סטודנטים ערבים: "אילצו אותנו לעמוד בצפירה"
הסטודנטים במכללת הגליל המערבי טוענים שהרטיבו להם את הספסלים במכללה, כדי לאלץ אותם לעמוד בזמן הצפירה. כמחאה הם ישבו על הרצפה. הדיקן מאשר שהספסלים הורטבו לפני הטקס, וכך יהיה גם בשנה הבאה
סטודנטים ערבים במכללת הגליל המערבי טוענים, שהנהלת המכללה ניסתה למנוע מהם לשבת בזמן הטקס וצפירת יום הזיכרון בקמפוס. "הרטיבו את הספסלים שבחצר המכללה, כדי שלא נשב עליהם בזמן הצפירה, ובמקביל נעלו בפנינו את הקפטריה, את כיתות הלימוד ואת שערי המכללה", סיפרה אחת הסטודנטיות.
במכללת הגליל המערבי, שלומדים בה כ-4,500 סטודנטים, מהם 1,100 סטודנטים מהמגזר הערבי, אישרו שהספסלים שבאזור רחבת הטקס והבמה נשטפו דקות ספורות לפני הטקס. הסיבה, כך נמסר, למנוע ישיבה עליהם במהלך הטקס או הצפירה, כדי שלא לפגוע ברגשות ההורים השכולים.
"עכשיו אנחנו חוששים מהתנכלות, בגלל שהוצאנו את זה החוצה", אמרה סטודנטית. "צריך להתחשב גם ברגשות שלנו. היה ברור שלא נזדהה או נעמוד דום".
אולי חששו שתעשו פרובוקציות ביום כל כך רגיש?
"לא היתה לנו כל כוונה כזאת. ישבנו על הספסלים בשקט וחיכינו שהטקס יסתיים, עד שהגיעו ואילצו
אותנו לקום מהספסלים. מי שלא לא רצה לעמוד בטקס, ביקשו שייכנס פנימה, אבל לא היה לאן להיכנס, כי הכל היה נעול. זה גרם לכמה מאיתנו לשבת במחאה על הקרקע, או על הספסלים הרטובים".
סטודנט ערבי: "באותו יום היה אמור להתקיים שיעור, אבל הוא בוטל והיתה לנו שעת חלון. קבוצה של 13-12 סטודנטים, ואני בתוכם, ישבה על הספסלים בחצר, כאשר בקצה האחר עמדו להתחיל בטקס. לא הפרענו. לפתע הגיעה המנקה וביקשה שנקום מהספסלים, כי היא רוצה לשטוף אותם.
"ניסינו להסביר לה שאנחנו לא מפריעים ויושבים בשקט, אבל היא התעקשה שנקום. תוך כדי כך הגיע אחד הסדרנים וביקש שנעמוד, או שניכנס פנימה. הסברתי לו שאני לא חייב לעמוד, והוא השיב בתגובה: 'כן, אתה חייב, ואם אתה לא רוצה לעמוד, אתה חייב להיכנס פנימה. פניתי לבניין, אבל הדלתות היו נעולות, אז חזרתי וישבתי עם חברי על הרצפה".
סטודנטית אחרת: "למה להכריח אותנו לעמוד? חשבנו לשבת בשקט. לא היתה כוונה מצידנו לעשות פרובוקציה, אבל התחושה של אילוץ הכאיבה לי מאוד. כמחאה, חלק מחברי המשיכו לשבת על הספסלים הרטובים, ואחרים ישבו על הרצפה בצד האחר. אחד המאבטחים, שניסה לפנות חברה שלי, שסירבה לקום מהספסל, ביקש שיביאו לו צינור מים, והוא בעצמו ישפוך עליה מים".
"תארו לכם שבגרמניה מחליטים לעמוד דקה דומייה לחיילים שנלחמו במלחמות. האם יהיה יהודי שיעמוד ויזדהה עם חיילים שלפחות חלק מהם השתתפו בשואה?", אומר סטודנט ערבי שהיה שם. נציג הערבים באגודה, ג'אן פרחאת: "אני מודע למה שאירע שם ומצר על כך"
יו"ר אגודת הסטודנטים, ליאור אלהרר: "איש לא פנה אלי בתלונה. אני אישית השתתפתי בטקס. ראיתי כמה מנציגי המגזר שעמדו וכיבדו את הטקס. אגודת הסטודנטים תשמח אם יפנו בכל נושא או בעיה".
בהנהלת המכללה אומרים: "ההגעה לטקס הנ"ל היתה וולונטרית ללומדים ולאורחים. במהלך הטקס לא ננעלו שערי המכללה, כמו גם כיתות הלימוד או המבנים. לא הוגבל חופש התנועה של מי מהנוכחים, לא נרשמו תלונות ולא נראו עימותים".
אבל הדברים הללו לא מתיישבים עם דברי דיקן הסטודנטים במכללה, ד"ר יהודה בן סימון שמאשר דווקא את גירסת הערבים: "מניסיון העבר החלטנו, שכל רחבת הטקס ובסמוך לה יהיה שטח סטרילי, כדי שלא יהיו התגודדויות וכדי שלא יטיילו ברחבה בזמן הטקס. לכן, הורינו גם לסגור את שערי המכללה. את הספסלים המקובעים הרטבנו, כדי שלא יישבו עליהם. את האחרים, הלא מקובעים, הפכנו.
"כל זאת, למשך 20 דקות בלבד, הזמן שבו מתקיים הטקס. 40 אחוז מהסטודנטים במכללה הם ערבים. מספיק ששלושה-ארבעה ינסו לעורר פרובוקציה. כדי למנוע זאת, החלטנו על אזור סטרילי. נכון שהרטבנו את הספסלים, ונרטיב גם בשנים הבאות. לצערי, ישנם כאלה שמנסים להתחכם - לשבת קרוב, לדבר בטלפון, לעשן בזמן הטקס. ניסינו למנוע זאת. מי שלא רצה להיות נוכח, היתה לו הזדמנות לעזוב לפני הטקס, ואני מתכוון לכלל הסטודנטים".
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל