בס"ד בר"ה

ו...אני מצדיע לה' יתברך, על כל הטוב!!!

ככה.

הייתי היום בגבעה הצרפתית ומיכאל בן ארי עצר לטרמפיסטים.

וזה היה כ"כ יפה בעייני, בלי אגו, בלי התנשאויות, עצר לטרמפיסטים!!

האנשים הפשוטים- גדולים.

במיקום צפוי למדי - מצומת הT (גבעת אסף) לבית אל..

היו שיחות מעניינות בדרך...

פעם הייתי בעיר דוד, עזרתי לחבר להעביר דירה.
סחבנו ארון במדרגות, התחלתי למעוד, פתאום מישהו מאחורינו, אומר לי, תיזהר, ומתחיל להכווין אותי
שאני לא ייפול... אני מסתכל אחורה, מיכאל בן ארי.

ככה בפשטות

לרופא הילדים...מתי ארליכמן...!!!!

שהיה הרופא שלי...ועד היום אני מתגעגעת אליו..אפילו התייעצתי איתו על משו לפני כמה חודשים..

היום אם אני לא טועה הוא סגן מנהל מח' ילדים וחדר מיון ילדים בשע"צ...

והוא באמת אדם שראוי להערצה!

לעקיבא של יעל

על היותו דוגמא לכולנו לאהבת אמת של זוג

ואופטימיסט "חסר תקנה"

מצדיעה לחבר'ה שראיתי בתמונות בחדשות משכונת האולפנה- שיושבים שם עם הגמרות- ללמוד ולפעול גם יחד.

לא חסר לי מה ללמוד ממנו!

(37 לעומת 29)

ואפילו לא היה לח כל כך בתל אביב.

עד שאני מגיעה לתל אביב... סיוט

מקבל את השמש הקופחת שבירושלים

ואת הלחות שבמרכז.

וואי, איך שאני מסריחה!...

בטח גם אתם מריחים 

לגור באפריקה במזג אויר טרופי בלי עצי קוקוס ושאר פירות טרופיים

ולאנשים שתמיד נשארים אופטימים!!גם שהכל חסר סיכוי

לבודדים שמצליחים ללכת לישון באמת בשעה שקבעו לעצמם

לאנשים עם המון סבלנות

לאנשים פה, אתם תותחים

החברים פה ליקקו את האצבעות.

http://www.mako.co.il/food-recipes/recipes_column-bread/Recipe-e004bf01df37c21006.htm

(זה יותר טעים ממה שזה נראה!)

והצדעה נוספת לעצמי- בגלל הדיאטה הכנתי ורסיה של זה בלי הלחם, והצלחתי באמת לטעום ממש מעט מהחלק עם הלחם, שהיה טעים בהרבה.

להרבה אנשים לא מוכרים....

לכל מי שהשתתף בשרשורים שלי אתמול.

לא הפסדתם, אה?...

שאולי חסרות לך... 

לא נורא, שבוע אחרון לסמסטר 

בטוח...

יאללה, לילה טוב!

לאן שהגעתי היום.

לדרור וינברג הי"ד

ביצירה עצמית..ביטוי עצמי וזה..אנשים שכישרוניים בכתיבה,ריקוד,תיאטרון ועושים עם זה משהו!!!!!

הלוואי ויום אחד גם אני אצליח בזה.

הובנתי בכלל??

לאנשים שבאמת לומדים בתקופת מבחנים שלהם,

מתחילת החומר ועד סופו,

וקוראים את כל המאמרים,

בלי לנהל את כ-ל שאר העולם תוך כדי,

ודוחים את עיסוקיהם השונים

למען המטרה הנעלה

לאנשים פה- שממש רוצים ומשתדלים לחיות בשמחה, באופטימיות, להשקיע ולהתמיד במה שחשוב, לברר את זה בכל מיני שרשורים מעניינים , לחזק ולפרגן..

אשריכם ישראל! 

לכל המפגנים בעניין גבעת האולפנה

בנות בצבא??

רח''ל!!!!!!!!!

חחח..

תם טקס יום הזיכרון..

למרות שנרדמתי מוקדם (באשמת כתר הרימון כמובן ) ורק עכשיו זכיתי לראות את פירות עמלי

וואלה שנים לא הייתי כאן.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.