באופן אישי, אני מעדיף לצאת עם בחורה שלובשת חצאית ג'ינס וטי-שירט מאשר עם מישהי שלובשת בגדים מחויטים.

אבל כל אחד והטעם שלו.

כנראה שלאנשים אחרים יהיה טעם שונה.  

באופן כללי, ואני מתנצל מראש אם אני חוטא בהכללה, אני חושב שתלמיד ישיבה יעדיף מישהי שמתלבשת בבגדי שבת ומתאפרת. 

מן הסתם גם הרבה אקדמאים יעדיפו בחורה כזאת - אבל זה עניין של טעם אישי ואיזה סוג של בנאדם את מקווה לפגוש. 

לאו דווקא מחוייטים.

ומאיפה לי לדעת עם מי אני יוצאת- מה טעמו?

מה בדר"כ אנשים עושים?

ואם כבר הלבשה המדוייטת ככה- זה יגרום לך לפסול?

ומחויט, בגדי שבת - גברים לא באמת יודעים מה ההבדל... 

הענין הוא, שלדעתי את צריכה ללבוש מה שאת אוהבת ומה שנח לך - ומי שאת יוצאת איתו, כדאי מאוד שהוא יאהב את זה או שלכל הפחות, לא יפסול על זה.

בקיצור, היית רוצה לצאת לדייט עם מישהו שלא יאהב את זה שבאת עם חצאית ג'ינס וטי-שירט, או שהייתי רוצה לצאת עם מישהו שדווקא מעדיף שתתלבשי ככה?

זו החלטה אינדיבידואלית.

וזה לא יגרום לי לפסול, אבל יש דברים שאני לא ממש אוהב שבטח לא יוסיפו לקשר. (ולאו דווקא בגדים מחויטים - גם איפור מאסיבי, נעלי עקב או לק בצבעים מוזרים וכו'...)

ושוב, יש אנשים שיאהבו דווקא את הדברים האלה ואפילו יעלבו אם הבחורה תבוא לדייט עם נעלי ספורט וחצאית ג'ינס.

כל אחד ומה שהמוצא חן בעיניו.  

רוב הבייניש'ים יעדיפו את הג'ינס והטישרט!

אלא אם כן זה ביינישים מישיבת גבעת וושינגטון...

בגדי שבת נשמעים לי מהודרים מדי. נראה לי קצת לא קשור לבוא לדייט עם חולצה לבנה+חצאית או עם שמלה מסויימת.

אפשר לבוא עם הבגדים היותר יפים שיש לך בארון,איפור-שיער-עגילים (אם זה הסגנון שלך),לא לשכוח חיוך גדול וגישה חיובית.

וזהו,לענ"ד.

לדייטים, אין לי אומץ ללבוש את הבגדים שאני רגיל ללבוש ביום-יום... משום מה נראה לי שלא הרבה בחורות יאהבו שהבחור יבוא לדייט עם טי-שירט מקושקשת או עם בדיחות כאלו ואחרות... 

כל אחד וההקרבות שלו... 

ואז אתה מוצא את עצמך לובש בגדים 'מכובדים' ולא היום יום והמדוייט....

יחי הקשר!

ואני שואלת- מתי מגיעים לשלב שמתלבשים רגיל?!  

בטח יצא לך ללבוש חצאית ג'ינס פשוטה, עם חולצה שאת ממש אוהבת, ובדיוק מתאימה לעגילים ולשרשרת -

מה שגרם לך להרגיש ממש יפה...

זהו! לא להגזים..

להרגיש טוב עם עצמך, אם את מתאפרת - תתאפרי כרגיל..

אם לא - לא צריך.

אם את רוצה רק משהו עדין - לכי על זה!

הכל עניין של מה שנותן לך תחושה שאת מתוקתקת ונסיכה היום.

זו לא צריכה להיות שמלת מלמלה.

[לרוב הבחורים לא מבחינים בבגדים כפרטים (אלא אם כן הבגדים פרובוקטיביים/לא צנועים וכו') אלא קולטים בעיקר את השדר שמעבירה הבחורה,

אם היא מרגישה טוב עם עצמה (והיא לא מכוערת טרור) הם יקלטו נעימות וחן בסה"כ.]

חננות... אז גם ככה זה בעייתי

(נראה לי לא קשור לבוא לדייט עם ג'לביה)

בגדים שיש מצב שאת לובשת ביום יום אבל הם קצת יותר "מכובדים".

הרבה פעמים זה גם תלוי באיך שזה נראה בעיניך באותו יום..

את הבגדים היפים של היום-יום..

אמנם אני בן אז אין הרבה יותר מרחב בין בגדי יום חול לבגדי שבת, אבל אני משתדל להגיע עם הבגדים היותר יפים שיש לי ליום יום...

שתרגישי בהם נוח ותשדרי שנוח לך בהם.

וכמובן- שצנועים בכל מצב. 

לא לקחת בחיים את החצאית המהממת-אך-לוחצת-קצת או את החולצה-שצריך-לסדר-כל-שתי-שניות-ורבע.

שלא תצטרכי להתעסק כמעט בבגדים.

ועוד דבר חשוב- מכנסיים מתחת לחצאית. גם ארוכה. במיוחד אם את לא מאלו שרק יושבות על הספסל...

(אמרה קולה שעשתה דייטים בצמרת העץ, גני משחקים, טיפוסים, שטויות וכו')

את יכולה ללבוש משו שלטעמך הוא מהמם- ולגלות שהצד השני חושב שזה מכוער.

כך שהכי חשוב שאת תאהבי את הבגדים שעליך ותשדרי נוחות.

"ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך: (רות ג) וירדת הגורן וירדתי כתיב אמרה לה זכותי תרד עמך וערטילא הוות אלא אמרה לה לבוש מאנך דשובתא" (ירושלמי פאה פ"ח ה"ז)

דהיינו נעמי אמרה לרות לפני שהיא נפגשת עם בועז שתלבש את בגדי השבת שלה.

(אין באמור לעיל להביע טעם אישי וכדומה...)

אשתי  הצדקנית אומרת שפגישה ראשונה צריך חגיגי ואחר כך אפשר יותר זרוק

ולא מסכימה..

מה זה "תלבשי מה שבא לך לשדר"..

ברור שאם אתה בא לפגישת עסקים בבורסה לא תבוא "זרוק" אלא תבוא מחוייט יותר כמו באימרה ברומא תתנהג כמו רומאי.. 

אבל בדייט אתה לא בא לשדר מה שאתה לא..

לכן אתה צודק אם יש אירוע מיוחד תתלבש בהתאם.. אבל.. תתלבש בהתאם למי שאתה ולמה שתרגיש בו נוח..

איך אח שלי הצחיק אותי פעם כשאמר לי על חולצה חדשה: "יפה. מתאימה לדייטים."

(היה  קשה לפספס שהוא התחיל לצאת...

פעם הראתי למישי חצאית חדשה,והתלבטנו אם היא מתאימה לשבת או ליום חול,

ואז היא ירדה עלי שזאת חצאית דייטים

הבעיה היא,שהיא רק רמזה-והבנתי את זה רק אחחרי הרבה זמן

ואז שיא ההתפדחתי...

כי זה עוד היה בגיל שעוד רק יורדים עלייך בקטע הזה,בלי שהתחלת עם כל העולם הזה(עולם הדייטים...)

קיצור,זה היה פשוט פדיחות!!\

מאז מלא פעמים שאני לןובשת ת'חצית הזאת,אני נזכרת בזה....

[זה רק אצלנו שלא מפסיקים לרדת עלייך,עוד לפני שמתחילים בכלל לצאת?!?]

אבל גם לי נראה לא קשור ללבוש בגדי שבת.

העיקר שלא תראי שלומפרית ומוזנחת (דבר שהייתי חוטאת בו ביום יום כשהייתי רווקה), ושהצבעים והגזרות יגרמו לך להראות סבבה.

ולגבי איפור - אני אישית בשלב כלשהוא החלטתי לעשות לפחות פס בעיניים ומסקרה, כי ידעתי שזה יוצר לי מראה יותר נעים ונשי. ומה לעשות - גם מראה משפיע. אבל איפור מלא - רק אם את בכל מקרה נוהגת לעשות את זה ביום ביום שלך. אחרת, לדעתי אין צורך לשנות את עצמך לגמרי רק בשביל דייט.

תהי פשוט את!!

את רגילה ללכת עם סיגנון מסויים אל תשני אותו לכבוד הפגישה

הוא יכיר אותך כמו שאת במציאות...

ככה גם תתלבשי אחר כך לא?!

חוץ מזה ניראה לי שבגד שבת או חגיגי מידי שאת לא רגילה יוצר רישמיות לא נוחה...

צריך להראות מכובדים ולא רשמיים מדי..אבל כן להיות ראויה בקלילות..לא ללכת על בגדי שבת..איך מישי פעם הגדירה חמוד בגדי ראש-חודש כאלה חצי שבת יפים ולא נסחפים לשבת. ואם קשה תפגשו במוצ"ש אז תוכלי בודאי ללבוש בגדי שבת

גם זה לא מובן בימינו,

צריך להתכוון יותר ב"מלביש ערומים" לצערנו הרב..

אותי ממש מצחיק שאנשים שיוצאים לדייטים לובשים בגדי שבת באמצע החיים

כאילו אנשים.. תרגיעו עם עצמכם.. (:

וזה גם עושה את הדברים הרבה יותר רישמיים

ובנות הרבה יותר מפחדות על הבגדים שלהם

אז כאילו לא לבוא זנוחים...

אבל ללבוש ת'בגדים היותר יפים של היום יום

בס"ד

למרות שעוד אפעם לא יצאתי לדייטים-זה מה שאני מייעצת לחברות

מה שאת חושבת

גם יפה מידי יכול להיות לא מתאים (בגדי שבת, למשל)

היא הגיע עם בגדים ממש ממש מפוארים, שוואלה זה לא הסגנון שלי...

לא מבחינת הצורת לבוש, אלא העלות, אני מחפש מישהי שיש בה גם צניעות מבחינה כספית...

אין לך מושג כמה הבגדים עלו (הערה: נעלים ב60 ש"ח יכולות להיראות יותר מפוארות מטבע נאות שעולה 300).

וחוצמזה, אל תדאג, בהתחלה יא תבוא עם מלתחה שלמה מהבית, אח"כ תקנה עם אמא בגדים ועד שתגיעו לקנות מכספככם תהי לכם מספיק תקשורת כדי לחשוב כמה ולמה מוציאים על בגדים. אז חבל... 

אם לא טוב לו, בעיה שלו.

בדרך כלל ג'ינס וחולצה של יום יום, אני לא חושבת שזה הפריע למישהו עד עכשיו.

אלגנטי שגם יפה ומחמיא לך אבל גם שלא נראה גנדרני מדי. יש הרבה אפשרויות להתלבש יפה ועדין בגדי יום יום. ואני לא מתכוונת למה שהרבה לובשות ביום יום כי זה פשוט לא יפה, בחורה בת עשרים ומשהו שמתלבשת כמו ילדה (ג'ינס וחולצת טריקו) אז בטח שעוד בפגישה לא להתלבש ככה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?