מבינים שזה לא היה אמור להיות הוא ככל הנראה והוא רק קידם אותך לאחד והמיוחד שלך.

אני אישית אחרי כל פעם שזה לא הולך משתדל לחשוב על הצד החיובי שיצא לי מזה[ותמיד יש משהו]

ולפחות אצלי, כשהשכל הבין שזה לא היה זה, גם הלב נרגע...

שיהיה המון בהצלחה!

קבלי חיבוק גדול (רק בכאילו..את יודעת )

זה נכון שזה נראה ממש קשה..וזה טוב

למה? כי זה אומר שאת בנאדם..ויש לך רגשות..

מה עושים?

אופציה א -

לבכות..ולבכות ולבכות...

ולבכות ולבכות..זה באמת משחרר

אופציה ב -

להאמין שהכל מהקב"ה

ושהוא מכוון הכל מלמעלה..

ולאט לאט להמשיך הלאה..

אופציה ג -

לשלב בין שתי האופציות

קצת לבכות ואח"כ להמשיך הלאה..

בעזרת ה' יתברך!

דבר ראשון מותר לך להרגיש מה שעובר עלייך, אל תתכחשי לזה, כי אם זה קיים ותדחיקי את זה, זה רק יבוא בהפוכה.

זה באמת תחושה קשה. והקטע הכי קשה בה הוא התחושה שאת לבד, ואז עולות כל מחשבות הייאוש והעצבות ועושות את שלהן- מי? מתי? מה אצטרך לעבור עד אז? וכו'....

אבל, כמה שזה קשה ומצטער, זה יכול להוביל לתפילות כל כך חזקות....! מה לעשות שלפעמים דווקא הקושי מגדיל את הרצון, ומחזק את התפילה... בשביל זה הקושי נועד...

מה שאותי מרגיע זה פשוט לנסות ללמוד תובנות, מה את לוקחת מהקשר הזה הלאה? אילו תכונות לא אהבת והפריעו לך? ואילו תכונות היית שמחה שיהיה במי ששייך לך באמת. תנסי, ותראי, לפחות אצלי זה עובד... כי את בטוח מאמינה שה' הביא אותך לקשר הזה וגם לפרידה הזו, אבל בשביל להרגיש, ולא רק להאמין, כדאי ממש לחפש את הנקודות הטובות כאן שבשבילן ה' בעצם הביא אותך לכל הסיפור הזה. אז גם תרגישי שזה היה שווה למרות הכל....

זה גם זמן ממש לשחרור - את משוחררת ולא צריכה להתאים את עצמך לאף אחד, ולא להשקיע הרבה אנרגיות בקשר... יש לך זמן קצת לעצמך ולהשקיע בקשר עם אנשים שחשובים לך- חברות, משפחה וכו', שהרבה פעמים מקבלים פחות יחס כאשר את מפנה המון אנרגיה לקשר... ועכשיו גם יהיה לך קצת יותר יישוב הדעת בעניינים כמו לימודים ועבודה...

בקיצור- אל תתכחשי לרגשות השליליים, אבל אחרי שחווית אותם, נתבי את המחשבות שלך לנקודות הטובות- למה את יכולה לקחת מהקשר הזה הלאה, ומה טוב בתקופה משוחררת....

זה גם הזמן לפנטז קצת ולהאמין שה' יביא לך תותח שהרבה יותר יתאים לך......ואז תגידי חבל שהתבאסתי אז...

התותח בדרך, בטוח!

בהצלחה רבה

זה שלב שנוגע להרבה מאיתנו , בעיקר בקשרים .. אז קודם כל מזדהה איתך. דבר שני : אני חושבת שאת באמת את צריכה לחשוב חיובי ולבלות הרבה עם חברות , להיות עכשיו הרבה עם האנשים שאת אוהבת..משפחה וכו' . אפילו זה טוב לפרוק למישהו ולבכות על זה, זה גם בסדר . 

את מרגישה ריקנות כי חסר לך משהו , חסר לך אותו. אני בטוחה שזה יתמלא עם הבחור הבא שתצאי אותי, ז"א הבחור המתאים בעז"ה ! 

שיהיה לך ב"הצלחה .

ותבדקי.. אולי הוא באמת זה

בסופו של דבר היה לך טוב איתו.. תחשבי

דווקא מעצים את הכאב. ממני, מוזמנת לפרוק באישי אם בא לך (למודת כאב מלפני שנה). זה נורא, ועכשיו זה הזמן להכיל, לקבל ניחומים..

זה חסר.

זה תחושה מטורפת של בלבול.

אבל מה שיש לי לנחם

זה שהזמן עושה את שלו

בסופו של דבר מתמודדים.

ובינתיים תפנקי את עצמך, תעשי דברים שאת אוהבת,

שימלאו לך את הזמן וירחיבו לך את הלב.

תבכי, תתפללי,

תדברי..

(לי ממש עזר לדבר על הקשר...)

ובאמת,

עד שלא מוצאים את הבחור

הריק לא מפסיק

ולפעמים באים הגעגועים,

אבל  יש כוחות לעבור את זה.

כי מה לעשות לא כל אחד מתאים. הרבה יותר כואב לחיות עם אדם שייפרד ממך רגשית או את ממנו כשתהיו נשואים. תהיי בתוך קשר אבל בלי רגש.

זה כואב כשקשר נגמר אבל עשית בחירה והחלטה חשובה. את עכשיו יודעת קצת יותר טוב מה את רוצה ומה את לא רוצה. המודעות העצמית שלך טיפה יותר גדולה. יכול מאוד להיות שמה שאת צריכה עכשיו זה מסגרת אחרת תומכת רגשית. מסגרת של חברות או משפחה, מסגרת שלא נעלמת ביום אחד אלא תמיד תהיה שם לתמוך בך. זה כמו ללכת על אבנים בתוך נהר שוצף. חייבים לבדוק כמה האבן הבאה יציבה לפני שעוזבים את האבן הנוכחית. זה נשמע שהאבן הבאה שניסית לדרוך עליה לא היתה מספיק יציבה בשבילך ואת עכשיו קצת בחוסר שיווי משקל. אם זה כך אז פשוט תתייצבי שוב על האבן הבטוחה שלך, תתאוששי ותנסי שוב ממקום יציב, בטוח וחזק. ככה זה עובד...

אבל ברצינות...

בעז"ה יהיה בסדר. 

כל דעביד רחמנא לטב עביד. 

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים