אבל ברצינות, תנסי להבין שאם זה לא הלך, אז כנראה שזה לא היה נכון. 

"כל דעביד רחמנא לטב עביד" - ואם ניסית והשתדלת וזה לא הצליח, אז זה לטובה.

כמה זמן עבר?

זה לא בום טראח! וזהו, אין כלום.

אי אפשר להוריד בלוק על המוח ומייד להתחיל להפגש עם בחור אחר.

צריך לתת לנפש להמחק קצת מהקשר שהיא בנתה, וזה לוקח זמן.

זה יכול לקחת כמה חודשים.

אז תמלאי את החיים שלך בדברים שכיף לך לעשות, ותראי שהוא לאט לאט לא כזה חסר לך בחיים.

את לא תשכחי אותו כמו שאת זוכרת חוויות מכיתה ו', אבל הוא ידחק למקום אחר.

אם לוקח לך 4 חודש להתנקות - אז זה מה שתצטרכי לחכות...

וכי נראה לך להתחיל קשר עם בחור כשבראש שלך יש בחור אחר?

איך תוכלי לבנות קשר בצורה כזו?

קשר הוא ריכוז עצום של כוחות הנפש למטרה אחת, והילכך אי אפשר שיהיו בנפש כמה קשרים.

הטענה של הזמן הארוך לא קבילה, עדיף לנוח ולעשות דברים כיפיים בזמן הזה מאשר לעשות בו דייטים מתישים שלא מובילים לשום מקום.

אבל מי אמר שלהתנקות לוקח לך באמת 4 חודש?

אולי לפני סוף ה4 חודש הוא כבר לא תופס כזה מקום אצלך? (לי לקח חודש...)

אני לא יודע מה הפרמטר שעל פיו צריך ללכת. וזו הבעיה...

זה לא חוק, אלא כל אחד צריך לשים לב מה המצב אצלו בלב...

אבל לא להיות עסוקים בזה הרבה, העיסוק בזה לא נותן לנפש מנוחה - אלא לתת פסק זמן ארוך ללא כל הקדשה לזה, ואחרי תקופה לעשות שומה ולבדוק מה המצב.

אי אםשר לדעת מראש כמה זמן לוקח לך להתנקות

והיא צודקת שהיא לא רוצה לחכות כל כך הרבה זמן על כל קשר. זה לא הגיוני. אף פעם לא בטוחים שהתנקנו עד הסוף, ולפעמים זה מורכב, יש רגשות שנשארים הרבה זמן ובכל זאת מצליחים ליצור קשר עם מישהו אחר.

מה שכן זה נכון לדעתי זה לחכות לרצון להפגש שוב. אם את מרגישה שאת לא רוצה,  סימן שעוד לא הגיע הזמן, אם הגיע הרצון לצאת, ואת מרגישה שיש לך בלב תקווה קטנה שאולי הבחור אחר יהיה בעלך, תצאי.

חברות רבות שלי התחתנו צ'יק צ'אק אחרי קשרים ארוגים שהיו להם שלא הובילו לחתונה.

זה לא שהם הפסיקו לחשוב על הבחור ורק אז החליטו לצאת עם החדש,

אלא שהקשר עם הבחור החדש הפך להיות להם אמיתי ומשמעותי וטוב יותצר מהקשר הקודם,

וכך נפרדו לשלום, בצורה הכי טובה מהמחשבות על הבחור הקודם.

כל אדם חווה דברים בצורה אחרת-

אדם שהשכל זה הצד החזק אצלו- יצליח להתמודד עם דברים יותר בקלות..

ולעומתו אדם מאוד רגשי- יצטרך ריפוי יותר משמעותי,

התבשלות יותר פנימית. 

אף אחד לא יכול לדעת כמה זמן זה ייקח, אפילו לא האדם עצמו.

וגם אי אפשר ללמוד מקשר אחד לקשר אחר.

לאחר קשר אחד שהיה ארוך ורציני- לקח לי חודש "להתאושש",

ואילו קשר אחר לקחו לי כמה חודשים, ועדיין נותרו שאריות..

אז איך מסלקים אותו מהראש???

אין נוסחה.

בעיקר מתפללים על זה ומבקשים מה' פתיחת הלב מחדש.

וכל הזמן להגיד לעצמך- שאם אין הדדיות בקשר אין בו שום טעם, כי את הרי לא תרצי להתחתן עם מישהו שלא בוחר בך, והוא כנראה הפסיד נשמה עצומה ומיועד לך נשמה שמתאימה לך יותר ממנו.

תנסי לזהות מה בדיוק נשאר ממנו שגורם לך להתגעגע,

זה יעזור לך להמשך, את תלמדי מיזה כ"כ הרבה,

מה באמת חשוב לך ומה לחפש:

הנושאים המשותפים שגרמו לשיח זורם?

הרגישות שלו כלפייך וההתעניינות?

ההשקעה שלו בקשר?

המראה החיצוני?

הענווה שלו?

ההקשבה?

החכמה?

החיוך?

לפעמים להמשיך להיפגש- עוזר להוציא מישהו מהראש.. מוזמנת לנסות ולהיוושע במהרה!!!

כש - ל' הפועל היא א', מבטאים כמו שורש "רגיל", נגיד כמו "לקשט".
 

כש - ל' הפועל היא א', מבטאים אותה בחולם מלא.

להנפיץ כללים גם אני יכול...

וגם , אין לך אישור על זה מכתר.

אבל אני לא רוצה לנצל"ש, 

אז בעז"ה אני עוד אביא הסבר מדויק וברור, אבל לא כאן.

מי שרוצה - מוזמן לאישי.

http://www.safa-ivrit.org/form/lemale.php

http://hebrewlog.blogspot.co.il/2004/05/blog-post_24.html

וקושיא אישית למרן הרש:

"וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ".

לסירים כאלה, לא יעזור מכסה - אלא אל"ף חטופה:

"אֱ-לֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת" וכמדרשם ז"ל וד"ל.

ממשיכים הלאה..להצעה הבאה...

רק כך אפשר להתגבר ולראות את ההשגחה האלוקית..

אולי זה אני.. כי גם לי היו 2 בנות שלא יצאתי להם מהראש זה לא גאווה בכלל, ומניסיון כדאי שתתיעצי עם אדם שלישי אם יש סיכוי אמיתי והגיוני לחידוש הקשר. אם לא, אז להמשיך הלאה בכל ההעוצמה ותצליחי בעז"ה למצא את בחיר ליבך, יש הרבה דגים בים...

כל שנותר לי לאחל לך זה- בהצלחה!

אין הרבה דברים כואבים כמו זה.

אבל הפתרון הוא להתייחס לזה כאילו זה משהו לא כ"כ נורא,

ולא להעצים את זה למרות שאני חושב שאני מבין את הקושי והגעגוע.

גם לי היה מקרה כזה.

וגם לנסות להאמין חזק חזק מ"ה' אשה לאיש וזהו".

ואם זה לא מה' אני לא רוצה אותו.

ואם כן, אז ה' כבר ידאג לעניין.

וזה לא ענייני כי קיבלתי "לא!"

זה ממש לא פשוט.

אני חושבת שצריך הרבה אמונה.

והזמן עושה את שלו, תמשיכי את החיים, תכירי עוד איזה בחור נחמד וזה יעבור לך.

מניסיון.

הזמן מרפה כאבים בדרך כלל

הזמן עושה את שלו.. ואם שנה לא מספיקה בשביל לרפא את הפצע,

תנסו שוב..

אני בזכות זה נשואה...

בהצלחה..

ועוד משהו, תדעי שייסורים מכפרים. בעז"ה זה ישלם!

בלי לעשות מזה עניין. אחרת את תהיי בבעיה.. (תלות)

היה,נגמר ושלום.

בד''כ מה שמציק זה החוסר בנשמה.

תמשיכי הלאה ובעז''ה תמצאי מישהו טוב בשבילך.

בהצלחה!

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה