וזה לא בגללו ספציפית, אלא בגלל המצב..

הייתי ממשיכה לנסות עוד פעם או פעמיים,

לנסות לקחת יותר זמן בין פגישה לפגישה,

לפעמים כשזה במרווחים של יום יומיים, נאבדים..

צריך סיבות כדי להמשיך.

אם הוא לא מוצא חן בעינייך, למה לך להמשיך?

צריך סיבות כדי להמשיך!

אבל בהתחלה הכל מאוד ראשוני ומרגיש חסר צורה ברורה. אם לא מובן לך מה מפריע, זה רק אומר שלא ברור לך מה את מרגישה. לי אישית נראה שאם שכלית העניינים בסדר (השקפתית, רמה דתית, וכל שאר הירקות..) ואת אחרי דייט שני לא מרגישה עדין כלוווום אז תחתכי. אבל אם יש משהו קטן של רגש, שכן הוא חמוד בעינייך וכשאתם מדברים את נהנת- אז יש מה לפתח...

בקיצור, תפילות לה' כמובן הכרחיות להצלחה.....;)

ב"הצלחה

אולי זה יגיע,

אם לא אז תחתכי.

"שוכחת שהבן אדם קיים", "ולא מרגישה רצון לראות אותו"

האמת שאת רק אחרי פגישה שניה..

אבל עושה רושם שהוא בכלל לא מעניין אותך.

האינסטיקט זה להגיד - ותרי עליו.

השערה:

אולי יש לך סדר יום עמוס,עודף עומס של מידע, ואת כבר גדולה, ואין לך זמן או כח לחשוב עליו, ומה הוא עושה עכשיו, ואם טוב לא או רע לו, ואיך עבר עליו היום?

או הסדר יום שלך \ סגנון חשיבה \ גורם לך להיות מרוכזת בעצמך ולא להפתח..

את שרה שירים? מתעלה? שמחה?

או שהתקבעת על חיים בסגנון מסויים,

ואת דיי מסתדרת די טוב לבד, ובכלל את לא כזאת פתוחה להיפתח?

אבל יכול להיות שזה לא נכון.

סתם העליתי כיון,

למה שלא יהיה לך כח למישהו אחר בכלל..

בתקווה שתתלהבי. ותקחי את מי שאת רוצה!!

לדעתי זה לגיטימי לחלוטין שלא יהיה רגש כלפי מישהו בפגישה שניה.

אני הייתי ממשיכה..

[ומספרת בפעם המיליון - יצאתי עם מישהו שבכלל לא הבנתי למה אני יוצאת איתו. בפגישה חמישית(!!!) התחלתי להנות קצת ולאחר מכן התגלה בחור מדהים שהיה לי ממש ממש טוב איתו. אם זה היה תלוי בי זה היה נגמר בחתונה..

[אבל הוא לא רצה ולכן אני עדיין שייכת לפורום הזה]

לא הבנתי מה הקשר, ואח"כ זה התפתח לטובה.

אז יש מקרים.

והאמת זה בגלל שציפור קטנה לחשה לי שהיא רצתה אותי..

בסוף לא יצא מזה חתונה לצערי, כפי שאתם רואים..

אם אחרי מס' פגישות זה פשוט לא זה, חסר רגש "בסיסי", תוותרי על זה מסיבה מאוד פשוטה: עוגמת הנפש שתיגרם לצד השני אם תחתכי אחרי 20 פגישות, תקוות וציפיות. עדיף לסיים בהתחלה.

שבת שלום

אני  יודעת שהרבה פעמים אין רגש בהתחלה. אבל תחשבי עם עצמך איזה דברים מאוד חשובים לך שיהיו בבנאדם שאת רוצה להתחתן איתו. אם את חושבת שיש אצלו הרבה דברים טובים שחשובים לך, אז תמשיכיי.

אבל -

אם אין כל כך משהו שמושך אותו אלייך. אני חושבת שאפשר לדבר על זה עם הצד השניי אולי גם הוא מרגיש ככה ולמעשה אתם באותו מצב.

אפשר גם להגיד לו  שכרגע את במצב שאת לא מרגישה כלום ואם הוא בכל זאת רוצה להמשיך איתך את הקשר בידיעה שאולי משהו ייתפתח בעתיד.

בכל אופן אני יודעת שכשמרגישים טוב, אז מרגישים.

וכשלא מרגישים אז לא מרגישים גם אחרי הרבה פגישות.

שיהיה לך המון בהצלחה. הרבה תפילה! ותצליחי בכל מעשייך!!!

שבוע טוב!

יכול להיות שהרגש קהה..אולי בגלל שאת לא ממש מכירה אותו. תנסי לדבר בפגישה על דברים יותר עמוקים, שחשובים לך.

הרגש נפעל מהשכל ולא פועל מעצמו.

שווה לברר עם עצמך או חברה מה מפריע לך, מה היית אולי מצפה שיקרה בדייט יותר ולא קרה או לא בעוצמה שיותר ציפית?
 

אני משער שזה קשור לאופי הקשר ביניכם. "שנינו זורמים, נהנים", אבל - אני רוצה מישהו שלא רק יזרום איתי אלא - יוביל אותי, שאוכל לסמוך עליו, "להשען" עליו.

תני לו צ'אנס... אולי עוד תגלי דברים מדהימים בו שיגרמו לך להתאהב...

אני כמעט נפרדתי מבעלי אחרי פגישה שנייה או שלישית, לא זוכרת כבר, וגם בעלי שמשום מה יצא עם אחרות לפניי () נתן צ'אנס לכאלו שחיצונית כלל לא נראו לו (לא מצאו חן בעיניו חיצונית) ובסוף הקשר נמשך וכמעט התארסו, אך זה מראה שאם נותנים סיכוי- זה יכול להיות רציני.בעיקר כשאת אומרת שיש על מה להתבסס...

אולי הרגש יבוא בהמשך. אם אין דחייה ואת לא יכולה עדיין להצביע על משהו שמפריע אז יאלה- שימי גז וחפשי את הנקודות הטובות המייחדות את הבחור שה' זימן לך כרגע.... ב"הצלוחה!!

אם תחליטי להמשיך, מן הראוי וההגינות שהבחור ידע שאת מתלבטת, אך מוכנה לתת צ'אנס. אינך חייבת לפרט מה ההתלבטות, אבל יש להימנע ממצב שאת הולכת לפגישה רק כדי להיות בטוחה בעצמך בתשובה השלילית, בעוד הוא משוכנע שאם קבעת פגישה נוספת את כנראה מאד מעונינת ומתקדמת לכיוון החיובי.

ואגב, האם יש לך איזה שהוא מידע היכן הוא עומד?

כדאי להמשיך

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.