נכון שאני לא כותבת פה ולא נראלי שמישו פה מכיר אותי בכלל ולא נראלי שבכל ההיסטוריה של הפורום הזה יש תגובה אחת שלי... אבל! אבל אני מרגישה ממש ממש קרובה אליכם! אני מזדהה עם כל מילה ומילה של כל אחד ואחת מכם! אני בהיי של החיים שלי כשכיף לכם ובבאסה רצינית כשקשה ועצוב לכם. כ"כ הרבה פעמים כתבתי פריקות שרציתי לפרסם ופשוט לא יצא לי לשבת להקליד אותם... כ"כ הרבה תגובות היו לי אליכם, כ"כ הרבה חיבוקים, כ"כ הרבה פעמים רציתי לנגב לכם את הדמעות, רציתי שיכאב לי ושלי יהיה קשה רק שאתם לא תסבלו כ"כ! אני חושבת שהמטרה של הפורום הזה היא מדהימה וזה כ"כ עוזר לכולנו, אבל מצד שני זה גם מכאיב. למה? הורים שלי שניהם לא התחתנו וזה הפחד הכי גדול בחיים שלי שזה מה שיקרה ואיך שאתם מדברים על זה פשוט מפחיד אותי עוד יותר! איכשהו יוצא שאני קוראת רק את השירשורים על הצד הקשה בעניין ואת אלה שב"ה יש להם קשר טוב עם בני הזוג החדשים אני פשוט לא מכירה! למרות שאני בטוחה שיש כאלה...! וזה גם מכאיב מעוד בחינה. אני קוראת את מה שאתם כותבים ונ-ש-ב-ר-ת! אני יושבת פה ובוכההה! שעווות! וכ"כ קשה לי להמשיך את היום רגיל, לצחוק, ללמוד, לקרוא, לעשות הכל כמו בנאדם! יש לילות שלמים שאני חושבת מה ההיא עושה עכשיו? היא בוכה אל הכרית ואין מי שירגיע אותה? היא יושבת בארוחת ערב עם הבנאדם שהיא הכי שונאת בעולם? היא לא מצליחה להירדם כי היא חושבת על המשפחה המושלמת שהיתה לה ולעולם לא תהיה עוד? ואני יכולה להמשיך ככה עוד הרבה... אני פשוט מרגישה שאתם חלק ממני. אנשים שמתמודדים עם אותם כאבים ואותם קשיים ואותם רגשות כמו שאני.
אז אני לא יכולה להגיד לכם לא לעשות את זה. לא לשתף ולא לפרוק ולא ולא ולא כי זה קשה לי... קשה לי לשמוע את האחים שלי ככה בלי שום יכולת לעזור להם. אני רק רוצה שתדעו שאני כאן. ואני איתכם. ואני אוהבת אותכם הכי הכי שיש. ואני מבקשת שאם אתם צריכים מישו שיקשיב תפנו אליי. בבקשה. אני כ"כ רוצה לעזור במשו! אז נכון שאני לא מגיבה ולא משרשרת (מסיבות טכניות שהמחשב לא נגיש כ"כ...) אבל אני פה. איתכם.
שלכם בהמון אהבה, דסי.
אז אני לא יכולה להגיד לכם לא לעשות את זה. לא לשתף ולא לפרוק ולא ולא ולא כי זה קשה לי... קשה לי לשמוע את האחים שלי ככה בלי שום יכולת לעזור להם. אני רק רוצה שתדעו שאני כאן. ואני איתכם. ואני אוהבת אותכם הכי הכי שיש. ואני מבקשת שאם אתם צריכים מישו שיקשיב תפנו אליי. בבקשה. אני כ"כ רוצה לעזור במשו! אז נכון שאני לא מגיבה ולא משרשרת (מסיבות טכניות שהמחשב לא נגיש כ"כ...) אבל אני פה. איתכם.
שלכם בהמון אהבה, דסי.
