בלי לעצבן- העלת לי חיוך על הפנים

תראי לגבי דחיפה להתחתן, נראה שהוא באמת רוצה בטובתך .. רק לא יודע איך לבטא את זה בצורה נוחה לך..

זרמי עם זה ..

אגב אצלי95% שאבא שלי לא יהיה בחתונה שלי בטח שלא יתעניין או יעזור במשו.. תראי את החצי כוס המלאה..

לגבי המשפט הנורא מכל אל תהיי כמו.. זה משפט טיפוסי לרוב ההורים הגרושים..

כמו המשפט: היא הסיתה אותך נגדי, או את מתנהגת בדיוק כמוהו..

גם אותי זה מרתיח !   אבל אין מה לעשות.

לבלוע ולשתוק

הרבה בהצלחה

*אגב..לכל האנונימיים תחשבו על לפתוח ניק לפורום הזה ..יותר נחמד

מותר לך להיות מי שאת רוצה! לפי ההשקפות שלך, ולא של אפ'חד אחר!!

ולגבי היציאה מהבית, תחשבי שהוא רק רוצה בטובתך...

"כמו המשפט: היא הסיתה אותך נגדי, או את מתנהגת בדיוק כמוהו.."

שמתי לב שגם לי זה קורה

יש עוד מישהו/י שזה נשמע לו מוכר?

סתם חשבתי אולי זה קורה יותר אצל גרושיים (כל הזכויות שמורות ליויו   )..

מישהו מסכים מתנגד נמנע?

נראה שיש דברים משותפים לגרושיים

אולי זה יעזור לכולנו לקחת משפטים שכאלה בערבון מוגבל,

אם היתי מיישמת את זה היה לי הרבה יותר קל בחיים...

אבא שלי מאוד מפחד (גם אמא שלי האמת) שאתחתן. כנראה בגלל הנסיון שלהם.

הוא מפמפם לי כבר שנים שאני לא מתחתנת לפני תואר ראשון לפחות, בלי שיש לי עבודה טובה כדי שלא אהיה תלויה בבעלי. 

הוא מתעצבן כשאני מודדת מטפחות, אפילו בטיולים בתור כובע. 

אז תסתכלי על רבע הכוס המלאה, את לא צריכה לפחד מהיום שתודיעי שאת מתחתנת, כי כולם יתנפלו עלייך בכעס.. 

כמו שכבר סיכמנו, הורים: אי אפשר איתם... 

גם אבא שלי (לא הביולוגי) משגע את השכל בענין לכל מיש מלאו לו 18.

אבל בזכות זה אחותי הגדולה התחילה לצאת (וגם התחתנה).

אז קחי את זה בקלות...

ובקשר למשפטים, למזלי, להורים הביולוגים שלי יש מספיק טקט לא להגיד אותם.

אבל דווקא אשתו של אבא שלי אמרה לי ("היא מסיתה אותך נגדו").

אבל שתגיד מה שהיא חושבת. אני יודעת את האמת (תרתי משמע).

קחי את החיים בחיוך, חבל להרוס אותם בגלל חוסר חוכמתם של אחרים

כיף לי לראות שאתם לוקחים את הדברים האלו יותר בקלות, אשתדל ללמוד מכם....

אבל במקרה שלי היא צודקת...

בס"ד

מצטרפת לקודמיי- תהיי מי שאת!
עברת מספיק בחיים כדי לדעת איך את רוצה להיות, מתי את רוצה להתחתן וכו'...

היא "רק" אמרה שאמא שלי לא נורמאלית, חולה בנפשה.

כיף אצלנו.

וואי, איך את שורדת איתה???

אצלנו פשוט לא כ"כ מדברים אחד על השני... ככה יותר טוב..

היא בעצמה חולה בנפשה! 

אני תמיד משתדלת שכמה שפחות ידברו.. אבל לה יש חוקים משלה.. ואבא שלי לצערי, כבר נגרר אחריה. 

הוא נשוי לה יותר מידי שנים בשביל לזכור שהוא הבטיח שהילדים שלו הם הדבר הכי חשוב לו בעולם.. 

בס"ד

הוא שומע שהיא אומרת את זה?
הוא מודע לזה שזה מפריע לכם? אולי הוא מבליג על זה ולא מתייחס וחושב שכך גם אתם?
נסו לברר איתו, לומר שזה מפריע לכם. זכותכם!

אם ההורים לא נוהגים בכבוד ובחכמה ולא שולטים בעצמם אז ע"י הדוגמא

השלילית נדאג אנחנו להיות חכמים ושולטים.

זה נסיון ובכל נסיון אפשרות ובקשה לגדול.

נשתדל אם כל הקושי לראות את הטוב בהורים וזה יעזור לנו

לראות את הטוב בנו ובעתיד בבני זוגנו.

גם אם בנסיבות לא משהו...

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

אחרת זה עוד יותר מוזר...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?