זה לא בין פגישה לפגישה...

הלחץ הזה שלמה הוא עשה ככה ולמה היה ככה ואם אומרים ככה ומתנהגים ככה לעזאזל מי המציא את הכללים האלו??

שבוע לברר זה לא כזה גרוע!

בהצלחה מותק!

או את מי שהציע. 

כשזה קרה לי, זה מה שעשיתי, וכשגיליתי שהבחורה התקשרה לחברים שלי שאותם היא לא מכירה כדי לברר עלי, העדפתי בסופו של דבר לא לצאת איתה... אבל זה אני... 

אני בכלל לא בעד בירורים מהסיבה שלדעתי לא מרוויחים מהם באמת משו...

כל החברים והחברות יגידו פחות או יותר את אותו דבר

אבל למה מפריע לכם כל כך איפה ביררו ??כמה זמן ביררו??

קודם כל, לדבר עם חברים שלי, שהיא לא מכירה, בלי ידעתי, זו חוצפה וחדירה לפרטיות - ואם ככה הבחורה נוהגת לפני שבכלל דיברתי איתה, אני לא רוצה אפילו לדמיין איך זה יהיה לצאת איתה. 

וזה לא שיש לי המון להסתיר - עובדה שאחרי שהיא דיברה עם חברים שלי, היא עדיין רצתה לצאת איתי. 

טוב שהיא לא שכרה משרד חקירות. 

חוץ מזה - וכבר כתבתי את זה לא פעם בפורום הזה - מה יש לברר? יש כמה דברים טכניים - רמה דתית, תפיסת עולם, תעסוקה וכו', דברים שהם עובדות אובייקטיביות -  שחשוב לדעת .

כל שאר ה"בירורים", זה שטויות. מבקשים התרשמויות של אנשים.  

אני החלטתי, שאישתי לעתיד, תהיה מספיק חכמה ובעלת ביטחון עצמי, כך שהיא תוכל להתרשם בעצמה ולא תצטרך שאחרים יגידו לה מה היא אמורה לחשוב עלי. 

אני בטוח שיהיו לה אזניים ועיניים והיא תוכל להתרשם ולהגיע למסקנות שלה בכוחות עצמה. אם היא לא חושבת שהיא מסוגלת לזה, שתחפש לה מישהו אחר. לי היא לא מתאימה.  

חוץ מזה, שתמיד אנשים נוטים להפריז ולהאדיר בתיאורים שלהם. אני לא רוצה לעמוד למבחן במהלך הדייט שבו אני נבדק אם עומד בציפיות ותיאורים המוקדמים. 

וכמה זמן זה לוקח? שבוע בירורים??? מה יש לברר שבוע??? 

בקיצור, זה מיותר, זה מטופש, זה ילדותי, זה מעיד על חוסר ביטחון עמי של הצד שמברר - ולי באופן אישי, אין כח להיכנס לקשר עם בחורה שלא סומכת על עצמה, וזה גובל לעיתים בחדירה לפרטיות, חוצפה ורכילות. 

חוץ מזה, אין לי שום דבר נגד זה. 

חדירה לפרטיות???

מי ישמע.

כאילו החבר שלך ואתה משתמשים באותו סל כביסה...

החבר שלך זה לא אתה, והוא לא שייך לך.

(ואם אתה באמת מרגיש שזה חוצפה וחדירה לפרטיות - אז תגיד לה את זה קודם, שתוכל להגיד לא בלי שאתה תגיד לה...)

לגיטימי שהיא תשאל חברים שלך - אז איך אתה רוצה שהיא תברר?

ואתה רוצה שהיא תעשה ביזנ'ס בעצימת עיינים?

וזה לא קשור ללסמוך על עצמה - היא בשביל להתחיל לבדוק בשכל צריכה קודם איזשהו קשר, ולמה לה לפתח אותו כשאין נתוני פתיחה מתאימים? למה לא לשאול חבר על הבנאדם?

לקחת את זה מזה קיצוני, לא שזה מפריע לי, אבל זה נשמע כאילו אתה מטיח במבררים שק של האשמות...

וכן, זו חדירה לפרטיות וזו חוצפה. 

לא לגיטימי שהיא תדבר עם חברים שלי - ואם אני לא רוצה שחברים שלי יידעו שאני יוצא עם מישהי? לא זכותי? 

ואני רוצה שהיא תשאל את מי שהציע, או שתשאל אותי. מאוד קל לברר ככה. מה שהיא רוצה לדעת ,שתשאל. 

וזה לא ביזנס - ואף אחד לא מתחתן לפני דייט ראשון. 

היא יכולה לשאול את הדברים שחשובים לה את מי שמציע. אם הוא לא יודע, הוא ישאל אותי ואני אענה. אני מבטיח. בלי להסתיר כלום. 

ככה, ורק ככה, לגיטימי לברר. 

ולא לקחתי את זה קיצוני בכלל - אלו פשוט נורמות מקולקלות שאני לא מבין איך אנשים התחילו לחשוב שהן לגיטימיות. 

אני סומך על חברים שלי שמציעים לי. 

ואני לא מוחל על הפרטיות שלי - ואני שמח שאחרי הבירור השב"כי היא הואילה בטובה לצאת איתי. באמת תודה רבה... שתחפש לה בחור שמוכן לחיות עם בחורה שלא מוכנה לכבד את הפרטיות של בן הזוג שלה ושאין לה טיפה של ביטחון עצמי. 

תחסכי לי את השטויות שלך. לפחות ממני ואני מקווה שיהיה לך את השכל לתת לבן הזוג שלך לחיות בלי להיכנס לו לורידים - בשבילך!

כי כרגע, זה נשמע שזה לא עומד לקרות והוא עומד להיות מסכן. 

שים לב לאיך שאתה מגיב.

לא שייך בויכוח להתנסח בצורה כזו!

קצת כבוד לאנשים ולדעות שלהם.

"חסוך מאיתנו (או לפחות ממני) את השטויות שאתה כותב!"

אני מחזיר. לא מוצא חן בעיני מישהו - חבל. 

בחורות בהחלט מבררות דברים חשובים ברומו של עולם שרק אדם שאותו היא לא מכירה ויכול להיות חולה נפש בעצמו יכול להגיד לה... דברים כמו: "אז תגיד לי שלוש תכונות שחזקות אצלו ושלוש שחלשות..."

ואם את לא סומכת על ה"שדכן", והוא לא צריך להיות מישהו שאת מכירה לפני ולפנים, אלא מספיק שאת יודעת שהוא אדם שניתן לסמוך עליו - אז אל תקבלי ממנו הצעות. 

אני נושם, אל תדאגי לי. תדאגי קודם כל לעצמך. 

תודה. 

מצד אחד זה נכון מה שאתה אומר..

בחורה צריכה להיות עם שכל ישר ולבדוק מה טוב לה.

וגם אותי זה מרגיז שהולכים לברר (כביכול מאחורי הגב שלי) עם אנשים שיש סיכוי שלא הייתי שמחה מזה שיבררו אצלהם או שהייתי מעדיפה למנוע את זה שהם ידעו שאני יוצאת עם פלוני אלמוני...

אממה..

אין ספק שצריך לברר על הבחור /ה.. לא רק צריך חובה!

כי יש דברים שמה שלרואים משם לא רואים מפה, לפעמים סתם מסונוורים..

ותמיד עדיף אדם אובייקטיבי ושאלות קונטקרטיות והחלטיות (לא כאלה שימרחו אותך בתשובה) 

ואם אתה מדבר על לסמוך על המציע..

מה קורה כשאין גורם שלישי ומכירים דרך הלימודים / פורום.. לא בדרך רגילה במיוחד??

אם מכירים אישית, אז פשוט מכירים. אני מניח שיכול להיות שהבנאדם מסתיר משהו, אבל זה אפשר ליפול על בנאדם כזה אפילו אחרי כל הבירורים. 

כי מן הסתם, החברים מאותה סביבה שבו נפגשתם, הם מסוג החברים שאצלם היית מבררת עליו - ואם את אחת מאותו מעגל חברים, אז דעתם טובה כדעתך, מן הסתם. 

ולגבי פורום, אני לא ממש חסיד גדול של הכרויות אישיות ופגישות דרך פורומים בלי קשר לבירורים. 

כן, חוצפה - כי אולי אני לא רוצה שהם יידעו? לא זכותי לשמור על חיים פרטיים ולשתף את מי שאני רוצה? 

וזה רק חוסר ביטחון. זכותך לקבל תמונה יותר כללית - תשאלי את המציע. מה הבעיה? למה את לא סומכת על מישהו שת מכירה אבל סומכת על מישהו שאת לא מכירה שיש לו אינטרס לסרפ עלי ניסים ונפלאות? 

תאמיני לי שאני מברר מה שאני רוצה - אני שואל את מי שמציע אם הבחורה עשתה שירות לאומי, האם היא מקפידה מבחינה דתית, מה היא עושה ומה שחשוב לי באופן כללי. אם מי שמציע לא יודע, הוא מתקשר לבחורה ,שואל, ועונה. מה יותר פשוט מזה? 

אבל בד"כ אני והחברה שמסביבי נותנים מספר שנים של חבר/דודה/רב שאליו אפשר להתקשר ולברר.

אומר שחשוב לברר עם מכירים מקרוב -

ולא לסמוך רק על ההתרשמות בפגישות.

הוא טוען שאדרבה, זו הטעות שנובעת מ"צעיריות" יתר ומחשבה שיכול להכיר הכל באופן זה לבדו.

[כמובן - אפשר לשאול את האדם עצמו מי מכיר אותו]

כך שניתן לקחת את הדברים לא באופן קיצוני לאף צד.

המלומדת של הרב. עם כל הכבוד. 

אני אתחתן עם מי שאני פוגש - לא עם מי שאחרים אומרים לי שאני פוגש. 

אבל בגלל שציינת כ"ילדותיות" את המחשבה לשמוע ממישהו אחר במקום להסתמך רק על הפגישות -

הראיתי, לאיזון, שהוא אומר בדיוק ההיפך.

ואי אפשר להכחיש, עם כל הכבוד לעצמאות חשיבתך, שהוא נחשב מומחה גדול בתחום הזה - דווקא בהיותו לא "פוסק הלכה" אלא עוסק בכך שנים רבות מאד ואדם פיקח בהבנת הדברים הללו והכרת המציאות. אין חכם כבעל ניסיון.

וזה לא סותר, כפי שציינתי; גם מי ש"אני פוגש" וגם בירור על דברים מעבר למה שאני יכול לפגוש שלא "בזמן אמת"..

אינני בא להכריע אם זה הכרחי, אבל זה בהחלט אומר שזה לא "ילדותי" - אולי להיפך.

וכמובן - גם ספרו של הרב הנ"ל שליט"א, וגם הודעתי, לא היו מכוונים להורות לך אישית מה לעשות.. ובוודאי שאתה יכול להתחתן "עם מי שאתה פוגש" ואני באמת מקוה שתצליח, ובקרוב (אם כי, עצתי, שתהיה סבלן אם הצד השני תרצה לברר גם עם מכריך. "אין דעותיהם שוות" - זו הכנה מצויינת לקבלת השונות-המסויימת גם בנישואין)

ראיתי גם רבנים עם גישות שנראו ילדותיות בעיני.

אני גם לא בטוח שכבוד הרב הינו מומחה - על אף נסיונו. יש אנשים שעושים משהו כל חייהם, אבל כל חייהם הם עושים אותו לא נכון.

בעיני זה ילדותי. בעיניך לא. אנחנו לא מסכימים. קורה.

ואישתי לעתיד, לא תעשה עלי בירורים מאחורי גבי עם אנשים שאותם היא אפילו לא מכירה.

את אישתי אני אמור להעריך - ואישה כזאת, אני לעולם לא אוכל להעריך.

מה ילדותי בלרצות לברר מראש?

כבר קרה לי שהשדכן היה חבר של המדוייט מימים ימימה- אבל אמר עליו דברים לא מדוייקים בעליל, שאנשים אחרים כן אמרו עליו. (לא טובים או רעים, רק שאלה אם זה מתאים לי)

וכבר קרה לי שמישהו הגיע לפגישה "טוב, חוץ מאת השם שלך- אני לא יודע עליך כלום" ואז הוא גילה כמה דברים טכניים שגרמו לחתוך. ולא היה קשה לברר אותם מראש..

ובפעם שבה ביקשתי עוד מס' לברר עליו- והשדכנית התעצבנה, ואני אז צעירה וירוקה לא התעקשתי ובסוף הצטערתי על זה מאד. 

זה לא לבזבז סתם ערב, חוסר בירור טוב יכול לגרום לצער ובאסות מטורפות. 

ובירורים עם חברים זה דבר מאד מקובל. צא מהסרט שזה פאדיחה שהם ידעו שאתה יוצא\עם מי אתה יוצא וכו' ובטח שזה לא "מאחורי גבך" זה הכי לגיטימי לבקש "חוות דעת שניה" מעוד בנ"א ולא לסמוך רק על השדכן. 

מילא, אם אתם כבר יוצאים והיא מתחילה להתקשר לחברים המקום לשאול אותך- אני יכולה להבין את הרצון שלך לפתיחות וכנות, אבל לפני שהיא מסכימה לבזבז עליך זמן כסף וכוחות נפש- זה לגיטימי לברר אם יש סיכוי או שאתה לא מתאים לרשימת מכולת הספציפית שלה..

ככל שאנשים מתבגרים - הם מבררים פחות. 

עבר להם הריגוש של "וואו, איזה בוגר אני, אני יוצא לדייטים ועושה בירורים... אני כ"כ בוגר וגדול" 

ואם מישהו שמציע לך שיקר לך - אל תקבלי ממנו הצעות, ואם זה משהו רציני, אז היית "נופל" עליו אח"כ. 

ולא מעניינות אותי פאדיחות. זה הדבר האחרון שמעניין אותי, אבל "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" - ובכלל, יש דברים שהם אישיים והם פרטיים ואני לא חש צורך לשתף עם כל העולם, ואני לא מוכן שמישהו אחר יקבע לי עם מי לשתף ועם מי לא. 

אם את לא סוכמת על השדכן - אל תקבלי ממנו הצעות. כל מי שאת פוגשת ברחוב ואומר לך שיש לו מישהו שיכול להתאים לך - את תקשיבי להצעה שלו? אני לא. 

ואם היא כ"כ רוצה לדבר עם חברים שלי - שלכל הפחות, תשאל אותי אם אני מוכן. שתוודא שזה בסדר מבחינתי ושלא תעשה את זה מאחורי הגב שלי. 

ואין לי בעיה - שתשאל כל מה שהיא רוצה - אותי או מי שמציע. אני לא משקר בנוגע לכלום! גם אם האמת לא נעימה. 

זה פשוט נשמע קטנוני...

'אני או היא יכולים לברר לבד הכל'. 'אנחנו גדולים'. 'אנחנו יודעים הכל לבד'. 'סומכים על עצמנו'. ועוד כמה מחיאות כפיים לך ולבחורה המדומיינת שתהיה אשתך....

אבל במציאות זה לא תמיד עובד ככה. לטוב ולמוטב. 

לפעמים שומעים מהשדכן משהו שעוד בירור עם מישהו שמכיר את הבן אדם יכול לעזור להחליט אם כן או לא. (למשל תכונות אופי מסויימות אני לא מתחברת, אם כולם מגדירים אותו באותה דרך, זה יגרום לי להחליט שכנראה זה לא סתם וזה לא מתאים לי.. וגם הפוך. אם לא שמעתי מספיק דברים שיצרו אצלי עניין, וחבר יוסיף פרט שיעזור לגרום אצלי ענין מוגבר, זה רק קל עלי לצאת בשמחה.)

אנחנו לא כאלו מושלמים שתמיד יכולים לברר ולדעת הכל לבד. כן לבירורים יש יכולת לעזור ולהלהיב ולבוא בגישה טובה יותר, או לא לבוא בכלל. חבל על הכוחות שיכולים להתבזבז סתם.

ולגבי לא לסמוך על השדכן - הרבה אנשים לא סמכו על השדכנים והתחתנו עם מי שהם הציעו להם. למה? כי הקב"ה מסובב את הענינים. אם תתחיל לפסול את ההצעות של כל שדכן, הרבה פעמים לא ישארו לך הצעות. וחבל. (כן אני מכירה גם בחורים עם עומס הצעות, ששמעו רק למי שמכיר אותם, ובסוף התחתנו דוקא מהצעה של מישהו שבכלל לא הכיר אותם 'ולא סמכו עליו').

ובכל זאת מה עוזר לשמוע הצעה ממישהו שאתה לא סומך עליו? בדיוק - הבירורים! אם תשמע דברים טובים ומתאים לך, תתחיל לסמוך על השדכן.

ברור שאנשים מתבגרים הם פחות מבררים. ובד"כ מהסיבה שאין להם כוח להתחיל לברר על איזה הצעה, שנגמרת אחרי פעם אחת...

ולא בגלל שהם כ"כ סומכים על עצמם. (ואם תצא מהתמימות לא כולם כל כך ישרים ואומרים לך בכנות את הדברים בפגישה עצמה. לא חסר מקרים של אנשים שמשקרים או לא מציגים את כל האמת... זה חוץ שמפישות ראשונות קשה להתרשם מהכל, וכדאי לבוא רגועים ובטוחים שיש לי עסק עם אדם אמין..ואני מכירה כאלו שלא ביררו ואחרי האירוסין גילו כמה דברים על המשפחה שחבל שלא ידעו קודם. או חברה שיצא עם בחור ורק אחרי כמה פגישות גילתה שהוא גרוש עם ילדים. אשריך שאתה ישר, אבל לא כולם כמוך...)

ולסיום - גם אני חושבת שלא צריך להגזים בבירורים, והכי חשוב ההתרשמות עצמה. ועם זאת זה היה נראה לי גישה ילדותית קצת להגיד על בחורה שמבררת עליך את כל הדברים שאמרת. 

הלוואי ותתחתן בסוף עם אחת שתברר עליך מכאן ועד קונגו. ותעריך אותה בכל זאת....

פשוט, כי אין לי כח כבר לדיון הזה. 

אני לא מבין מה ייתן לבחורה לדבר עם בחור שהיא בכלל לא מכירה - ומה גורם לה לחשוב שהוא לא סתם מבלבל את המח. 

אבל כל אחת ומה שהיא מחפשת. 

ולא השתכנעתי ממה שכתבת אפילו קצת, ויש לי מה לענות על זה, אבל פשוט אין לי כח. 

שורה תחתונה: אם מישהו תעשה עליי בירורים - אני לא אעריך אותה. אינ לא אהיה מסוגל. בטח ובטח אם היא תעשה את זה מאחורי הגב שלי. 

ברוב הדייטים שלי, נכון להיום, לא ידעתי אפילו את שם המשפחה של הבחורה. עוד לא נתקלתי באף פסיכית שלא היתה קשורה. שאלתי את המשדך מה שרציתי לדעת, וזהו.

לא מסובך בכלל. גם אם הוא לא החבר הכי טוב גם שלי וגם שלה או אפילו של אחד מאיתנו ולא מכיר אף אחד מאיתנו פיקס.  

כשאני מדברת עם כאלה שעברו את ה26 יש הרבה יותר סיכוי שיבקשו עוד מס' של מישהו, או שניים.

כי נמאס להם כבר לבזבז את הזמן וכוחוץ הנפש שלהם על כאלה שלא מתאימים.

דווקא הצעירים והפעורים יותר בקטע של "נזרום, יהיה טוב.."

ובתור מישהי שהייתה בשני הצדדים, גם בדייטים וגם כמנסה לשדך, לא תמיד שדכנים מכירים טוב את שני הצדדים- וזה לא אומר שאין סיכוי להם יתחתנו.

את ההצעות הכי טובות שלי קיבלתי בצורות הזויות, ולא תמיד מאנשים שמכירים אותי פיקס. 

וכמו שאין לך שליטה על מי תפגוש באמצע דייט, ומי יראה אתכם ביחד ואין לזה באמת משמעות- כנ"ל לגבי אצל מי היא ביררה עליך.

אז כן, אני תמיד ביקשתי שישאלו את הבחור את מי אפשר לשאול (סתם כדי להגיע לחברים שמכירים אותו ולא סתם למישהו שהיה איתו בגן..) ותמיד נתתי מספרים של חברות מסויימות שלי- שמכירות אותי טוב.

אבל כבר היו מקרים שביררו עלי אצל אנשים הזויים.. (הראש מדרשה שלי לדוג'..)

ולי, יש שליטה מוחלטת לגבי אצל מי היא תברר עלי. אם היא רוצה לצאת איתי, היא תברר אצל מי שהציע ואצלי. נקודה. 

אחרת, היא יכולה לברר מה שהיא רוצה, כמה שהיא רוצה ואצל מי שהיא רוצה. אני פשוט לא אצא איתה. 

אז יש לי שליטה לגבי זהות האנשים שאיתה הבחורה שאני יוצא איתה, ביררה עלי... 

המציאות שלי, ב"ה, שמחה ומאושרת. 

כואב לי לחשוב על המציאות שלך, שאת חייבת לדעת הכל ולברר ולהיכנס לאנשים לוריד והמחשבה שמותר לחדור לאנשים לפרטיות בשם איזשהו "בירור מעמיק" שלא משרת שום מטרה. 

להצליח להתנצל בכנות ועדיין להשמע מתנשאת וביקרותית - זה בהחלט כישרון שטרם ראיתי אצל אנשים אחרים. 

ואפשר להמשיך את הדיון בצורה מכובדת ולא פוגעת.

תודה.

ב"ה

אני מאמינה לך שאתה אכן אדם הגון וישר. שכאשר ישאלו אותך דבר מה תענה תשובה אמיתית למשודכת.
אך לא כולם בעולמנו הם כאלה...
וגם לא תמיד השדכנים כאלו(גם אלו שלא מחפשים תשלום). או החברים שהמדוייט נותן את המס' שלהם..

אני שמעתי על בנות ממקום הלימודים שלי שביטלו אירוסין ואף את התחונה זמן קצר לפני!!

במקרה אחד: הבחורה היתה ,לא חטטנית" כלשונך, וביררה רק ע"י חברים שנתן לה המיועד... ואנשים שמספרם עבר דרכו. אך השדכנים/החברים/כל הסביבה של החתן שיקרה לה!! (בתשלום ממנו)
נכון, זה נשמע הזוי ולא הגיוני אך קוראים דברים כאלו!! ואם לא נברר בכלל או נפתח את הקלף של חוק הדתיים השלוביים המצב יכול להיות יותר קשה.
ואת השקר הזה לא מגלים אחרי פגישה ראשונה. אלה לפעמים בין האירוסין לחתונה!!

אז לקרוא למבררות לא בוגר/ילדותי(נותן תחושה של בוגר) זה לא תמיד כך.
לפעמים היא שמעה על חברה/קרובת משפחה שנכוותה בזה (יש לי מיכרים שאני יודעת שהם נפרדו בגט!)| והיא לא רוצה להיות הקורבן הבא...

אותה בחורה שסיפרת עליה, כן ביררה עליו אצל חברים שלו - כאלה ששיקרו לה. 

הם סיפרו לה עליו דברים שיקריים - ככה שאם היתה עולה בה המחשבה שאולי משהו לא בסדר, היא היתה יכולה להגיד לעצמה: "אבל כולם אמרו אתה, אז בטח זו אני שסתם חסרת ביטחון..." או משהו בסגנון. 

אולי, אם היא לא היתה מבררת, היא היתה סומכת על עצמה קצת יותר, ושמה לב לזה עוד קודם. 

וגם אם היא לא היתה שמה לב - פשוט הבאת כאן דוגמה למה זה פשוט מיותר. כי הסביבה של הבחור תמיד תרצה להאדיר את שמי ולצייר אותו באור מחמיא. 

אגב, מי בכלל הציע לה את הבחור? מישהו שהיא סמכה עליו? כי אני ממש לא דוגל בלקבל הצעות מכל אחד. 

אולי אני תמים, אבל אני לא מאמין שאדם יכול להסתיר את מי שהוא במשך תקופה ארוכה. באיזשהו שלב זה יצוץ. 

בכל מקרה, סיפורים קיצוניים תמיד יש. אני בטוח שגם יש אנשים שנמנע מהם זיווגם בגלל בירורים מיותרים או בגלל משהו שאמר מישהו... 

אך זה לא משנה.

כאשר לאדם יש הפרעה נפשית או שהוא מחליט לעשוות מעשה לגעיל וממציא עליו עובדות שלא קימות
ומוכר אותם בכסף לחברים שדרכם הבחורה תברר(כי הוא שולח אותה אילהם)

למה שהבחורה תחשוד בכך?
הרי כדברך היא צריכה לתת אמון בסיסי בבחור שהציעו לה.
(לפעמים זו בכלל לא אשמת המשדך! הוא זיווג בינהם, היה נשמע מתאים וטוב והחליטו לברר.. אבל אז הבחור מעד באמון של הבחורה)
 

אני לא אומרת שברור צריך להעשות בלי ידיעת הבחור..(למרות שאני תמהה אם יש בחורים שבטוחים ב100% שלא בררו עליהם/המשפחה.. כי לא נוגע להם)
השיטה שלי היתה לדבר עם אדם בוגר שמכיר את הבחור- מין מורה הדרך שלו שמדבר איתו הרבה ואז גם מכיר אותו טוב ולא רק בקטע החברי..(שחברים בד"כ רואים את הנק' הטובות בבחור: ירא שמים, למדן,בחור טוב..) אך מס' שהבחור מעביר..
אבל גם הייתי מפעילה את חוק הדתיים השלובים ומבררת את אודם דברים..

חוץ מזה, מה גורם לך לסמוך על אדם זר שאת לא מכירה? אותו אדם בוגר או "מורה הדרך" (אני לא בטוח שלכולם יש כזה...) - אם הוא בקשר טוב איתו, יהיה לו אינטרס לייפות את המציאות. 

את הרי לא מכירה את אותו בנאדם - אז מה גורם לך לסמוך דווקא עליו ולא על הבחור עצמו? 

ועובדה, דווקא כן ביררת לגבי אותו בחור, ואולי יש סיכוי שבלי הבירור הזה, הייתי עולה על הבעיה עוד קודם. 

ודברים כאלה הם כן באשמת המשדך. מה זאת אומרת: "נשמע מתאים וטוב"? - הוא עם כיפה והיא עם חצאית? 

זה שמציע צריך לדעת את מי הוא מציע. וזה שמקבל את ההצעה, צריך לשאול את המשדך דברים שחשובים לו - שהוא ישאל את המציאה... 

ואני מעולם לא ביררתי ומעולם לא נפלתי על אף חולת נפש או משהו בסגנון. 

האמת היא, שלרוב הדייטים שלי יצאתי כשאני בכלל לא יודע מהו שם המשפחה של המדוייטת... 

אבל יש צדק בדבריך!

לא בגלל שהיא לא ביררה. 

אני הצעתי למישו חברה טובה שלי,

למדנו יחד בתיכון ונשארנו בקשר טוב גם אח"כ

ומה מסתבר? שלבחורה יש הפרעה נפשית ואפילו אני לא ידעתי את זה!!!

ואצלי ביררו, ובאמת שהכרתי אותה טוב!

אבל גם ממני זה הצליח להסתתר..

שורה תחתונה- ביטחון והשתדלות.

לפעמים הקב"ה  החליט שנפגוש מישו ודווקא אותו, אז כל הבירורים לא יועילו...

הצלחות לכולם ובשורות טובות.

אני חושבת שיש דברים שאפשר לחסוך רק אם מבררים!

גם אני חושבת שבאיזה שהוא מקום בירורים זה לא הדבר האידיאלי יחד עם זה אני חושבת שעם כל הכבוד התרשמות של חבר זה מעיד על הבחור שאני יצא איתו ואם הוא אומר לי שהוא בחור שלא כ"כ מקפיד על ההלכה או על 3 תפילות במניין או שהוא בחור עדין ושקט ולבחורה שמציעים זה לא מתאים אז היא תפסול עוד לפני שהיא פגשה אותו!! (אני לא בעד לפסול לצאת עם בחורים כי יש בזה איזה שהוא גאווה שמה הבחור הזה לא מספיק טוב בשבילי.. אבל שוב יש דברים שהם בסיסים ולכן כן חשוב גם לברר ולא ללכת בעיניים עצומות!)

מה הבעיה לשאול את מי שמציע אם הבחור מתפלל 3 פעמים ביום או כמה הבחור "דוס"? 

אם זה שמציע לא יודע - הוא יכול להתקשר לבחור עצמו ולשאול אותו. זה הרבה יותר פשוט. 

ולפסול מישהו כי חבר אמר עליו שהוא עדין ושקט, זה לדעתי לא דבר שנכון לעשות, כי שקט ועדין הם דברים סובייקטיבים. יכול להיות שתפגשי את הבחור, ואת תתרשמי ממנו בצורה הפוכה לחלוטין. 

לא מבינה גם למה יש אנשים שזה מאוד חשוב להם. הכי טוב פשוט להיפגש ולהכיר הרי זה לא שמתחתנים אחרי שתי פגישות פשוט להכיר וככל שהקשר מתחזק גם תכירו את המשפחה והחברים. ואם כבר בירורים אז לפחות לשאול בצורה מכובדת. קרה לי פעם שמשהו התקשר לחברה לי בבוקר כשהיתה בעבודה אחרי שאמרתי לו להתקשר רק אחרי הצהרים ומההתנהגות שלו וממה שהוא שאל לא רציתי שום קשר אליו

אם אני "מריח" נכון - מה שמפריע לך זה החשש אולי משהו בך לא בדיוק בסדר, שהיה צריך לברר וכו' וכו' - אעפ"י שאת יודעת שאין שום דבר כזה...

אז את יכולה להיות רגועה לחלוטין. יש אנשים שזה הקצב שלהם.. יש כאלה שרצו דווקא עם מישהי שמכירה מעכשיו והיא היתה תפוסה כל השבוע.. ועוד כהנה וכהנה...

בטוח שזה לא קשור לשום דבר אצלך.

חבל על הזמן והטירדה (והסקרנות מ"בלון" שאין בו כלום..).

תשמחי על התשובה החיובית - ותבדקו.

הצלחה רבה.

חברות שלך לא ענו לו?

קורה...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם