אבל הרבה מזה תלוי בנו...

שונה עד כדי כך מאשר כשהם מתאלמנים. רק שיש 2.

וכן - הם יהיו לבד כל הזמן, ולכן יצטרכו לבנות לעצמם חיי חברה.

(וחשבתי על זה בעבר.)

מתרגלים. מה לעשות...

וכן, הילדים שלנו בעז"ה לא יוכלו לגדול בבועה, אבל מי רוצה שהם כן?

אצלנו יש בית של סבא, בית של סבתא, בית של סבתא2, בית של סבתא3(), ולפעמים חושבים שזה חסר, אבל לפעמים זה נחמד (במיוחד בתור ילדה קטנה, מי רוצה לטוס לסבתא? או לנסוע לסבתא הזאת לשבת? או לסבא הזה לחג?), וגם לילדים שלי יהיו כמה בתים כאלה...

בקשר לשאלה האחרונה- המפקד של אח שלי הגדול שאל אותו פעם "תגיד, מתי אמא שלך תתחתן?" והוא ענה "כשאחותי(יעני אני, למרות שיש אחת יותר קטנה...) תעזוב את הבית.

באותה שנה יצאתי לשירות לאומי.

חודש אח"כ אמא שלי התארסה

אז אפשר באמת לסמוך על ההורים שלנו שהם ידעו מה טוב להם ושידאגו לעצמם (ואם לא בחתונה, הם ממלאים את החיים עם חברים/ות ולא יהיו לבד, מניסיון). אם את באמת דואגת להם, אפשר אפילו לחפש להם מישהו... לא?

שהילדים שלי יקראו לבעל של אמא שלי "סבא"..

נעשה סדר:

סבתא 1 (וסבא ז"ל...) - ההורים של אמא שלי.

סבתא 2 - אמא של אבא שלי, ובעלה הוא "בעלה" (או GranDan)

סבא - אבא של אבא, ואשתו...

סבתא 3 - אשתו השנייה של סבא, ובעלה...

מובן יותר?

אז מה ההבדל?

ההורים שלי קבעו ואנחנו התרגלנו. מי שאבא שלי קרא לה "אמא", אנחנו קוראים לה "סבתא".

אם תחליטי שהוא יהיה "סבא" , הוא יהיה, ואם לא- לא. הילדים יגדלו על זה, ומתישהו יבינו. בלתי נמנע, אבל זה גם טוב להם במובן מסוים...(לדעתי לפחות...)

כשאמא שלי התחתנה, היה לי מאוד מאוד קשה לקבל את הבעל החדש, את עצם הרעיון שיהיה לה כזה (גם אותו ספציפית אבל זה פחות רלוונטי). 

המחנכת שלי אמרה לי נקודה אמיתית שבאותו הזמן היה לי קשה לקבל אבל אחרי קצת מחשבה הגיונית אני מבינה שזה נכון. אני הייתי בסוף כיתה י' כשהיא התחתנה, כבר עם הפנים החוצה. היום כשסיימתי כיתה יב' ואני משאירה את אמא בבית ויוצאת לחיים משלי, אני לא מרגישה שאני משאירה אותה לבד. וכשאחי יעזוב בע"ה בזמנו, גם אז לא נצטרך להרגיש אשמים, שהיא לבד, שהיא בודדה.

מצד שני, גם היום הם לבד. כל שבת שניה, כל יום שאתם אצל ההורה השני. 

אז נכון שלבד ברצף זה שונה מלבד לסירוגין, אבל חשבתם פעם על הורה שהבית שלו מלא, רועש וגועש בילדים וחיים ושגרת יום-יום ואז פתאום הוא נשאר ריק ושקט ולבד לשלושה ימים? 

הילדים מתרגלים. גם אצלנו במשפחה זה ככה:

סבא בבאר שבע

סבתא בפתח תקווה, לידנו.

לפעמים קופצים לסבא, בחופש.

לנו זה נשמע מוזר בעצם כי לא גדלנו ככה..

אבל לי זה נורמאלי..!

לא ממש נכון...

אני שנה הבאה כבר צריכה להחליט על אולפנא, ואחד השיקולים שלי הוא שההורים ישארו לבד!! אני הכי קטנה, אז שני הבתים ישארו ריקים, במובן מסויים!

הבעל לא כ"כ עוזר בשלב הזה...

גם אם בנסיבות לא משהו...

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

אחרת זה עוד יותר מוזר...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?