כמה שפחות זמן זה יותר איכותי..

אבל שהיא תתקשר קצת מה זה,

היא צריכה להראות שהיא רוצה בקשר.

או שזה משגע עוד מישהו

(מצטערת שאני סוג של מנצל"שת לך את השרשור אבל זה קשור)

אותי למדו שזוג זה 2... כן, כן בדיוק - לא אחד שניים.. 

עד כאן שיעור חשבון

ולפואנטה..

אם רוצים שקשר יצליח אז לעניות דעתי 2 הצדדים צריכים ליזום, להראות התעניינות, איכפתיות, רצון משהו..

בסדר, מקובל ומובן שהבחור צריך לחזר אחר אבדתו..

אבל הלו, 

התחלתם לצאת עכשיו ושניכם שותפים לקשר הזה, שאו שהוא יצליח או שלא (והכל תלוי בכם) - אז כן ההשקעה צריכה להיות משותפת!

לא צריך להראות לחץ מאף צד.. אבל בטאקט ונחת הכל יכול ללכת (שוב לעניות דעתי) הרבה יותר טוב..

ואם היא לא מרגישה מספיק בנוח אחרי חודשיים להרים אליך טלפון ורק מצפה ממך (כי זה תפקיד של הגבר) לי זה היה מפריע.. אם אתם נפגשים רק פעם אחת בשבוע ז"א שבחודשיים כבר נפגשתם 8 פעמים..

ואחרי 8 פגישות אני לא רואה בעיה שגם הבחורה תועיל ברוב טובה ותתקשר..

ואפרופו פגישות של פעם בשבוע.. לפחות בתחילת הקשר לא נראה לי בריא ומומלץ.. לדעתי (וזו שוב רק דעתי הקטנה כמו בכל מה שכתבתי) זה לא מקדם ככה את הקשר יותר מידי.. נראה לי שעדיף 2 פגישות בשבוע.. זה מספיק זמן לקלוט נתונים, לעבד אותם ולהוציא משוב אם זה שייך להמשיך או לא..

ומיוחד זה לא נראה לי כל כך מיוחד.. זה נראה לי מה שיכול לתקוע את הקשר בנקודה מסויימת..

היא רוצה שהקשר יהיה מיוחד תשקיעו.. שניכם..

תעשו דברים מיוחדים בדייט אם היא רוצה מיוחדות..

נגיד, תקנו 10 ארטיקים ב10 ש"ח ותתחלקו 5 לך ו5 לה.. אהה אופס, זה לא מיוחד, זה פסיכי...

אז תרגיעו אותי שלא אשתגע...

בברכת,

בריאות שמחה והצלחה!

לרגע1 שלא מצליחה לקבל התנהגויות מסויימות בדייטים 

שמתנהג אליך בצורה מרחיקה ומשפילה כזו?

אם כן - מצאת אשה כלבבך.

אם לא - תסיק את המסקנות לבד.

אני לא הייתי משקיע בה דקה מזמני או פירור מרגשותי.

התפקיד של הגבר, התפקיד של האישה

זהו התפקיד של שניכם לפתח את הקשר!

אומנם קבעו מערכת חוקים לדייטים הראשונים בה הגבר הוא זה שצריך בעיקר ליזום

אבל, הם תקפים, לדעתי, רק לדייטים הראשונים.

לאחר מכן התפקיד בפיתוח הקשר הוא של שניכם.

להתקשר לשני = לפתח את הקשר

אתה יכול, וכדאי (בצורה עדינה כמובן) להעלות את הנושא הנ"ל בדיבור איתה

להסביר לה שככה לא בונים קשר, אם הייתם בשלבים הראשונים של הקשר זה היה שונה

חודשיים כפול פגישה לשבוע זה בערך שמונה דייטים

זה קשר מתקדם.

ואני לא מדבר בכלל על הקטע הכספי שגם עליו ראוי לתת את הדעת (לא ראוי שרק צד אחד יקח עליו את הכל)

אלא רק ביוזמה בפיתוח הקשר!

קשר נבנה מתוך השקעה רבה של שני הצדדים

אי אפשר לבנות קשר ולהיות פאסיבי.

צריך שניים אקטיבים!

בהצלחה

לנפנף עכשיו, או להסביר לה שזה ממש לא שייך כל הכללים המטופשים האלו!

ככה לא בונים קשר!

שתתקשר ותפסיק להיות קשוחה...

בצורה פחות עדינה

תפנה אותה לפורום בכיפה - שם מקומה..

זה לא מה שאתם חושבים.זה לא הקטע של הכבוד,אחנו ממש הדדים בקשר ומתחשבים אחד בשני,אני פשוט מנסה להבין למה היא רוצה שזה יתנהל ככה?זה לא שהיא רוצה להפחית בקשר אולי היא רוצה לקחת את זה לאט יותר?

אגב זה ממש לא אופציה להיפרד ממנה..אין מצב!!!

ואתה מתכוון להיות שפוט בקשר לכל השגעונות שלה?

זה לא תקין המצב הזה חבוב!

אי אפשר להגיב כך בענין כזה בלי להכיר מקרוב..

גם אני מצאתי את עצמי פעם בקשר כזה...

ולא קלטתי עד כמה הייתי מסונוורת עד שהתנתקתי לחלוטין מרגשותיי לבחור הנ"ל.

אני חושבת שיש לו כאן תמרור אזהרה ענקי!!

ונראה לי שדי ברור - שהתגובות שלי הן לעניות דעתי הפרטית בלבד!

גם לעניות דעתי!!!

חכמים אומרים "אין מדמין בטריפות מזה לזה"...

אמנם מצד אחד  טוב שאנשים מזהירים מנסיונם, ומאידך - לפעמים הנתונים כ"כ שונים, וגם הניואנסים של איך דברים נאמרו (כמו בנושא זה - שאותן אמירות יכולות להיות מתוך "שתלטנות" ויכולות גם להיות מתוך תמימות ומיוחדוּת), שאי אפשר לדמות כלל.

על כן, לדעתי, טוב לתת עצות מה לבחון - אך לא להגיד דברים בצורה נחרצת, כשלא יודעים לגמרי, שמא נפיל, חלילה. דברים חשובים.

ואכן, אלירז, התגובות שלך בוודאי על דעתך הפרטית, ואולי גם מכירים את הסיגנון ה"צבעוני" ("שפוט", "שגעונות", לא תקין", "חבוב"...) -

אבל תגובות יכולות להשפיע, וגם אווירתן, לכל הכיוונים. רק עתה, באיזה פורום שכן - אשה שחשבה להתגרש ח"ו, קיבלה תקווה בגלל תגובות, וכבר התברר שדברים לא בדיוק כמו שחשבה...

אז למקבלי התגובות - נכון שכדאי לשים לב, יש כאן דעות אישיות וסגנונות אישיים. אך לכותבי התגובות: חכמים היזהרו (קצת..) בדבריכם..

כולם אהובים, כולם ברורים..

השאלה היא, האם היא תהיה מוכנה לקבל שיתכן שהשני יחשוב שאופן קצת אחר הוא "יותר מיוחד"?

בחיים יש הרבה דברים שיש לגביהם תחושות שונות;

חשוב שתהיה הבנה שיש הדדיות, ושמיעה גם של ה"מיוחד" בעיני השני.

כמובן, אם שניים מסכימים על אותם דברים, לא צריך לעשות "דווקא"..

שתבדוק עם עצמה אם היא רוצה בכלל...

(סליחה שהגבתי למרות שאני בת... לא התאפקתי. בהחלט תמוה)

אוף אניי נפגע בשבילה מהתגובות שלכם..

בטח שהיא רצינית!

היא פשוט אולי לוקחת את זה לאט יותר,ולא רוצה שנחפור אחד את השני?אולי?!

מאוד יכול להיות שאנחנו אפילו לא קרובים לאמת ואין לחשוש לגביה. זה אתה שנמצא בסיטואציה המסוימת הזו, עם הבחורה המסוימת הזו.

אני רק מקווה שאתה לא משלה את עצמך (בגלל שטוב לך איתה ב"ה) שזה הדדי..

אני נפלתי בזה לא מעט (גיליתי אחרי יותר מחודשיים שרק אני מתלהבת... פשוט לא שמתי לב לסימנים שבדרך).

חשוב שתדברו על זה!!

ב"הצלחה בכל!!!!!!!

למרות שאם אתם יוצאים חודשיים, ופעם בשבוע= 8 פגישות, אני לא יודעת אם זה שייך.

אם זה קשר ראשון שלה, או יחסית התחלה של דייטים וזה, 

תבדוק אולי היא נלחצת מהתקדמות.

אבל ממש ממש ממש כדאי לדבר איתה ישירות על זה. זה לא כ"כ רגיל ושגרתי.

בשביל שיהיה מיוחד אפשר לעשות כ"כ הרבה דברים אחרים. לא מיעוט של תקשורת.

ואולי אחרון- אולי היא בעניין שזה לא כ"כ צנוע (סתם תהיה)? לא יודעת, לי זה נשמע מוזר.

פשוט תשאל אותה

תגיד לה שזה מציק לך

ותראה מה היא תגיב....

אני חושבת שיש משהו שהיא לא חושפת בפניך, לעניות דעתי זה אחד מהשניים:

א. פחד מהתפתחות הקשר והמשמעויות של כך.

ב. התלבטויות ביחס לקשר אך עם זאת רצון להמשיך להפגש.

לעניות דעתי עליך לפתוח איתה בשיחה ולשאול אותה בדיוק את ששאלת כאן: מה המשמעות של בקשותיה

וחשוב גם לציין את עמדתך בנושא, ואיך אתה מרגיש ביחס לקשר.. נשמע שהיא לא מבינה את זה מספיק.

בהצלחה!

גם אני נמצאת עכשיו בקשר בו סיכמתי עם הבחור על כמה מדברים ביום וכו' [אמנם יותר מפעם ביומיים, אבל זה לא משנה]  בדרך כלל אני ממש לא כזאת! זורמת מאד ושמחה לשמוע מה קורה וכו', אבל הפעם היה ביננו פער מאד רציני, בעניין הזה שרק בסיכום בהיר כזה אולי יצטמצם.

לא שהקשר שלנו הוא הקשר האידאלי, כן? ואין לי שמץ מה יהיה עליו

אבל כן, אני יכולה להבין את הבחורה. לפעמים זה פשוט הכרחי, ולא מעיד על כל מה שכתבו עליה בשרשור הזה...

[כלומר יתכן שכן, אבל לא בהכרח]

בעיני, הכי נכון זה לזרום איתה, אבל כל הזמן לעצור ולבדוק מה קורה.

הצלחה ורק טוב בעזרת ה'.

אבל זה ממש מזכיר לי קשר שהיה לי עם מישהו- הייתי בטוחה שאנחנו מתחתנים.

אבל גם לו היו כל מיני "כללים" כאלה, בגלל שהוא עסוק בלימוד, בדיוק התחיל מסכת, בדיוק החליף חברותא, הישיבה רחוקה, וכו' וכו'- הגבלנו את הפגישות וכל מיני דברים כאלה.

בסוף הוא חתך בפתאומיות אחרי חודשיים..

לא שאני אומרת שזה יהיה ככה גם במקרה שלך חס וחלילה..

אבל תבדוק מה באמת עומד מאחורי כל הכללים האלה! ותזהר..לב שבור זה כואב מאד..

שאתה לא מובן מאליו!

ושאם היא רוצה את הקשר- היא צריכה להוכיח את זה ולהשקיע בזה.

שונא את הכללים האלה...

תתחתן איתה!!!

בחורה שמבינה עיניין..

היו חודשים שסיימתי את חבילת ה1000 דקות בשבוע 

תכלס בנינו..למי יש כח לכל החפירות שלהן ;)

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.