יש לך את כל הזכות שבעלום למה לא להסכים לצאת עם הבחור.

זה בהחלט לא נעים שהשדכן שטף אותך, ואת בכלל צודקת..

תמשיכי הלאה יקרה!

תסנני מה שאומרים לך.. את לא חייבת להקשיב להכל..

בהצלחה!

ברשותך הרשה לי לחלוק עלייך: לא פוסלים על כימייה שלא באה כתוצאה מדייט אחד!!! ממש ממש לא!!!

לא חסרים סופים טובים שהתחילו מדייטים לא משהו...

וחוץ מזה - לכל פגישה ראשונה אנחנו באים עם ציפיות מסוימות (לאחר שמיעת הפרטים על הבחור, שיחות טלפון איתו וכד'). הגיוני מאוד שכשפוגשים אותו פתאום ההתלהבות יורדת (היו ציפיות גבוהות מדיי). צריך לבדוק ע"י פגישות נוספות אם זו סתם הייתה אי התאמה בין הרצוי ומצוי, או שבאמת האדם לא מתאים...

לגבי המקרה המדובר: ההתנהגות של השדכן בהחלט תמוהה!!! ב"ה שלא נתקלתי בשדכנים כאלה, ומקווה מאוד שגם את לא תתקלי בכאלה בעתיד...

אני יודעת שנפגעת, ושבאמת לא נעים לשמוע תוכחות בכלל ובנושא הזה בפרט (ובמיוחד כשאנחנו לא בגיל 19... אם אנחנו לא מאוד צעירים - אחרים באמת עלולים לשכנע אותנו שאנחנו לא בסדר, שאנחנו בררנים ושבגלל זה עוד לא התחתנו), אבל תנסי "להחליק" את זה. אל תתני לו להשפיע עלייך!!!! 

היי חזקה!!!!!!!!

פעלת כשורה (אני לא הייתי יוצאת איתו בכלל, אבל יפה שניסית )

ושתבשרי לנו בקרוב ממש שמצאת אותו

שבת שלום!

שפוסלים על כימיה שלא מגיעה אחרי כמה פגישות, ולא אחרי פגישה אחת.. 

(דיברתי מהרהורי ליבי..)

אבל היה חשוב לי לציין את הדברים הנ"ל, ולו בלבד אם קיימים חברים פה שחושבים ככה...

(וגם אצלי זה היה מהרהורי ליבי .. פשוט קרה לי לא אחת שמהתרשמות ראשונית לא הייתי מרוצה, אבל גיליתי לאחר פגישה נוספת שסתם היה אצלי פער בין איך שדמיינתי אותו ובין איך שהיה באמת..)

ב"הצלחה לכולנ"ו

אבל באמת קשה לי

בכנות- יש דמות כללית מסויימת בראש שאני רוצה 

וברגע שאני ניפגשת ורואה אותו והוא לא נראה בנתונים החיצוניים לפי מה שאני מחפשת אז איפשהוא  אני פוסלת אותו

לעיתים קורה שאחרי שמדברים אז אני מכירה ורואה דברים וצדדים יפים אבל משו בראש תמיד מוצא על מה לפסול

אני לא מסכימה שצריך להיצמד לדמות שיש בראש.

קווים עקרוניים - חשוב שיהיו (תורני, שמח, חברותי וכד'). אבל לא להינהל על מראה מסוים...

באמת חבל, כי את עלולה לפספס אוצרות

ב"ה ברגע שלמדתי את הלקח הזה - גיליתי שבאמת לא מסובך למצוא את האדם שיהיה לי טוב איתו.

(יכול להיות שיהיו פרטים טכניים שיהיה נכון לפסול עליהם, כי תצטרכי לחיות עם הבן אדם עד 120 לפחות ואסור שידחה אותך המראה שלו. גם לי יש דרישות "טכניות" כאלה. אבל לא להגזים...).

אני יודעת שזה קשה.. וגם לי זה קורה הרבה....(פשוט לפעמים אני באה פתוחה לפגישות..)

אבל הדמות שאת רואה בראשך- מי אמר שהיא קיימת איפשהו?

אולי היא רק דמיונית אצלך?

השכל, אך לפעמים זו חוכמת הלב...

אני לא חושבת שצריך להכריח מישהו להפגש פעם שניה /שלישית/רביעית, אם אין לו שום ניצוץ אפילו קטנטן של רצון .

ויותר מזה, הרבה פעמים הרגשתי על בשרי איך מגיעים בחורים 'רק כי לא היה להם סיבה למה לא להגיד לא' בפעם הראשונה.. זה לא צ'אנס אמיתי. זה רק לסמן וי שניסיתי. אם אין רצון והרגשת סיכוי (ולו הקטנטן ביותר..) עדיף שלא יבואו לפגישה.

אבל למעשה זה טפשות הדמיון...

אל תעמיסו סתם על הלב. לא תמיד הוא ה-אשם . 

תזהרו!!!

אבל 'לב יודע מרת נפשו' בעיקר שלא היה לה טוב בגלל. אוסף של דברים לא סימפטיים מבחינתה.

זה באמת בלבול שקיים בהרבה תחומים בחיים.

היא חיפשה תמיכה, היא בת 27  ונראה לי כבר יצאה למספיק דייטים.

היא יצאה מראש לדייט עם ספקות, גדול ממנה, נשמע לה מאוד ילדותי (הוא בן 37!!!) ומתקשר פעם כן פעם לא..

אז כן. אם היא מגיעה לדייט והבחור נראה מבוגר יותר מגילו ואין לה בכלל כימיה איתו (שכימיה זה לא רק אהבה, אלא אפילו תקשורת בסיסית!) אז מותר לה לפסול.

ואף שדכן בעולם לא צריך לחייב אותה לצאת איתו שוב ואף שדכן בעולם לא צריך להטיף לה על מה היא פוסלת!

לב של בחורה הוא רגיש ומבין, היא יודעת מה טוב לה וכשלא טוב לה זכותה להגיד לא!

בינתיים רובנו הסכמנו שהיא עשתה מעשה חכם ביותר!!!

אז זה נראה סוג של הטפה..

(זה פשוט התחיל מהתגובה של "קומי אורי". אגב - תודה לך!!!! זה בהחלט נושא מעניין... אולי קצת חרוש, אבל חשוב. וקומי אורי לא התכוונ להטיף...)

בכלל לא חשבתי על להטיף לה..

אני הייתי הכי "לא מסננת בעולם", ובואו נגיד- נמאס לי. יצאתי פעמיים עם אנשים לא מפוקסים בעליל, ועוד אחד מבוגר ומעשן, ויאלה, מי שרוצה להגיד שאני בררנית שיערב לו. אני מיציתי את תקופת ה-סבבה למה לא? מה יש לי להפסיד?

שטויות! אנחנו לא חייבים לאף אחד תשובות.

ברור שהכל במידה מסוימת, אבל מדברים כ"כ הרבה על בררנות שמצאתי את עצמי לא בוחנת באמת הצעות אלא מסכימה דיי מהר.

מכמה נסיונות לא טובים, הפנמתי- די נמאס.

לא להתיאש משטויות של אנשים.

שבת שלום

אני לא יודע אם בממוצע דתיים לאומיים יוצאים כמעט שנה. להערכתי זה פחות - אבל זה גם יותר משלושה חודשים בד"כ. 

אבל אני מסכים איתך לגבי הבירורים.  

אני לא שולל לחלוטין את הבירורים אבל באמת שלא צריך לייחס להם משקל כבד.

קצת בירורים לגלות שלא מדובר באיזה חולירה מתוחכם וזהו. את כל השאר לברר לבד.

ואם כבר השוות למכוניות - אם היו נותנים לי לבדוק במשך 3 חודשים את המכונית לפני שהייתי קונה אותה לא הייתי מברר עליה כלום לפני כן

 לחשוב שיש להם בעלות על הרגשות והרצונות שלך.

הם הציעו את ההצעה כי היו סגורים על זה שזה מתאים - ופתאום את באה ברב חוצפתך ומנפצת להם את כל התקוות והדמיונות שלהם..

אז בשביל השליש גן עדן\המתנה\הרצון הטוב שלהם... זה לא אומר שאת צריכה להחליט החלטות לא נכונות בשבילך(!!!) לגבי העתיד שלך..

ונודניק שכל מעייניו בכסף שהוא עשוי להרויח מהשידוך.

הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות הוא לנתק את הקשר עם הטיפוס הזה ואם את זקוקה לשדכן או שדכנית אז תמצאי לעצמך מישהו שיבין אותך ואת הצרכים שלך.

זה לא מוביל לשום מקום חוץ מלהתרגל לעין רעה.

יכולות להיות הרבה סיבות למה השדכן מתנהג ככה (מכיר את הבחור ורוצה מאוד לראות אותו נשוי כבר/ מכיר את הבחורה ורוצה מאוד לראות אותה נשואה/ משקיע בתיווך ביניהם ולא מעוניין שיפול על דברים שמבחינתו הם שוליים/העלה לו את הסעיף... לא פעם ראשונה ששמע שפוסלים על חוסר "קליק" והחליט שדי, צריך להגיב/נתנה לו הרגשה שבסה"כ היא מבסוטה מהנתונים ולא מבין מה פתאום היא חותכת פתאום סתם ככה/כל סיבה אחרת שייתכן שאנחנו לא מסכימים איתה, אבל זה מה שקרה... אנחנו בסה"כ בני אדם... קורה שטועים. אני רוצה להאמין שאם הוא עוסק בשידוכים - יש לו רצון טוב בסה"כ).

לא שאני מצדיקה אותו!!!!! אבל בואו לא נתרכז בו, אלא בהתנהגות שלו (או שמא עדיף פשוט להתרכז במה עושים בעתיד במקרה כזה...).

יכול להיות שזה משהו שהוא הולך על פי הדרך הזאת..

השדכנית ששידכה ביני לבין ארוסי המדהים בהתחלה הייתה ממש מעצבנת, היא לא רצתה לתת לי פרטים, ולא רצתה לתת לי מספר טלפון של מישהו כדי לברר עליו.. אבל ב"ה הכל יצא לטובה!

(בסוף היא כן נתנה מספר טלפון אבל רק אחרי שיצאנו כבר פעם אחת..)

זה מה שיש לי לומר.

בהצלחה!

[בעסה שצריך להתמודד גם עם השדכנים ולא רק עם הבחורים...]

רק טוב!

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.