הוא בן שנתיים, לפעמים עד שהיא נרדמת הוא פתאום מחליט לצעוק או לעשות רעש.
זה מכעיס ברמות שאין לתאר.
רעיונות?
הוא בן שנתיים, לפעמים עד שהיא נרדמת הוא פתאום מחליט לצעוק או לעשות רעש.
זה מכעיס ברמות שאין לתאר.
רעיונות?
ייתכן שהקטנה "לקחה לו את המקום" ורק כשהוא מעיר אותה פתאום שמיםלב אליו.תני לו להיות בעל תפקיד משמעותי.
אפשר לומר לו: "אנחנו עכשיו מרדימים את א'.. או:אתה רואה שא' ישנה?
בגלל שאתה אחיה הגדול אני סומכת עליך שתשמור עליה שלא יעירו אותה.תסתכל עליה לפעמים ואם היא בוכה תבוא ותאמר לאמא..
אני יודעת שאתה ילד בוגר ותצליח.."
יוקטנה"אתה ילד בוגר ותצליח"
התכוונתי שתצליח לעמוד במשימה:
כלומר להשגיח על אחותו,וגם אם היא בוכה לומר לאמא..
(לא התכוונתי לומר שיצליח לשמור על אחותו ישנה..)
להיות אחראי...זה לא משהו שאמור להביא לכשלון,זה משהו שאמור להחזיר לו את הבטחון העצמי
ולספק לו תשומת לב.אומנם,מסתבר שלא לזה התכווה שואלת השאלה
פתאום הוא מתחיל לשיר/ לצעוק, מחליט להפעיל לה מוזיקה וכו'.
בד"כ הוא ממש שותף פעיל, מביא לה מוצץ ומשחקים, עוזר וממש חמוד, אבל כשזה ^^^ קורה אני לא יודעת מה לעשות לפעמים...
לזכור לזמן ארוך בקשה לשקט, או להבין כמה זה מפריע לשינה של אחותו, וכמה זה מטריד אתכם.
זה מעבר ליכולות הקוגניטיבית והנפשיות של ילד כל כך קטן, וגם גדול בכמה שנים.
אני ממליצה לכם למצוא דרך אחרת להרדים את הקטנה, בלי להטריד את הגדול ולהכביד עליו במשימות שמעבר ליכולתו...
את יכולה להפעיל בקרבתה מאוורר (לא מכוון עליה) שיהיה לה רעש מונוטוני ואז היא לא תתעורר מהרעשים שלו.
לא שייך לדרוש ממנו שקט לזמן ארוך. זה מעבר ליכולתו
פשוט לא לכעוס...
זה מכעיס אותך סובייקטיבית, כי את רואה את התוצאה..
מבחינתו - זה משחק מענין...
"תבלעי" רגע את הכעס, ואז תגידי לו - באהבה, בחיוך ובשקט - "בוא נשתדל שיהיה שקט, שהיא לא תתעורר מהשינה. שהיא לא תבכה". ותלכי איתו לחדר השני, או תכבי את המוזיקה.
בגילאים שונים הגדולה שלי בת 3 וחצי ויש אחריה קטן בן עוד שבוע שנתיים והיא מעירה אותו בכוונה (יש גם תינוקת שלישית)
האם זה מתוך קנאה או משעמם לה לבד(הם מאוד קשורים ,הם איתי כל היום בלי מסגרת ) ומה עושים אני לפעמים כועסת עליה זה יכול להביא לבעיה איתה בעתיד (בכלל לאחרונה אני צועקת עליה המון )איך משנים את הגישה?
(אולי ראיתן את הסיבה לכך מפורום אחר שכתבתי שםלמה אני כועסת) בכל אופן אשמח לשמוע ממכן עצות!
אני מניחה משאלתך שהקטנה קטנה ממש ושאת לא הרבה זמן אחרי לידה. אני בטוחה שפתרונות טכניים (להרחיק את הקטנה כמה שאפשר, לשים לידה רעש מונוטוני שימסך את הרעשים, כמו מאוור שלא מופנה אליה אך מרעיש, לספק לו תעסוקה ו'צומי' כשהיא ישנה) את תמצאי לבד, בדרכך שלך.
מה שחשוב זה לזכור שגם את בן אדם, וגם אם הוא העיר אותה וכעסת - לא נורא, זה קורה. מעצם השאלה ברור שאת עושה כמיטב יכולתך לא לכעוס ולהתחשב בו, אך את אחרי לידה (כנראה), ותזכרי שכולנו לפעמים מועדות בתקופות כאלו (כשאני אחרי לידה, אין תחושה נוראית מזו שהעירו לי את התינוק). בקיצור תתחשבי גם בך ותזכרי שהקב"ה בנה אותם מחושלים, והם שורדים אותנו - על הרגעים היפים ועל המעידות.
שולחת לך אנרגיה נשית...![]()
הקטנה בת חודשיים, ולאט לאט אנחנו מצליחים להסביר לגדול לא לעשות רעש כשהיא ישנה. הוא יודע שהוא יכול לשחק ולשיר בסלון, אבל לא ללכת לחדר ולהרעיש שם...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות