ישראלית יקרה!
מכיוון שאת במצב מאוד רגיש, של הריון עם כל המשתמע מכך-
הורמונים, חולשה, עיפות,
הדבר הראשון שחשוב לעשות לפני כל דבר אחר, הוא יצירת סביבה תומכת!
כל דבר בו את חשה שאת צריכה עזרה מבעלך, וכרגע אין לך אותה ממנו,
נטרלי את התלות שלך בו כמה שיותר,
ע"י הבאת עוזרת בית, נערה שתערוך עבורך קניות במכולת, או כל דבר אחר שאת צריכה.
בזמנים בהם יש לך את התנאים המתאימים לישון ולהתחזק, עשי זאת!
לא הבנתי מדבריך אם את בהריון ראשון או בהריון שני ועם ילד בבית.
אם יש לך כבר ילד אחד, דאגי לביביסיטר כדי לנוח, לישון או להתאוורר.
קודם כל ולפני הכל שימי את הפוקוס על דאגה לעצמך, דאגה כזו שתאפשר לך לחזור לשלווה ולהפחית מהמתח הנפשי בו את נתונה.
מנסיוני כמאמנת לזוגות, המצב הזוגי שאת מתארת ניתן לשינוי והזוגיות הזו עוד יכולה לפרוח בעז"ה.
אך מכיוון שכרגע זה לא הזמן האידיאלי שלך להתחיל לעבוד על עצמך למען שיפורה (תמיד האחריות לשיפור הזוגיות הוא של שני הצדדים) לא לפני שתדאגי לעצמך ברמה הכי פשוטה ובסיסית שמגיעה לך!
ומכיוון שעל קצב העבודה של בעלך על עצמו, ועל התהליכים שהוא צריך לעבור אין לך שליטה,
אני ממש מבקשת מימך מעומק ליבי,
שתמצאי כל דרך לתמוך בעצמך באופן שאינו תלוי בו ובקצב ההתקדמות שלו!
כשרף הציפיות (המוצדק) שלך ממנו ירד, עקב מציאת פיתרונות אחרים, במקום דרכו,
רמה מסויימת של לחץ, תצא מסיר הלחץ בו אתם נתונים.
כשהלחץ ירד, אולי תוכלו לדבר יותר, אולי כשבעלך לא יהיה בתחושת הלחץ של "חייב",
כי יראה שאחרים עושים את תפקידו,
הוא יוכל להתחיל להתחבר ל"רוצה" ולרצות להיות חלק מכל זה!
אסיים בזה, שהפחד ממחויבות, הבריחה על רקע הריון, ועוד... הם מאפיין גברי שכיח.
בהצלחה יקרה!!!