מה שהרב שלהם מדריך.

מה שנכון להם לפי מה שהם ומי שהם.

וגם לפי סגנון המשפחות...

זה גם תלוי מאד כמה זמן מאורסים ואופי הקשר ועוד המון דברים כגון...

בקיצור- אין בזה מקובל\לא מקובל. כל אחד ילך לפי רבותיו מקובליו ומה שנכון לו.

גם גיסים שלי באו לשבתות לפני האירוסין ואני יודע ככה שגם אצל חברים.

כמובן שזה תלוי באיך אתם מרגישים וכמה הקשר רציני.

יום עצמאות שמח!!!

ששייכים גם לצניעות - יש מקום לשאלות מסוג מה ששאלת "מקובל" או "לא מקובל",

נוסף על השוני שיש באופן אישי בין בני אדם, מצבם וכו'.

זה נותן פרספקטיבה אחרת לקשר שלכם. יכולת נוספת לבחון אותו.

האם זה מקובל? כמדומני נוהג זה קיים בציבור שלנו (דת"ל)

למה? על מנת לשהות יחד בשבת ולראות איך השבת זורמת לה כששניכם יחד

מתי? שישי שבת

איך? צריך למצוא מקום לישון בו שאינו באותו בית שהבן זוג ישן בו, צריך 

קצת אומץ בפעם הראשונה

בשבת שהכל רגוע וכל העולם עומד מלכת אפשר לבחון הכל בפרספקטיבה שונה לגמרי, מומלץ מאוד

להיות יחד בשבתות בשביל לחוש את העוצמה של השבת, וגם אחרי החתונה יצא לכם להיות יחד בשבתות, אז כדאי לבדוק לפני זה איך זה הולך..

(עריכה: טעות בהקלדה)

זה שאם מדובר במרחק הליכה אז באים לארוחה או לשתיים,או שלוש..

ואם יש צורך בלינה מסדרים לבחור מקום באיזור לישון בו.

ברכה והצלחה!

אמר בזמנו ר' אברהם שפירא זצ"ל,

ש"בני תורה" נהגו לא לישון באותו בית לאחר האירוסין (שעל זה הוא נשאל).

לכן ציינתי שעל זה הוא נשאל.

אולי כך - ואולי פשוט כי על לפני כן לא היתה אפילו "הוא אמינא" שתעלה שאלה...

באמת אינני יודע.

עדיף להתרחק, ולישון במקומות נפרדים.

והכיוון שלכם זה חתונה... אז למה לא?

וישנים בבתים נפרדים!!

אבל אצל הרבה זה גם לא נהוג..ניראה לי שיש עם זה קצת בעיות צניעות...(בלי קשר לקצת פדיחות)

לגבי השאלה - כמובן שהמקובלות/אי המקובלות מאוד תלויה במקום, כך שאינני בטוחה אם תשובות המשתתפים בדיון יתאימו בהכרח למציאות ולמקום בהם את נמצאת.

לדעתי יש הרבה יתרונות בלהיות שבת יחד, אולם אין צורך להפריז יתר על המידה בחשיבות הדברים ולבקר "בכל מחיר". מסתדר-יופי, לא מסתדר-לא נורא. יש דברים שאפשר לבדוק בדרכים אחרות, לאו דווקא בשבת. (לתשומת לב: הכותבת, כלומר אני לא התנסיתי עדיין בסיטואציות אלו)

בהצלחה.

עזבי אותך מקובל או לא מקובל. 

זה לא השאלה. 

למה?

שבת נותנת המון המון הבנה אחד על השני. 

את רואה את בן הזוג ליד המשפחה שלו 

וליד החברים שלו

ותכלס קשה להציג 24 שעות רצוף.. 

זה מגלה המון על הבנאדם

ומאפשר למשפחה שלו ושלך לחוות דעה. 

(צריך לקחת בחשבון שעדיף לעשות את זה ולא ליחס לזה חשיבות גדולה {זה שאתם עושים את זה לא אומר שתתארסו מחר} אלא חשיבות של קידום של הקשר. לשבת יש יכולת לקדם את הקשר הרבה או לעצור אותו כשלא נכון שיתקדם..חבל לא לנצל אותה בגלל פחדים על מה יגידו {אם נעשה שבת כולם יחשבו שהתארסנו..}).

מתי?

מתי שנכון לכם- כשהקשר מתחזק ומרגישים צורך לשדרוג נוסף ויציאה מהשגרה..

איך?

כמובן במגבלות הצניעות הראויות.. אנחנו למשל הקפדנו גם לפני האירוסין לא לישון באותו בית וכן להזהר מטיולים מאוחר בלילה

להציע בחביבות יתר- לבוא אליך

קשה לסרב להצעה כזו (אני זוכרת שבזמנו שאלתי את בעלי- "יש לך אומץ?" אז הוא שאל "תלוי למה.." ואמרתי לו - "נראה אותך בא אלי שבת!" / "יש לי הצעה שלא תוכל לסרב לה, רוצה לבוא אלי שבת?)

אחרי זה אם תהנו מהקונספט תציעי לבוא אליו (או שהוא יציע..)

ממליצה בחום רב 

(<")

ועוד משו שאפשר- זה לעשות שבתות אצל חברים\אחים\משפחה וכל מי שיש לו מספיק טאקט..

אנחנו לא עשינו שבתות אצל ההורים לפני האירוסים.

אבל כן עשינו הרבה שבתות ביחד- במקומות אחרים.

כמו שארוחות ערב עשינו קודם אצל אחרים ורק אז אצל המשפוחעס..

אני ובעלי לפני שהתארסנו עשינו שבת במקום שגרים בו 3 זוגות חברים טובים שלו. השבת הזו גרמה לי להחליט וביותר רוגע. אני ממש ממליצה כי דייט אחד של 24 שעות לא שווה ל-2000 דייטים של שעה.... כך את רואה אותו עם חברים ובצורה הרבה יותר טבעית מדייט. חברים עדיף מהורים כי כך תרגישו הרבה יותר בנח ותהיו יותר טבעיים וגם מרגישים פחות "מחויבות".

אני ממליצה בחום.

בהצלחה......

כאשר אנחנו יצאנו - התלבטנו, ולא היה ברור לאיפה הקשר מתפתח.

הרבנית שלוותה אותי המליצה לנו על שבת משותפת, ואני עוד זוכרת את המשפט שלה "שימי בצד את כל המבטים והלשונות ה"טובות" ותעשי מה שאת חושבת שיעזור לך להחליט"(הופתעתי כי היא ממש חרד"ל וחשבתי שהיא תגיד שזה לא מקובל וצנוע). 

השבת שלעצמה עשתה לנו נפלא, שבת בלי הצהרות, רמיזות ובעיקר בלי לחץ - אפשרה לנו להכיר לא רק אחד את השני אלא גם את נוף המולדת. הרבה דברים שדברנו עליהם בדייטים קיבלו צורה בעיקר הדברים שקשה להסביר במילים,והדייטים שלאחר מכן זרמו יותר כי הוא כבר הכיר את ההקשר.

ואישית, המפגש שלו עם ההורים שלי והקשר שנוצר בינהם, שחרר הרבה מתח סמוי שהיה אצלי, והקל עלי להחליט.

ביחס לצניעות- לדעתנו בשבת הזו היה לנו יותר פשוט מבחינת צניעות (ביחס לשבתות שאחרי האירוסין), בגלל שלא היה ברור לאיפה הקשר מתקדם וגם הרגש היה לא ברור.

בהצלחה גדולה בלי  הרבה ספקות.

מאוד לא כדאי להתארס לפני שמכירים טוב אחד את השני ואת המשפחות.

ולשאלתך-מקובל.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.