האם הספקתם הרבה בחודשיים האלה? (שלוש פגישות בחודשיים זה לא הרבה...)

אם כן - פגישה ראוי יותר לטעמי.

בפגישה לטפטף על לבטים.. ושצריך לחשוב על זה וכדו'...

ובטלפון....

רק בשמחות!

אני הגיבורה הלאומית.
לא נותר לכם אלא להאמין כמה שאני אמיצה.

למה לשרוף לבחור ערב ולהעמיד אותו כמה דקות במצב לא נעים?

אני חושב שעשית נכון.

לא הצליחו לשכנע אותי פה למה עדיף פגישה (אם הקשר היה ארוך)...

או שאולי אני מיוחד... 

גם ממני החליטו להיפרד אחרי כמה חודשים והוא עשה את זה בטלפון וזה כ"כ ריסק אותי...

בטלפון הוא הודיע לי שהוא לא רוצה,לא פירט יותר מידי(גם הוא היה בלחץ ולא כ"כ ידע איך להגיד את זה..)אני בקושי הספקתי לעכל ולא כ"כ ידעתי מה להגיד. הרגשתי שהוא פשוט משאיר אותי לבד עם כל הכאב.

לדעתי אם הוא היה עושה את זה בפגישה יכולנו לדבר על זה,יכולתי יותר להבין.הייתי מרגישה שיש לו כבוד אלי ולא שהוא ככה סתם זורק אותי...זה פשוט יכול לחסוך כ"כ הרבה תסכולים אחר-כך! עדיף לבזבז עוד ערב אחד מאשר להכפיל את הכאב פי כמה כאשר זה נעשה בטלפון.

וגם אני(כמוך רעותא-דליבא) לא סברתי ככה עד שלצערי הרגשתי את זה על בשרי...וכן,יכול להיות שזה קשה להסבר(ואולי במיוחד לבנים) אבל אלו התחושות וכנגד זה אין כ"כ מה לעשות..

אולי הכי פשוט זה לשאול בטלפון אם הנפרד מעוניין/מעוניינת בפגישה כדי ללבן את הדברים?

גם אם הוא/היא לא יגידו במפורש שהם מעונינים אפשר יהיה להבין אם קיים צורך כזה ...

דרך השדכנית?(אחרי 5 פגישות!)

טלפון זה מינימאלי...

אבל למה השדכנית שיתפה איתו פעולה?

רוצה לשאול אותה!

אבל אולי תפעילי 'צד שלישי' שמכיר את הסיפור קצת יותר מקרוב שישמי"ס את הנוגעים בדבר...

באמת שהבחור צריך להתבייש... ושיהיה לו בהצלחה [וניכר שהוא צריך הרבה..]

(מצטערת הייתי חייבת)

ובנימה קצת יותר רצינית

תלוי בטיב הקשר ולא בפרק הזמן שעבר

כי אפשר להיות חודשיים בקשר ולהיפגש 3 פעמים (סך הכל) כי הבחור בצבא ויוצא חצאים או כל סיטואציה אחרת העולה על רוחכם..

ואפשר להיות חודשיים בקשר ולהיפגש 3 פעמים בשבוע = 24 פגישות שזה לא מעט

ומן הסתם ש2 הקשרים האלה שונים בתחליט..

בכל אופן

במצב א' אני לא רואה בעיה לסיים קשר בטלפון

במצב ב' הייתי מעדיפה שזה יהיה בפגישה, בצורה מכובדת ובוגרת.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳