בסיעתא דשמייא!!
את הנרות הנה הדליקה אמא.
ויש עכשיו לאמא פנאי,
ושוב היא מקשיבה אלי.
ולא תאמר עוד: "רוץ וברח",
כי תחייך וכך תאמר:
שבת שלום ומבורך" 
(שיר ילדות חמוד, מהספר 'שלום לך אורחת' של רבקה אליצור)
[משהו שיא הקצקצר לפרשת השבוע, לוקח דקה א-ח-ת לקרוא..]
"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש" [פרשת אמור]
למה דווקא לשבת אנחנו קוראים קודש?!
ז'תומרת - מה כ"כ מיוחד בשבת שהיא נקראה ככה?..
העולם הזה הוא פשוט אטרף אחד גדול -
כל היום אנחנו רצים, מנסים להספיק דברים, ללמוד, לעבוד, להתקדם..
ובשבת אנחנו עוצרים ליום אחד את החיים השוטפים שלנו,
מפסיקים עם כל הריצות, הבאלגנים -
סופסוף יש לנו שקט.
ממש אפשר לעשות ככה פסק זמן מהחיים -
ולחשוב איך היה השבוע, איך החיים, להיות קצת עם המשפחה.
כשאנחנו באמצע המירוץ של העולם הזה,
שקועים בכל התאוות -
שיא הקשה לעבוד את ה', לעשות מצוות.
אבל כשאנחנו עוצרים לרגע את הכל, ומתחברים לעצמנו -
אנחנו מבינים כמה ההעולם הזה הוא הבל,
והתורה והמצוות זה המטרה פה..
לכן, ה' קורא לשבת - 'מקרא קודש'.
כי בתכל'ס שבת זה הזמן שלנו לצבור קצת קדושה,
קצת יותר ללמוד תורה, קצת יותר לחשוב..
אז חבר'ס..
בואו קצת יותר נשתדל לכבד את השבת, לנצל אותה.
לא רק למשחקים והרצת צחוקים עם החבר'ה בערב שבת,
אלא גם קצת יותר להתחבר לעצמנו.
שבעז"ה תהיה לכל עמ"י שבת של קדושה, שמחה וברכה.
א-מ-ן!
אני ממש אשמח לתשובה