לדעתי, ההרגשה שלך נובעת לא מתוך הדמיון בניכם, אלא מתוך הנקודה השניה, האי בשלות ההרגשתית.

את מרגישה שאת מחוברת?

השיחה בניכם זורמת?

הכימיה בניכם טובה?

אם כן, אני חושב שלא מפרקים קשר כזה.

לעיתים לוקח לנו הרבה זמן להתרגל למצב חדש כמו קשר שמצליח

קשה לנו לשנות מצב מקשרים קצרים ומהירים לקשר ארוך שנבנה.

אני ממליץ לך לנסות להעלות את הנושא שאת מרגישה שאת לא כ"כ מחוברת

ולהסביר לו שאת צריכה את הזמן שלך.

הנקודה הראשונה היא מצויינת.

אל תקחי אותה כנקודה מפריעה - היא תירוץ למה משו מפריע.

אבל הנקודה השניה היא העיקרית, אבל היא לא רצינית.

דברי איתו, שילך קצת יותר לאט, תסבירי בפירוט מה את רוצה - אל תתני לו איזה קוד והוא יהיה אחראי להבין ממנו מה לעשות.

ותקחי בחשבון שלו זה לא יהיה קל. זה מזה השקעה.

ובהצלוחו לגמרי!!!

את צריכה לראות עד כמה זה באמת מפריע לך ומעיק עלייך, הדמיון הזה. יש כאלה שזה דווקא טוב להם. יכול להיות גם שלא. אולי תחכי עוד קצת ותראי (וה"מזל" זה לא משנה. צריך לראות לגופו של ענין).

לגבי מה שהוא ורצה להזדרז - הכי פשוט לדבר ישירות ולהגיד לו שאת מרגישה כך, ושאת צריכה יותר מרווחים לעיכול ולשיקול [זו גם הזדמנות לעמוד על הנכונות להתחשב]

אבל אם שניכם בני מזל דגים... אז זה כבר סיפור אחר... 

הבעיה

אני לא חושבת שאם אתם דומים זה בעייה ..חוץ מזה ,אולי עכשיו את רק חושבת שהוא דומה לך , כי זה הרי ההתחלה!

אבל אחרי זמן - את תגלי שיש ביניכים שוני מסוים..כי בהתחלה לא רואים את זה..

וגם , אם הוא לוחץ על פגישות , את יכולה לדבר איתו על זה..

ב"הצלחה שיהיה לך !

אני למשל  יצאתי אם בחור שהיתה לו תכונה מאוד דומה לשלי-לשנינו היה מאוד קשה להחליט,אז הרגשתי שזה יכול לפגוע בחיים שלנו ולכן חתכתי.

אז עוד התלבטתי והיום במבט לאחור אני ממש חושבת שזה היה צעד נכון.

בקיצור,תנתכי כל דבר לגופו ותבדקי איך לדעתך זה יסתדר לך בחיים.

תמשיכו ותראו לאן זה יתגלגל,

אני לא רואה כאן סיבה להפסיק.

שגורם לך מועקה ואי נוחות?

חפשי לך מישהו שגורם לך שמחה ונחת וכשאת חוזרת הביתה את כבר חושבת על הפגישה הבאה.

בס"ד

כנראה שזה באמת לא בגלל הדמיון, אלא בגלל משהו שאני לא יודעת להצביע עליו, אולי הלחץ שלו ואולי משהו אחר.

באמת בסוף גמרתי עם הקשר בעיקר בגלל הסיבה שאלעד כתב. זה באמת משהו שממש חשוב שיהיה, השמחה, הציפייה והחשק...

תודה רבה ושב"ש

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?