במקרה של מציאת חן וחוסר בזרימה יש מקום לתהות מה לעשות.

אבל זרימה בלי מציאת חן? את מחפשת מישהו לדבר איתו או לחיות איתו? לזרום אפשר גם עם הרבה אחרים שבחיים לא היית חושבת להתחתן איתם...

שבתמונה לא מצא חן, במציאות עוד לא נפגשנו. השאלה אם לנסות במציאות..

אם זה כבר אחרי טלפון אז באמת לא נעים, אבל השאלה היא אם יש חוסר במציאת חן או שזה ממש ממש לא נראה לך מתאים?

אני אישית[ובתור בן ולפני הטלפון הראשון...] פוסל רק אם ממש לא מוצא חן בעיני [או שבכלל ההצעה לא כ"כ נראית לי].

אם ההצעה נשמעת טובה והמראה בתמונה נראה לא ממש מה שחיפשתי אבל גם לא מאוד נורא, אני מנסה...

בנוגע לתמונה מתנגד לגמרי במיוחד לסיבה שנתת. להגיע לפגישה ולגלות שאתה לא מסוגל להסתכל על זו שמולך זה לא כיף בכלל בלשון המעטה....

כשיש תכונה שברור לך שאת לא מסתדרת איתה ואת תפסיקי קשר בגלל לא תפסיקי בגלל הלא נעים???

את לי חייבת להגיד

תלוי גם עד כמה לא מוצא חן

גם אם בטלפון (ומכתבים, וכל מה שמסביב) הוא נעים וזורם וכיפי-

בחיי הנישואין חיים ממש פנים בפנים, שלא לומר גוף בגוף, במציאות גמורה ומוחלטת. טלפון זה טוב לפנטזיות אבל לא לזוגיות אמיתית.

סורי שנתקעתי לכם לפה פשוט זה במומלצים וזה הפריע לי..

יש אנשים שמזעזעים בתמונות אבל באמיתי הם סבבה לגמרי..

לדעתי צריך לאהוב את המראה החיצוני כבר מההתחלה...

רק בגלל שזה זורם וכיף קשה לך לפסול, אפשר לזרום עם הרבה בנים וזה לא יהיה זה.

תחשבי טוב אם היית רוצה להתחתן ולחיות עם הבחור הזה.. ולא רק איך זה להיות איתו בפגישות.

כבר קרה שממש ממש (ממש!!) לא אהבתי את המראה של הבחור מההתחלה והקשר אח"כ היה מצוין,
וקרה גם הפוך - שאהבתי את המראה שלו מאוד בהתחלה ואח"כ כבר ממש לא.

לפעמים פשוט צריך להתרגל. אני לא חושבת שצריך להכריח את עצמך לצאת עם הבחור אם הוא ממש דוחה אותך גם אם הוא מאוד נחמד, אבל אם זה לא ברמה של מעורר דחיה לדעתי כדאי לתת לזה עוד קצת זמן.

שלגבי "לחשוב אם זה הבן-אדם שאני אחיה איתו וכו'"- שמעתי מלא מעט אנשים שלא כדאי לחשוב ככה על ההתחלה, אלא לנסות לזרום ולראות שיש כימיה (בדייט ראשון לפחות!), אז ברור שיש קשר למראה, אין ספק.. אבל כמו שכתבו כאן, כל עוד זה לא בלתי נסבל, לא כדאי לפסול...

וזה ממש משנה, ועדיף לקחת יותר מפגישה אחת (אלא אם כן יש דחיה ברורה), כי אז יותר טבעיים. תמונה זה דבר שטוח ושטחי וחבל להחליט על פיה.

לכתום:

התמונה ממש עושה לי רע, וחוסר רצון להיפגש וממש לא מה שחיפסתי או הסגנון שאני אוהבת..

ברגע שמכירים בן אדם- כבר לא ממש שמים לב לחיצוניות.

ברגע שאת אוהבת את האישיות כבר לא מפריעה החיצוניות ואפילו אוהבים אותה!

תבדקי את עצמך ביחס שלך לחברות שלך(מאד שמנות/ לא מטופחות/בעלות מום..)

החלטות טובות!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים