כל כמה זמן אתם הולכים לבקר את סבא וסבתא...
ואל תהיו ציניים ותגידו לי באזכרה..
אני באמת מחפשת תשובה רצינית..
כל כמה זמן אתם הולכים לבקר את סבא וסבתא...
ואל תהיו ציניים ותגידו לי באזכרה..
אני באמת מחפשת תשובה רצינית..
לפעמים יותר.
אבל תלוי במידת הקשר של כל אחד אליהם..
סבא וספתא מצד אמא- גרים ביישוב, אז זה לא מדד..
מצד אבא- זה סיפור עלום. 
ובאיזור שיש לי בו חברות טובות.
-משה ר-
כנ"ל..אין כמו טאטע!ואני יודעת שהיא רוצה שנבקר אותה הרבה.
שסבא שלי היה חולה היינו באים לבקר יום יום (אני פחות, אבל זה בגלל הלימודים
)
ולבושתי אגיד שלא הייתי אצלה כמעט 4 חודשים- מאז שהוא נפטר..
(היא באה אלינו לשבתות, אבל מצידי אין שום מאמץ לבוא אליה..)
שהייתי בבית ספר התנדבתי כל שבוע במועדון של אנשים מבוגרים. היינו מדברות איתם וראיתי כמה צער יש להם שהנכדים לא מבקרים אותם וכמה שהם רוב הזמן לבד.
ממש הזדהתי והרגשתי נכדה מפקירה. החלטתי לבוא יותר ולבקר..
אבל בינתיים היא רק בליבי, והרצון לבקר אותה נשאר בלי מעשה..
(והתירוץ של לימודים, רחוק וכו' אולי מתקבל אבל מבחינתי הוא תירוץ עלוב)
ב"ה זכיתי השנה להיות בסיבתם וזו ממש זכות!!! =)
בשבוע!!! אחחח הימים הטובים 
הייתי הולכת אליה פעמיים בשבוע אחרי הלימודים והיה כ"כ כיף!!! כמובן עד שהיא נהייתה חולה והביקורים הלכו והתמעטו אבל הייתי משתדלת לפחות פעם בשבוע לנסוע אליה לבי"ח, ואם זכרוני אינו מטעה אותי אז גם עמדתי בזה.
(סבא נפטר לפני שנולדתי)
מצד של אבא- הפעם האחרונה שהייתי אצלה הייתה לפני כמה שנים טובות... אני לא בקשר טוב איתה ובדר"כ כשהיא מגיעה אלינו לשבת (פעם בחודש) אני נוסעת לחברות. הסבא מהצד פה נפטר כשהייתי תינוקת.
בס"ד בר"ה
ת'אמת, שאין זמן מוגדר...
הכל לפי הקריזה שלי 
ארוחות ערב ופגישות נכדים אצלם..
ככה נחמד לכולם ויש מרץ לבוא..
פעם בחודש בערך..
(אבל אני רואה אותה יותר..כשהיא באה אלינו..)
אבל היא תמיד טוענת שלא רואים אותי! ושאני גם לא מתקשרת...
בעיקרון יש מקום לשיפור..
הסיפור הוא כזה..
סבתא גרה רחוב מלידינו, עניין של הליכה של 5 - 7 דקות
לא ראיתי אותה כבר חודש וחצי והיום היא באה אלינו וכעסה.
הסברתי לה שכמו שהיא יודעת אני גרה רוב השבוע הירושלים ומגיעה הביתה ביום חמישי בשעה 23:00 במקרה הטוב..
שישי בדר"כ זה זמן לסידורים ולעזור בבית ובמיוחד עכשיו שאבא אחרי האירוע מוחי..
הסברתי לה שאני מוותרת על לא מעט דברים כשאני מגיעה הביתה כי אני חוזרת עיפה..
ובבית במיטה שלי בחדר שלי בשקט שלי בפינה שלי יותר נוח לי להיות עם עצמי..
היא עדיין לא הבינה אותי למרות שהיא יודעת שאני לומדת לימודים לא פשוטים בכלל עובדת וצריכה לעזור בבית..
אני באמת לא מבינה את הכעס שלה ![]()
באמת שאני לא עושה את זה בכוונה...
(ואכמ"ל
)שדות האמונהבגלל שהיא גרה קרוב אין לכם, כנראה, "שבתות אצל סבתא" כמוני לדוגמא (סבתא שלי גרה בצפון ואני במרכז)..
ומצד שני, תכלס, מבחינתה תמיד תיהי עסוקה בעיסוקייך, זה לא משנה לה מה בדיוק את עושה וכו'..
אני מציעה לך לבקר אותה איזה שעה שעתיים בשבתות מדי פעם, זה ממש יכול לשנות לה את ההרגשה..
תהני אצלה!;)
זה רק אומר שהיא אוהבת אותך ודואגת לך..
הכעס שלה לא מופנה כלפייך, הוא מופנה כלפי זה שהיא רוצה לראות אותך ולא יכולה..
אני מציעה לך לקבוע זמן קבוע (פעם בשבוע/שבועיים) ושסבתא תדע שזה הזמן שלך בשבילה. אפילו חצי שעה-רבע שעה מספיק בשביל זה,אבל שיהיה קבוע ומתמיד.
ואם לא מספיקים שיחת טלפון-שתדע שאת חושבת עליה ואוהבת אותה..
אני יודעת שזה היה מספק את סבתא ש-ל-י 
אני לא יודע מזה סבתא וסבתא....
גם אדם הראשון וקין והבל לא ידעו ![]()
פשוט תמיד שמזכירים סבא וסבתא אז..זה קצת קשה לי..היה לי סבתא ניצולת שואה שנפטרה שהיתי קטן...וקצת הכרתי אותה...וכל השאר נפטרו
כתר הרימוןולי יש סבתא שבכלל לא הכרתי וסבא שמה שאני זוכרת זה את השוקולד שהוא נתן לי ולא הרבה מעבר...
בס"ד בר"ה
כתוב שלקין והבל נולדו ילדים (משהו כזה
)...
אז...מאיפה בדיוק נולדו להם ילדים?? הרי היה רק את אדם, חוה, הבל וקין בעולם....
יש תשובה? 
נולדו איתם אחיות וה' עשה איתם חסד והם יכלו להתחתן.
בס"ד בר"ה
גם קין והבל!! 
נכון מגניב?? 
שדות האמונהואני באמת שואלת.
בס"ד בר"ה
ואני באמת אומר.
אבל זה אולי יקרה מתישהו.
יש סבא וסבתא שהיו תקופות ששרצתי אצלהם
ויש סבא שגר רחוק וקצת קשה להגיע אליו
את סבתא- פעם בשנה.
את סבא- משתדלת לבקר פעם בחודש לפחות וטלפון פעם בשבוע.
..
כל לילה.
ולמדתי על בשרי מצות כיבוד הורים...
בכ"א אם לפני שהולכים מכינים נושא לשיחה שמעניין את שניכם זה יותר כיף ומרתק
הוא בבית קברות סגולה..
לחצות את האוקינוס זה לא דבר של מה-בכך
תמיד אני מקנא באנשים שסבתא שלהם גרה מספיק קרוב שאפשר לנסוע בתחבורה יבשתית- ולא צריך לטוס...
מצד שני- למי שרחוק- מקדישים זמן מיוחד בל"ז החיים כדי להפגש
למי שקרוב- עושים את זה כדרך אגב- ולכן זה לא תמיד יוצא בתדירות ראויה...
בד"כ היא באה אלינו בשבת אז אני רואה ואז אני גם חוזרת איתה לבית שלה וישנה שם (מרחק של 10 דקות).
סבתא שניה נפטרה לפני שבועיים...
אבל מידי פעם אני גם מדברת איתה קצת בטלפון, לא מידי רציני.
קיצור, יש לנו קשר די טוב. 
אבל בחופש, שורץ אין דברים



וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונה


האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.