כמה שפחות זמן זה יותר איכותי..

אבל שהיא תתקשר קצת מה זה,

היא צריכה להראות שהיא רוצה בקשר.

או שזה משגע עוד מישהו

(מצטערת שאני סוג של מנצל"שת לך את השרשור אבל זה קשור)

אותי למדו שזוג זה 2... כן, כן בדיוק - לא אחד שניים.. 

עד כאן שיעור חשבון

ולפואנטה..

אם רוצים שקשר יצליח אז לעניות דעתי 2 הצדדים צריכים ליזום, להראות התעניינות, איכפתיות, רצון משהו..

בסדר, מקובל ומובן שהבחור צריך לחזר אחר אבדתו..

אבל הלו, 

התחלתם לצאת עכשיו ושניכם שותפים לקשר הזה, שאו שהוא יצליח או שלא (והכל תלוי בכם) - אז כן ההשקעה צריכה להיות משותפת!

לא צריך להראות לחץ מאף צד.. אבל בטאקט ונחת הכל יכול ללכת (שוב לעניות דעתי) הרבה יותר טוב..

ואם היא לא מרגישה מספיק בנוח אחרי חודשיים להרים אליך טלפון ורק מצפה ממך (כי זה תפקיד של הגבר) לי זה היה מפריע.. אם אתם נפגשים רק פעם אחת בשבוע ז"א שבחודשיים כבר נפגשתם 8 פעמים..

ואחרי 8 פגישות אני לא רואה בעיה שגם הבחורה תועיל ברוב טובה ותתקשר..

ואפרופו פגישות של פעם בשבוע.. לפחות בתחילת הקשר לא נראה לי בריא ומומלץ.. לדעתי (וזו שוב רק דעתי הקטנה כמו בכל מה שכתבתי) זה לא מקדם ככה את הקשר יותר מידי.. נראה לי שעדיף 2 פגישות בשבוע.. זה מספיק זמן לקלוט נתונים, לעבד אותם ולהוציא משוב אם זה שייך להמשיך או לא..

ומיוחד זה לא נראה לי כל כך מיוחד.. זה נראה לי מה שיכול לתקוע את הקשר בנקודה מסויימת..

היא רוצה שהקשר יהיה מיוחד תשקיעו.. שניכם..

תעשו דברים מיוחדים בדייט אם היא רוצה מיוחדות..

נגיד, תקנו 10 ארטיקים ב10 ש"ח ותתחלקו 5 לך ו5 לה.. אהה אופס, זה לא מיוחד, זה פסיכי...

אז תרגיעו אותי שלא אשתגע...

בברכת,

בריאות שמחה והצלחה!

לרגע1 שלא מצליחה לקבל התנהגויות מסויימות בדייטים 

שמתנהג אליך בצורה מרחיקה ומשפילה כזו?

אם כן - מצאת אשה כלבבך.

אם לא - תסיק את המסקנות לבד.

אני לא הייתי משקיע בה דקה מזמני או פירור מרגשותי.

התפקיד של הגבר, התפקיד של האישה

זהו התפקיד של שניכם לפתח את הקשר!

אומנם קבעו מערכת חוקים לדייטים הראשונים בה הגבר הוא זה שצריך בעיקר ליזום

אבל, הם תקפים, לדעתי, רק לדייטים הראשונים.

לאחר מכן התפקיד בפיתוח הקשר הוא של שניכם.

להתקשר לשני = לפתח את הקשר

אתה יכול, וכדאי (בצורה עדינה כמובן) להעלות את הנושא הנ"ל בדיבור איתה

להסביר לה שככה לא בונים קשר, אם הייתם בשלבים הראשונים של הקשר זה היה שונה

חודשיים כפול פגישה לשבוע זה בערך שמונה דייטים

זה קשר מתקדם.

ואני לא מדבר בכלל על הקטע הכספי שגם עליו ראוי לתת את הדעת (לא ראוי שרק צד אחד יקח עליו את הכל)

אלא רק ביוזמה בפיתוח הקשר!

קשר נבנה מתוך השקעה רבה של שני הצדדים

אי אפשר לבנות קשר ולהיות פאסיבי.

צריך שניים אקטיבים!

בהצלחה

לנפנף עכשיו, או להסביר לה שזה ממש לא שייך כל הכללים המטופשים האלו!

ככה לא בונים קשר!

שתתקשר ותפסיק להיות קשוחה...

בצורה פחות עדינה

תפנה אותה לפורום בכיפה - שם מקומה..

זה לא מה שאתם חושבים.זה לא הקטע של הכבוד,אחנו ממש הדדים בקשר ומתחשבים אחד בשני,אני פשוט מנסה להבין למה היא רוצה שזה יתנהל ככה?זה לא שהיא רוצה להפחית בקשר אולי היא רוצה לקחת את זה לאט יותר?

אגב זה ממש לא אופציה להיפרד ממנה..אין מצב!!!

ואתה מתכוון להיות שפוט בקשר לכל השגעונות שלה?

זה לא תקין המצב הזה חבוב!

אי אפשר להגיב כך בענין כזה בלי להכיר מקרוב..

גם אני מצאתי את עצמי פעם בקשר כזה...

ולא קלטתי עד כמה הייתי מסונוורת עד שהתנתקתי לחלוטין מרגשותיי לבחור הנ"ל.

אני חושבת שיש לו כאן תמרור אזהרה ענקי!!

ונראה לי שדי ברור - שהתגובות שלי הן לעניות דעתי הפרטית בלבד!

גם לעניות דעתי!!!

חכמים אומרים "אין מדמין בטריפות מזה לזה"...

אמנם מצד אחד  טוב שאנשים מזהירים מנסיונם, ומאידך - לפעמים הנתונים כ"כ שונים, וגם הניואנסים של איך דברים נאמרו (כמו בנושא זה - שאותן אמירות יכולות להיות מתוך "שתלטנות" ויכולות גם להיות מתוך תמימות ומיוחדוּת), שאי אפשר לדמות כלל.

על כן, לדעתי, טוב לתת עצות מה לבחון - אך לא להגיד דברים בצורה נחרצת, כשלא יודעים לגמרי, שמא נפיל, חלילה. דברים חשובים.

ואכן, אלירז, התגובות שלך בוודאי על דעתך הפרטית, ואולי גם מכירים את הסיגנון ה"צבעוני" ("שפוט", "שגעונות", לא תקין", "חבוב"...) -

אבל תגובות יכולות להשפיע, וגם אווירתן, לכל הכיוונים. רק עתה, באיזה פורום שכן - אשה שחשבה להתגרש ח"ו, קיבלה תקווה בגלל תגובות, וכבר התברר שדברים לא בדיוק כמו שחשבה...

אז למקבלי התגובות - נכון שכדאי לשים לב, יש כאן דעות אישיות וסגנונות אישיים. אך לכותבי התגובות: חכמים היזהרו (קצת..) בדבריכם..

כולם אהובים, כולם ברורים..

השאלה היא, האם היא תהיה מוכנה לקבל שיתכן שהשני יחשוב שאופן קצת אחר הוא "יותר מיוחד"?

בחיים יש הרבה דברים שיש לגביהם תחושות שונות;

חשוב שתהיה הבנה שיש הדדיות, ושמיעה גם של ה"מיוחד" בעיני השני.

כמובן, אם שניים מסכימים על אותם דברים, לא צריך לעשות "דווקא"..

שתבדוק עם עצמה אם היא רוצה בכלל...

(סליחה שהגבתי למרות שאני בת... לא התאפקתי. בהחלט תמוה)

אוף אניי נפגע בשבילה מהתגובות שלכם..

בטח שהיא רצינית!

היא פשוט אולי לוקחת את זה לאט יותר,ולא רוצה שנחפור אחד את השני?אולי?!

מאוד יכול להיות שאנחנו אפילו לא קרובים לאמת ואין לחשוש לגביה. זה אתה שנמצא בסיטואציה המסוימת הזו, עם הבחורה המסוימת הזו.

אני רק מקווה שאתה לא משלה את עצמך (בגלל שטוב לך איתה ב"ה) שזה הדדי..

אני נפלתי בזה לא מעט (גיליתי אחרי יותר מחודשיים שרק אני מתלהבת... פשוט לא שמתי לב לסימנים שבדרך).

חשוב שתדברו על זה!!

ב"הצלחה בכל!!!!!!!

למרות שאם אתם יוצאים חודשיים, ופעם בשבוע= 8 פגישות, אני לא יודעת אם זה שייך.

אם זה קשר ראשון שלה, או יחסית התחלה של דייטים וזה, 

תבדוק אולי היא נלחצת מהתקדמות.

אבל ממש ממש ממש כדאי לדבר איתה ישירות על זה. זה לא כ"כ רגיל ושגרתי.

בשביל שיהיה מיוחד אפשר לעשות כ"כ הרבה דברים אחרים. לא מיעוט של תקשורת.

ואולי אחרון- אולי היא בעניין שזה לא כ"כ צנוע (סתם תהיה)? לא יודעת, לי זה נשמע מוזר.

פשוט תשאל אותה

תגיד לה שזה מציק לך

ותראה מה היא תגיב....

אני חושבת שיש משהו שהיא לא חושפת בפניך, לעניות דעתי זה אחד מהשניים:

א. פחד מהתפתחות הקשר והמשמעויות של כך.

ב. התלבטויות ביחס לקשר אך עם זאת רצון להמשיך להפגש.

לעניות דעתי עליך לפתוח איתה בשיחה ולשאול אותה בדיוק את ששאלת כאן: מה המשמעות של בקשותיה

וחשוב גם לציין את עמדתך בנושא, ואיך אתה מרגיש ביחס לקשר.. נשמע שהיא לא מבינה את זה מספיק.

בהצלחה!

גם אני נמצאת עכשיו בקשר בו סיכמתי עם הבחור על כמה מדברים ביום וכו' [אמנם יותר מפעם ביומיים, אבל זה לא משנה]  בדרך כלל אני ממש לא כזאת! זורמת מאד ושמחה לשמוע מה קורה וכו', אבל הפעם היה ביננו פער מאד רציני, בעניין הזה שרק בסיכום בהיר כזה אולי יצטמצם.

לא שהקשר שלנו הוא הקשר האידאלי, כן? ואין לי שמץ מה יהיה עליו

אבל כן, אני יכולה להבין את הבחורה. לפעמים זה פשוט הכרחי, ולא מעיד על כל מה שכתבו עליה בשרשור הזה...

[כלומר יתכן שכן, אבל לא בהכרח]

בעיני, הכי נכון זה לזרום איתה, אבל כל הזמן לעצור ולבדוק מה קורה.

הצלחה ורק טוב בעזרת ה'.

אבל זה ממש מזכיר לי קשר שהיה לי עם מישהו- הייתי בטוחה שאנחנו מתחתנים.

אבל גם לו היו כל מיני "כללים" כאלה, בגלל שהוא עסוק בלימוד, בדיוק התחיל מסכת, בדיוק החליף חברותא, הישיבה רחוקה, וכו' וכו'- הגבלנו את הפגישות וכל מיני דברים כאלה.

בסוף הוא חתך בפתאומיות אחרי חודשיים..

לא שאני אומרת שזה יהיה ככה גם במקרה שלך חס וחלילה..

אבל תבדוק מה באמת עומד מאחורי כל הכללים האלה! ותזהר..לב שבור זה כואב מאד..

שאתה לא מובן מאליו!

ושאם היא רוצה את הקשר- היא צריכה להוכיח את זה ולהשקיע בזה.

שונא את הכללים האלה...

תתחתן איתה!!!

בחורה שמבינה עיניין..

היו חודשים שסיימתי את חבילת ה1000 דקות בשבוע 

תכלס בנינו..למי יש כח לכל החפירות שלהן ;)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?