נתקלתי בדי הרבה בנים שראו את הסרט, אז הגיוני שהם גם קראו אותו (או לפחות חלק מהם...)

בכלמקרה, לדעתי הוא ממש שווה קריאה, בערך מגיל.. אההמ... 13? 14?

בסרט יש יותר דגש על מע' היחסים ביניהם.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t414922

למערכת יחסים שלהם. דווקא הייתי אומרת שהסרט יותר אלים מהספר, ולכן הוא יותר מתאים לבנים.
ניתן לך דוג' -
חמשוש:"וואיי איזה סרט אדיר משחקי הרעב!!"
אני:"וואלה? ראית אותו?"
חמשוש:"כן, הסרט מעולה!!! איזה מטורף זה כשהוא שובר לו ת'מפרקת!!! פאף!!!"

תסיקי מסקנות

בנים או בנות? תלוי באופי, אבל נראה לי שזה מתאים גם וגם..

גיל- גם נראה לי 13, 14,

אני נורא נורא אהבתי! ממליצה בחום! 

החמשוש ההוא חיפש לראות מכות, לכן זה גם מה שהוא זכר

אגב, יש על זה הגבלת גיל, 14פלוס

לסרט בקולנוע ואני עדיין לא בגיל 14

אבל הספר הרבה פחות מפחיד מהסרט,לפי דעתי אפשר לקרוא כבר בגיל 12 אם אתה אוהב ספרים..

בורור שזה גם לבנים..

לפחות זו התחושה שיצאתי ממנה מהספר. מהסרט זה היה פשוט עוד סתם סרט אלים, בספר כל האווירה הייתה טעונה, אלימה וכו' וכו'. 

מה גם שהספר מתואר מנקודת המבט של קטניס, שהיא - בלשון המעטה - לא מי יודע מה מתעסקת במערכות יחסים, לעומת הסרט שמתואר מנקודת מבטו של הבמאי.

LOL 

אין לנו מזל לשתינו, אנחנו אף פעם לא מסכימות בכל דבר שקשור למשחקי הרעב. חחח (: 

שלך תמיד גורמים לי לחשוב שאני טועה XD

[יעודד שאומר שזה הדדי? חחח]

זה לבנים. בדוק.

מלכישוע אתה ראית את זה שאתה אומר שזה יותר לבנים?!?

כי אני ראיתי את זה וזה שיא הגם וגם!!

מאוד ממליצנ..

גבר ואהבתי מאווד אמנם הרבה רגש אבל מלא אקשן ומתוחכם שוווה

וגם הסרט פצצה

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.