אני מדמיינת דברים. אני יודעת.
אני מדמיינת שתשאל את אחי אם אני פנויה. אני מדמינת שתתבאס לשמוע שהוא לא יודע ושעכשיו אתה צריך לחכות עד שישאל אותי. אני מדמיינת שאתה מחכה בקוצר רוח לתשובה ממנו ולא נעים לך לנדנד לו. אני מדמיינת שבינתיים אתה ממש רוצה לדעת כבר ומתחיל לחשוב מה יקרה אילו יחזיר תשובה חיובית...
אני מדמיינת שאחי מתקשר לברר את העניינים ומתחיל לגמגמם אחרי השאלות "מה נשמע", מתפדח, בכל זאת, אחותו הקטנה...
אני מדמיינת שאני עונה לו שאני פנויה ושבדיוק לפני שבועיים יצאתי פעם ראשונה-ראשונה, ואחרונה...
אני מדמיינת את אחי מתחיל לומר שיש מישהו... מישהו שהוא חושב שאולי מתאים לי.. "קוראים לו ....... והוא בשיעור שלי. אני לא יודע איך להסביר לך כ"כ כמה שאני מעריך אותו. אין לי מילים. הוא מצחיק, וחכם כמובן, בעל מידות- מפה ועד השמים! אני יודע שאת רוצה אדם תורני שרוצה ללמוד, ואני חושב שמבחינת אישיות יש בסיס טוב.. אז את רוצה לחשוב על זה??"
ת'כלס, אני לא ממש יודעת מה אחי יאמר לי, המצאתי לגמרי, כמו כל הסיפור... אבל אני באמת רוצה שכל זה יתגשם.
הכי נוח שאני הפסיבית, לא?
מה אתם אומרים? ליזום? לדבר עם אח שלי? או אולי בכלל לרדת מזה??
איך לנסח בדיוק שאני חושבת שהוא מתאים לי? הרי בעיקרון אנ'לא ממש מכירה אותו (לא דיברנו אף-פעם), אבל אני יודעת שהוא חבר מאוווד טוב של אחי, וזה אומר בשבילי המון!! תבינו, אחי הוא מושא הערצה בעיני! גם אישיות וגם מידות וגם תורה... אני לא באמת אומרת שכל החברים שלו כמוהו, אבל זה בהחלט אומר לי הרבה, מה גם שכן יצא לי לראות איך הוא מתנהג וכו'.
בבקשה עזרה!
ה' יהיה עימכם!
