אני לא יודעת.
החלטתי להיפרד. ורק המחשבה על זה גורמת לי לבכות בלי הפסקה.
איזה מפחיד זה. אחרי הכל. פשוט לסיים.
מצד שני אני כבר עייפה מלהלחם. כמה אפשר לנסות ולנסות ולא להצליח לאהוב, לרצות, לרצות באמת.
אני יכולה לכתוב פה רשימת יתרונות ארוכה. ורשימת חסרונות כל כך קצרה. אבל כנראה שלא ככה זה עובד.
שלא מספיק שהוא אדם עם לב טוב ונדיר. שהוא חמוד ושכיף לנו ביחד. שצריך את המעבר לזה כדי להחליט שמיהו הוא הבעל שלי.
אוף.
אני מרגישה כל כך רע.
