האם מבנה הגוף שלו מפריע לך? ?או שמבחינתך זה בסדר, אבל מפריע לך מה אחרים יחשוב עליו?

אם זה מפריע לך, בצורה כזאת שאת לא חושבת שתוכלי להתגבר על זה - אז אין מה לעשות.

אם הבעיה היא שאת מתביישת  להציג אותו בפני המשפחה שלך, אז תחשבי טוב אם שווה לך להפסיד משהו טוב בגלל מה שאחרים עשויים לחשוב. 

לא קל למצוא אנשים כמו שתיארת, שמתאימים מכ"כ הרבה בחינות - ולוותר על זה בגלל מה דעתם של אחרים, זה חבל. 

בהצלחה. 

נ.ב. 

הדבר שממש מפריע - לא מפריעה. 

דבר = זכר. 

במיוחד שבכל מקרה בגיל 40 כולם שמנים וקרחים

עדיף שיהיה מראש!

הוא מוצא חן בעיניך או לא?

אם כן אז לכי על זה בלי להתחשב בטעמם של אחרים.

אם גם בעינייך הוא לא מוצא חן אז למה בכלל להתלבט?

מעבר לזה שאני חושבת איך אחרים יתייחסו או יגיבו גם לי מפריעה שיש לו מבנה גוף מלא!

אז רק את צריכ הלהחליט מה לעשות.

אני לא הייתי ממשיך קשר עם מישהי שלא מוצאת חן בעיני

אני ממש מבינה את ההרגשה הזו. ברור שאנחנו מתנהלים לפעמים גם לפי מה שהחברה מצפה מאיתנו.

לדעתי כדאי לך לחשוב אם שווה לך לותר עליו בגלל מה שהחברה מצפה??!!

בכל אופן אני ממש מבינה את ההרגשה.

בהצלחה גדולה

אך מדברייך מובן מאד שמפריע לך המראה שלו. זהו בהחלט שיקול האם להמשיך או לא, במיוחד בתחילת קשר.

אני חושבת שהוא צריך להיות יפה בעינייך, לא בעיני מכרייך, ושהשאלה איך תביאי אותו לא אמורה להציק לך שכן-בעינייך הוא בסדר. הבעיה מתחילה כשבעינייך הוא לא, ואז מתחילות לכרסם שאלות כמו "מה יגידו" ו "איך אביא:..

חשבי לעצמך עד כמה זה מפריע לך ויפריע. לא אייעץ לך להמשיך לצאת עם מישהו שלא חביב בעינייך.

ב"הצלחה רב"ה.

לא שמעת "נימת דיבור" .הכל כתוב. יש משהו במילים כתובו תשאפשר לזהות אך לעיתים מה שאת שמת לב אלי וכדבר מסוים= אצלה זה ניסוח ות ולא. לעולם לא תדעי..

אם מפריע לך - וכל הבעיה זה ש"את לא מבינה את עצמך" איך את מתחשבת ב"חיצוניות", אז תבדקי אם זה "עובר לך" או לא.

לפעמים עם הזמן כבר לא רואים - ולפעמים "לא יכולים". אם את "לא יכולה" ואת לא מרגישה איתו טוב, הוא לא צריך לסבול בגללך..

אם את מרגישה איתו טוב (לא רק ה"נתונים" לפי הספר. אלא בנוסף להם, גם ההרגשה שלך איתו בסך הכולל - כולל הכל) - אז "מה יגידו" האחים, זה שטויות לגמרי.

לפעמים אנחנו מרגיישים ממש לא בסדר עם זה שהדבר מפריע לנו. אני חושב שבאמת כדאי להסתכל על מכלול האישיות אך לגיטימי שהדבר יפריע ואת לא צריכה להתייסר עם עצמך כ"כ אם את מגיעה למסקנה שזה מרתיע אותך-זה בסדר גמור!

מראה חיצוני בהחלט עלול להפריע..

את צריכה לחשוב עם עצמך עד כמה זה מפריע לך באמת!

ובוא נודה כולנו..כן מזיז לנו גם מה יגידו אחרים אין מה לעשות זו החברה שאנו חיים בה!

את לעשות יתרונות מול חסרונות..ואולי בהמשך את  יכולה לעלות את זה מולו ולראות אם הוא מתכנן לעשות משהו בענין

יכול להיות שבשבילך הוא יהיה מוכן להשתנות..אפילו בקצת זה כבר משנה

שיהיה בהצלחה!

ודברנו על זה אבל הוא אומר שהוא לא יכול להבטיח לי כלום כי א"א להבטיח דבר כזה (הוא נגיד לא מוכן לעשות הצרת קיבה כי הוא אומר שהגוף שלנו ושאנחנו צריכים לטפל בו..)

אני חושבת שכדאי לך להמשיך איתו,ולראות איך התפתחו הענינים אני בהתחלה לא אהבתי את המראה של בעלי(מאותה סיבה) ואז אהבתי אותו והמראה כבר לא הפריע,אם את אומרת שהבנאדם מוצא חן בעינייך לכי על זה ותראי מה תרגישי בהמשך,במיוחד שאת לא בכלל לא צריכה עדיין להראותו למשפחתך, ואם תיהי שלמה אם זה שאת רוצה אותו, לא נראה לי שתהיה לך בעיה להראות אותו.. בהצלחה ובנחת,,

לא קל למצוא בחור מתאים מבחינת המידות הטובות, מבחינה תורנית ורגשית. זה ממש אוצר, וזה מה שחשוב לחיים. לגבי המראה החיצוני, מוכר לי מקרה קרוב שבחורה הססה המון זמן בגלל מראה חיצוני, במיוחד בגלל החשש מה תאמר המשפחה והחברות. בסופו של דבר הם התחתנו והם מאושרים .

לטובתך, אל תחששי מהסביבה , ואל תהססי להראותו למשפחה,  כי הדבר החשוב בנישואים ובחיים המשותפים הם האופי , התכונות וההתאמה האישית והרגשית.

לפני החתונה אמרה אשתי: אני ממש לא יכולה עם כזה... הצבע (זא אופי...), והוא שמן, והוא נמוך (ואני מודה באשמה, היא לא טעתה...). באיזשהו רגע היא פשוט אמרה לי את כל זה בפנים (בעדינות, היא לא באה אלי בטענות, רק סיפרה שזה מפריע לה), ועד היום היא מספרת שמאותו רגע והלאה זה פשוט הפסיק להפריע לה. וכבר מזמן היא שכחה שזה הפריע לה, ואנחנו נשואים באושר (הלוואי גם בעושר), עברנו מסכת חיים נהדרת, ועדיין, מגדלים למעלה מעשרה ילדים נפלאים, וכמה עשרות נכדים מתוקים, וכל השאר ממש נהיה זניח, וטוב שידענו להתייחס אליו כזניח.

ולהתבייש בפני אחרים? מה פתאום? מה, הם הולכים להתחתן איתו? ומנסיון החיים, מה שמפריע לך - לא מפריע להם. וגם אם מישהו יגיד איזו מילה, אחרי שמכירים בן אדם - נהיים חברים טובים, ואין שום קשר למספר המכנסיים או גודל החולצה הנדרשת.

בהצלחה, שיהיה במזל טוב!!!

אם הבחירה עם מי להתחתן תלויה בדעת הסובבים אותך, אז אתה בבעיה קשה.

אתה צריך לדעת מה אתה רוצה, מי מוצאת חן בעיניך , להכיר את עצמך ולדעת במה אתה מעונין. זה לא מונע מלהתיעץ עם אחרים, אבל לא הם אלה שיקבעו לך מה טוב ומתאים לך. 

אין השוואה בין חתן לבגד. 

בגד הוא לבוש חיצוני, ולכן קונים אותו גם בהתחשבות שימצא חן בעיני הזולת,  חתן הוא בן אדם, הוא יהיה לצידי כל הזמן ואיתו אני אחיה ואבנה את ביתי, ולכן הוא צריך למצוא חן בעיני ולא בעיני הסביבה.

זה נכון שהוא צריך למצוא חן בענייך, אבל לדעתי, אם היא מתביישת ממה שיאמרו בבית, זה חשוב!!

אני למשל עושה לי מדד (בכל דבר) אם אני יודעת שאני אתבייש לעשות משו ליד ההורים שלי- זה אומר שזה לא בסדר.

כי אני סומכת על ההורים שלי,דעתם חשובה לי. והם "המצפן שלי"

אז כן, אם אני אחשוש להביא מישו הביתה (ולא משנה מאיזה סיבה) זה אומר לי משו!

לא תמיד אני אתחשב בזה, אבל זה אות וסימן שמשו פה לא בסדר..

ומובן וברור שאת תבחרי חתן לפי מה שמוצא חן בעניך, אבל דעתם של ההורים חשובה.

עד כאן נאום כמוצי..

להתנהגות שמתביישים בה.

מראה מלא - אין בו כל "רע". וגרוע מאד אם שוקלים "יפה" בדברים כאלה לפי טעמם של אחרים.

הרגל כזה יכול לגרום צרות גם אחרי נישואין, חלילה.

למרות העצות של כולם כאן, "תעשי מה שאת המרגישה, ללא קשר לדעתם של אחרים",

אני חושב שהאדם הוא יצור קהילתי מטבעו, וחלק מהרצון שלו כלול (לא רק מושפע) מדעתם של הסובבים אותו.

ז"א שאם קשה לך להציג אותו ואת מתביישת בו, זה חלק ממך. זה מפריע גם לך בעומק.

כתבתי רק ב2 משפטים. מקווה שהבנת את הגישה

לדבר קודם עם המשפחה על המראה שלו..

לא דוקא לבוא בקטע, המראה שלו הוא כך וכך...

אלא  למי שאת חוששת מהתגובה שלו או מרגישה מספיק קרובה כדי לזרוק תוך כדי דיבור - 

אבל הוא שמן וז מפריע לי...

אבל אני לא בטוחה שאני אוהבת את המראה שלו...

ואז אם הם יפרגנו לך (מה שבטח יקרה..כי בינניו כולם מרגישים שהאישיות יותר חשובה),

יהיה לך הרבה יותר קל... ( מבחינה פסיכולוגית זה עובד..)

ואז תראי - אם את מסוגלת להשתחרר מהבושה ומהפחד להראות אותו.

לי דברים כאלו ממש עזרו.

בסופו של דבר,

חיים עם האישיות של הבנאדם.

המידות

האופי וכו'

אני לא אומרת שאם יש משהו שממש "דוחה" אותך (דוגרי) את צריכה "לבלוע" את זה.

אבל אם זה לא ברמה כזאת,

כדאי לך מאד לחשוב טוב

ולא לאבד בחור (הוא,או כל אחד אחר) בגלל דברים פחות משמעותיים, כמו מראה חיצוני.

והכי הכי חשוב---להשתחרר מ"מה יגידו" ו"האם כך דמיינתי את בעלי" כי זה עלול להוביל לפלונטר שקשה לצאת ממנו!!!

שאלה יהיו הצרות שלנו בחיים!!!!

העיקר שיהיה חתן מקסים!! לא צריך יותר מזה וזה לא צריך להטריד את המחשבות שלנו !!

בהצלחה....

אם הוא לא מוצא חן בעינייך ואת מרגישה שלא תצליחי לחיות עם זה.אז אין קטע להמשיך סתם.תסתכלי על עצמך בעוד כמה שנים,בחתונה,בבית וכו' אם את רואה שזה יפריעה לך אז אל תמשיכי.אם את חושבת שלמרות זאת תוכלו לחיות יחד וחבל בגלל עניין כזה להפרד אז בהצלחה בהמשך הדרך.
רק תזכרי:דעתך חשובה ולא אחרים.תקשיבי ללב שלך-הוא יודע מה באמת טוב בשבילך.

נהיים שותפים במידה רבה בזהות העצמית,

כך שאם למשל מעליבים את בעלך - את תראי זאת כפגיעה אישית לכל דבר. 

גם במראה החיצוני נהיים שותפים, לכן אם את מרגישה שתיאורטית היה יכול להיות לך קשה נורא להראות בחברה אם את משמינה או נראית לא טוב, תדעי שאת יכולה להרגיש אותו הדבר עם בן הזוג.

בסוף גם מתרגלים לאופי וכשהמראה נשאר מוזנח זה בכלל מעיק ותהיי אכולת רגשות אשם למה לא המשכת עוד קצת כדי למצוא גם אישיות טובה וגם מראה כמו שאת אוהבת.

ופשוט לא לתת לזה עכשיו מקום בקשר. אתם באמת ממש בהתחלה, וגם לא חייבת להראות" אותו להורים או לחברות.

אם יעבור קצת זמן בלי התעסקות אינטנסיבית דווקא בנקודה הזאת, יתכן שתגלי עוד שבועיים שזה פתאום מפריע לך הרבה פחות, או בכלל לא.

יכול להיות שתגלי שזה מאוד מאוד מפריע לך, יותר ויותר, ואז צריך לשקול פרידה (או דיאטה..)

בכל מקרה, לדעתי בינתיים את נותנת משקל נכון לשיקולים של אופי מול יופי!!

או כמו בתגובה מהתגובות הבאות("לי היה אותו סיפור")..כל מקרה לגופו תלוי באופי שלה ובאופי שלו ובהתאמה ביניהם ובעבודת המידות שלהם ובהשקעה של שניהם בס"ד כמובן!!!!

אני חשבתי שהוא ממש לא ניראה טוב אבל האופי שלו מדהים וברוך ה' למרות הפדיחות שהרגשתי בתחלה (וכולם אמרו לי שהוא דווקא בסדר), ה' עזר לי לעשות את הבחירה הנכונה והתחתנו.

היום יש לנו בלי עין  הרע 2 ילדים ואני שמחה מעוד שהתחתנתי איתו!!!!!!!!!!!!!!

ועכשיו אני חושבת שהוא ניראה טוב!

אם תיארת אותו כך עם המידות הטובות,  אין מה להפסיד  ניראה לי שלא כל בחורה מוצאת בחור עם כאלו מעלות  ,וניראה לי שזה יותר עדיף  מאשר בחור אחר  שהוא יפה שהפך יתנהג פחות יפה מבחור הצידיק שידברת עליו  למשפחה שלך ,ואני גם חושב כך בתור בן משפחה שיהיה מלא ,לא אכפת היופי  אכפת לי היחס

אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בו!!! יום טוב

כאשר יש בושה/חשש להציג בן זוג לפני משפחה/חברים, מכל סיבה שהיא (מראה/אופי/סתם חשש בלתי מוסבר), צריך לחשוב טוב האם זה בגלל שהמשפחה ביקורתית מדי ובמקרה כזה לא בטוח שזה אמור להפריע, או שהסיבה לכך היא שהנפש מרגישה שיש בין בני הזוג חוסר התאמה מסויים, גם אם לא תמיד יודעים להגדיר מהו, (אפילו במקרים שכבר החלטתם להתחתן!) וכך היא משדרת אות אזהרה.

בכל מקרה יש להתייחס לחשש בכובד ראש!

לגופו של עניין: כל הכבוד שלא נתת למראה שלו להפריע ונפגשת איתו בכ"ז, אבל ודאי שלא ניתן להתארס אם המראה ממשיך להפריע.

בהצלחה!

פעם מישהו שרצה שנחדש קשר שנגמר אמר לי שהו יודע שלא יתחתן עם אישה מושלמת. וממש מהבטן אמרתי לו שמי שייתחתן איתי ייתחתן עם אשה מושלמת.

זה לא שחשבתי שאין לי חסרונות, אבל נעלבתי מזה שהוא מוכן לקבל אותי כפשרה.

לימים כשזכיתי ב"ה להחליט ולהתחתן הבנתי יותר טוב מה שאמרתי.

זכיתי לרצות (ולהיות רצויה, ב"ה) בבן הזוג שלי כפי שהוא על מעלותיו וחסרונותיו.

או כמו שאמר המשורר- ככה את רצית אותי, קחי אותי ככה עם כל מה שיש בי.

בקיצור, אני מציעה לך להמשיך, ולדעתי גם כדאי שתחליטי עם עצמך כמה, אם תרגישי שזה עדיין מפריע - תמשיכי הלאה, ואם לא אז גם תמשיכי הלאה...

בהצלחה 

התחתנה באזור גיל 22 (לא מתוך שום רווקות מאוחרת), היא תורנית, משכילה, גבוהה, בהירת עור ומאוד יפה ו....היא התחתנה עם מישו מאוד מאוד מלא. אבל הבחור שיאאאא המקסים (אדם באמת מדהים). וכשרואים אותם בטוחים שהם הכי מאושרים בעולם. כל מי שרואה אותם פשוט מקנא בהם. (הם היום עם שלוש קטנטנים..חינוך לתפארת!).

הנה דוגמה למישי שיכלה לבחור בערך כל אדם שתרצה ושתתאים אליו בכל צורה (השכלה, תורנית, חיצונית) ובחרה בבחיר ליבה והם לגמרי לגמרי מאושרים!!!

אני חושב שאם היא יכולה אז כל אחת יכולה..

אבל כמובן...לבחירתך.

בהצלחה רבה!

(חוץ מזה תוכלו לעשות ספורט, הליכות וכו' ביחד וזה גם כיף)

אני חייב לשאול!

זה ציטוט שלך: "בת דודה התחתנה באזור גיל 22 (לא מתוך שום רווקות מאוחרת)".

22? רווקות מאוחרת?!

?!?!?!

תקראי את השרשור..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t430041

לעניות דעתי כן..

אבל - על טעם ועל ריח אין להתווכח

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.