חוץ מע',אייכה והקולה הטובה יש עוד מישהו/י שממשפחה גדולה? זה פשוט נראה שהרבה מדברים לא מניסיון אלא מהשערות וממה שראו אצל משפחות שהם מכירים.
אני בין הגדולים של המשפחה ככה שיש לי ראייה די רחבה על המשפחה שלי. בתור ילד לא אהבתי את הרעיון של משפחה גדולה, כי אז בראייה של ילד מה שהיה חשוב זה שאוכל ללכת לחוג מסוים או שיקנו לי את הדבר הזה או למה לחברים שלי יש כאלה דברים מגניבים בבית או אוכל כזה וכו'. ובמשפחה גדולה בדר"כ אין את המותרויות האלה(אלא אם כן שם המשפחה שלכם זה רוטשילד או גייטס...). וזה שאין לך חדר לבד(אני קיבלתי חדר לבד רק בגיל 19..) אז מאוד הייתי אנטי וגם הייתי אומר את זה להורים ולכולם וכשאמא שלי הייתה באה ואומרת(שוב..)שהיא בהיריון התגובה שלי(ושל אחי) הייתה:"אוף,שוב??". ובכללי כמו שהבנתם לא אהבתי את הרעיון.
וכשגדלתי לאט לאט השתנתה הגישה שלי לעניין.אדגיש ואומר שעד היום אני לא אוהב ב100% את העניין אבל למדתי להסתדר עם זה ולחבב את זה(בקיצור לא מומלץ לכל אחד..).
אז מה טוב,אתם שואלים? במשפחה גדולה תמיד יהיה מישהו בבית ותמיד יהיה שמח ועצוב ורועש ושקט ואף פעם לא יהיה משעמם. תמיד יהיה לך ילד קטן וחמוד לשחק איתו ומצד שני בתור אח גדול גם לדאוג לו.תמיד יהיה עם מי לשחק בקלפי או "רמי" ושולחן שבת יהיה מלא באנשים ולא יבש(בדר"כ...).
לא הכל מושלם.יש גם חסרונות שחלקיכם ציינתם כגון,חוסר יחס לכל הילדים וכו'. אז כן בתור אחד מה"גדולים" ההורים שלנו עשו עלינו יותר טעויות כי אנחנו היינו הראשונים ,אבל ממנו הם למדו(אני מקווה) איך לגדל את שאר האחים(ולא יצאנו כ"כ גרועים...טיפ טיפה סרוטים לצד הנכון ב"ה).
במשפחה גדולה אתה לומד להיות אחראי ואיך להתנהג עם אנשים שאתה מעוצבן עליהם.זה נותן לך כלים מאוד טובים איך להתמודד אח"כ עם החיים לאחר היציאה מה"בועה" המשפחתית. אתה יודע מה זה לשטוף כלים ואת הרצפה ואיך לעזור לאמא במטבח כשהיא צריכה ולהכין אוכל ולעזור עם האחים הקטנים ולטפל בהם(וגם להחליף טיטולים...והרבה...) ואיך להסתפק לפעמים במועט ולא לפתוח עיניים על אנשים אחרים ועוד הרבה דברים שמרוויחים ממשפחה ברוכת ילדים.
אז בראייה נרחבת יש יותר טוב מ"רע" במשפחה גדולה. [ושוב,לא מומלץ לכל אחד.... 
]
יום טוב!!
נ.ב.
בכל זאת,לפי מה שאני רוצה לא נראה לי שתהיה לי משפחה כזאת גדולה."אסתפק ב5 אולי 6 ילדים...וזה תלוי כמובן גם בצד הנשי שלכשיגיע גם תהיה דיעה...
