אבל מסקנה מהסיפור- גם בנות זורקות בסמס... לא רק בנים

שבנות מפסיקות קשר בצורה לא נעימה מאשר בנים.

יכול להיות שהסטטיסטיקות שלי לא מדוייקות,

אבל זה מה ששמעתי

וגם חז"ל מדברים על זה.
אבל המציאות לפעמים מראה אחרת.

בנוגע לעניין הסיום בSMS זה נושא אחר שלא אכנס אליו..

ובקשר למקרה עצמו-

ונניח שהיא לא בסדר, מה הוא רצה שהיא תעשה? תצא בכח למרות שהיא החליטה שלא מתאים רק בגלל שכבר קבעו פגישה?!

בנוסף, הוא שיתף אותה בזה שלא היה נראה לא? אם לא, אז הוא צריך לשקול את הדברים בהתאם.

וגם אם הוא כן ידע, וברור לי שגם אני הייתי מתרגז מעט מה"זגזוג" הזה, אבל הייתי מבין שככה הכי טוב.. אם לא נראה אז עדיף לחתוך וזהו..

לא הזריקה עצמה, אלא הדרך שבה אתה נותן מקום לרגשותיו של השני.
אם אתה מתקשר, אתה לפחות נותן לצד השני להגיד משהו.

ממה שאני הבנתי, עיקר דבריו היה עצם זה שהיא ביקשה להמשיך ובסוף חתכה.

אם הבעיה הייתה הSMS בלבד אז טעיתי במה שכתבתי.

מה שכן, גם אחרי קבלת הודעה כזו, אני לא רואה בעיה להתקשר ולדבר על זה. [או לפחות לסמס חזרה ולבקש לדבר על זה..]

אבל סמס זאת בעיני דרך מכוערת להימנע כביכול מאי הנעימות, ו"דילוג"

על התמודדות עם האמת.

אחרי שרשמתי את התגובה הראשונה, ראתיתי את שלך ואת ההתייחסות לSMS ולכן שיניתי את מה שרשמתי והקדמתי ואמרתי שאני לא מתייחס  לעניין...

הכנות נפשיות? 

ולהגיד ב-sms שזה לא מתאים זה לא ממש לענין... 

..לפחות אצלו..

אני שואל באמת. 

למרות שהוא בן ובנים הם בלי לב ולא רגישיים ולא אכפתיים ולא מעניין אותנו כלום..

הוא עדיין יכול להשתמש בה עם המדוייטת הבאה... 

אבל ברצינות - ממה כואב לו? הם יצאו רק פעם אחת. היא לא מעוניינת. היא אמרה לו את זה בדרך לא מאוד ראויה לדעתי, אבל אני לא מבין מה ה'ביג-דיל'.

יום,ויומיים לפני ביטלה..

אני לא אומר שהיא הייתה צריכה להיפגש בכל זאת,כי אם היא החליטה שלא, אז ברור שאין עניין.

מה שכן אולי,זה שבפעם הבאה לפני שהיא אומרת שהיא רוצה להמשיך וקובעת מתי,תחשוב קצת..ותגיד שהיא תחשוב על זה ונדבר ונראה..ואז תחליט אם מתאים לה..

זה כמו שילד יצפה מאוד לטיול שנתי,יארוז,ולא יפסיק לחשוב על זה מהרגשות וציפייה..ו..יומיים לפני-תשמע..בסוף אין טיול.

אז הוא יתבאס על זה שהוא סתם ארז,אבל יותר מזה-הוא יתבאס כי הוא חיכה לזה כ"כ..

אני אישית ממש לא שופט אותה(זה לא תפקיד של אף אחד מאיתנו.),אני רק אומר שעם קצת מחשבה לפני,ופחות פזיזות לקבוע פגישה,אפשר למנוע אי נעימויות ועצבויות של אנשים..

אחרי דייט אחד, הוא מתרגש ומצפה לדייט השני... זה נשמע לי קצת מוגזם. 

ואני לא טוען שהיא היתה בסדר - ורוב הבעיות שאנחנו מתמודדים איתם בחיים ומחפשים להם פתרונות - היו יכולות להיחסך מאיתנו אם היינו חושבים עליהן מראש לפני שיצרנו אותן. 

זה פשוט נראה לי כמו רגישות יתר. 

ואני מסכים שאין מה לבנות ציפיות עודפות.

לעיתים זה טבעי אצל חבר'ה שמתחילים לצאת,

לא למהר לאבחן רגישות יתר...

כלומר - בוודאי בסדר שלא רצתה להיפגש שוב אם לא נראה לה -

והס.מ.ס כנראה בגלל תחושת מבוכה.

גם אם בן אדם נבוך או לא מרגיש בנוח..

במיוחד שבדרך הוא פוגע במישהו אחר.

ומההודעה נראה שזה מה הפריע לו - כלומר, שלא רוצה להיפגש. לא שההודעה בס.מ.ס..

וזה בסדר גמור. אין כל שמץ צניעות להיפגש סתם עוד פגישה, כשאינה רוצה להמשיך - רק בגלל שהוא כבר "התכונן" לפגישה...  זה פשוט לחלוטין.

ליתר ביטחון, שמא  הפריע לו הס.מ.ס, הוספתי שגם את זה ניתן להבין בגלל המבוכה.

וגם זה אותו דבר: בחורה אחרי פגישה אחת, אינה מחוייבת "לדבר" עם הבחור שפגשה חד פעמית והחליטה שלא. ה"מבוכה" הזו כשרה לחלוטין. הלוואי על כל בנות ישראל.  אין כל סיבה להיפגע מכך.

וגם אם לא, והיא מתנהגת באופן דומה.

תסבירי לה שזה פוגע ותשתדל יותר

בדרכי נועם כמובן

לא קל להגיד שלא,

"לא נעים לה" כמשמעו, פחות אכפת לה מה לא נעים לו.

עזיבה זה כואב, ועוד יותר כשזה נעשה כמו "השלכה" של הבחור, כלאחר יד, בSMS.

כשזה רק אחרי פגישה אחת - זה פחות אסון, גם אם ראוי היה מצדה להשתדל ולהתקשר.

לחבר שלך כאב, והוא עשה את הדבר הנכון כשכואב - פרק אצל חבר...

זה לא שריטה עמוקה שייקח לה שנים להגליד.

לפעמים כשחבר משחנ"ש איתך, אז הוא בא בטענות כלפי הבחורה -

גם אם אתה יודע היטב, ואולי גם הוא יודע בינו לבין עצמו, שמבחינתה היא בסדר גמור.

אבל הוא צריך לפרוק - אז כך הוא פורק...

בעז"ה יוּטב לו במהרה, ומחה ד' א-לקים דמעה מעל כל פנים וגו'.

נראה לי שזו סתם כניעה,

ולהיפך זה בסוף עלול להתפוצץ ולפגוע יותר.

לא מתאים- לא ממשיכים.

עשו לי את זה, וקיבלתי את זה סבבה. לדעתי זה בסדר גמור לשלב ראשוני, ואני לא מבין מה אנשים מתרגשים מזה כל כך.

לא ידעתי ה לומר בשיחה אז העדפתי לשלוח SMS אחר כך התחרטתי.

טעויות קורות לכולם ומי שחושב שלא הוא פשוט לא מודע אלהם.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳