הוא בן שנתיים, לפעמים עד שהיא נרדמת הוא פתאום מחליט לצעוק או לעשות רעש.
זה מכעיס ברמות שאין לתאר.
רעיונות?
הוא בן שנתיים, לפעמים עד שהיא נרדמת הוא פתאום מחליט לצעוק או לעשות רעש.
זה מכעיס ברמות שאין לתאר.
רעיונות?
ייתכן שהקטנה "לקחה לו את המקום" ורק כשהוא מעיר אותה פתאום שמיםלב אליו.תני לו להיות בעל תפקיד משמעותי.
אפשר לומר לו: "אנחנו עכשיו מרדימים את א'.. או:אתה רואה שא' ישנה?
בגלל שאתה אחיה הגדול אני סומכת עליך שתשמור עליה שלא יעירו אותה.תסתכל עליה לפעמים ואם היא בוכה תבוא ותאמר לאמא..
אני יודעת שאתה ילד בוגר ותצליח.."
יוקטנה"אתה ילד בוגר ותצליח"
התכוונתי שתצליח לעמוד במשימה:
כלומר להשגיח על אחותו,וגם אם היא בוכה לומר לאמא..
(לא התכוונתי לומר שיצליח לשמור על אחותו ישנה..)
להיות אחראי...זה לא משהו שאמור להביא לכשלון,זה משהו שאמור להחזיר לו את הבטחון העצמי
ולספק לו תשומת לב.אומנם,מסתבר שלא לזה התכווה שואלת השאלה
פתאום הוא מתחיל לשיר/ לצעוק, מחליט להפעיל לה מוזיקה וכו'.
בד"כ הוא ממש שותף פעיל, מביא לה מוצץ ומשחקים, עוזר וממש חמוד, אבל כשזה ^^^ קורה אני לא יודעת מה לעשות לפעמים...
לזכור לזמן ארוך בקשה לשקט, או להבין כמה זה מפריע לשינה של אחותו, וכמה זה מטריד אתכם.
זה מעבר ליכולות הקוגניטיבית והנפשיות של ילד כל כך קטן, וגם גדול בכמה שנים.
אני ממליצה לכם למצוא דרך אחרת להרדים את הקטנה, בלי להטריד את הגדול ולהכביד עליו במשימות שמעבר ליכולתו...
את יכולה להפעיל בקרבתה מאוורר (לא מכוון עליה) שיהיה לה רעש מונוטוני ואז היא לא תתעורר מהרעשים שלו.
לא שייך לדרוש ממנו שקט לזמן ארוך. זה מעבר ליכולתו
פשוט לא לכעוס...
זה מכעיס אותך סובייקטיבית, כי את רואה את התוצאה..
מבחינתו - זה משחק מענין...
"תבלעי" רגע את הכעס, ואז תגידי לו - באהבה, בחיוך ובשקט - "בוא נשתדל שיהיה שקט, שהיא לא תתעורר מהשינה. שהיא לא תבכה". ותלכי איתו לחדר השני, או תכבי את המוזיקה.
בגילאים שונים הגדולה שלי בת 3 וחצי ויש אחריה קטן בן עוד שבוע שנתיים והיא מעירה אותו בכוונה (יש גם תינוקת שלישית)
האם זה מתוך קנאה או משעמם לה לבד(הם מאוד קשורים ,הם איתי כל היום בלי מסגרת ) ומה עושים אני לפעמים כועסת עליה זה יכול להביא לבעיה איתה בעתיד (בכלל לאחרונה אני צועקת עליה המון )איך משנים את הגישה?
(אולי ראיתן את הסיבה לכך מפורום אחר שכתבתי שםלמה אני כועסת) בכל אופן אשמח לשמוע ממכן עצות!
אני מניחה משאלתך שהקטנה קטנה ממש ושאת לא הרבה זמן אחרי לידה. אני בטוחה שפתרונות טכניים (להרחיק את הקטנה כמה שאפשר, לשים לידה רעש מונוטוני שימסך את הרעשים, כמו מאוור שלא מופנה אליה אך מרעיש, לספק לו תעסוקה ו'צומי' כשהיא ישנה) את תמצאי לבד, בדרכך שלך.
מה שחשוב זה לזכור שגם את בן אדם, וגם אם הוא העיר אותה וכעסת - לא נורא, זה קורה. מעצם השאלה ברור שאת עושה כמיטב יכולתך לא לכעוס ולהתחשב בו, אך את אחרי לידה (כנראה), ותזכרי שכולנו לפעמים מועדות בתקופות כאלו (כשאני אחרי לידה, אין תחושה נוראית מזו שהעירו לי את התינוק). בקיצור תתחשבי גם בך ותזכרי שהקב"ה בנה אותם מחושלים, והם שורדים אותנו - על הרגעים היפים ועל המעידות.
שולחת לך אנרגיה נשית...![]()
הקטנה בת חודשיים, ולאט לאט אנחנו מצליחים להסביר לגדול לא לעשות רעש כשהיא ישנה. הוא יודע שהוא יכול לשחק ולשיר בסלון, אבל לא ללכת לחדר ולהרעיש שם...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.