ילד בן חצי שנה וילדה בת שנה ו-9 חודשים.
אני גם סטודנטית.
שנה שעברה זה היה יותר קל, כי יש מעון במכללה ורק היא הייתה, ואז היא באה איתי ויכולתי להיות איתה כמה שרציתי.
השנה היא במעון ביישוב והוא איתי במכללה. יומיים בשבוע ההורים שלי מוציאים אותה, שזה לא ברור מאליו שזה יכול לקרות
(אחרי הלידה שלו, בעלי עשה פסיכומטרי ואז היינו עם שניהם בבית).
אני חושבת שהדבר הכי חשוב- הוא להרפות! ולא, זה לא אומר לוותר לעצמך.
תקחי בלימודים כמה שאת יכולה במסגרת השעות, אם זה מתאים לך, בלי עומס מיותר ובלי לחץ להמשך. או שאל תקחי, מה שטוב לך.
אני גיליתי שאם אני מנסה גם להיות איתם בצהריים, גם להכין עבודה וגם לתלות כביסה/לשטוף כלים/לסדר את הבית,
אף אחד לא מרוצה ואף אחד לא מקבל מה שמגיע לו, כולל אותי.
אז החלטתי שכשאני איתם בצהריים- אני לגמרי איתם. אם מסתדר לשטוף כלים (כשהוא ישן והיא "עוזרת" לי ומשחקת עם המים)- אחלה, ואם לא- אז לא! זה יחכה לערב או למחר או לבעלי..
השינוי הזה הביא רוגע ושמחה לבית, וגם עזר לי בלימודים- כשאין זמן עובדים הכי יעיל.. הערבים מוקדשים ללימודים, וגם זה ברוגע, ואני פשוט מוצאת נישות של זמן במהלך היום להשלים דברים שאני צריכה (שיעור משעמם הוא זמן מצויין לעבודות או ללמוד למבחנים).
יש תיסכול שאנחנו חיות איתו באופן מובנה בחיים שלנו, בתור נשים ואמהות, ובמקום לריב איתו- אני מנסה להסתדר איתו ולהפחית אותו כמה שניתן.
והכי חשוב- הבית קודם לכל, ואמא שמחה ורגועה (ובריאה, שאוכלת נורמלי וישנה כמו שצריך במגבלות הזמן והילדים) היא הדבר הכי חשוב.
וכמובן- גיבוי של הבעל..
בהצלחה, הרבה שמחה וטוב!
זה אושר גדול וזכות עצומה לגדל ילדים מתוקים ב"ה!
גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.