מה עושים עם ילד בן 3 שמפספס כל הזמן
אני לא במינה איך נעים לו להיות עם תחתונים רטובות
הוא לא בא ואומר רטוב לי, אני רואה לבד
אני שואלת אותו - יש לך פיפי הוא אומר לי לא, ואחרי דקה המכנס רטוב
בגן דוקא זה הולך כי הוא עושה מה שהחברים עושים
אבל בבית דוקא לא
חבל מאד
ושלא נדבר על קקי שאת זה אני משאירה לבעלי לנקות
אני לא מסוגלת
טוב אני מקווה לטוב
תנו עצות
יש ילדים שלוקח להם יותר זמן
כדאי לבדוק ולשלול בעיה רפואית
עד כמה הוא מוכן לקבל אחריות על יציאותיו
עד כמה הוא שותף
אומרים לך שבגן הוא מתנהג כמו החברים שלו
וקני לו חבילת מדבקות.בכל יום שבו הוא מצליח לעבור מבלי להרטב מדביקים מדבקה שהוא בוחר
במידה והוא מפספס,אמא כותבת יישר כח על ההשתדלות ומנסים פעם הבאה שוב
כל הבית צריך להיות מגויס למשימה באם הוא מצליח ולעודד אותו..
אפשר גם לקרוא סיפורים המתאימים לעניין
לעשות את זה לא בהפחדה,אלא במתינות ומתוך אמונה בהצלחה שלו
לנסות לשלוח אותו לשרותים כל פעם שנראה לך שצריך מבלי לשאול אותו.
דבר נוסף שאפשרי הוא פרס קטן בכל פעם שעושה בשרותים ונשאר יבש ונקי- אפילו שוקולד ציפס קטן וכדומה.
תני לו קצת להישאר עם הבגדים הרטובים, שיציק לו. אל תשאלי אותו, ואל תחייבי אותו ללכת לשירותים בזמנים קצובים כי אז הוא יבין שזה לא תלוי בו, ושזה התפקיד שלך לדאוג לנושא הזה. אני ניסיתי את הטבלה של הימים, וזה לא עזר. לחברה שלי היתה בעיה דומה עם הבת שלה, רק עם קקי (תארי לך איזה גועל...), גם אצלן לא עזרה טבלה. היא שוט בחרה לקחת אותה לשירותים בלי לומר כלום כל פעם שהיא הבינה שהיא עשתה בתחתונים, לתת לה מגבונים ובגדים נקיים ולשבת לידה עד שהיא מחליפה ומנקה. אני הלכתי על שיטה יותר "אגרסיבית" השארתי אותה עם זה עד שהיא ביקשה להחליף וככה היא גם קלטה את עניין הסיבה והוצאה- ז"א שהתאפקות=פיפי בתחתונים וג'יפה.
ואני כמובן לא מדברת לצאת איתו ככה, ולטייל, מדובר רק כשהילד בבית ועסוק כ"כ במשחקים שלו. את לא חושבת שכל נושא הפיפי לא צריך להיזרק עלינו ההורים כי אז הילד לא לומד לשלוט בצרכים שלו ולקחת אחריות ו"לצאת להפסקה" בשעת הצורך?
ואגב, בכנות? אני הכי לא האמא הזאת בעולם, אבל שכנעו אותי כ"כ חזק לעשות את זה כי ניסיתי כ"כ הרבה לגרום לה להפסיק עם זה וטיפסתי על הקירות מרוב שכלום לא עזר. ותחשבי שזו ילדה שנגמלה רק בקיץ שעבר כשהיתה בת 3.5 כי כל נסיונות הגמילה שלפני זה לא זכו לשיתוף פעולה. ומגעיל? לטעמי יותר מגעיל כשילדה בת 4.5 עושה לך קקי במקלחת כמו תינוקת!!! הרבההה יותר מגעיל! (מקרה טרי טרי, עוד לא התאוששתי מהחוויה).
הבחורינה שלי די רגישה, ואם אכעס זה רק יעודד שימוש באמצעים כאלו בהמשך. עזבי, סיפור ארוך ומסובך איתה. פשוט הבנתי באותו רגע שלהתעסק עם *** זה חלק מההורות וניקיתי את זה כמו גדולה. היא די נבוכה, אבל היתה עסוקה מידי בשביל להתעכב על זה...
אני למדתי עם ילדיי שהם מרגישים אותי.לפי מה שכתבת,נראה שמאוד קשה לך יש בך לחץ גדול והילד מרגיש אותך. במילא הוא גם לחוץ ומרגיש שנושא הגמילה עבורו הוא הר שהוא לא יצליח ולא רוצה לעבור.נסי לפתוח דף חדש איתו.עובדה שבגן הוא מצליח-הוא מרגיש ויודע מה לעשות-אבל עם אמא זה יותר קשה לו. צרי אוירה נעימה בכל שאר התחומים,שירגיש מוגן ואהוב ולא עומד למבחן. חייכי אליו גם כשהוא מפספס ובהחלט את יכולה לתת לו להחליף בגדים לבד,אבל אל תענישי אותו. תפרגני לו על כל הצלחה קטנה ותגידי לו שאת מאמינה בו.שחררי את הלחץ בתוכך ואז גם הוא יוכל לשחרר. זה מה שלמדתי עם החבר'ה שלי הכל התחומים. מה שנחשוב עליהם בתוכנו, זה מה שיוביל אותם.מחשבות טובות-יגדלו אותם.רק צריך לדעת שזה דורש מאיתנו המון לעבוד על עצמנו,להאמין בהם ולרצות בזה. בלי אמון בתהליך,יהיה קשה לו להצליח. בהצלחה!
אתמול פשוט עשיתי מעשה והתקשרתי לקו ייעוץ להורים של ויצו
איזה כיף לגלות שקיים דבר כזה!
ועוד בחינם (הם מתנדבים)
ענתה לי מישהי מקסימה, סבלנית ומתעניינת, ומקצועית מאוד
וייעצה לי בקשר לבן שלי - סיפור דומה לשלך
(לי באופן אישי, אחרי ששמעה את כל הפרטים, היא ייעצה פשוט לשחרר ולא להעיר בכלל, לא להזכיר, לא לצ'פר... לתת לו להיות אחראי על זה לבד, ובעיקר לשחרר שליטה. ועוד כמה עצות טובות).
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
