ללכת למקומות לא ראויים - גם לא.

מה זה קשור, אם אני אוהב, אז אני צריך להתדרדר מכל המדריגות?

כתוב, נחית דרגא וסיב איתתא,

לא כתוב שצריך להתערטל מכל המדריגות..

אם זה ממש עקרוני וחלק ממני אם לא אז סבבה נזרום

אז שתלמד לאהוב ולהעריך את מה שחשוב לך

לא צריך לשנות תבן זוג אלא לקבל אותו עם הדברים שאוהבים וגם שפחות

אם זה עקרוני-לא!

אם זה לא עקרוני-אז למה לא?

אם זה עקרונות שהצבת לעצמך לא לעבור עליהם - אז לא.

ואם זה משהו קטן , שלא כל כך משנה - אז כן.

בעיני זה כמעט מגעיל..

[קודם כל, הביטוי "חברתכם" אין לו שום מקום, והוא נאמר על נישואין: "כי היא חברתך ואשת בריתך". אבלל נניח שהכוונה היא להגדיר מישהי שנמצאים בשלבי פגישות קרוב להחלטה]

זה "אהבה עצומה"? שבגללה אדם צריך "להוריד זקן", "ללכת למקומות שהוא לא רגיל" (בהנחה שהכוונה אינה בדווקא  ללכת לבית כנסת שהוא לא רגיל להתפלל שם...)..

ומה נשתנה אחרי האירוסין.

מסופקני מאד על "אהבה עצומה" כזאת; ועל משאלות כאלו מהצד השני, שגם הוא לכאורה אמור להיות אוהב (קרי - נכון לנתינה), ולא "סוחט".

וסליחה על החריפות - אני חושב שלפעמים טוב להבהיר קצת מושגים..

שדברים מעין אלה אמורים להתגמד

או שהם יתגמדו לי ולא תהיה לי בעיה לעשות אותם

או שהם יתגמדו לה והיא לא תדרוש לעשות אותם.

נראה לי קצת מוזר לעשות שינוי חיצוני משמעותי לפני חתונה ועוד בגלל שזה מפריע לה..

הרי זה חלק ממך.. אז למה להתגלח אם זה עקרוני לך,

תעמוד על שלך, תיהיה אתה, אל תשתנה כ"כ מהר..

חוצמזה אתם רק יוצאים ולא צריך להשתנות בגלל שזה יצליח.. אפילו מסוכן..

כי הרי אם זה אהבה.. זה לא ישנה באמת אם זקן או בלי זקן..

(מה עוד שזה ניתן לשינוי מהיר שלא כמו תכונות..)

מצד שני זה כולא זקן - ולא שאתה מעביר את דתך...

לדעתי, אם זה עקרוני לך אל תתפשר עכשיו על זה.

אם זה לא עקרוני לך ובאמת שלא משנה לך, תזרום...

בהצלחה!!

(והעיקר - תיהיה  אתה!!)

היא הכירה אותך עם זקן /הולך למקומות מסויימים וברמה תורנית כזו או אחרת.

יודעת שלהינשא לך כרוך בלהתמודד עם זה - 

שתלמד לקבל אותך ככה!

נקודה!

אם היא הייתה אומרת לי לעשות משהו שנוגד את העקרנות שלי אז כנראה שאין כ"כ כיוון משותף ולכן כדאי להיפרד.

אם זה עניין של סגנון וכו' תלוי בנסיבות.

תמיד עניינה אותי השאלה: האם זה נכון להגיד: קבלו אותי כפי שאני

או שצריך להשתנות ולשנות לעיתים, בעבור הצד השני, כשישנה נקודה המפריעה, או כזו שיכולה להוסיף ולהפרות במידה ותשתנה.

אמת שישנם דברים שזקוקים לשינוי כגון מידות קשות כדוגמת כעס וגאווה, שאע"פ שאדם מורגל בהם ישנו לשנותם

ולכן טוב שמגיע הצד השני כדי להאיר על כך...

אך ישנם תחומים לא ברורים, כדוגמת אלו שהצגת: להוריד זקן, ללכת למקומות שלא רגילים וכך הלאה

ששם אני מתקשה להכריע איפה עובר הגבול, והאם נכון שהצד השני מאיר או מעיר או מבקש מאתנו להשתנות

אשמח להארת עיניים מהמבינים בעניין... 

ככה אי אפשר לחיות כשכל אחד חושב ככה אני וזהו.. (חוצמזה שגם מבחינת היהדות זה לא נכון משפט כזה)

זה לא נותן מקום לשינויים והתקדמות..

אבל

רק כשזה לכיוונים חיוביים או ניטרליים..

בקשה כדוגמת להוריד את הזקן (למרות שהיא לא איסור תורה) מבחינתך זה קצת לרדת רוחנית.. אז לא!!

ללכת למקומות שלא היית בהם.. אני מניחה שלא היית בהם מסיבות מוצדקות.. אז לא!

אבל אם אתה אומר אני יכול להירדם רק עם חלון פתוח (סתם המצאתי דוגמא) ורעייתך הנחמדה לא יכולה.. אז כן! אנחנו צריכים ללמוד לשנות מההרגלים שלנו למען בן הזוג שלצידנו..

וזה נקרא לעשות הכל למען האהבה!

הכותרת שלך לא לגמרי קשורה לשאלה.

בשביל לבנות ולתחזק אהבה (או בוא נקרא לזה קשר/זוגיות) עושים הרבה. מאוד. גם לפני ובטח אחרי הנישואים.

אבל איזו מן אהבה זו כשמנסים "לעצב" את בן הזוג בהתאם לדרישותיי וחלומותיי? זו בעיקר אהבה עצמית...

זה לא אומר לוותר על מי שאתה ועל ערכים שאתה חי על פיהם, אבל זה כן אומר שאם יש אי הסכמה, חילוקי דעות, דברים שמפריעים וכדומה, לבחון האם הם אכן כ"כ עקרוניים, האם אין דרך אחרת ליישם את אותם ערכים, האם בהכרח הנורמות שסיגלת לעצמך- הם טובים והכרחיים.

אם היא מבקשת ממך לעשות דברים שיגרמו לך לרדת מבחינה רוחנית- אז אין  בד"כ באמת אין הצדקה לכך (אולי אחרי הנישואים במקרים מיוחדים, תהיה הצדקה למען מטרות גדולות יותר) , אבל זה גם לא אומר בהכרח ש"ויתרת על האהבה", אפשר לנסות להסביר לה למה זה  חשוב לך ואיך זה יכול לפגוע בך. אם אכפת לה ממך ומהקשר- היא תבין ותקבל.

ובניגוד למה שכתבו מעלי- לא תמיד הדברים האלה מתגמדים גם כשהקשר טוב ואוהבים, אחרת חיי הזוגיות היו יפים, מאושרים וקלים לכולם, כי הכל היה מתגמד. אבל זה לא כך, בשביל שזה יתגמד צריך קצת לעבוד. ושוב, כמובן תלוי בכל מקרה ובכל בנאדם מה אפשר ורצוי לגמד ומה לא.

לא הוגן שצד אחד ישקיע ויתן והצד השני רק יקח

ואם זה הדדי גם צריכה להיות מוכנות לקבל כל אחד כמו שהוא

לא צריך לנסות לשנות מישהו כדי שיתאים לך או למה שמקובל בעיניך- כי אז זה לאהוב את עצמך דרך אותו מישהו ולא לאהוב אותו באמת

אם זה אופי שהוא לא משהו (והנ"ל מודע לכך) או סתם דברים שטחיים כמו אסטתיקה, שווה לעשות. וחבל להפסיד. לגבי אווירה/אידיאל-יש לחשוב היטב האם זה עקרוני לך או לא, כי להניח ש"אני אשנה את דעתו/ה", ממש לא יעיל, ובדר"כ לא עובד. לגבי מצוות-התשובה ברורה, לא ולא!

מנסיוני הקט (נשוי שנתיים ושבוע),

אם זה משהו עקרוני, תסרב עכשיו ואולי תפתחו את זה שוב אחרי החתונה (בהנחה שתשרדו עד אז), אהבה חד צדדית ("אני יודעת מה הכי טוב בשבילך") היא לא דבר בריא.

אם זה משהו שאתה חשבת לטוב והיא חושבת אחרת והוא לא עקרוני (כמו השארת זיפים קצרים בגילוח או גילוח מלא), מה אכפת לך לעשות קצת נחת לבחורה שאתה רוצה להיות איתה בע"ה עד 120?

ומי יודע, אולי היא בוחנת אותך על יכולת העמידה על עקרונות מול פיתויים חיצוניים... נשים הן עם מוזר והן עושות כאלה דברים לפעמים...

בהצלחה.

אבל אני הייתי בודקת דווקא בכיוון ההפוך.

אם הוא היה מוכן להתפשר על דברים עקרוניים,אז זה ממש היה מוריד את ערכו בעיניי.

לזה בדיוק התכוונתי...

שאם גבר יתפשר על משהו עקרוני לו בשביל הבחורה זה יראה שאין לו עמוד שדרה מספיק חזק ואולי ברגעי מבחן רציניים יותר הוא לא יעמוד בפיתוי/בלחץ.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים