שלום!
התינוקת בת 3 חודשים מוצצת אצבע במרץ - כשרעבה, עייפה, סתם.
לי זה לא מפריע.
(היא גם לא רוצה מוצץ. היא יונקת וגם שותה מבקבוקים בעלי פטמות שונות).
חיפשתי קודם מידע על זה בגוגל וראיתי בפורומים שונים התנגדויות חד משמעיות לזה.
מה אומרות המומחיות כאן?..
לא מפריע לי - כי זה נראה לי טבעי ונורמלי וגם לא יוצר תלות במוצץ ובי. אצבע יש בכל מקום ובזמינות תמידית...
אני לא מהמתנגדים לזה חד משמעית רק קחי בחשבון שבגלל הזמינות של האצבע הרבה יותר קשה להיגמל מזה
לא "מומחית", אלא אבא לכמה וכמה ילדים,
אני חושב שזה בסדר גמור.
טוב מאד.
היא "מבינה" מה היא צריכה, לא צריך "להנדס" אותה.
בהצלחה.
זה שקראתי שמציצת אצבע היא בלימת רגשות. זה קצת מפחיד אותי, כי כולנו נותנים לה את מלוא שומת הלב במאור פנים ובחום ובשפע ומספקים צרכיה. גם משתעשעים ומתפתחים איתה. וגם יש לה שקט שלה. אז מה קשה לה?
וגם אומרים שזה מעוות את השיניים כשיצמחו.
בקשר לגמילה - בעצמי מצצתי אצבע, ואינני זוכרת מתי ואיך נגמלתי. אבל עובדה. בבי"ס כבר לא מצצתי. כמה אנשים בסביבתכם אתם מכירים שמוצצים מעבר לגיל 20?? -נדיר!! מכירים אולי 1 מ100..
האם זה סימני רעב? - היא גדלה יפה!
האם זה התחלה של בקיעת שיניים?
להילחם בזה?
להניח?
נשמעת לי כמו שטויות
אולי זה נכון על ילדים גדולים יותר שא מצליחים להגמל ממציצת אצבע, אבל כשמדובר על תינוקת?
פחות או יותר כל התינוקות מאמצים לעצמם סוג כזה או אחר של מוצץ, בין אם זה מוצץ, מציצת אצבע, אימא (כמוצץ מעבר ליניקה רגילה) פיסת בד, בובה וכו'.
בכל מקה בענין הזה אני לא רואה שום סיבה שמציצת אצבע תעיד על בעיות רגשיות לעומת מוצץ רגיל.
לא, לא סביר להניח שזה סימני רעב, וגם לא שיש קשר לשיניים, תינוקות צריכים מוצץ, מסוג זה או אחר
זה הכל שטויות.
עוד 10 שנים יכתבו שזה "פיתוח רגשות"...
הרי היא לא כל היום מוצצת ללא הפסקה.
כמו שאת כותבת : "כולנו נותנים לה את מלוא תשומת הלב במאור פנים ובחום ובשפע ומספקים צרכיה. גם משתעשעים ומתפתחים איתה. וגם יש לה שקט שלה".
ולכן התשובה על שאלתך: "אז מה קשה לה?" - לא קשה לה כלום... היא תינוקת נורמלית, שעוד לא הספיקה לקרוא את המחקר על בלימת רגשות, כנראה גם לא על השיניים...
תהיו בריאים ושמחים.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
