יש לך את כל הזכות שבעלום למה לא להסכים לצאת עם הבחור.

זה בהחלט לא נעים שהשדכן שטף אותך, ואת בכלל צודקת..

תמשיכי הלאה יקרה!

תסנני מה שאומרים לך.. את לא חייבת להקשיב להכל..

בהצלחה!

ברשותך הרשה לי לחלוק עלייך: לא פוסלים על כימייה שלא באה כתוצאה מדייט אחד!!! ממש ממש לא!!!

לא חסרים סופים טובים שהתחילו מדייטים לא משהו...

וחוץ מזה - לכל פגישה ראשונה אנחנו באים עם ציפיות מסוימות (לאחר שמיעת הפרטים על הבחור, שיחות טלפון איתו וכד'). הגיוני מאוד שכשפוגשים אותו פתאום ההתלהבות יורדת (היו ציפיות גבוהות מדיי). צריך לבדוק ע"י פגישות נוספות אם זו סתם הייתה אי התאמה בין הרצוי ומצוי, או שבאמת האדם לא מתאים...

לגבי המקרה המדובר: ההתנהגות של השדכן בהחלט תמוהה!!! ב"ה שלא נתקלתי בשדכנים כאלה, ומקווה מאוד שגם את לא תתקלי בכאלה בעתיד...

אני יודעת שנפגעת, ושבאמת לא נעים לשמוע תוכחות בכלל ובנושא הזה בפרט (ובמיוחד כשאנחנו לא בגיל 19... אם אנחנו לא מאוד צעירים - אחרים באמת עלולים לשכנע אותנו שאנחנו לא בסדר, שאנחנו בררנים ושבגלל זה עוד לא התחתנו), אבל תנסי "להחליק" את זה. אל תתני לו להשפיע עלייך!!!! 

היי חזקה!!!!!!!!

פעלת כשורה (אני לא הייתי יוצאת איתו בכלל, אבל יפה שניסית )

ושתבשרי לנו בקרוב ממש שמצאת אותו

שבת שלום!

שפוסלים על כימיה שלא מגיעה אחרי כמה פגישות, ולא אחרי פגישה אחת.. 

(דיברתי מהרהורי ליבי..)

אבל היה חשוב לי לציין את הדברים הנ"ל, ולו בלבד אם קיימים חברים פה שחושבים ככה...

(וגם אצלי זה היה מהרהורי ליבי .. פשוט קרה לי לא אחת שמהתרשמות ראשונית לא הייתי מרוצה, אבל גיליתי לאחר פגישה נוספת שסתם היה אצלי פער בין איך שדמיינתי אותו ובין איך שהיה באמת..)

ב"הצלחה לכולנ"ו

אבל באמת קשה לי

בכנות- יש דמות כללית מסויימת בראש שאני רוצה 

וברגע שאני ניפגשת ורואה אותו והוא לא נראה בנתונים החיצוניים לפי מה שאני מחפשת אז איפשהוא  אני פוסלת אותו

לעיתים קורה שאחרי שמדברים אז אני מכירה ורואה דברים וצדדים יפים אבל משו בראש תמיד מוצא על מה לפסול

אני לא מסכימה שצריך להיצמד לדמות שיש בראש.

קווים עקרוניים - חשוב שיהיו (תורני, שמח, חברותי וכד'). אבל לא להינהל על מראה מסוים...

באמת חבל, כי את עלולה לפספס אוצרות

ב"ה ברגע שלמדתי את הלקח הזה - גיליתי שבאמת לא מסובך למצוא את האדם שיהיה לי טוב איתו.

(יכול להיות שיהיו פרטים טכניים שיהיה נכון לפסול עליהם, כי תצטרכי לחיות עם הבן אדם עד 120 לפחות ואסור שידחה אותך המראה שלו. גם לי יש דרישות "טכניות" כאלה. אבל לא להגזים...).

אני יודעת שזה קשה.. וגם לי זה קורה הרבה....(פשוט לפעמים אני באה פתוחה לפגישות..)

אבל הדמות שאת רואה בראשך- מי אמר שהיא קיימת איפשהו?

אולי היא רק דמיונית אצלך?

השכל, אך לפעמים זו חוכמת הלב...

אני לא חושבת שצריך להכריח מישהו להפגש פעם שניה /שלישית/רביעית, אם אין לו שום ניצוץ אפילו קטנטן של רצון .

ויותר מזה, הרבה פעמים הרגשתי על בשרי איך מגיעים בחורים 'רק כי לא היה להם סיבה למה לא להגיד לא' בפעם הראשונה.. זה לא צ'אנס אמיתי. זה רק לסמן וי שניסיתי. אם אין רצון והרגשת סיכוי (ולו הקטנטן ביותר..) עדיף שלא יבואו לפגישה.

אבל למעשה זה טפשות הדמיון...

אל תעמיסו סתם על הלב. לא תמיד הוא ה-אשם . 

תזהרו!!!

אבל 'לב יודע מרת נפשו' בעיקר שלא היה לה טוב בגלל. אוסף של דברים לא סימפטיים מבחינתה.

זה באמת בלבול שקיים בהרבה תחומים בחיים.

היא חיפשה תמיכה, היא בת 27  ונראה לי כבר יצאה למספיק דייטים.

היא יצאה מראש לדייט עם ספקות, גדול ממנה, נשמע לה מאוד ילדותי (הוא בן 37!!!) ומתקשר פעם כן פעם לא..

אז כן. אם היא מגיעה לדייט והבחור נראה מבוגר יותר מגילו ואין לה בכלל כימיה איתו (שכימיה זה לא רק אהבה, אלא אפילו תקשורת בסיסית!) אז מותר לה לפסול.

ואף שדכן בעולם לא צריך לחייב אותה לצאת איתו שוב ואף שדכן בעולם לא צריך להטיף לה על מה היא פוסלת!

לב של בחורה הוא רגיש ומבין, היא יודעת מה טוב לה וכשלא טוב לה זכותה להגיד לא!

בינתיים רובנו הסכמנו שהיא עשתה מעשה חכם ביותר!!!

אז זה נראה סוג של הטפה..

(זה פשוט התחיל מהתגובה של "קומי אורי". אגב - תודה לך!!!! זה בהחלט נושא מעניין... אולי קצת חרוש, אבל חשוב. וקומי אורי לא התכוונ להטיף...)

בכלל לא חשבתי על להטיף לה..

אני הייתי הכי "לא מסננת בעולם", ובואו נגיד- נמאס לי. יצאתי פעמיים עם אנשים לא מפוקסים בעליל, ועוד אחד מבוגר ומעשן, ויאלה, מי שרוצה להגיד שאני בררנית שיערב לו. אני מיציתי את תקופת ה-סבבה למה לא? מה יש לי להפסיד?

שטויות! אנחנו לא חייבים לאף אחד תשובות.

ברור שהכל במידה מסוימת, אבל מדברים כ"כ הרבה על בררנות שמצאתי את עצמי לא בוחנת באמת הצעות אלא מסכימה דיי מהר.

מכמה נסיונות לא טובים, הפנמתי- די נמאס.

לא להתיאש משטויות של אנשים.

שבת שלום

אני לא יודע אם בממוצע דתיים לאומיים יוצאים כמעט שנה. להערכתי זה פחות - אבל זה גם יותר משלושה חודשים בד"כ. 

אבל אני מסכים איתך לגבי הבירורים.  

אני לא שולל לחלוטין את הבירורים אבל באמת שלא צריך לייחס להם משקל כבד.

קצת בירורים לגלות שלא מדובר באיזה חולירה מתוחכם וזהו. את כל השאר לברר לבד.

ואם כבר השוות למכוניות - אם היו נותנים לי לבדוק במשך 3 חודשים את המכונית לפני שהייתי קונה אותה לא הייתי מברר עליה כלום לפני כן

 לחשוב שיש להם בעלות על הרגשות והרצונות שלך.

הם הציעו את ההצעה כי היו סגורים על זה שזה מתאים - ופתאום את באה ברב חוצפתך ומנפצת להם את כל התקוות והדמיונות שלהם..

אז בשביל השליש גן עדן\המתנה\הרצון הטוב שלהם... זה לא אומר שאת צריכה להחליט החלטות לא נכונות בשבילך(!!!) לגבי העתיד שלך..

ונודניק שכל מעייניו בכסף שהוא עשוי להרויח מהשידוך.

הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות הוא לנתק את הקשר עם הטיפוס הזה ואם את זקוקה לשדכן או שדכנית אז תמצאי לעצמך מישהו שיבין אותך ואת הצרכים שלך.

זה לא מוביל לשום מקום חוץ מלהתרגל לעין רעה.

יכולות להיות הרבה סיבות למה השדכן מתנהג ככה (מכיר את הבחור ורוצה מאוד לראות אותו נשוי כבר/ מכיר את הבחורה ורוצה מאוד לראות אותה נשואה/ משקיע בתיווך ביניהם ולא מעוניין שיפול על דברים שמבחינתו הם שוליים/העלה לו את הסעיף... לא פעם ראשונה ששמע שפוסלים על חוסר "קליק" והחליט שדי, צריך להגיב/נתנה לו הרגשה שבסה"כ היא מבסוטה מהנתונים ולא מבין מה פתאום היא חותכת פתאום סתם ככה/כל סיבה אחרת שייתכן שאנחנו לא מסכימים איתה, אבל זה מה שקרה... אנחנו בסה"כ בני אדם... קורה שטועים. אני רוצה להאמין שאם הוא עוסק בשידוכים - יש לו רצון טוב בסה"כ).

לא שאני מצדיקה אותו!!!!! אבל בואו לא נתרכז בו, אלא בהתנהגות שלו (או שמא עדיף פשוט להתרכז במה עושים בעתיד במקרה כזה...).

יכול להיות שזה משהו שהוא הולך על פי הדרך הזאת..

השדכנית ששידכה ביני לבין ארוסי המדהים בהתחלה הייתה ממש מעצבנת, היא לא רצתה לתת לי פרטים, ולא רצתה לתת לי מספר טלפון של מישהו כדי לברר עליו.. אבל ב"ה הכל יצא לטובה!

(בסוף היא כן נתנה מספר טלפון אבל רק אחרי שיצאנו כבר פעם אחת..)

זה מה שיש לי לומר.

בהצלחה!

[בעסה שצריך להתמודד גם עם השדכנים ולא רק עם הבחורים...]

רק טוב!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?