יש שדכנים שלא מתרשמים טוב ממה שאת אומרת על עצמך, כי הם חושדים שאת מנפחת..חברות למשל יכולות להדגיש את מעלותייך, יורידו ככה כמה חבר'ה שלא מתאימים בכלל. הם עוזרים יותר מהמצופה לפעמים.

יש מציעים שאני מקבל מהם אוטומטית, כי ברור לי שהם יודעים מה מתאים.

ויש כאלו שלדעתם זה רעיון טוב, אבל הם לא בטוחים.

לא ככה?

הבירורים נותנים לך רק כיוון כללי על האופי של הבנאדם(דומיננטי יותר/שקט,שקול/יותר זורם ,החלטי/מורכב יותר וכו').אין כאן עיניין של תכונות טובות או לא.את יכולה לבדוק אילו תכונות אופי בולטות אצלו ולפי זה לדעת יותר על האופי שלו.

אם תראי שיש התאמה כללית באופי,כדאי לנסות,אם לא אז חבל על הזמן...

תלוי ברמת ההיכרות.אם מכירים טוב,לדעתי אין צורך לברר.ואם לא-אז כן.

זה בכלל לא ממקום של זלזול וחוסר הערכה.

לי יש רצון לשמוע הסתכלות נוספת על אותה אישיות,

במיוחד שהשדכן לא תמיד יודע לספר בפרטי פרטים.

נכון, בדר"כ חברים אומרים רק דברים טובים וכולם רק מנסים לשווק את "ההצעה".

אבל צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולשמוע גם בין השורות..

זה לא קל. אבל אפשרי.

היא לא בהכרח רעה לכולם..

יכול להיות משהו שאני ספציפית לא מתחברת אליו,אבל מישהו אחר כן..

ואני חושבת שזה נכון וטוב לשמוע חוות דעת על האדם מכמה זוויות (חברים,רבנים ועוד..)

**לא קראתי את התגובות של כולם,סליחה עם חזרתי על משהו**

א. לא תמיד צריך לסמוך על המשדך, ואם הוא לא מכיר אותנו מספיק, האם הוא לא יודע באופן מדוייק מה אני מחפש?

הממליצים בעיקר נותנים לנו רקע כללי על האדם, לא בודקים על פי הממליצים את התכונות לעומק, כי זה לא המטרה

המטרה היא לדעת שיש כיוון כללי שיכול להתאים ומצדיק פגישה

ב. כולנו חכמים, כולנו נכונים וכולנו יודעים את התורה

רוב הממליצים ישמעו די דומה על רוב הבחורים

זאת משום שהרוב, בנתונים הכללים די דומים

אם יש לך משהו שהוא מאוד חשוב לך, כדאי לשאול לשמוע

כדאי גם לשאול שאלות דומות אך נשמעות אחרת ולהצליב תשובות

ניתן גם לבקש שיספרו סיפור או יתנו דוגמא

וחשוב לדעת להקשיב, להקשיב באמת לממליץ, לראות מה הוא מספר ולמה הוא פתח בדברים אלו

ג. ממליצים שאומרים חצי אמת, לדעתי הם יוצרים לחבר שלהם (ולך) יותר נזק ממה שהם חושבים

כי אם לדוג' מישהי מחפשת (אני נותן בכוונה דוגמא חיצונית) מישהו שהוא מעל גובה 1.80 מטר, ואותו חבר הוא 1.5 מ' בלבד,

אם ישקרו, הם יגרמו רק נזק,

הרי אותו עניין יתגלה אצלו במוקדם או במאוחר

בנתונים חיצוניים זה יתגלה מהר יותר

בפנימיים זה יתגלה בשלב כואב יותר. 

עוד פגישה מבוזבזת, עוד רגש שנשרף.

חבל שלא כל הממליצים יודעים את זה.

ד. אבל בהחלט צריך לדעת לא לקדש את ההמלצות ובירורים, הן דבר שולי, הן נועדו בעיקר להצעות שאין הכרות טובה למשדך עם המשודכים.

ה. לפסול אדם על פי בירור זה קצת קשה, כי בכל זאת לא תקבלי נתונים כמו "הוא אנוכי וממש לא מתחשב בזולת" אבל על פי הדיבור על העניין הנ"ל תוכלי לדעת שאת הנושא הזה צריך לבדוק

שעליו צריך לשים דגש גדול יותר

בהצלחה

כשאני משדך אני תמיד מציע למיועד/ת לקבל ממני טלפון של "איש קשר", דהיינו חבר או חברה או מורה או רב של השידוך המבוקש.

לפעמים אני לא מכיר את המיועד/ת מספיק טוב, ולפעמים אני חושב שכדאי בכל מקרה לקבל חוות דעת נוספת עוד לפני הפגישה הראשונה, וכמעט תמיד זה עובד לטובה.

כמובן שגם אותו איש קשר יכול לשקר ולנפח, אבל אם את מגיעה עם שאלות מתאימות ונקודתיות (לא "נכון שהוא שקט ורגוע?" אלא "האם הוא שקט ורגוע?"- ככה שהוא לא ידע מה את מעדיפה ויענה בהתאם) ועם חוש ביקורת בסיסי, תוכלי ללהבין טוב יותר האם עם הבנאדם הזה את רוצה להפגש, או לא.

בתקווה שהצלחתי להסביר

וכבר פירטתי את דעתי בנושא ביותר משרשור אחד בפורום הזה. 

אם אדם לא סומך על המשדך - שאותו הוא בד"כ מכיר - למה שיסמוך על זר גמור?

אני משתמשת בכלי הזה כל הזמן

לא מתקשרת לכל העולם אבל כן מחפשת חבר אחד או משהו לדבר איתו? לעיתים גם משתמשת בזה במהלך הקשר.

יש הרבה דברים שקשה לי לדעת אם הם נכונים אובייקטיבית.

עד היום זה ממש עזר לי [לא שהצלחתי להתחתן בזכות זה אבל לפחות הצלחתי לא להתחתן עם האדם הלא נכון...]

לא לכל אחד זה מתאים

ולא לכל סוג קשר

אבל לי אישית זה סבבה, וגם לבנים שעשתי את זה כשיצאתי איתם.

כמובן שהכל במחשבה ובטקט.

ואם תאמרי שיש דברים שאת חושבת שהוא לא מגלה או שחבריו יוכלו לספק "עוד פרטים"-

כאן זה כבר לא שייך לשאול את חבריו.. כי

א. לא תמיד הם יודעים במדויק את כל פרטי המקרה

ב. לפעמים זה גובל בלשון הרע

ג. ישנם דברים שלא ראוי לשאוב מן החברים, בעוד שהצד השני לא מוכן לכך

אני הבחורה הכי ''מדברת'' שיש.

קשה לי להסביר איך ולמה אני בדיוק עושה את זה [וגם הרבה מחברותי.]

אבל כל אחד ומה שמסייע לו.

התכוונתי שכשעולה שאלה,

מדוע את לא משוחחת איתו על זה,

אלא מעדיפה את האופציה של לשוחח עם חבריו?!

בכ"א, שיהיה בהצלחה!

יש פחדים מסויימים בתחילת הקשר

שנובעים מזה שלא מכירים את הבחור-ה 

ואז מתלבטים אם להמשיך או לא,

זה מן מחסום רגשי כזה.

ואז זה עוזר לשמוע עליו מחברים אחרים,

לפעמים זה מרגיע,

ואז אפשר המשיך בקשר בלב בטוח יותר.

אני לא עשיתי אף פעם בירורים במהלך הקשר,

אבל כן עשו עלי,

וזה לא הפריע לי,

להפך זה עזר.

אין שום פסול בלהיתקשר לממליץ אחד או שניים.. לפעמים השדכנית היא דודה רחוקה,  שכנה שלא מכירה כ"כ טוב את הבחור\בחורה, או סתם שדכנית שבוחרת באקראי מתוך תוכנת מחשב..

 ממש עוזר לשמוע חבר טוב מעיד על אופיו של אותו אדם. האם הוא טיפוס ביישן או סגור, רמה דתית, סיגנון.

כמובן שצריך לעשות הכל בטוב טעם! 

אין כאן טובים ורעים,

מלחמת בני האור בבני החושך וכו'.

השאלה היא מה אני רוצה ומה מתאים לי.

יש הרבה מאוד תכונות שהן סובייקטיביות לחלוטין.

ואת זה אפשר ללמוד מהבירורים, ואפשר ללמוד הרבה...

בתנאי שיודעים איך לברר.

ניתן לך דוגמא:

בחורה שאוהבת לטייל במרחבי ארצנו.

זה טוב או רע?

יש בחורים שיתלהבו מזה.

ויש בחורים שלא.

סובייקטיבי לחלוטין.

זה עניין עובדתי שאתה יכול לאהוב או לא. 

סובייקטיבי זה "האם היא חברותית"? יש כאלה שיגידו שכן ויש כאלה שלא.

"האם היא חכמה"? 

דברים בסגנון. תכונות אופי שכל אחד יכול לומר לך עליה משהו אחר. אלה דברים סובייקטיבים - וההתרשמות שלך על הבחורה יכולה להיות שונה ממי שסיפר לך עליה בגלל שזה סובייקטיבי. 

בגלל זה, אי אפשר לברר אותם בבירורים. 

סובייקטיביות נובעת ממה שאתה חושב,

כלומר,

אם אני מקבל רושם מסויים בגלל מעשה מסויים,

אזי הרושם הזה הוא סובקייטיבי,

למרות שזו עובדה ולא תכונה.

בגלל שזה נובע ממה שאני חושב או מרגיש. (אתה מוזמן לעיין בספר של דיוויד יום)

לכן גם מעשה או עובדה,

יוצרים אצלך רושם.

ויכולים לעזור לך להחליט האם להיפגש עם בחורה או לא,

למרות שתקבל רק עובדות.

יש עובדות - הבחורה מטיילת חצי מהזמן ברחבי העולם = הבחורה אוהבת לטייל ומטיילת הרבה. עובדה. 

האם זה טוב או רע? זו התרשמות. 

גובה, גיל, עיסוק וכו' - עובדות. 

תכונות אופי - דעות. 

זה שבחורה רופאה, למשל, עשוי ליצור רושם מסוים. הרושם הזה (שהיא חכמה, אחראית וכו') - דעות. 

היא רופאה - עובדה. 

את כל העובדות ניתן בד"כ לקבל אצל המשדך. 

התרשמויות סובייקטיביות - של אחרים, ודאי כאלה שאתה לא מכיר - לא טובות יותר משלך. 

מקווה שהפעם הובנתי. 

שכמעט כל חברה שתברר אצלה,

תוכל להוסיף לך עוד עובדה.

שתוכל לעזור להתרשמות שלך.

(גם אם השדכן יודע הכל)

לא הגזמת קצת?

הבחורה הזו חיה כבר כמה שנים טובות,

ויש מעט מאוד עובדות לספר עליה?

לספר על המשפחה שלה?

ולא ממש מעניין אותי לשמוע על המשפחה שלה. על זה היא כבר תספר לי לבד. 

אותי מעניינת הבחורה עצמה, ואין הרבה עובדות אובייקטיביות שאפשר להגיד על אדם. 

מה החיסרון/הנקודה החלשה שלו/שלה?

הרי תמיד כולם חכמים, חמודים, יפים וכו'

זו ענ"ד.

אף אחד לא יתחיל לספר עליו דברים רעים. 

במקרה הכי גרוע, הוא ינסה להפוך את התכונות ה"רעות" שלו לטובות. 

על כל בן אדם אפשר לספר כמעט אינסוף עובדות,

וכולן אובייקטייות לחלוטין.

ומשפחה לא מעניין אותך?

משפחה מאוד משפיעה על הבחורה או הבחור.

עיסוק. 

מידת הקפדה על מצוות מסוימות. 

גיל. 

ו... (ואני לא מדבר על זה שבגיל 5 היה לו פצע בברך או שהוא אמר שלום לשכנה שלו לפני שלושה ימים...)

והמשפחה לא מעניינת - מעניין אותי איך היא השפיעה על הבחורה - אבל זה חלק ממה שאני אפגוש. 

אלא את מבררת על התכונות שלו..

לכל אחד חשוב משהו אחר ומפריע דברים אחרים..

ולשמוע על הבחור\ה מעוד אדם קרוב (חוץ מהשדכן\ית) זה חשוב!

ולא רק על תכונות-אלא בכלל על השאיפות, רצונות, אופי..

אני חושבת שעם כל כך הרבה בירורים בסוף באים עם יותר מידי מידע על הבחור שהולכים לפגוש ולהכיר. מה הרעיון בפגישות אם לא להכיר את האדם? גם ככה אף אחד לא ידע לענות לי על השאיפות והרצונות שלו, וגם אם כן - רוב הסיכויים שזה בכלל לא יהיה מדויק. לגבי האופי... ובכן, כל אחד יגיד על האדם דברים טובים, בסופו של דבר רק מהמפגש אפשר להכיר ולעמוד על האופי כולו, עם כל מרכיביו. אני לא אומרת, יש פעמים שכדאי לשמוע על ממליצים (מישהי שמציעה לבחורה "מישהו שנראה מתאים לך" וכיוצ"ב), אבל לעשות מזה עניין ולברר לפני כל פגישה - נראה לי די מיותר. בסה"כ, לא תמיד זה כ"כ נחוץ.

ועוד שאלה שמסקרנת אותי - אם אתם ממבקשי ההמלצות, איך תגיבו אם הצד השני לא יברר עם הממליצים שלכם עליכם? ולהיפך: אם אתם ממתנגדי ההמלצות, איך תגיבו אם השני ינסה לברר אם יש לכם ממליצים?

(הפעם אני מנועה מלהגיב, היות ואינני מתנגדת להמלצות או מחשיבה אותן במיוחד...)

זה תלוי מי משדך, אם זה אנשים שקרובים אלי אז אין לי יותר מדי צורך לעוד בירורים למרות שאני אוהבת לברר, לשמוע קצת יותר, להעלות את החשק שלי לצאת עם הבחור המיועד.

אם השידוך מגיע מאנשים שלא כל כך מכירים אותי או ששמעתי על הבחור משהו שקצת לא נשמע לי אני לא רואה שום סיבה לא לברר עליו. פשוט צריך לדעת אצל מי לברר ומה ואיך לשאול. מספיק מישהו אחד אמיתי.

אבל לדעתי זו חובה לברר. גם אם ההצעה נשמעת טוב והשדכן משבח אותה עד להונולולו, זה לא אומר כלום. ואפילו אם מה שהוא אומר זה נכון, מי אמר שהוא יודע מה מתאים לך?

את יודעת הכי טוב מה מתאים לעצמך, אז תתקשרי ותבדקי. אלא אם כן את רוצה לצאת סתם ולהישחק. לא מומלץ

כולם אומרים דברים טובים, ברור.

אבל מהתכונות הפחות טובות, שיש לכולנו, אפשר ללמוד לא מעט על אדם.

אם למשל יגידו לך , בעדינות כמובן, שהוא מתעצבן בקלות, יכול להיות שזה יותר חשוב מאשר שהוא חרוץ, וחכם ומצחיק וכו'.

לא שצריך לשמוע את כל הדברים הרעים, אבל אם את כבר מבררת ובודקת, אז כדאי לקבל תמונה שלמה של האדם.

צריך ללמוד ממה שלא אומרים לך, כי לא יגידו לך דברים רעים בבירורים. ולשאול את השאלות והאנשים הנכונים..
אם לא מציינים איזשהו תכונה שהיא מאוד חשובה יכול להסתבר מכך , וכמובן לא חייב, שיש איזשהו בעיתיות..

חשוב גם לדבר עם רבנים/יות מורים/רות ולא רק חברים וחברות, 

ובכללי חשוב לברר, לא אומרת חקירות שב"כ. במיוחד אם הצעה הגיע ממשהו שלא כ"כ מכיר אותך
מניסיון פעם יצאתי עם משהו בלי לברר בכלל ואחר כך הסתברו לי דברים לא נעימים...

אני ביררתי.

קיבלתי גם דברים טובים וגם לא. בכיתי המון על הרע,

כי ממש רציתי אותו.

אחרי התייעצויות. דיברנו.

וזהו. התחתנו...

והיום יש

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.

ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.

בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?

מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך

המון בהצלחה

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.

הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.

בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.

בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.

שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.

בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.

אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.

הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.

דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.

את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?

ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?

או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...

אני סתם זורק פה השערות.

תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר. 

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

פשוט  אני מרגיש שהשדכנית שפניתי לה מחפשת משהו שאחד לאחד תואם את מה שאמרתי וזו שיטת עבודה שאני לא בהכרח חושב שבאמת היא הכי נכונה והיא גם לא מזמנת הצעות רבות

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

ולגבי מקצוע, כאחד שעובד בהייטק זה נראה לי יחסית מהמקצועות שהן פחות תובעניים מהממוצע (כמובן תלוי בחברה ובגבולות שמציבים לבוס).

ולענ"ד יש מספיק מכשולים בדרך לזוגיות, ולא כדאי להוסיף מכשולים שאינם הכרחיים עבורך.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.

אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.

וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

ובסה"כ,

יש הרבה מיזמים\אתרים\אפליקציות וכו' בשוק.

חלקם עולות כסף.

ואני בוחרת למי מהם אני רוצה לשלם, וממי מהם אני נמנעת.

יש גם משהו נעים במחשבה שאני משלמת על שירות, מאשר מתחננת לחסדיו של מישהו.

אין בעיה לשלם לשדכן על הצלחה, יש בעיה לשלם לשדכן שמנסה לסחוט את הצד השני ובדרך לא מעביר לך הצעות!

הבן אדם פוגע בך אקטיבית ואת עוד משלמת לו! 

ואז גם השדכן, האינטרס שלו הוא להביא לידי זיווג מוצלח ולקצר את זמן החיפוש

ובכללי, חושבת שמי שלא עוסק בזה כמקצוע, מעוניין שימצאו את שאהבה נפשם…

חברה פעם העלתה לסטטוס בווצאפ (שיש בו רק חברות שלה) שהיא מעוניינת ומחפשת, ואם למישהי יש רעיון היא תשמח שתציע

היה לי ממש כיף לקרוא את זה וגם זה עורר בי מחשבה אקטיבית על הבנים בסביבתי שעשויים להיות רלוונטיים (כולל חברים של אחי וכו)

ב"ה כבר התארסה. אבל זה אדיר בעיניי לבוא ולהגיד את זה לסביבה הקרובה. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).

מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

את שואלת אם אני מעדיפה לצאת עם כמות או עם איכות?

לדעתי רוב האנשים פה לא נהנים במיוחד לצאת שוב ושוב לדייטים.

אם אסתכל על העולם בצורה כזו, יש אלפי אנשים בטווח הרלוונטי שלי מכל מיני בחינות, ואם אנסה לצאת עם נניח מאה כדי למצוא את ההתאמה הטובה ביותר - דווקא אז הסיכויים נמוכים מאוד בעיני, וזה זמן מבוזבז (צריך זמן כדי לצאת עם כ"כ הרבה). ובכלל, זה יגרום לזה שתמיד בראש יכולה להיות המחשבה - אולי אם הייתי בודקת עוד הייתי מוצאת מישהו יותר מתאים. מבחינתי, יש אדם אחד שקיים בעולם שרלוונטי לי כרגע - זה שאני יוצאת איתו, ואני צריכה להחליט אם כן או לא. כל שאר האנשים בעולם לא מעניינים אותי. לא אכפת לי אם יש מישהו עם סיכויים יותר גבוהים - האם הקשר הזה מתפתח טוב או לא?

ברור שנרצה להיפגש עם מישהו שרלוונטי לצרכים ולרצונות שלנו, לא?

בעיניי גם אין דבר כזה "האחד"  

כלומר, בוודאי שבסוף אני רוצה אחד, אבל זה לא שיש את ה-

הרעיון שלי זה לא לצאת עם כמה שיותר ולברור. הרעיון הוא שבסוף רוצים זוגיות שתמשיך לנישואים, לא?

ושהרבה מהרווקים רווקות שאני רואה סביבי זה לא עובד עוד בשלבים יחסית ראשוניים.

ואז צריך הצעה חדשה, נכון? כאילו אם לא עבד

ואז השאלה שלי היא כמה צריך עוד בשלב ההצעות לדייק. כי אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של דיוק של התכונות שאני מחפשת, כמו שזה עניין של איזשהו חיבור שלא בהכרח אפשר להגדיר בפרמטרים.

שתהיה כימיה טובה, משיכה, הערכה, הנאה מהמפגשים המשותפים.

והרבה מהזוגות שאני רואה (כולל אותי עצמי), שהכירו בצורה שהיא לא הצעה/שידוך, לא היו יוצאים מראש עם מי שבסוף הם התחתנו איתו.

וזה ממש לא אומר לוותר ולהסתפק בבינוני. בכלל לא. כמו שזה אומר שחיבור וקשר טוב יכול להתקיים גם בלי התאמה של המון פרמטרים. מבינה?

ואז אני אומרת, מדובר פה על מיזם שידוכים, כן? אני מצפה שמי שפונה אליו הוא לא יוצא כרגע עם מישהו. ואז השאלה האם בשביל ההצעה הבאה צריך סופר לדייק? או אולי הדיוק מיותר, ומספיק הכמה דברים בסיסיים (נניח רמה דתית דומה)

כשיוצאים לדייט, זה מתוך משאלה ורצון שהאדם שאני פוגשת עכשיו, איתו זה יעבוד ובע"ה בהמשך נישואים.

אממה, לא קלים שידוכינו (עובדה שיש המון רווקים רווקות שמעוניינים בזוגיות וזה לא בא בקלות בכלל)

באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.

ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

לא התכוונתי לכך שרוב הקשרים שלי נגמרו בגלל חוסר בגרות.

לא אמרתי שום דבר על מידת הבגרות של רווקים לעומת נשואים. לא אמרתי שצריך להגיע לרמת בגרות של 10\10 כדי להתחתן.

אמרתי שהיו לי קשרים - שנמשכו יותר מכמה פגישות בודדות - ומה שהפריע לי בהם זה תכונה שבעיני יכולה לעבור שינוי - בגרות - ולכן אם כעבור זמן הייתי פוגשת את אותו אדם, יש מצב שהקשר היה נגמר בצורה אחרת.

(אם ניקח לדוגמה משהו אחר: אם היה מפריע לי שהוא מאוד גבוה, גם כעבור זמן פער הגובה עדיין קיים).

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב