ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזהאיזה טוב ה'!!!!

בעקבות שרשור מסוים בלנ"ו ושרשור המשך בפורום סגור כלשהו אני פותח פה דיון שההקשר המיידי שלו נוגע לתחום של לנ"ו אבל בעצם זו שאלה עקרונית שיש לה הרבה השלכות בחיי היום יום.

 

  • אבי, לוחם מג"ב בקבע. מגיע מבית מסורתי. הוא מקפיד על שבת וכשרות אבל בגלל שהוא עושה הרבה משמרות לילה לא תמיד יש לו כח להתפלל שחרית ולהניח תפילין. (אבל הוא באמת היה רוצה להקפיד על זה)

 

  • יפעת, בוגרת אולפנה. התרגלה לדעה ההלכתית שמספיק שבנות יברכו ברכות השחר. היא הייתה רוצה להקדיש יותר זמן לתפילה אבל כרגע היא לא כ"כ מצליחה

 

  • משה, בוגר ישיבת הסדר. עם השנים ותלאות הלימודים האקדמיים והעבודה הוא לא כ"כ מקדיש זמן לצערו ללימוד תורה. הרבה פעמים הוא מבטיח לעצמו להקפיד ללכת לשיעורי תורה ובסוף זה מתמסמס.

 

  • רעות, תלמידת מדרשה. כל פעם שהיא קונה חצאית מבטיחה לעצמה שהפעם החצאית תטאטה את הרצפה וכל פעם היא מוצאת חצאית מ-ד-ה-י-מ-ה אבל קצת קצרה מידי ומבטיחה לעצמה שבפעם הבאה היא תקנה אחת ארוכה יותר...

 

 

אני מניח שהבנתם את הרעיון הכללי. כל אחד מהדמויות שנתתי כדוגמה שואף להגיע למקום רוחני גבוה יותר מזה שהוא נמצא בו כעת.

 

לכולם היצר הרע קצת מפריע.....

 

עד כמה אתם חושבים שצריך לשפוט אדם על פי התנהגותו בפועל לעומת שאיפותיו (רמז קל - כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב )

 

ובהקשר של לנ"ו - האם אתם חושבים שבן / בת הזוג יהיו באותו מקום רוחני +- כמו שלכם? האם זה באמת משנה לכם אם הוא / היא מקפידים על מצוות מסוימות או לא? (כמובן שאני לא מתכוון למצוות שיש להם השלכה ישירה על הבית כמו שבת וכשרות וכו')

 

 

 

 

עקיבאdoni

אני לא בטוח, אבל... יפה לך. שרשור טוב

אני חושבנפשי תערוג

שכדי להיות שופטים צריך להיות קודם עורכי דין (הברקה של כרגע)

 

צריך להשתדל לשפוט לטובה 

אם מוצאים חיסרון אצל מישהו, סימן שכנראה יש לנו את אותו חיסרון

אמרו לי את זה, בדקתי וראיתי ישועות מלך

זה באמת עובד! 

[כמו שנאמר שם, שם- "כל הפוסל במומו פוסל.."]ננשמה!
(תגובה לנפשי-)כמו צמח בראחרונה

זה רעיון מקסים !

ואני חושבת שזה מעלה גדולה מאוד!!!!

(למי שרוצה אגב,יש הרחבה מדהימה בספר של צבי אייל )

חשוב שבית ששואף לעלות במעלה התורה ולהיות בית שלשורש 44

ולהיות בית של תורה שבני הזוג יקפידו על קיומה.כמו כן איך בן זוג שבן זוגו השני שהוא אוהב כ"כ רואה בעיניו שמפספס או גורע ממשמעות חייו באי קיום המצוות יכול לא להעיר.מעבר לכך יש גם השלכות רבות להלך הרוח של הבית,השיח בו,חינוך הילדים וההליכה שהוא הולך ועוד ועוד.

דיברתי גם על עצם קיום המצוות והשאיפה לעשות רצון ד' וגם חוסר התאמה רוחנית.

בעיקרון אני מאמינה שהעיקר זה הרצון. אבל צריךחסד

לעבוד על הרצון, להתפלל על זה להתאמץ על זה, לבקש מה' שייסייע להגשים את הרצון. בסה"כ התוצאות שייכות לקב"ה. האחריות שלינו היא על ההשתדלות והמאמץ, אבל לא על התוצאות. צריך לזכות לפירות טובים, גם במימדים רוחניים. יש משל שהרב ארז דורון מביא בשם רבי נחמן: שני אנשים הלכו לעבוד במפעל, הם מגיעים לשם ורואים שהמכונה ממלאת חביות במשהו, אבל בחביות יש חורים, וכל החומר נוטף ונשפך. אחד ממשיך להיות ראש קטן ולעשות את התפקיד שהבוס הציב לו. השני, ניגש לבוס ואומר לו- החביות מחוררות!! כל העבודה הולכת לשווא... עונה לו בעל המפעל- תצא לפתח המפעל ותראה מה כתוב על  השלט- הוא יוצא ורואה שכתוב: מפעל לייצור בני אדם. ואז הוא מבין שזה לא מפעל למילוי חביות. זה נמשל לעולם שלנו, העולם הוא מפעל לייצור בני אדם, לעבודה ומאמץ. אנחנו צריכים לעבוד שוב ושוב ושוב ושוב על מידות והנהגות מסוימות, ולפעמים היאוש כבר חונק, ולא רואים תוצאות... וכו'. אבל צריך לזכור שה' דורש מאמץ והשקעה, מתי שה' יראה לנכון הוא ייתן גם הצלחה.

 

הסכנה בהצלחה היא שהאדם ייחס אותה לעצמו- ויתגאה, ולא יזכור שהוא זכה לכך וקיבל את זה מאת ה'. כאשר אדם מתאמץ הרבה ולא רואה תוצאות, ורק לאחר זמן ותפילה זוכה לכך, הוא ירגיש יותר בגלוי שזה באמת מאת ה'. כדאי לנו להיות מודעים לפני, כדי אולי לקצר את התהליך...

 

ועוד משהו- כדי להעביר את הרצון לפאן מעשי צריך לפרק את האידיאל\מטרה גדולה למטרות קטנות ולעבוד עליו בשלבים, ואז בפועל אפשר להתקדם. אם משהו רוצה לקבוע יותר עיתים לתורה שיקבע 10 דק' כל יום, אבל עליהן לא יווותר בכלל, ואם משהי רוצה להתפלל יותר- שתתחיל להוסיף רק פרשיות שמע ושמונה עשרה, ולאחר זמן עוד, ועוד... בשלבים....

 

יומטוב

 

 

 

 

צריך להשתדל עד כמה שאפשרמושיקו

רמתו הרוחנית של הבן זוג צריכה להתאים לרמה הכללית ששואפים, ואחרי זה גם יש הפתעות וגם יש עובדה משותפת להתעלות מעלה.

 

הדוגמאות למעלה מבטאות את הנקודה שכל אחד מהם רצה לשאוף לרמה רוחנית מסויימת, אך במסגרת עבודתו נתקל בקשיים שקשה לו, אותם קשיים יש גם בזוגיות

"הקב,ה מצרף מחשבה טובה למעשה"מאמע צאדיקה

האם גם אנחנו מצרפים?

האם אנחנו בכלל יודעים כל המחשבות הטובות של אנשים- כשאנחנו לא רואים את המעשים שלהם?

מסופקני

 

יש מידה מסויימת שבה צריך\אפשר להעריך בנאדם לפי המעשים שלו

מי שיש לו רק שאיפות- זה הררים באוויר, פנטזיות ותו לא

 

כמה צריך להעריך,  למשל, את מי שהולך לשיעור בין מנחה לערבית- וכל יום נרדם... ולא מתייאש- וממשיך ללכת.

מה אני יכול ומה אני רוצה?אנונימי (פותח)

ברור שהשאיפה היא להביט בעין טובה על כל אדם, לראות רק את הצדדים היפים שלו וללמד זכות על אלה שפחות.

זו עבודה לכל החיים.

 

בהקשר של זוגיות -

גם כאן נכון שצריך להתמקד בטוב, במעלות, ובשאיפות - ולסייע זה לזה להגשים אותן.

אבל כל אחד צריך להיות אמיתי עם עצמו: האם אני מסוגלת באמת לראות במשה תלמיד חכם בפוטנציאל, או שאני מסתכלת עליו חוזר ישר מהעבודה הביתה ונאנחת?

זה נחמד להתעסק בשאיפות, אבל כשאני מתכוונת להקים בית - אני צריכה להרגיש מאד מאד בנח עם המקום של שנינו עכשיו. אם אני לא משלימה עם צורת החיים שלו כרגע - גם לא אוכל לסייע לו להתקדם ולהפוך להיות מה שהוא יכול.

 

כדאי מאד להזהר לא לשים את עצמנו במקום שאנחנו לא. אם עדיין לא הגעתי למדרגת רבי לוי יצחק מברדיטשב - לא כדאי שאתחתן עם בחור שמחלל שבת ומקפיד לא לשקר בקשר לכך.

צריך אותו שלב רוחני, אבל גם שם בד"כ יהיה פער...חסד
נכון, זו יותר גישה כללית בחיים. אבל אני עדיין חושבת שאצל רוב בני האדם יש פער בין הרצון למעשה. ברמה כזו או אחרת, במימד כזה או אחר... לפחות למי ששואף להתקדמות ולא מתייאש....
ברור שבני זוג צריכים התאמה ברמה הרוחנית שלהם. בשלב שבו הם נמצאים, במדרגה... לא שייך שאדם שלומד תורה יום וליל יצא עם משהי מסורתית... אבל בכל דרגה שהיא בד"כ יהיה פער בין השאיפה והרצון לתוצאות...
ברור שזה משנה, אבל תלוי מה הפער.כבשת החורף

אם אני רוצה שבעלי יתפלל שלוש תפילות במניין וילמד תורה מדי פעם ובפועל הוא קם להניח תפילין באחת בצהריים ולא למד כלום בשנתיים האחרונות זה כנראה יפריע לי מאוד, אבל אם הוא משתדל, נגיד מתפלל שלוש תפילות לרוב אבל בדר"כ כשאין מניין מכל מיני סיבות, ויש לו לפחות את השאיפה ללמוד, זה כבר יותר קרוב...

כמו שלי יש שאיפה מסויימת בצניעות או בתפילה ואני יודעת שזו לא רק שאיפה אלא שאני אגיע לשם מתישהו, והייתי רוצה שבן הזוג שלי יידע בוודאות כמוני שזה באמת יקרה ויתמוך. חשוב לי שיראה את מה שאני רוצה להיות ולא רק מה שאני עכשיו.

חוץ מזה, נראה לי שיש דברים שיותר קל לעבוד עליהם בזוג או אחרי החתונה, גם כי יש מי שמעודד [תפילה, לימוד תורה] וגם כי יש קשיים ש[בערך] כבר פחות רלוונטיים [שמירת נגיעה וכל מה שבתחום הזה], אז תכלס, אם הפער לא באמת כזה עצום, לדעתי מה שחשוב להסתכל עליו זה אם הרצון אמיתי ואם נעשים צעדים בנושא.

 

נקודה נוספתאנונימי (פותח)

הרבה פעמים קורה שאנחנו מחפשים מישהו שהוא כמונו מבחינה דתית - וכדאי לחשוב פעמיים האם זה מה שטוב.

אני מתכוונת לכך שלכל תכונה יש שני צדדים, וצריך לשקול את שניהם כשבוחנים התאמה.

 

לדוגמא:

אם מישהי מאד מאד מקפידה על דקדוק במצוות, אז בהסתכלות ראשונית נראה שמתאים לה בחור שגם הוא כזה. אבל במבט רחב יותר, מי שהוא מאד מקפיד לעתים קרובות זו תכונה כללית אצלו. ז"א שיכול להיות שהוא אדם קצת יותר מרובע אולי, או שהאופי שלו קשה, הוא דורש מעצמו ומאחרים - והבחורה שיוצאת איתו צריכה לחשוב אם מתאים לה כזה דבר או שמא גם היא כזו קפדנית ודווקא ישלים אותה מי שההתנהלות שלו בחיים יותר זורמת.

(הדוגמאות שרצות לי בראש הן מאנשים שאני מכירה ומחוויות שעברתי, אני מקווה שהן מובנות...)

אני חושבת שאני מצפה מבן הזוג מה שאני לא..*קומי אורי*

מאוד חשוב לי שהבחור יתפלל 3 תפילות ביום ויקדיש זמן ללימוד תורה,

 

אבל בעצמי, אני לא מצליחה להתפלל יותר מברכות השחר.. (זה לא סותר את זה שאני מדברת עם ה' מלא במשך היום..)

 

זו דילמה קשה, כי אלו עקרונות אצלי שאני לא אוותר עליהם אבל אני צריכה "שיאמינו" לי שאני לא ברמה דתית פחות נמוכה בגלל שאני מתפללת רק ברכות השחר..

---ננשמה!

השאלה הראשונה-

נראה לי קצת כן אפשר לקבוע עפ"י התנהגות. אבל לא יותר מקצת.

כי אדם יכול מאד לא להיות שלם עם המקום שלו, להרגיש כאב על איפה שהוא עכשיו וסביר להניח שגם ישנה את זה!

כמעט כל אדם רוצה להתקדם לאנשהו.

אבל- גם השאלה מה הוא עושה עם הרצון הזה.

ובנוסף- אדם צריך להראות נכונות להתקדם, לא רק לומר דברים באוויר,

איך שמעתי פעם, לא זוכרת ממי-

אנחנו לא מתחתנים עם הבטחות!!

 

 

השאלה השניה-

אני הייתי מצפה מבן הזוג שלי להיות כמוני, אבל טיפה יותר.

ז"א, שימשוך אותי כלפי מעלה, אבל לא מלחץ או מהרגשת חובה כלשהיא.

שנתקדם ביחד, אם כי אני שמחה על המקום שלי. 

רק שכמובן תמיד יש לאן להתקדם, ולהתמודד עם נפילות..

 

אני משתדלת להקפיד על תפילות, צניעות הליכות, עבודת מידות, ובחלק דברים גם להחמיר,

ויחד עם זה אדם מאד פתוח, שומעת מוסיקה ישראלית, לא מסתגרת בבית,

לא מתנזרת מלדבר עם בנים,

כמובן שהכל עם ביקורת עצמית וגבולות, אבל הגבולות שלי הם יחסית רחבים.

 

לא רוצה להרגיש שהוא משמרת המצוות והצניעות שלי, אבל גם לא שאני זאת שצריכה לדחוף אותו לשבת ללמוד, להתפלל.

כן חשוב לי שלא ייוותר על הרצון להתקדם ושיהיה במקום די תורני מלכתחילה.

שיאהב לקיים תו"מ! שיעשה את זה בשמחה, אבל בלי לחץ...

 

סליחה על האורך.. לא רגילה לכתוב כ"כ הרבה..

באת עם השרשור הזה בזמן....נקודה למחשבה

 

אתה יודע מה הבעיה שלנו בתור חברה..

שאנחנו חיים על סטיגמות.

ושאנחנו שופטים אנשים בלי שניתנה לנו הזכות לשפוט אותם..

כל אחד והניסיון שלו כל אחד והיצר הרע שלו וכל אחד והקושי שלו בעבודת ד'.

 

ואין לו לאדם אלא מה שרואות עיניו.. אז איך נדע מה המחשבות, מה השאיפות?

 

נשאל נתעניין נתקרב, ננסה להבין את הקושי...

 

הרי לא סתם נאמר כל ישראל ערבים זה לזה.. ולכל אחת יש אחריות על קיום המצוות של חברו..

אבל מה אני אגיד הלוואי ובאמת הינו במדרגה הזו..

קודם שנתמודד עם הקיום מצוות שלנו עצמנו ואז של אחרים...

 

וכל אחד עושה עברות.. חלקן חמורות יותר וחלקן פחות אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה..

"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"

 

בזוגיות אני חושבת שכל אדם בשורה תחתונה מחפש מישהו שהוא פחות או יותר באותו המקום הרוחני שלו (ואני בספק אם ניתן למצוא מישהו שהוא בדיוק באותה הנקודה) ולזה נועדו הפגישות כדי לברר ולא כדי לפסול מישהו בגלל דעה קדומה או בגלל הנחה כזו או אחרת שאדם מפתח כלפי מישהו אחר..

 

בדר"כ אנחנו נוטים לקטלג... הוא בחור הסדר, היא עשתה צבא, הוא חוזר בתשובה, היא למדה במדרשה..

ומעמידים אדם על ה"דטומטר" עוד בכלל לפני שדיברנו איתו..

 

ומה שקובע את ערכו של האדם זה לא רגעי ההתלהבות או רגעי השפל הרוחניים כי לכל אחד יש ירידות ועליות וכך זה טבעו של האדם, איש איש לפי מדרגתו. והמבחן שלנו זה ברגעים הקשים יותר..

ועומק הרצון שלנו הוא מה שמודד אותנו "חפצים ליראה את שמך"..

ואיך נראה אם הרצון שלנו אם לא במעשים..

אדם שקשה לו להתפלל ועדיין הוא פותח סידור ומתפלל גם אם זה בצורה טכנית זה מראה על רצון..

ואחרי המעשים נמשכים הלבבות..

 

בזוגיות זו הדרך הכי טובה שלנו להיות ערבים זה לזה כי יש קרבה אישית גדולה יותר..

ועל זה נאמר בקהלת (אם אנני טועה) טובים השניים מן האחד. אם יפול אחד מבחינה רוחנית בן זוגו יעזור לו..

 

---------------------------------

 

טוב נראה לי הוצאתי קצת את המחשבות שלי מהימים שאחרונים בכתיבה הזו..

אתמול קרה משהו שגרם לי לקבל החלטה, החלטה שתהיה טובה בשבילי..

לא מתוך כעס אלא מתוך הבנה שזה הדבר הנכון..

כל אחד צריך לעשות לפעמים חשבון נפש עם עצמו..

הגיע הזמן לקבל תובנות נכונות...

 

בהצלחה לכולם!

 

 

מי אמר שצריך לשפוט בני אדם?עדיאל

לשפוט ניתן לדיינים בבית דין לאחר שראו את כל הראיות. וגם זה בזכות ש "אלוקים ניצב בעדת א-ל" כלומר יש להם סיעתא דשמיא להוציא דין אמת

 

אנחנו לא אמורים לשפוט איך הבן אדם אבל כן אמורים להחליט אם לי טוב להיות עם אדם במקום הזה

אני חושבת שכל מה שכתבתינקודה למחשבה

ניסיתי להבהיר דבר אחד...

 

בידיוק כמו שכתבת בכותרת ההודעה שלך...

מי אמר שצריך לשפוט בני אדם??

 

אף אחד לא נתן לנו את הזכות לשפוט אף אדם!

אנחנו לא שופטים ולא דיינים..

הבעיה של החברה שלנו שאנחנו חיים על סטיגמות ובמקום לדון כל אדם לכף זכות אנחנו מתחילים להניח הנחות ולשפוט את ההתנהגות שלו..

 

ובידיוק כמו שכתבת בסייפא של ההודעה שלך...

אנחנו לא אמורים לשפוט אף אדם אלא לברר ולבדוק אם האדם הספציפי הזה, טוב שיהיה חלק מהחיים שלי..

 

והאמת זה בכלל בחיים לא רק בזוגיות כמו שכתבתי בהודעה הראשונה שלי צריך לברר ולבדוק...

 

אם תקרא שוב את ההודעה הראשונה שלי תראה שאנחנו ממש לא סותרים אחד את השני..

 

----------------------------------------

ולגבי הסוף של ההודעה הקודמת שלי..

לפעמים כשמישהו משקף לך משהו בהתנהגות שלך

זה גורם לך לקבל החלטות טובות

חשבון נפש זה דבר טוב.. להתעלות בעבודת ד' זה מצויין..

צריך ללמוד לצמוח מכל דבר וזה מה שניסיתי לעשות 

אני בטוחה שמי שאמר מה שאמר אתמול לא התכוון..

(לכן זה הצחיק אותי איך ההודעה הזו באה בידיוק במקום לאתמול)

אבל כמו שאני באמת מאמינה..

ה-כ-ל לטובה

לכל בן אדם יש משהו שקשה לואמת ואמונה

לשפוט זו מילה שקשה לי איתה (ה' שופט, אני לא ראוייה), לכן אשתדל להתייחס לעיקרון.

 

לכולנו יש שאיפות, כולם רוצים להתקדם.

השאלה היא איך זה בא לידי ביטוי בחיים שלנו,

האם יש התקדמות? שכל אחד יעשה חושבים עם עצמו.

 

אחת הערכות הגדולות שלי לבני אדם זה לראות אותם רוצים משהו שקשה להם ולאחר עבודה קשה ועם הזמן רואים אותם מתקדמים.    זה מדהים!

 

ובקשר ללנ"ו- המקום הרוחני זה דבר חשוב, אני מצפה שנהיה בערך באותה רמה. אם אני יהיה ברמה יותר ממנו אני לא יעריך אותו מספיק, ולהיפך.

מקום רוחני זה לאוו דווקא שנקפיד על אותם דברים ושיהיו לנו את אותם עקרונות, זה החשיבות של התורה בחיים שלנו והיחס לקב"ה בכללי.

 

 

אני שמחאיזה טוב ה'!!!!

א. אני שמח על כך שהארתם את הנושא מזוויות שונות וחשובות

 

ב. אני שמח שכאב לכם שהשתמשתי בביטוי לשפוט. גם אני מסכים שאנחנו לא צריכים לשפוט אף אחד. בטעות השתמשתי במילה הזו ואני שמח שזה הפריע לכם

 

 

סקר־צד לשוני מעניין...אלעזר300

עבורכם, האם למילה "בוהה" יש משמעות של...

1. "מסתכל בדבקות ובעניין רב", או של...

2. "אולי רואה משהו, אבל חולם בהקיץ"?

(אישית, מצביע 2)אלעזר300
אני דעת יחיד חתול זמני
החלק הראשון של מספר 2 לא ברור לי לגמרייעל מהדרום
לק"י

אני בוחרת 2.

בעצם גם וגםיעל מהדרום
יכול להיות 2, ויכול להיות משהו שונה הן מ-2 והן מ-1ריבוזום

במשמעות 2: "האיש שבחדר ישב ברישול, בוהה ניכחו, וניכר שמחשבותיו בל עמנו"

במשמעות שונה: "האיש היה לבוש באופן כל-כך משונה! לא הצלחתי שלא לבהות בו, על אף חוסר הנימוס"

כלומר, זה לא בדיוק להסתכל בדבקות ובעניין, זה להסתכל בהשתוממות \ בפליאה \ בהערצה (תלוי בהקשר, יכול להיות גם רגש שלילי של דחיה), הרבה פעמים בניגוד לשיקול הדעת שלא מופעל באותם רגעים.

(יכול להיות שהמשמעות השניה בהודעתי אינה "נכונה",ריבוזום

אבל היא בשימוש)

מעניין. אני חושב...אלעזר300

שהתכוונתי להכניס את המשמעות שהצגת באפשרות 1.

כלומר, החלוקה בעיני היתה בין יחס פעיל למראה, לבין מעבר שלו על פני התודעה.

תוכלי לחדד את ההבחנה הנוספת שאת מציגה? אשמח.

2 - וגם זה לא ממש מדויקנקדימוןאחרונה

מה שמתאים למילה 1 שתיארת זה "התבוננות".

 

"לבהות" זה להסתכל מבלי להתמקד מנטלית בשום נקודה באופן ספציפי. שים לב, העיניים לא מתרוצצות אלא כן "נמצאות" באיזו נקודה אבל המוח לא ממש מסתכל על הנקודה עליה העיניים נחות. מה שאתה עושה עם עיני הבשר שלך בזמן כשאתה חולם בהקיץ זה נקרא "לבהות".

החיים וזהמישהי719

היי לכם

איך מתקדמים החיים שלכם?

אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?

האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?

מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...

חסרים הרבה פרטים להבין את התמונה שלךפ.א.
סבבה מאודחתול זמני

התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.

 

בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.

 

הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.

 

חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.

 

היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.

לא סבבה בכללנעמי28
אז מה בטעם בחיים? תחושות של גיל 119
נכון,חתול זמני

אני בהחלט מרגיש ככה. אם היו מודיעים לי שמחר הגיע הזמן לקפל את הבסטה, לא נראה לי שזה היה מזיז לי.

מצד שני, נכון לעכשיו גם לא רע לי, אז אני פשוט זורם עם החיים.

בקיצור: חתול זמני.

תשע נשמות זה לא כזה זמנינעמי28
גם זה נגמר מתישהו...חתול זמני
יש מי שיכנה את זה דיכאון. מתמשך. סליחה.נחלת
החיים שלי תותיםLavender

וגם אם הם לא- משתדלת לראות אותם תותים

לא הספקתי להגשים את כל החלומות שלי, אבל אני בהחלט בדרך...

ואם הרגשתי שהכל נסגר בפניי- פשוט בכיתי והתפללתי לה'. (כמה קלאס)

ובכנות, הדבר שהכי עזר לי ברגעים קשים יותר זה האמונה. שהכל נגזר עלי ושאני צועדת במסלול שנקבע לי לפני שנולדתי ועליי רק לבחור בטוב.

הייתי קוראת הרבה משפטי חיזוק, הרצאות של אמונה וביטחון בה', ומוציאה את עצמי לדברים חיוביים שנותנים לי כוח.

והבנתי שהיחידה שיכולה לעשות אותי מאושרת, זאת אני בעצמי...

מאחלת לך למצוא את האושר הפנימי שלך, כי מה ששלך יגיע עד אלייך 💖

 

וואיהרמוניה

-אני מאמינה שהחיים שלי מתקדמים למרות שזה לא ניכר כרגע בפועל. לא רואים צמח באמצע גדילה, רק במבט לאחור.

-ממש לא, אני מרגישה רחוקה מהם... החלומות הישנים שלי מרגישים כמו חלומות של מישהי אחרת כי אני כבר לא חולמת אותם, ובכל זאת צובט לי בלב כל פעם שאני רואה מישהי אחרת שהגשימה אותם.

-למה את מרגישה שכל הדלתות נסגרו?

 כשנדחקתי לקיר, הקיר נשבר. זה מה שקרה. היה כואב. אח"כ רווחה.

באמת להתחנן להשם.נחלת

לא יזיק לשוחח עם מישהו מקצועי או לא, אבל מבין ויכול לעזור לחלץ את החוט מהפקעת

ולנער את תחושת הסנדול (?).

 

אולי חשוב להיות מסוכרנים עם כל נשימה; להיות בתיקו איתה. להתקדם באותו

קצב. לעבור רק את היום הזה בשלום (את זה שמעתי מאדם  גדול). קראי

את הספר "אל דאגה" - יש לו שם רשימה של: רק היום....

 

לכתוב לעצמך מה היית באמת רוצה. על מה אתה/את מתאבל. מה מפריע.

למה העצבות.  לא פשוט. אבל השם תמיד מחלץ. עוזר. מאיר פתאום נקודה

קנקנה של אור שנחבאת מתחת לשמיכות החושך הכבדות. נושמת בכבדות,

כמעט לא מורגשת עכשיו, אבל חיה וקיימת.

 

יהיה טוב. זה לא יימשך לנצח. הנפש שלנו גמישה - "בערב ילין בכי ובבוקר...רינה".

מפליא עד כמה פעולה קטנה, ממש פעולה, עם הידייםנחלתאחרונה

יכולה לגרש חושך גדול.

 

פעילות איזושהי. לא לחשוב באותו רגע על משמעות החיים שלי. פשוט לעשות.

חושבת שזה עוזר להבהיר את הבאלאגן במוח ולהשקיט אותו. 

עצות לטסט!!!!מחפש אהבה

זה הכל סייעתות או יש מה לעשות השתדלות?

גם וגםל המשוגע היחידי

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

בהצלחה!!!אנונימי 14
לא להכנס למחשבות על..מחפש שם

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

לגשת כאשר מוכניםאינגיד

היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).


 

אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.

תצליח.

תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרהאריק מהדרום

1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.

2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.

3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.


בהצלחה.

מישו עבר בראשון?מחפש אהבה
אני - לדעתי תלוי איפה לומדים, מבחינת עומס התנועהזמירותאחרונה
למדתי ונבחנתי בעיר רגועה ולא עמוסה בתנועה
זכריםמחפש שם

כשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים? 

ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?

 

לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה

ואולי גם מהצד שלה חודרני

מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...

אז מתעניין

נראה לי שהכל מוצג כאן מאוד טוטלישלג דאשתקד

אפשר לדבר עם בנאדם ולהסתכל עליו, אבל לא חייב לתוך העיניים בצורה מאיימת. וזה בכלל לא קשור לצניעות, יש לנו שכן וחבר טוב שמדבר ומסתכל לתוך העיניים (סתם סוג של נימוס מעושה) וזה ממש לא נעים. גם באיגרת הרמב"ן כתוב לא להסתכל על בני אדם כשמדברים, זה מעצבןןן.

אבל גם לא צריך להסתכל הצידה, אפשר פשוט להסתכל לכיוון ולראות את הבן/ת אדם בלי לבהות או להתמקד בצורה לא נעימה.


 

יש כמובן מקרים וסיטואציות חריגים. אבל זה בדרך כלל לדעתי. יכול להיות שביישובים קהילתיים ןכדו יש יותר חששות ואי נעימויות.

וכן, יש גם אנשים שנורא מנסים להפוך כל שיח בין מינים לתחרות מי יותר מושך/דוחה. וזה נראה לי לפעמים סוג של דפקט.

פעם הרגשתם שמישהו מבין אתכם?מחפש אהבה

אבל באמת?

ואתם חשובים לו באמת?

ויצא לכם להיות גם מאוכזבים ממנו אחרי זה?

אולי סוג של בגד בכם?

כן, פעמיים הרגשתי שמבינים אותיאינגיד

אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.

כן.חתול זמני

לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.

הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.

עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.

נדיר מאדזיויק
אבל כן
כןאריק מהדרוםאחרונה
יש פה עוד מישהו ש...?מפחד מאוד!

יש לו חלומות שלא הגשים כי השם לא מסכים, אבל עמוק בפנים פועם הגעגוע אליהם בלי להרפות?

יש פה עוד מישהו שמסתכל על האנשים שהכל מותר להם ואומר: גם אני רוצה אבל לא יכול. אבל בפנים לעולם לא השלמתי עם זה שאיני יכול?

חלומות שה' לא מסכים?אני:)))))
מי זה האנשיםרקאני

שהכל מותר להם?

אין אנשים שהכל מותר להם...הסטורי
וגם מי שלא מקבל את הגבולות שכלשונך: "השם לא מסכים", יש לו איזשהם גבולות ערכיים/מצפוניים/חוקיים או פשוט מציאותיים - כמה שינסה לנופף בידיים ולעוף, הוא לא יצליח, כמה שינסה להכניס פיל בקוף של מחט - לא יצליח.

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.


אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

הכל מותר לכולם במידה שווה, מותר לך לעשות מה שבא לךצדיק יסוד עלום
אתה לא באמת דתי והם לא באמת חילונים. כל היהודים חייבים במצוות, וחילוני שעובר על מצוות ה' נדפק בדיוק כמו אדם דתי.
מצ"ב שיר של אדם שמותר לו הכלצדיק יסוד עלום
הייתי פעם כזה "שהכל מותר לו"מבקש אמונה

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

 

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

 

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

מבקש אמונה אתה יכול להסביר יותר?מפחד מאוד!
אם אוכל.. מה בדיוק להסביר? תמקד אותימבקש אמונה
בוא לשיחה אישיתמפחד מאוד!
לא חושד ספציפית באף אחד, אבל מציע להיזהר מאודהסטורי
משיחה אישית על נושאים מורכבים ובמיוחד על נושאים שהצנעה יפה להם.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

נכון, אבל כל מקרה לגופו.מפחד מאוד!
ועוד משהו: לפני שאתה חושד - תכבד ואז תחשודמפחד מאוד!

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

וגם שתינו גברים. בחיים לא היית פותח נושא כזה עםמפחד מאוד!

מי שלא גבר

תכל'ס, במקום לחשוד, תנסה אולי לעזורמפחד מאוד!
כתבתי שאני לא חושד ספציפית באף אחדהסטורי
אני באמת לא חושד ספציפית בך, כתבתי את זה לשניכם והייתי כותב זאת לכל מי שמציע שיח בפרטי על נושאים מורכבים.

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

אוקיי. תודה. מרגיש שזה באהבהמפחד מאוד!
הערה חשובהארץ השוקולד

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

ספרא, פרשת קדושים, פרשה י'פצל"פ
לא יאמר אדם אי איפשי (אין רצוני) ללבוש שעטנז, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי איפשי לבוא על הערווה, אבל (יאמר) איפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עליי כך.
מה שבטוחמחפש שם

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

בוודאי. וגם לחוסר ההשלמה יש שם...נקדימוןאחרונה

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

מי מכיר את חיה הרצברג?מפחד מאוד!

מכירים.ות?

יצא לירקאני

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

לא נשמע שאת דלוקה עליה..מפחד מאוד!
נהניתי מאוד מהספריםרקאני

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

 

למה היא צריכה להיות דלוקה עליה?!יעל מהדרום
לק"י

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.


ואני אוהבת את הספרים שלה.

מתנצל שזה היה נשמע..מפחד מאוד!

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

פשוט התפלאתי..מפחד מאוד!

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

אני לא נוהגת להתנסחרקאני

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

מתייחס לשתי ההודעות ביחדהסטורי

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.


ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."


נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...


חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.


אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.


אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

מסכימה ממשרקאני
הבנתי. אני בהחלט נהנית מהספרים שלהיעל מהדרום
לק"י

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

לאיזה דמות הכי התחברתם בצומת הדרורים?מפחד מאוד!

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

בגדול-ruthi
כנראה שאני יוחאי😜 
למה?מפחד מאוד!אחרונה
מקומות לטיול/ מעיינותאשר ברא

שאפשר להגיע אליהם בקלות בתחב"צ באזור ירושלים..

ולא ליפתא🙈

עין חמד. מניחה שיש מים בתקופה הזאתיעל מהדרום
לק"י

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

יש המוןמפחד מאוד!

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

אשמח לפרטים על המעיין מול עין חמדארץ השוקולד
לא מכיר
עוד פרטיםמפחד מאוד!

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

תודהארץ השוקולד
כמה זמן הליכה מהמחלף?
הארה- כשאתה רוצה להגיב להודעה מסויימתיעל מהדרום

לק"י


אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

שביל המעיינותארץ השוקולד

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.


עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.


טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.


אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.


האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).


אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.


הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

עמק המעיינות פנטסטי אבלמפחד מאוד!

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

תודה על כל ההמלצות!אשר בראאחרונה

אולי יעניין אותך