וחסכו לך סבל רב עד שעולים על זה ובודקים..

זה אומר בגדול שיש איזשהו גיד/שריר שמחבר יותר מדי את הלשון,

כך היא לא משוחררת מספיק, והוא עלול להתקשות בהנקה.

 (יכול להפריע בהמשך גם להגיה, ויש טוענים שגם לעששת)

תגגלי, תמצאי על זה הרבה חומר.

זה לא מפחיד בכלל, צריך לקחת לרופא שיודע לנתק לשון.

ד"ר יודסין מהדסה מקבל דרך חלק מהקופות חולים,

ויש גם רופא שיניים אחד מי-ם, רועי פורר שלוקח על זה איזה 500 ש"ח.

בהצלחה ובקלות!

כמו שפאז אמרה זה מעולה שעלו על זה וכדאי לשחרר אותה כמה שיותר מהר כדי שלא יווצרו בעיות בהנקה אבל חוצמזה אין שום סכנה..

לא נעים לי לומר אבל - מנסיון, כמה שהזמן עובר זה יותר כואב לתינוק (החיתוך...)

עשיתי את זה אצל דר פורר (אם את רוצה אוכל לתת לך את המספר שלו). המליצו לי עליו המון, בעיקר העיוצת הנקה בבי"ח.

זה פרוצדורה לא הכי נעימה, אבל טוענים שחשוב מאוד לטפל בזה. אני חושבת שהמדד העיקרי הוא - איך הוא יונק (לפי ד"ר פורר יש ללשון קשורה עוד אלף ואחת השלכות, אבל זו תורה שלמה שלו).

מניסיון עם שני ילדים, לכי לד"ר רועי פורר בירושלים.

(כל השאר כתבו לפני אז אין לי מה להוסיף...)

ממש לא מסובך! אבא שלי רופא וביצע את זה השבוע לבן של חברה שלי שנולד לפני פחות משבועיים... ממש לא פרוצדורה מסובכת וגם לא מדממת..(לפחות אצלה זה לא דימם..) (הוא פשוט לקח מספריים וחיטא אותם וחתך!!..נראה לי שאין לך ממה לחשוש..

בהצלחה!

אם את לא רואה נזק כרגע, כלומר, אין בעיות מיוחדות בהנקה, אל תנתקי!

קודם כל, אין סיבה להכאיב לילד שלך סתם.

דבר שני, הנושא לא נחקר מספיק, וקיים חשש שחיתוך לשון קשורה קשור לסיכון גבוה יותר "לבליעת" הלשון בזמן התעלפות ועל ידי כך לחנק.

מעבר לכך, חשוב לדעת שאחוזים גדולים מבעלי הלשון הקשורה לא סובלים משום בעיה כתוצאה מזה. למשל אני ועשרת אחי אובחנו כולנו כבעלי לשון קשורה, לא עשו לאף אחד חיתוך, וכולנו ינקנו עד גיל שנה פלוס, וחוץ מאחד לא היו לשאר בעיות בהגייה (והאחד הזה נשלח לשנת טיפול אצל קלינאית תקשורת- והכל עבר.)

האמת שהסיבה העיקרית להתנגדות שלי היא שהבת שלי היתה עם לשון קשורה, והיו בעיות בהנקה, אז שלחו אותי לד"ר פורר לניתוק.

ניתקנו (פלוס התהליך, שדורש שאת תפתחי לה את הפצע 3 פעמים), והיא גם סבלה מכאבים וחום שאקמול לא העביר (התקשרנו לד"ר פורר והוא אמר שעד 3 ימים זה נורמלי) וגם- פלאי פלאים- ההנקה לא השתפרה בכלל.

לכן אני ממש לא ממליצה....

ניתקנו.

אצל הגדול מביניהם - ראיתי שאין כל בעיות בהנקה, וגם רופא אחד טען שזה לא ממש קשור (בבית חולים אמרו שכן!!) - ולא ניתקנו. ב"ה גדל ומדבר נפלא.

מאחר שכך, גם אצל הבא אחריו לאחר שאמרו לי בשחרור מבי"ח - לשון קשורה, והוא ינק מצוין - לא ניתקנו בינתיים.

אם חותכים את הלשון רק לרמת הניתוק שיש אצל אדם רגיל

אז בעצם הבאתי עליו את הסיכון הרגיל של בליעת לשון בזמן התעלפות כמו כל אדם רגיל.

ברור שאם הלשון מחוברת עד הסוף לגמרי אז חסכנו את לגמרי את החשש...

מקסימום יהיה ריח רע מהפה ובעיות דיבור

לא??

זה מפריע לך בהנקה?יש לך פצעים כאבים?

יש דעות לכאן ולכאן אם לנתק בכל זאת,זה יכול לעשות בעיות בדיבור וכו'.

אני אישית ניתקתי ל 2 הבנים שלי בגיל חודש אצל פרופסור יודסין,אני בכיתי יותר מהם 

רק לחשוב על מה שעובר עליהם... מסכנונים כאלה קטנים. יש לי דודה גדולה בת 40 פלוס שעשתה את זה לא מזמן ועד עכשיו זה בכלל לא הפריע לה

לא מפריע לי בהנקה,יש קצת כאבים אבל הם משתפרים.כנראה רגישות מקומית. בכל זאת ילד ראשון ב"ה

והאם את מכירה ילדים שלא ביצעו ניתוק ויש להם בעיות בדיבור?זה לא משהו שקלינאית תקשורת יכולה לעזור בו?

הילד שלי לא היה מסוגל לבטא כראוי אותיות כמו ל' ונ'

הוא ביטא אותם כשהחלק הפנימי של הלשון מורם כלפי מעלה והתוצאה הייתה כמו מבטא כבד.

קלינאית תקשורת לא יכלה לעזור כי פשוט הלשון לא יכלה להתרומם לכיוון החיך.

ניתחנו אותו ואז הקלינאית לימדה אותו להרים את החלק הנכון של הלשון.

זה עלה גם בניתוח, הרדמה, כאבים בזמן אוכל (בימים הראשונים הוא יכל לאכול רק גלידה...)

בהנקה זה לא הפריע לו בכלל. הוא ינק מדהים עד גיל שנה.

את הילד הבא לקחתי לרופא הוא אמר שהלשון קצת קשורה אבל לא תהיה הפרעה בדיבור אז לא ניתקתי.

בילד הבא הוא טען שיש צורך. והלכתי לנתק. למה לסבול אם בגיל שבועיים זו פרוצדורה כזו קלה?!?

צריך ללכת לרופא (אפילו רופא ילדים) שיאבחן כמה הלשון קשורה האם זה יפריע לאכילה ודיבור

אם כן הפתיחה בגיל צעיר מאד היא ממש בלתי מורגשת. שניה אחת!!

בגיל מאוחר יותר נדרש ניתוח בהרדמה. חבל לפספס!!

רופא ילדים בבית אל..היה הרופא שלי..זה אמיתי לא פרסומת...

עכשיו הוא ראש מח' מיון ילדים בשערי צדק..אם את מירושלים..

הוא מעולה שמעתי שהוא חותך בשניה...

זה לא אמור לכאוב בגיל כזה. וגם לא תמיד מדמם בגלל שהכלי דם שם נורא דקים וקטנים. ככל שהזמן עובר המקום נהיה עבה יותר ואז ההפרדה יותר מסובכת.

אצל הבן שלי, למרות שאומרים שזה לא כואב, כאב לו בערך יומיים. אבל מהרגע שניתקו לו הוא ינק הרבה יותר טוב.

אין בכוונת הדברים להוציא שם רע.

שמעתי עליו כאמור מלא המלצות

הוא מאוד מקצוען, וכנראה זה מתבטא גם בגישה שלו.

הוא מאוד "תכלס", מתקתק עניינים, לא ממש מסביר מה קורה (מסביר חצי דקה ומייד חותך)

יש לו ביקוש מטורף אז-

מחכים בתור, ממלאים שאלון כדי לדעת אם יש לשון קשורה להורים/במשפחה, נכנסים, הוא מסביר בטילים ונותן חומר לקריאה בבית - וחותך. אחרי החיתוך (חצי דקה) את מועברת לחדר אחר (עם עוד נשים בה-ל-ם, מנסות להניק תינוק מדמם ובוכות כאמור יותר ממנו), ואח"כ קוראים לך שוב כדי להראות לך איך צריך להמשיך ולפתוח את הפצע במשך לא זוכרת כמה, לפחות שבוע.

אני לא כותבת את זה כדי להפחיד, אלא להפך. אני באתי במטרה רק להתייעץ (לבד עם הקטנה...) ויצאתי עם ילדה עם לשון חתוכה.

פגשתי שם המון נשים בהלם, לכן אני כותבת כדי שמי שהולכת - תדע למה היא באה, ותדע להתעקש לשאול את הד"ר עד שהיא תבין (אני התביישתי לשאול איך בדיוק צריך לפתוח את הפצע, וגם לא רציתי- כי הוא הדגים עליה וזה היה ----, אז התוצאות לא היו כ"כ טובות).

זה לפחות בחוויה שלי. אני עדיין ממליצה ללכת אליו, הבנתי שהוא המומחה בתחום.

ושוב-כמה שהתינוק יותר קטן זה יותר קל, כל יום קריטי.

יש הבדל בגודל של הגיד המחבר, כך שיש תינוקות שבכלל לא מרגישים שחותכים להם. כך שאל תסיקי מסקנות כ"כ מהר מאחרים.

לכן לא הצלחתי להניק אלא רק שאבתי (כשהיינו כבר בבית ולא בפגיה)

בגלל שהוא היה קטן במשקל עשו לו בבי"ח אבל זה חצי דקה ולא דימם בכלל.

הם בוכים קצת אבל נרגעים והרופא שעשה דווקא היה נחמד הסביר לי מה הוא יעשה והכל ורק אז החתים אותי ולקחו אותו ואחרי דקה החזירו לי מהחדר ניתוח וזהו

זה לא סיפור גדול אבל זה יכול להפריע בהנקה ובדיבור. (מניסיון משפחתי)

יודע לחתוך, כמו ד"ר ארליכמן וזה אומר רק להגיע למרפאה וזהו, בלי תורים ופרוצדורה

גם אני הייתי מאוד מאוד לחוצה אבל זה לקח חצי דקה, אני יצאתי החוצה כי לא רציתי לראות ואחות החזיקה אותו.

זה הרבה הרבה יותר פשוט מברית...

התיעצנו עם א.א.ג והוא ביצע את החיתוך.

דרך אגב זה תלוי עד כמה הלשון קשורה אם זה עד הסוף לא כדאי להשאיר ככה.

עוברות לפחות שנתיים ואז כבר מדובר בניתוח לכל דבר עם הרדמה וכאבים בפה עד כדי קושי לאכול למשך תקופה.

מנסיון.

לא חבל?!?

רופא טוב יודע לאבחן כבר בגיל שבוע מה רמת החיבור והאם היא תגרום לבעיות או לא . 

ואז בראייה דיעבדית באמת חבל שלא עשינו ניתוק קודם. אבל ברוב המקרים אפשר להסתדר גם עם לשון קשורה, ולא כדאי לעשות לתינוק מראש הליך כירורגי מתוך מחשבה מה יהיה אם תצוץ בעיה בהמשך. בבעיה מטפלים כשהיא צצה.

לצערי גם לי יש ניסיון בעניין, ניסיון של תינוק קטן שעבר ניתוק לשון, אמנם בלי הרדמה, וזה בהחלט יתרון, אבל כן עם כאבים עזים וקושי לאכול במשך תקופה. וכשמדובר בתינוק קטן שמתקשה לאכול - זה מפחיד הרבה יותר מילד גדול שמתקשה לאכול. המקרה שלנו הוא לא הקלסי, ואני יודעת שרוב התינוקות עוברים את הניתוק הרבה יותר בקלות, אבל אני יודעת גם שאנחנו לא מקרה נדיר; כבר פגשתי עוד כמה כמונו.

באופן כללי אני בעד שפרוצדורות רפואיות ייעשו אם יש בהן צורך, לא ליתר ביטחון.

הוא בפירוש אמר לי על הילד השני שלי שרמת החיבור לא תגרום נזק ולא ניתקתי.

אני באמת נגד המצב ההזוי משהו שכל ילד שלא יונק הכי טוב בעולם שולחים לנתק לו את הלשון. אני מאמינה שזה רעיון מוזר הקשר בין לשון מחוברת לבעיות בהנקה וגל חדש של מדריכות ההנקה.

יש אצלינו במשפחה תינוקות עם לשונות קשורים מלפני הגל החדש הזה והם ינקו טפו טפו ...

אחד הילדים שלי סירב לינוק . מדריכת ההנקה קבעה מיד לשון קשורה. היות והרופא שלי בודק את זה והוא לא אמר כזה דבר לא הקשבתי לה והמשכתי בנסיונות ההנקה שבעזרתו של ד' יתברך הצליחה יפה מאד עד גיל 9 חודשים.

מכירה כאלו שהלכו לנתק וזה לא עזר כלום.

יש ללכת לרופא שיבדוק האם הלשון מחוברת ברמה כזו שיתכנו בעיות עתידיות.

וזה לא אמור לקרות לכל ילד שני זו לא תופעה כזו נפוצה.

דרך אגב - במרפאה של הרופא ילדים שלי (שפעם אחת שלח אותי לניתוק לשון) תלויה כתבה שכותרתה "הטרור החדש של ניתוק לשונות"

דבר ראשון, לדעתי (וגם לדעת הרופאה שלנו) לא רופא ילדים אמור לאבחן את זה אלא רופא אא"ג.

דבר שני, עד כמה שאני מתרשמת רוב רופאי אא"ג נוטים לקיצוניות ההפוכה מד"ר פורר = כמעט כמעט אף פעם לא שולחים לנתק, וראיתי מספיק מקרים שלשון קשורה גרמה לכאבים עזים לאם בהנקה, וניתוקה פתר את העניין כמו קסם.

בסך הכול מסכימה שזה לא אמור לקרות לכל ילד שני, אבל יש מעט מאוד אנשי מקצוע בארץ שבאמת אסמוך עליהם באבחון ובהכרעה בשאלה הזאת. ד"ר מירה לייבוביץ היא אחת מהן. ראי תשובתה כאן:

http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=499662

ואני לא אוהבת את האופנה הזאת, שכל דבר שחולקים עליו מתחילים לקרוא לו טרור :-/ זה מגמד את הטרור האמיתי.

אני גם פתחתי אצל רופא א.א.ג. נראה לי אבל שיותר קל לפנות לרופא הילדים בשלב ראשוני כי התור יותר מהיר אם הוא יגיד כן - לא הוא פותח אלא רופא אאג/כירורג ילדים שמומחה בעניין. אם הוא כבר אמר שהלשון לא קשורה כנראה שהמצב באמת קל...

בכל אופן אני לא הרגשתי בעיות עם ההנקה ועם לשון קשורה וכשבררתי אצל כל מיני שהיו להם בעיות בהנקה (לא כאבים) והמדריכת הנקה אמרה "לשון קשורה" וניתוק הלשון ממש לא פתר אותה.

המונח "הטרור" לא בא לתאר דבר שחולקים עליו הוא בא להציג להורים שהם מכאיבים לילדים ללא צורך רק בגלל שזו המודה האחרונה אצל מדריכות ההנקה ואחיות טיפת חלב(איזו הסמכה יש להן בנושא??)

מרשה לך לא לאהוב לי הוא היה נראה חשוב להדגיש את העובדה שאחרי הכל מדובר בחיתוך כלשהו ולא במשחק גם אם במרבית המקרים הוא רק כואב קלות.

ועדיין - ילד שיסבול מזה בעתיד לפי דעת איזה רופא שאת סומכת עליו - כדאי לנתק לו עכשיו ומיד ולא לגרום לניתוח. זו דעתי הפרטית!

מסכימות.

שתינו מסכימות שקיימת בעיה של אבחון יתר (לדעתי קיימת גם בעיה הפוכה).

שתינו מסכימות שיש מקרים שלשון קשורה לא מפריעה להנקה וחבל סתם לנתק אותה. האם שתינו מסכימות גם שקיימים מקרים שבהם לשון קשורה כן מפריעה להנקה, וחשוב לנתק אותה? קראת את דברי ד"ר לייבוביץ על ניסויים שנעשו בליווי אולטרסאונד שהראה את ההבדל בתנוחת היניקה לפני ואחרי? אם את לא מסכימה שיש מקרים כאלה - אנחנו עדיין במחלוקת.

את אומרת שאם רופא מומחה לעניין צופה שהלשון הקשורה תגרום לבעיות בעתיד כדאי לנתק אותה כבר בגיל ינקות. אני לא מתלהבת מפרוצדורה כזאת "ליתר ביטחון", אחרי שעברתי דברים לא קלים עם הקטן שלי בעקבות הפרוצדורה הזאת, אבל אולי בכ"ז את צודקת. בע"ה שלא יקרה לנו, אבל אם יקרה ואקבל ייעוץ כזה זו תהיה התלבטות רצינית.

שאלת ההסמכה של יועצות ההנקה נראית לי 'לא קשיא' - ההסמכה שלהן מספיקה לאבחון ראשוני, רק ברמה של להפנות הלאה (זה בהחלט נכלל בחומר הלימודים שלהן), אבל אף תינוק לא יעבור ניתוק לשון רק על סמך חוות דעתה של יועצת ההנקה (שכאמור, גם לדעתי היא נוטה הרבה פעמים להיות מוגזמת). הרי את הניתוק עושה רופא, והוא לא ינתק לפני שיאבחן גם הוא שיש בעיה. והוא כן מוסמך לכך (אם כי מן הסתם גם בין רופאים יש מחלוקות בעניין, ואני לא נוטה לרופאים שמגזימים באבחון, אבל כאמור שאלת ההסמכה לא קיימת כאן).

ואני לא מוכנה לקבל הגדרה ששמה אמא ששלחה את ילדה לחיתוך מיותר וכואב בגלל הנחיה שגויה שקיבלה - תחת קורת גג אחת עם אמנה מונא. מצטערת. (אל נא תיפגעי, הרי לא את כתבת את הכתבה ההיא...)

הוא שאני הנקתי ילד עם לשון קשורה מאד בהצלחה הוא היה הבכור ואפילו לא הרגשתי שיש בעיה.

ושבילד השני שלי מדריכת הנקה מוסמכת טענה בתוקף שאני לא אצליח להניק כי יש לילד לשון קשורה והרופא טען שהלשון קשורה ואין צורך בניתוק וגם הוא ינק בסוף יופי.

ושעברתי את הסיוט של ניתוח עם הרדמה לפתיחת לשון קשורה (עברת את זה פעם?? אולי עשיתי לילד בגיל צעיר מדי -3 אבל זה היה פשוט נורא. גם הלחץ מהרדמה וגם הסבל אח"כ ועד שהילד הסכים לאכול משהו בכה בלילה כמו תינוק. רק להזכר בזה...)

ושאת נכנסת למקרים החריגים שכן כואב גם לתינוק קטן ואני לא...

או שימתח לבד וזהו או, במקרה הכי גרוע, יעשו חתך - פעולה קטנטנה, שלוקחת שניות ובאמת-באמת לא כלום.

ונעשית על מנת שלשון תזוז חופשי בפה כדי שילד ידבר חופשי.

אם תראי, שילד לאמותח את הגיד לבד, תוכלי לעשות איתו תרגילים שבעזרתם תעזרי לו למתוח ללא חיתוך. אם תגיעי לזה - תתקשרי אלי בסקייפ ואראה לך.

בקיצור, אל תקחי ללב, שכל הצרות יהיו רק כאלה.

הולכים לרופא פה ולסת הוא חותך ובאים לביקורת אחרי שבועיים. התינוק יונק 5 שניות אחרי הניתוק.

הבן שלי לא הצליח לינוק בגלל זה . זה יכול לעשות בעיות בדיבור.

יש תינוקות יותר בררנים

שלי עד גיל שנתיים אכל בעיקר תפו"א ומעט דברים אחרים

לא העלאתי על דעתי שיש בעיה עם זה

כל עוד המשקל תקין ואין בעיה בריאותית

(אחרי שבדקתי וראיתי שתפו"א מכילים ויטמינים ומינרלים רבים)

(עם הזמן הוא נפתח למאכלים נוספים

היום בגיל 6 הוא עדיין בררן אבל אוכל את מה שאוהב בצורה טובה

ולא חסר לו כלום)

נהייתה בררנית

זה לא מדאיג אותי

אני עצמי בררנית מאוד

היא כנראה דומה לי בזה (לצערי 🤭)

אני משתדלת לא להתייאש ולהמשיך להציע לה הכל

רואים ממש העדפה ברורה לפחמימות ולמתוק 

(תפוחי אדמה ופסטות היא עפה עליהם לעומת ירקות... וגם מבושל היא תעדיף את המתוק ולא המלוח)

נראה לי שכדאי להמשיך לחשוף בלי לחץ... לתת לה להתנסות בנחת.

אבל כמובן אני לא מקצועית. 

אני כן מרגישה שזה מדאיג, בעיקר כי פעם היא הייתה מוכנה לאכול יותר (ופירות וירקות היא מוכנה לאכול, אבל לא תמיד).

וכן, גם אני בררנית, ויש לי עוד כמה ילדים בררניים, ודווקא בגלל זה אני רוצה כבר עכשיו לטפל בזה כדי שלא תגרור את זה שנים.

חוץ מזה שהיא הרבה פעמים עצבנית, ואנחנו מרגישים שזה בגלל שהיא רעבה...

ממליצה ממש על תרצה שני. היא מומחית בנושא בררנות אכילה. מקבלת בזום.

בכל אופן ממה ששמעתי ממנה (מקווה שאני זוכרת נכון) זה תהליך שעובר על הרבה ילדים בגיל שנתיים בערך, ואחר כך מתאזן.

אז אם זה הגיל-לא הייתי מתרגשת בכלל.

מישהי שאלה על הבת שלה שבת שנה ועשר ונהייתה בררנית

ומלא כתבו שזה קרה אצלן סביב הגיל הזה...

לדעתי זה היה השבוע. ואני לא מצליחה להיזכר מי הייתה הפותחת רק שקראתי ואמרתי לעצמי "אה! אז זה ממש סבבה מה שקורה פה אצלנו..."

לא שאני חושבת שלהתייעץ זה שלילי וגם מאמינה שבגלל שהיא התשיעית שלך זה ממש הגיוני שאת מרגישה שמשהו אצלה לא רגוע לך ותרצי להתייעץ, יש לך פרספקטיבה.

אבל אולי שווה לך למצוא את השרשור ההוא ולראות אם זה פשוט שלב התפתחותי כזה..

והתלבטתי אם "להתלבש" עליו, אבל בסוף החלטתי לפתוח שרשור משל עצמי, גם כי הגיל שונה בסופו של דבר וגם כי הסיפור קצת שונה.

בכל אופן, אני מרגישה שזה לא שלב התפתחותי אלא מעבר. לא זוכרת שינוי קיצוני כזה משאר הילדים שלי. אבל יכול להיות שאני סתם מגזימה ולוקחת את זה קשה... (השנה האחרונה העלתה לי את סף החרדות ההוריות שלי...)

ממה שאני מכירה מודדים גובה ומשקל לאורך תקופה לראות שגדל ולא נעצר ,  ומחשבים אחוזונים(לא בטוחה שיהיה לכם מעקב לאורך תקופה כי התחלנו בגיל צעיר יותר) חשוב להם לדעת באיזה אחוזון הוא.

ומה הגובה של ההורים

שולחים לבדיקות דם, צילום כף יד

אחכ מעקב אצל רופא ממוחה לזה. לא זוכרת את שם התפקיד

בדיקת הורמון גדילה בבית חולים

לראות אם הילד לא גדל כמו שצריך,

עושים צילום כף יד כדי לראות גיל עצמות.

רופא משפחה יפנה אתכם לאנדוקרינולוג להמשך טיפול.

בד''כ עושים אצלו מעקב, מבקשים את הגובה של ההורים, של האחים הגדולים אם יש וכו'...

אם חוששים שיש עיכוב משמעותי, עושים בדיקה של הפרשת הורמון גדילה, ואם יש צורך אפשר לקבל את ההורמון בזריקה (על בסיס יומיומי) מגיל מסויים.

אני לא בקיאה ממש בכל התהליך, כי הבת שלי בגיל 6, אז כרגע רק עשתה צילום כף יד וביקרה אצל אנדוקרינולוג.

בכללי כל המשפחה שלנו נמוכים, ויש דפוס של צמיחה מאוחרת. עם זאת, חלק מבני המשפחה המורחבת קיבלו/מקבלים הורמון גדילה עקב חוסר.

אבל מכירה מישהי שלבת שלה היה עיכוב בגדילה, ובסוף גילו שזה בגלל צליאק.

אז אני מניחה שזה גם אחד הכיוונים שצריך לבדוק, בנוסף לגיל עצמות והורמון גדילה שכתבו פה.

אגיד את זה לרופא

הבדיקות דם מעמיקות וצילום כף יד. רופא משפחה יכול לתת וגם לוודא שאין משהו רפואי כמו צליאק נגיד.

עם התוצאות ללכת לאנדוקרינולוג. לרוב עוקבים ואם צריך בשלב מסויים בודקים הורמון גדילה בבי''ח. 

השאלה אם חוץ מהורמונים יש מה לעשות (כמובן אם שוללים צליאק). הוא גם מאד בררן באוכל וזה לדעתי מעכב את הגדילה שלו. הוא רודף כל הזמן אחרי סוכר. אני כבר כמה חודשים נותנת לו על בסיס קבוע שייק חלבון עם ויטמינים וכו' אבל לא ראיתי שיפור כלשהו (זה בעיקר היה כדי להכניס לו קצת ויטמינים לגוף אבל ציפיתי שיצמיח אותו טיפה). הוא נגעל כמעט מכל אוכל מבושל או אוכל כלשהו, נמשך רק לממתקים וסוכר (נותנת לו בכמות מוגבלת מאד) ומכינה לו דברים שהוא אוהב.

האנדו' שלח לדיאטנית וזה עזר, הוא גדל משמעותית עם ההמלצות שלה.

עדיין נמוך וצנום אבל פחות דרמטי

ובכוונה הקונספט הוא שכולן שמות בלשון ציווי? מגניב

ועוד רעיונות: שחרי אהבה, שחרי אחוה, שחרי רעות שחרי אליה, שחרי אתיה, שחרי אביה, שחרי אביב, שחרי רינה 

שחרי גאולה

שחרי אורה

שחרי הודיה

שחרי אליה

שחרי ציון,

שחרי טליה

שחרי תחיה

שחרי

שחרי ארגמן.

שחרי שמחה.

(איילה גם טבע וגם איילת השחר)

מבחינת הצליל של האחיות שלה יושב טוב שחרי אורה.

אפשר גם שחרי אהבה אם את אוהבת.

שחרי אלה (העץ)

שחרי הילה

שחרי אורה

שחרי תפארת

שחרי נועם

שחרי גאולה

שחרי פדות

שחרי אהובה

שחרי עתרה (עתרה = תפילה)

שחרי רינה (גם רינה זה לפעמים במשמעות של תפילה, כמו "קומי רני בלילה)

המילים העבריות המדויקות למה שהייתי רוצה לשחר לו, לרוב לא נשמעות יפה בשם, או לא באווירה של השם שחרי.

הייתי מנסה לחשוב על רעיון ולקחת מילה שקשורה אליו

שחרי גפן (צמיחה, שבעת המינים-א"י, קשור לחודש שבט)

על אותו קונספט יש כליל (גם צמח וגם איזשהו רעיון של שלמות), רותם (צמיחה, מדבר), שקמה (צמיחה, שיקום), אפשר גם הדר (שזה גם צמח וגם מלכות, הוד וכו)

שחרי שקד (הפריחה שלו, חודש שבט)

שחרי פרת (א"י, נהר פרת)

שחרי קמה (יש לשם הרבה פירושים, זה במקור מהתנ"ך, אולי הייתי מחברת לעניין התקומה, תמיד להתקדם, לקום. קשור גם לתקופה בעמ"י)

שחרי כרם (משהו בכרם מתחבר לי להתיישבות, התקרקעות)

אפשר משמות ירושלים

שחרי אריאל

שחרי הראל

שחרי ציון

שחרי נחלה

שחרי כרמל

אני הבעיה שלי שאני ככ מתחברת למהות של המילה שאני שוכחת שיש מילים שזה לא הולך בשם חחחח

לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)

זה מקל באופן משמעותי..

אבל אולי כדאי לשאול רב

שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.

אבל זאת ממש שאלה לרב...

כמובן שיותר נחמד כשיש הפרשות טבעיות...

אבל היה יותר טוב מאשר עד יבש

ממש בקטנה, אני מרטיבה וסוחטת חזק ומניחה לייבוש עד שזה נהיה לח כזה סוג של כמעט יבש וזה מושלם, אני סובלת מיובש רציני ובדיקות עם עד יבש פצעו אותי. 

באותו רגע, כשיש לחות, זה כן עוזר לנוע עם העד.

לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה

לי יש שם כל מיני רגישויות

אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.

וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.

לא עושה מוך דחוק בכלל.

שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)

אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות

תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם 

פעם אחרונה היתה לפני ההריון

הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)

אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)

ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.

מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.

גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון

לרב לא חייב ללכת

וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית

אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון. 

והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו

(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)

אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..

ולבעלי זה עוד פחות נעים

גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר

לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..

נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,

אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה. 

לשים ווזלין

אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...

וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.

אבל זה דברים שצריך לשאול רב.

ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה

העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.

לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות

כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום

היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב

(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)

אז התחמקתי מהשאלה לרב

מקווה לא להזדקק לו בקרוב...

להתקלח שעתיים לפני., לשתות הרבה מים ואז לעשות הפסק

כשהמקום מקבל את הראיות הטבעית ולא אחרי האמבטיה מיד

כמובן כדאי שתשאלי את הרב שלכם בנושא

מים מותר

אני תמיד בודקת בעד רטוב

לבדוק בעד רטוב במים זה גם לא לכתחילה, לפעמים מתירים אבל זה גם שאלה לרב. היה לי גם פצע אז הרב אמר שאם אני יודעת שהפצע בצוואר הרחם אז לבדוק לא עמוק עד צוואר הרחם כדי לא לפתוח אותו. אבל כל אלה הקלות שהרב נתן לי ספציפית במקרה הספציפי, ואחרי הלידה הבאה אם יהיה צורך אני אשאל שוב, אז מציעה לך גם לשאול רב, אבל כשאת שואלת את יכולה לשאול על הפתרונות האלה כי אולי הרב לא יחשוב להציע את זה.

אני עושה לפני

שאז אם יש קצת רטיבות זה נשאר ולא נשטף במקלחת...

לגבי מה לשים, לגמרי שאלה הלכתית

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

והלך לי מצויין ובקלות

בארבעה הראשונים.

אבל הייתי חשופה להרבה הנקה (במשפחה ובעבודה, עבדתי כמה שנים בתינוקיה) ואני חושבת שזה פרמטר משמעותי.

עם זאת

עם החמישית היה טירוף

ב"ה היא יונקת, שפכנו על זה הרבה דם יזע ודמעות

אם היא היתה הראשונה אני לא בטוחה שהייתי מצליחה ללכת עד הסוף עם זה

והכנה בוודאות היתה משפרת את הסיכויים (לתפוס את הבעיה מוקדם, למצוא יועצת הנקה טובה,לדעת מראש מה זה ידרוש ממני, להכין מראש סביבה תומכת הנקה)

מצטרפת להמלצה על מיה. לא ראיתי את הקורסים שלה אבל היא תותחית מהיכרות אישית וכמובן מההנקה של הקטנה.

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

כאילו, כמה זמן אחרי הלידה

נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל

כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.

אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)

כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח

המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה

לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.

וואו ההערצה שלי אליהן. 

גם אני מעריצה שלהן!!

ובינינו זה כמעט חסר סיכוי להספיק לשאוב בהפסקה של רבע שעה+ להכניס משהו לפה, שירותים וכו

🤷‍♀️

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

לי יש ביאמבה ומרוצה ממנה

שואבת רק ליציאות בלי התינוק ומאוד נוח שאפשר בכל מקום

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף

והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה

יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה

אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…

ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי

בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.

הלידה עצמה היתה טובה, והייתה לי מיילדת מדהימה!

כל הלפני והאחרי היה פשוט מזעזע...

לא ספרו אותי, הייתי במעקב אחרי התחלת זירוז במחלקת אם-ועובר אבל אף אחד לא בא לעשות לי מוניטור, והייתי צריכה להתחנן שיעשו לי.

במחלקת יולדות הייתי בהיות מלא במחלקה רגילה, והיה על הפנים. התעקשו שאני אגיע לבדיקות (ולא אמא שלי) שעה אחרי לידה, ואף אחד לא נתן לי כיסא עד שכמעט התעלפתי שם.

לא כיבדו את הבקשה שלי לא לחלל שבת, למרות שווידאתי לפני שבת שיעשו התאמות בשבילי וכו'.

היו עוד הרבה דברים שאין לי כח לפרט, אבל לסיכום- אני לא ממליצה.

לא מתאים לי לפרט עכשיו אבל היה לי ממש לא טוב בבלינסון, לפני תוך כדי ואחרי הלידה...

וממליצה על מאיר.

ילדתי את האחרונים שם, אחרי השינוי שהם עברו.
תענוג פשוט תענוג מכל הבחינות, החל מהקבלה ועד לשחרור.
רק תתפללי שלא תהיא בחדר עם בני ברקית שילדה את הילד ה 10 שלה, וכל הילדים באים כל הזמן לבקר, כולל בשבתות.
לא מקפידים שם על זמני הביקור, לי זה ממש הרס בחלק מהלידות.

ילדתי שם שנים מתוך שש ילדים, בשניהם חוויה מצויינת מבחינת הצוות, הרגשתי ממש בידיים טובות, קשובות, נעימה, מקצועיות.

מבחינת האישפוז אח"כ במחלקה, בילד הראשון שיילדתי שם (לפני 6 שנים…) עדיין לא הייתה את המחלקה של 0 הפרדה. הוא היה איתי כל הזמן אבל הרגשתי שהתנאים היו פחות מתאימים, וגם היה לי קצת מגעיל במחלקה, משהו בעיצוב שלה, רצפה ישנה כזו, וגם האוכל לא משהו בכלל🫣

בלידה האחרונה שם (לפני שנה וחצי) התאשפזתי במחלקה החדשה, היה חלום!!! חוץ מהלילה הראשון (וגם לא באמת לילה, יילדתי ב12 אז לקח זמן עד שהעבירו אותי לחדר) הייתה לבד בחדר כל האישפוז. המחלקה הייתה ממש ריקה (בניגוד למחלקות הישנות שהיו מפוצצות) נקי, נעים, אחיות מקסימות, אוכל סבבה בהחלט.  ממש ממליצה.

בסוף כל אחת הולכת עם החוויה שלה. אבל יכולה לומר שילדתי שם 3 לידות. באחת מהן הצילו לי את הילד פשוטו כמשמעו. בהשוואה לבי''ח גדול אחר שהגעתי בו לזירוז וחיכיתי בעמידה כי לא היו כיסאות פנויים בהמתנה, בבלינסון נתנו לי חדר עם מיטה לשכב שם בנחת ולהמתין. מקצועיות ביותר. לא 'דחפו' את הגוף שלי בזירוז אלים (בבי''ח אחר כמעט איבדתי את התינוק ונפגעתי פיזית בצורה קשה לשיקום בגלל זירוז מאסיבי מדי. בבלינסון תיקנו לי את רוב הנזק בלידה אחרי..) נכון שהחוויה הדתית שם אולי פחות גבוהה, והייתי שם האשפוז בשבת פעמיים. אבל מרווח, והיו קשובים לצרכים שלי ואפילו החליפו לי חדר כשביקשתי.

לא יודעת לומר על מעייני מניסיון. אבל שתי אחיות שלי עברו שם חוויות מזעזעות.. גם ברמת המקצועיות, גם ביחס וגם בתנאי האשפוז