שואלת אם הקשר אם הוריכם התחזק או התרופף...
והמבין יבין....

בס"ד
אבל רציתי לדעת מה עם הקשרעם האחים..
סתם מעניין אותי לדעת האם קשר בין אחים בכלל משתנה בעקבות טראומות (לא רק גירושין..) ואם כן- איך, מה וכו'..

את באה לפה כביכול בתור עושה "סקר" רוצה לדעת עלינו את מה שחלק מהחברים הכי טובים שלנו לא יודעים. דורכת על יבלות וגאה בזה שההורים שלך עדיין ביחד, את יודעת, זה מצב זמני.
כולה ילדה בת 14 שמעניין אותה להכנס לחיים הפרטיים של אחרים ועוד במקום שכזה, אני אגיד לך ת'אמת, מה זה משנה אם ההורים שלי גרושים? האחים שלי עדיין אחים שלי. וזה לא משנה שום דבר!

אני מכירה אותה ואנ'לא מבינה מה הבעייה בזה שפתחו פורום על העניין אז היא רוצה לדעת...זה באמת מעניין...

בס"ד
אני רוצה לדעת כי זה מעניין אותי ויש לי איזשהי תיאוריה כלשהי שאני רוצה לבדוק אם היא נכונה.. =)

תכתבי מה התיאוריה שלך ונענה לך עליה, לא יותר פשוט?

טיפה. אי אפשר לבנות תיאוריות לפי תגובות פה גם אם היו עונים לך אלפי מקרים. כל מקרה לגופו. ודוקטורט בפסיכולוגיה תעשי, כפי שכבר ציינתי, אחרי שתתבגרי

בס"ד
עלתה לי (מזמן..) מחשבה בראש.. ואני רוצה לראות אם היא נכונה... ולהשוות נתונים..
צודקת שאי אפשר לבנות תאוריות רק לפי תשובות של אנשים בכל מיני פורומים.. ובכלל- שכל מקרה לגופו.. זה ממש נכון ואני מאוד מסכימה איתך. אבל בכלזאת: אינלי דרך אחרת כרגע. וחוצמזה- כמו שכתבתי- זה לא משו כזה חשוב.. לא שאני הולכת לפרסם איזה תאוריה.. =) זה רק בשביל לראות אם יש עוד אנשים שחושבים כמוני.
אני גם לא מנסה לעשות שום דבר על חשבון אחרים.. מה פה בדיוק על חשבון אחרים?
אגב, אני לא רוצה להיות פסיכולוגית.. אפילו שהמון אנשים אמרו לי שמתאים לי..(למה לי שכולם ישנאו אותי??) ובטח לא דוקטורט.. (בקושי תעודת בגרות אני רוצה..=])
ושאלה קטנה- איך את קובעת שאני לא בוגרת אם את לא מכירה אותי? (לא שאני חושבת שסיימתי להתבגר.. אבל בכלזאת..;-])

מוזמנת למסר"ש..
נ.ב.
נכון, לא ממש עזרתם לי במה שרציתי עזרה.. אבל המון תודה על מה שכן עזרתם לי.. (זה כבר חסוי.....)

כולה שאלה...
ותעשו טובה, יש ילדים שההורים שלהם לא גרושים
והם סולבים יותר מילדים שההורים שלהם גרושים..!!

ולכולם יש תאוריה של : " כשההורים מתגרשים אפשר לעבוד הורה על הורה.. "
( יעני, שאני אצל אבא \ אמא ובעצם ליהיות במסיבה . )

כל הכבוד שהיה לך את האומץ לשאול מצד אחד ואת השכל לעשות את זה בצורה כל כך לא יהירה באמת אני מעריך אותך על זה.
ועכשיו לעניין - לא רק שהקשר התחזק יתרה מכך אני ואחים שלי הפכנו "לאחים לנשק" כי ידענו שמעל הכול הדבר הכי חשוב שיש לנו זה אחד את השני ואף אחד לא יפריד אותנו "עד שהמוות יפריד בינינו".

וסליחה על הקלישאה....
אבל אם תבואו לקשר נישואין עם גישה כזו שבה אסור לשאול כלום, ובה מי ששואל מותקף ככה, אז...אני לא אמשיך!!
זה ממש לא נעים לקרוא את התגובות האלה... (ואל תענו לי שלא נעים להיות אלה ששואלים אותם "ועושים סקרים על חשבונם", כי זה מה זה לא לעניין....)

אבל כן אחת שסבלה הרבה- אחים שלי זה המשפחה שלי, בה' הידיעה.
הם גידלו אותי ונלחמו בשבילי עד לנישואי, וגם אחרי.

לא חסרים מקרים סוציאליים קשים, כמו זה המתואר כאן. נו והיכן היתה לשכת הרווחה, ומדוע הלשכה לא נלחמה בשבילך. זה פשוט, הורו להם שטובת הילד זה לסכל קשר של אב עם ילדיו. כאן מדובר בקשר של אחים עם אחותם. על קשר מסוג זה לא נמסרו להם הוראות איך מבצעים סיכול ממוקד.

וברוך השם שאחי אזרו כוח להלחם עבורי ולא הרווחה, כי אחרת באמת שלא היתה לי רווחה כלל... ואם כבר- אז במקרה שלי היה צורך לעשות סיכול ממוקד לאמשלי....
ולגבי כתבי האישום- את צודקת מאד מאד מאד. לא מעצמי אלא מסיפור שאני מכירה מקרוב שבו האבא נלחם על זכותו לילד שלו כי הוא לא מוכן להפקיר את ילדו בידי גרושתו...

מתקרבים יותר לאבא, ובמקרה שלך, מתקרבים לאחים.

דרך אגב, יש לך מושג מה עובר בראש של עובדת סוציאלית ממוצעת. יש לך מושג למה אבא צריך להלחם כדי לראות את בנו פעם אחת בשבוע, ומדוע זה לא דבר מובן מאליו. אפשר להבין את זה ?.

ואני חושבת שאת צודקת מאד מאד.
לגבי אמא היא אמא- אני לא אתווכח, אבל חיי לימדו אותי אחרת.

שאבא שלי עזב הקשר שלנו ממש היתחזק, לא יודעת איך זה אצל אחרים אני בת 11 ויש לי תאום , ועוד שני תאומים קטנים בני 7 , יש לי 2 אחיות גדולות, אחת היתחתנה ליפני 3 שבועות ואחת בת 15.

אבא: אני לא לוקח מפתח. אם אתה הולך לישון תשאיר לי מפתח בחוץ.
😁😅🤦‍♂️

גם אם בנסיבות לא משהו...

 

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

 

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

וגם כשראיתי אותם זה היה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם.
יש פער של מעל 10 שנים בינינו ואמא שלי, גם אם לא במוצהר, מרחיקה בינינו (הילדים של בעלה).

מדי פעם זה נראה לי מוזר אבל לא ככ מפריע לי.

ואני מצטרף ל @ניל"ס, את יכולה לבחור אחרת, ואם זה חשוב לך ואת אומרת שהיה לכם טוב אז אפילו כדאי לך לגשר על הפער.

אחרת זה עוד יותר מוזר...

זה מוזר ממש

אבל היא נותנת תחושה טובה, אז זה...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

ליל הסדר זה אחד המבאסים כשאתה לא נשוי וזה יוצא על שנה שכל אחד הולך למקום אחר
למצוא את עצמך אצל דודים או אצל ההורים של גיסך מרגיש תקוע

עשיתי את זה פעם בסוכות...

שונאת להיות נזקקת. ביחוד למקומות שהות

ובהחלט חג שמראה ומעצים את הקושי
נשמע לא קל להיות בין שני בתים בלי מקום בטוח לחג
ובתחושה שאת לא רצויה בשום מקום

מקווה שתהני אצל אחותך
השיח על התאבדות אינו מתאים וכדאי לחשוב על דרך אחרת להביע את במצוקה הגדולה שאת נמצאת בה
אם קשה לך תמצאי מקום לשתף
אפשר גם לפנות לער״ן / חברים מקשיבים

תתחזקי

השינויים מקשים ומכבידים, אין מקום יציב מספיק שנרגיש בו בטוחים.
אני רק רוצה שתדעי, שזו תקופה. והיא חולפת.
ובתקופה הזו כדאילקבל עזרה, אוזן קשבת, מקום חם שיקבל אותך גם עם המורכבות שאת מתמודדת איתה..

וכמובן כמו שברוקולי אמרה, שיח על התאבדות לא מתאים, וכדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם מציאות החיים.
אני כאן אם תרצי הקשבה וחיבוק.
ואם אנשים זרים מתאימים לך בחג, מוזמנת לדבר איתי ונראה איך אפשר לסייע ❤️

וזה גם לא סיבה להתחיל להסביר לי שאצלך עדיף
כבר סיכמנו משהו. תתחייב בזה פחות.
אני לא יכולה לעזוב אותו לבד

אל תדבר ככה בחיים על אמא!
ואל תגיד לי שאני הבת שלך יותר מאשר הבת של אמא.
כי אני שמעתי אותך צועק על אמא שכבר היה עדיף ולא הייתם מביאים ילדים לעולם,
וזה היית אתה!
אין לך זכות לדרוש בעלות
אני לא חפץ

לא מעניין אותי כלום
תתווכחו מצדי עד שיבוא המשיח. שיבוא כבר

אתם בעיקרון לא בקשר יומיומי
אין לך אפילו את המספר העדכני שלה

המשפט ’’כל המוסיף גורע’’ מוכר לך?
מר מלומד

טריקת דלת.
עכשיו יכאב לך בלב

הגעת עד לפה כדי להרוס לי גם את מקום היחיד שיש לי בעולם לנשום אויר נקי?😢
השתנת.
אני לא אוהבת את זה.
ותעזוב אותי כבר לנפשי, אתה לא ראוי להיות אבא. אתה צודק.

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?

ילדים לפעמים רואים את המציאות כלכך פשוט


(מזכיר לי שכשאמא שלי סיפרה לאחי הקטן, הוא התחיל לספר לה על כל ההלכות של גירושין שהוא מכיר- איזה קלף כותבים גט וכו')