שאחרי שלא היית בישיבה זמן מסויים,

תרגיש מצד אחד צמא מאוד גדול

אבל מצד שני גם סוג של ריחוק לא מוסבר, והרגשת אי שייכות

אט אט חוזרים לשגרה 

בהצלחה

זה לא קורה לכולם אבל בכל זאת תתכונן לאכזבות מעצמך...

לדוגמא, אחרי שבצבא אתה קופץ בשעות לא שעות לכל הקפצה הכי קטנה של הכ"כ, ולכל אינקציה קטנה בגדר או החלפת שומר ב3:00 בבוקר,  אתה מבטיח לעצמך שבישיבה אתה תקום כל יום ללמוד לפני התפילה, או לפחות לקום בזמן לתפילה, וזה לא בטוח שייקרה...

בקיצור, תסתכל על עצמך בעין טובה.  וזה בכלל טוב לחיים

קודם כל אחי..מזל טוב על השחרור  

אני אישית חושב שאיך שאדם נכנס לצבא{איך הוא היה לפני איך הוא היה בתוך הצבא} הם המרכיב המרכזי ביותר באישיות של הביני"ש\חייל ..שחוזר לישיבה{ולא משנה אם זה הסדר או מכיניסט שסיים 3 שנים}

ועוד עיקר מרכזי..אם היית קשור לישיבה\לרבנים\לחבר'ה..קפצת לפחות פעם אחת בכל הסדיר שלך....הרמת טלפון{וגם הרימו אליך}

וחלק השני לדעתי...אני אישית עוד לא עברתי אותו {עוד מעט בע"ה}..אבל תקח לעצמך זמן..{לא מטורף אבל תקח}

זמן לעצמך לנשון,לחשוב,לרצות דברים..לתכנן בע"ה...איך יהיה לי הלימוד{אם אתה חוזר באוגוסט לישיבה..מעולה...גם חפש"ש וגם בין הזמנים..תנקה את הראש }

וגם אם לא..תקח זמן..דבר עם חבר טוב ..פרוק מעצמך דברים תשתף...דבר עם רב מהישיבה שאתה מתחבר אליו...והכי חשוב

ת-ת-פ-ל-ל...{ואחי יקר אני מדבר על עצמי קודם..}

ותבקש סיעתא דשמיא...והכי חשוב..תרצה לחזור באופן מלא..לרצות ללמוד{על בשרי עכשיו בצבא אני יודע כמה שזה קשה....לפעמים כמעט בלתי אפשרי...}

בהצלחה גבר =]

בס"ד

השחרור עדיין לא הגיע.עוד חודש בעז"ה!!

עד מתי???

אכזבות-אכזבות?

וההרגשה פשוט חבל-על-הזמן!

אני לא יודע מה המצב שלך בלימודים לפני הגיוס, אבל אישית אני יכול לומר לך שהלימודים אחרי השחרור זה כבר רמה אחרת. אני מקווה שלמדת קצת בזמן השירות (וזה מאוד קשה. תמיד קינאתי בחברים שהצליחו ללמוד משניות, הלכות תוך כדי. היה חבר שעוד הצליח לסיים מסכת לפני השחרור), כי אני לא ממש הצלחתי ללמוד וזה פגע בי כשחזרתי לישיבה, אבל ב"ה כמעט שנה אחרי אני מרגיש שהלימודים היו הרבה יותר טובים כשהייתי אז בשיעור א' וב'.

כשחזרתי לישיבה בחפש"ש הכל היה משונה: רבנים חדשים, תלמידים חדשים (והוסיפו לנו מזגנים בחדרים ) וזה הרגיש כאילו אני במקום אחר.

מה שחיבר אותי לישיבה בצבא, זה הקשר לרבנים. כל פעם שיכלתי להרים טלפון, הייתי מתקשר וזה היה עוזר לי המון בלחצים. יש לי רב שהיה מבקר אותי בצבא ועוד סגר איתי שבת בטירונות (!!!).

מקווה שעזרתי, שיהיה לך המון בצלחה אחי!

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.