא כבר הכיר את ההקשר.
ואישית, המפגש שלו עם ההורים שלי והקשר שנוצר בינהם, שחרר הרבה מתח סמוי שהיה אצלי, והקל עלי להחליט.
ביחס לצניעות- לדעתנו בשבת הזו היה לנו יותר פשוט מבחינת צניעות (ביחס לשבתות שאחרי האירוסין), בגלל שלא היה ברור לאיפה הקשר מתקדם וגם הרגש היה לא ברור.
בהצלחה גדולה בלי הרבה ספקות.
מאוד לא כדאי להתארס לפני שמכירים טוב אחד את השני ואת המשפחות.
ולשאלתך-מקובל.
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.
נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.
סתם מעניין אותי, בנות דוסות רוצות שיתחילו איתם? ברור שכל סיטואציה והמקרה שלה, אבל אשמח להתייחסות אם ליגיטימי ואיך?
באוטובוס? ברחוב? או באיזה שיעור מעניין? בהלל של הרב שמואל אליהו? או בשמחת בית השואבה במרכז? או סתם כששניכם רכזים באיזה תנועת נוער?
וישיר? או שמעדיפות שחבר יפנה לשאול אם רלוונטי בכלל? וישר זורמים או שעדיין ליגיטמי לבקש לברר? גם מצידו?
ואתן חשבתן על זה? רציתן פעם להתחיל אבל היה פשוט מוזר מידי? זה אמור להיות מרתיע?
תודה מראש
בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.
בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.
אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)
התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?
זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב
נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו
רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").
אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).
הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++
איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.
הוא נראה אחרת לגמריי..
זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...
אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.
ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית 
מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?
לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -
מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?
הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.
עוד כיוון של לדון לכף זכות -
יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??
ואני הכי לומדת זכותראומה1גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.
וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.
התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.
יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.
ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?
יש לכם מצלמה קצת אחרת
שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...
צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות
משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?
אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.
לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..
אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.
לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.
למדתי מה לא לעשות
אותו דבר
מופתע שזה חריג
בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.
הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.
מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.
שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות
היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות
אלא האדם באשר הוא
כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם
גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)
יש חלקים שנשארו
השפעות מילדות
אפילו כאלה בתת מודע
תמיד יש ויהיה על מה לעבוד
לעשות נכון יותר
אחד של ההורים
השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש
הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.
מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא
מהסבא וסבתא קיבלתי המון.
אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.
היא היתה ממש נסיכה שלו.
בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,
בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.
איך אתם מבררים מה קריטים לכם?
(שלא קשור למידות של האדם)-
לדוגמה נושא הצבא.
איך יודעים אם זה באמת באמת קריטי לי או שיכולה להבליג אם הבחור לא עשה או לא מתכנן אבל כן פעיל במישורים אחרים?
האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה
אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי
שנה,
האם המשהו הזה היה מציק לי?
מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?
ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם
הציעו לי מישהי בת 19, מסיימת שנה שנייה של שירות לאומי. אני בן 23, בשירות קרבי. יש בינינו פער של 3-4 שנים, 3 שנתונים. ומשהו בזה ממש מפחיד אותי. בסוף אני אדם בוגר מאוד, ומשהו בגילאים האלה נשמע לי ממש ממש ילדותי. עכשיו ברור שאי אפשר להכליל, ויש מקרים הפוכים לגמרי וכו וכו. השאלה שלי היא מה הבירורים שהייתם עושים לגביה וגם לגבי עצמכם כדי להבין האם היא בוגרת ברמה שמתאימה למה שאני מחפש? אני מדבר גם על בירורים לפני שיוצאים (שזה איפה שאני נמצא כעת) וגם על בירורים תוך כדי הפגישות במידה ומחליטים לצאת..
בנוסף גם יש את החשש הפרקטי, שהיא, בניגוד לבנות בגילי, עוד לא התחילה בכלל לימודים, ולא יודע אם היא סגורה על הכיוון שלה בשנים הקרובות (אפילו אם יש לה תכנון מסוים ללמוד משהו)
תודההההה
אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.
מאוד יכול להיות שיש פה משהו
מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה
לפני שבדקת מי היא באמת(:
בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..
אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'
או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:
האם עובד גם הפוך?
אפשר לדון על מה זה בגרות.
ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?
אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.
אבל -
קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.
לגבי פער השנים,
אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.
תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?
ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.
בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -
אבל --
רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.
אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.
.
ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.
תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,
כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.
אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.
חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו
זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:
( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)
בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.
מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...
קיצור, לא לפסול על הסף
שהתחתנה כשהייתה בת 18
עם בן 24
אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה
אבל היא הייתה בוגרת ובשלה
והם התאימו
בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.
אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.
העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.
האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.
אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.
שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.
בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.
והוא בכלל לא מכיר אותך...
כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.
לכן לא כזה נורא לשאול.
3 שנתונים זה קלאסי
א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.
ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.
ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)