אין עוד מסגרות כמו משפחותונים עד אחת וכד'? אני לא עובדת כבר שנים, שני הילדים שלי נשארו איתי בבית עד שנה, כל אחד בתורו, אבל אצל שניהם שמתי לב לתופעה מהדימה. ברגע שהם נכנסו למסגרת עם חברים, הם פשוט פרחו!!! איתי בבית המוח שלהם לא מאותגר ובגלל זה גם לא מתפתח. 

שתי הצעות לי אלייך: 

א. תעבירי את הבת שלך למסגרת אחת ועם הקטן תנסי לסחוב עוד קצת.

ב. הפתרון היצירתי יותר שעושות הרבה נשים במצבך: קחי עוד שני ילדים אלייך בסביבות הגיל שלך וכך גם תרוויחי קצת כסף וגם תשארי עם הילדים, והילדים שלך יזכו לחברה ותעסוקה טובה.

על הנכונות להשאר בבית עם הילדים, ועל ההשקעה.

ומנסיוני - יש לי שני ילדים בערך באותו הפרש, ושניהם איתי בבית עד עכשיו (כשהגדול בן 4 והקטן עוד מעט 3)

אז דבר ראשון, רק שתדעי. לפחות אצל השניים שלי, שמתי לב שכהקטן הגיע בערך לגיל שנה+ הוא התחיל להיות חברה משמעותית לאח הגדול שלו. לפני כן היה קצת קשה, ובשלב כלשהו ראיתי שהוא נהיה רגוע יותר. בהחלט יתכן שגם אצלך זה יהיה כך.

ומה לעשות עם הילדים בבית?

בשביל החברה - עכשיו קיץ, אחה"צ הורים יוצאים עם הילדים לגן שעשועים. לצאת איתם לגן שעשועים, בזמן שעוד הורים עם הילדים יוצאים לגן (חשוב בשבילך לא פחות, שתהיה לך חברה של מבוגרים)

לחפש בסביבתך עוד אמהות שנשארות עם הילדים בגיל הזה בבית, ולהפגש מידי פעם בבוקר למשחק משותף - פליי גרופ או סבב אמהות. חשוב במיוחד בחורף, שאז לא כ"כ יוצאים לגן שעושעים. בחורף אפשר כמובן לחפש גם חברים למפגש אחה"צ.

למעשה בגיל הזה הם לא צריכים הרבה יותר. בעיקר, מעט חברה של ילדים אחרים (לא בהכרח באותו גיל) וזאת ביחד עם הנוכחות של אימא. (כלומר -  שהמפגש עם ילדים אחרים יהיה עם אימא, ולא במקום אימא)

תעסוקה בבית. - עבודות הבית משמשות כר פורה לתעסוקה לילדים, עם שווה של הזדמנויות ל"משחקים התפתחותיים" לילדים.

שטיפת כלים - לתת לבת השנתיים לעמוד לידך על כיסא, ולתת לה סקוצ' שתסבן גם כן את הכלים. רוב הילדים אוהבים לשחק במים, ובימי הקיץ החמים זאת פשוט פעילות נהדרת.

קיפול כביסה - אפשר למיין לפי צבעים, סוגי בגדים ולמי זה שייך. אז לומדים צבעים, לומדים להכיר את הבגדים, וגם את הגוף, מפתחים את היכולות הקוגנטביות וכו'. ובגיל קצת יותר גדול הם אפילו יכולים להתחיל לקפל, ולפחות הילדים שלי נהנים מזה מאוד.

תליית כביסה - הילדים יכולים להביא את הבגדים לתלייה/אטבים

בישול - הרבה ילדים נהנים לעזור לאימא לבשל, ולאט לאט אפשר לשתף אותם יותר ויותר.

      ברירת אורז - אומנם מצריך סבלנות מצד אימא, אבל איזה דבר נהדר לפיתוח המוטריקה עדינה של ילדים. מצביעים לילד על גרגירי האורז הפגומים שיוציא.

    שיפודים - משחק נהדר לילדים. פיתוח המוטריקה העדינה, וגם רצפים. וגם הילדים נהנים לאכול אח"כ את מעשי ידיהם. אפשר גם להסתכל בשרשור שבראש יש שם קישור לתחרות מתכוני הפעלה, עם כל מיני רעיונות לפעילויות במטבח לילדים.

וכמובן, כשנמצאים בבית עם ילדים, במיוחד קטנים כ"כ בלי אחים גדולים כדאי גם להעסיק אותם בפעילויות שלהם, ולא רק לצרף אותם לעבודות הבית.

יצירה - טושים, צבעי שעווה, צבעי פנדה, פסטל גיר, צבעי גואש, פלסטלינה (לכיור, וגם במריחה) גל אחד מהם הוא עולם שלם של משחק וכיף לילדים

פאזלים, דופלו, ושאר משחקי הרכבה. אפשר להכנס לחנות צעצועים גדולה וזולה, ולראות מה יש להם להציע לגילאים אלו במחירים זולים.

סיפורים, משחקי אצבעות (10 אצבעות לי יש, על הקיר טיפס לו עכביש קטן, ידיים למעלה לצדדים...) גם מוזיקה בבית במהלך היום מוסיפה הרבה

כלי נגינה - אורגנית, חלילית, ואפילו סיר וכף. רק לא בשעות המנוחה...

באופן אישי - אני נותנת גם לשחק קצת במחשב. ממליצה על תוכנת GCompris לומדה מדהימה לילדים שרצה על מערכת הפעלה לינוקס. ויש בה פשוט הכל. חינם לגמרי.

ואני חייבת לציין עוד דבר שאני גיליתי. ברגע שזכרתי שהעיקר הוא להיות עם הילדים, ועבודות הבית הם רק במקום שני, הבית שלנו הפך הרבה יותר רגוע, וגם הספקתי את כל עבודות הבית.

צריך לזכור שילדים בגיל הזה עוד לא יודעים להעסיק את עצמם, אבל שכל דבר הכי קטן שעושים איתם, בשבילם זה המון

ואין, אין על אימא בגיל הזה, תזכרי תמיד שכשהילדים איתך, את פשוט נותנת להם את הטוב ביותר,בצורה ששום מעון, אפילו הטוב ביותר בארץ לא יכול לתת.

אם את מסוגלת להיות כל היום בבית עם הילדים

אני אישית חייבת לצאת. אני עם שני קטנים.

בת שנתיים וחצי ובן 5 חוד' ועובדת.

שואלת אותו דבר גם אתכם..

ומה אתם אומרים על להוציא ילד שיהיה בקרוב בן שנתיים מהמעון ולהישאר איתו בבית?

אני יודעת שזה אינדבדואלי לילד שלי אבל מעניין אותי גם מנסיון של אימהות אחרות איך זה היה להן..

תודה

בס"ד

אז מה השלב הבא? ללכת להתחיל לקנת דברים? יש לכם רעיונות ליצירות? ומה אפשר לעשות עם הבן שנה, איך להעסיק אותו? והאם בת השנתיים וחצי יכולה לשחק עם בני שנה וחצי או שנתיים למרות שהיא מפותחת מאוד וזה לא יהרוס לה את ההתפתחות החברתית?

ילדים מתפתחים חברתית לא רק בין השעות 8:00 ל-13:00 (או 16:00), אלא בשעות שונות, מקומות שונים, והכל הזדמנות שיש להם - ויש! 

בגילאים כל כך צעירים, הצורך החברתי העיקרי הוא ממש לא של הילדונת (היא צריכה בעיקר את אמא), אלא שלך! חשוב שלא תישארי בודדה עם הילדים, אלא שתמצאי דרך להיות עם עוד אנשים מבוגרים, כמה שיותר. למשל, לסוע פה ושם לאמא/חמות/אחות/גיסה/חברה, או סתם ללכת להסתובב בקניון/ברכבת/בעיר. כמובן, גינה שיש בה נשים נוספות (אמהות או מטפלות - לא משנה), וכל רעיון אחר שעולה בדעתך, שיאפשר לך להיות בין אנשים בוגרים (כמובן, עם הקטנטנים). 

אני לא שולחת את הילדים למסגרות (הגדול בן 10), והם כולם מתפקדים חברתית בצורה ממש רגילה (טוב, נו, אני אשוויץ שהם פשוט יוצאים מן הכלל כמובן - אפשר לראות גם בחתימה שלי!). אני לא עוסקת לבלהעסיק, והם מוצאים לעצמם במה להתעסק רוב היום. זה עניין של הרגל  

אשמח לענות על שאלות גם באישי. תהנו! 

כמה יש לך ?

וגם הילד בן העשר בלי מסגרת?

מתנצלת אני די חדשה פה אך ראיתי כבר את התגובות פה מבלי ליכתוב וזה יפה מאוד אם זה פגע אני מתנצלת

אך באמת  מאד רוצה לדעת כפי ששאלתי קודם כמה הם הילדים ולא סתם בשביל להסתקרן אני אם לשלושה והם איתי כל היום וזה מאד מאוד קשה לי כך שבאמת לשמוע על אחרים איך הם מסתדרים זה יהיה לי אולי הקלה עם ילדי

אשמח לקבל תשובה בתודה

שישה ילדים ב"ה, הגדול בן עשר, לא עולה לכיתה ה', אחריו בת 9, לא עולה לכיתה ג', אחריה בן 7.5 לא עולה לכיתה ב', בת 5.5 לא עולה לגן חובה, בן 3 ובת שנה גם לי זה מאוד קשה. ראית אושפיזין? "על הפנים, ישתבח שמו!" 

מה את עושה עם זה? הם לא שולחים שום בקשות והאזהרות? ותודה על תגובתך!!

לא נעים לא נורא...

כדי שיהיה בבית קצת ציוד ליצירות וכל מיני שכאלה (גם דברים כמו בועות סבון, בלונים וכו')

כדי שיהיה משחקים שהילדים, במיוחד הגדולה מסוגלים לשחק גם בלי הנחיה צמודה שלך - כמו למשל דופלו, בובות וכו'.

בכל מקרה, לא צריך להשתגע, ציוד ליצירות, משחקים וכו' אפשר וכדאי לקנות לאט לאט, לפי הצורך - כשרואים שמשעמם לילדים עם המשחקים שיש להם או כשרוצים לעשות יצירה מסויימת, אז קונים את מה שצריך, ומאחר שבדר"כ לא משתמשים בכל החבילה, לאט לאט מצטברים חומרי יצירה בבית.

אני דווקא ראיתי שהילדים שלי מאוד זקוקים לכך שלפחות חלק מהזמן יעסיקו אותם, להעסיק את עצמם יום שלם זה פשוט גדול מידי על ילדים בגיל הזה. (ושלי כבר יותר גדולים). אם מסיבה כלשהי השארתי אותם להעסיק את עצמם במקרה הטוב הם סתם מתפתלים משעמום בלי לעשות שום דבר, ובמקרה הפחות טוב הם משתוללים, מרביצים, ומזיקים לסביבתם.

ראיתי גם שלילדים שלי מאוד הועיל שיש להם כמה פעילויות קבועות ביום - אבל ממש לא צריך את הסדר יום הקפדני של מעון/גן. קימה, ארוחות והליכה לישון בשעות פחות או יותר קבועות מהוות סדר יום מספק לילדים. אפשר להוסיף עוד פעילויות, אבל הכי חשוב, פשוט לזרום בבית עם הילדים, לראות מה מתאים לך, ומה מתאים לילדים ולעשות את זה.

עוד טיפ קטן - הם עוד הולכים לישון בצהריים? אם שניהם עוד הולכים לישון בצהריים, תדאגי שהם ילכו לישון ביחד, שעה-שעתיים של שקט בבית ביום עושות הבדל גדול מאוד.

בהצלחה

שלוש וחצי ואחריו בן שנתיים מה כבר אפשר להעסיק אותם??

השלישת בת 3 חודשים כך שזה גיל צפוף והם קטנים ופשוט מאוד קשה לי לתמרן בין כולם ובנוסף גם עייפה רוב הזמן, כך שזה לא קל כלל!!

דווקא בגיל של הילדים שלך יש הרבה יותר מה להעסיק.

בגילאים האלו כבר אפשר לתת חוברות - צביעה, מבוכים וכו'.

בגיל שנתיים + עם הילדים שלי כבר התפללתי בבוקר + תלמוד

זיכרון, פאזלים (בהתחלה צריך לעזור להם, אח"כ הם לומדים להרכיב לבד, ואם הם אוהבים זאת תעסוקה מעולה שהם יכולים להעסיק את עצמם)

כמו שכתבתי למעלה - לשתף אותם איתך בעבודות הבית, והפעלות במטבח

יצירה - בגיל הזה הם צריכים הכוונה ביצירה

לשים להם מזרון על הריצפה שיעשו גילגולים וכו'

ובכלל לא כל משחק חייבים ממש לשחק איתם, לפעמים הם רק צריכים שיכוונו אותם למשחק, ויצאו להם במה אפשר לשחק.

וגם - משחקים של גדולים - מנקלה, רמיקוב, שבץ נא, טנטריקס הם כולם משחקים של מבוגרים שגם לילדים יש איך לשחק איתם. הבונוס במשחקים כאלה - שבאותו מחיר קונים משחק גם לעצמכם וגם לילדים.

ודבר שמאוד חשוב בעיניי שנוסף לשניים הגדולים יש לך עוד תינוקת בבית - זמן שבו את יכולה לישון!

תמצאי משחק שמעסיק אותם טוב מספיק שתוכלי להשאר אותם וללכת לישון, ביחד עם התינוק לפחות פעם ביום. ואפילו אם זה יהיה סרט או משחק במחשב(חוזרת על ההמלצה לGCompris), זה חשוב, בשבילך, שתוכלי לנוח.

קודם כל, מרגיש לי כאילו את בכלל לא שלמה עם רעיון המעון, כשאמא לא שלמה- הילד מרגיש. הילדים יחד מספקים חברה אחד לשני בשלב מסויים. כדאי גם לשים לב, אם יש באיזור עוד אמהות שנשארות עם הילדים בבית, זה טוב לאמא וגם לילדים, לילדים זו חברה, אפשר לקבוע יום ושעה ותמיד להפגש בגינה, לאמא זה טוב כי זו מעין חברה מבינה ותומכת, מנסיוני (שלושה ילדים שהיו איתי בבית) הילד רוכש הרבה ביטחון וידע, ומגיע מאוחר יותר לגן, כמה שזה נשמע הפוך- הרבה יותר מוכן ובוגר. 

איישם חלק מהם בעז"ה תודה!

יש לך את זה על ווינדוס?

את משתמשת בגירסה העברית?

כי הורדתי את גרסת הדמו ויש דברים נחמדים אבל ויזואלית זה נראה מאד לא מזמין.

כל האותיות (בעברית) עולות אחת על השניה וקשה להבין לילד מה כתוב. ו"התרגום" של ההוראות משעשע למדי...

זה רק אצלי בגלל הגדרות או הרזולוציה שלי או משהו כזה? או שזה בגלל העברית? או בגלל הווינדוס?

הגרפיקה מעולה (ושל החדש אפילו יותר)

האותיות אינן עולות אחת על השנייה

יש לי את הגירסא העברית, ואין כמעט בכלל בעיות בתרגום (יש מעט מאוד בעיות בדיבוב, בעיקר הגיה לא נכונה של שמות של ארצות, במשחק רלוונטי)

אני לא יכולה לומר לך אם זה בגלל הווינדוס, העברית, הרזולציה או ביעה כלשהי בקינפוג של התוכנה כפי שהיא מותקנת אצלך. רק ביום שישי האחרון גילית שבכלל אפשר להתקין אותה גם על וונדוס.

בכל מקרה, אני מצטרפת קישור לאתר של התוכנה לטובת כולם, האם מפה הורדת את התוכנה?

http://gcompris.net/-he-

כל הכבוד לך! להיות בבית עם ילדים זה לא פשוט!! אז קודם כל גם לי יש 2 קטנות איתי בבית ואחת באמת מעל גיל שנתיים. היא מאד מאד חברותית ועצמאית וממש ממש טוב לה בבית! ראשית כל זה שהיא בבית לא אומר שאין לה חברה. יש לה אותך ואת אחיה שזה המון. בצהרים לכי איתם לגן שעשועים יהיו שם עוד ילדים. את יכולה גם לקחת אותם לגימבורי בקניונים ויש שם עוד ילדים. אני רק אציין שאני גרה ביישוב קטן אז אני לא נוסעת לקניונים והבת שלי ממש שמחה. יש גם המון דברים שאת יכולה לעשות איתה בבית. יהיה לך גם המון גמישות לבוא ללכת לנסוע לאן שבא לך מתי .שבא לך. להישאר בבית עם ילדים זה קשה ומתסכל לפעמים אבל ממש מדהים. אני כ"כ מקנאה בך. כנראה שאני הולכת לצאת לעבוד אנחנו צריכים עוד הכנסה ואני ממש לא רוצה. רק תדאגי ךעצמך לקצת חברה כי מנסיון זה יכול להיות קצת בודד. תחפשי עוד אמהות שנשארות בבית אצלך באיזור. אז המון בהצלחה!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....