מזה כ-7 שנים המחנה מתנהל באיזור פרוזדור ירושלים.

המוטו של המחנה הזה הוא 'קשה זה טוב'. התוכנית היא מלאה וגדושה, מלבד זה שמדובר במחנה נודד- בכל לילה ישנים במקום אחר. 

הפעילויות במחנה מתחלקות לפי תחומים: הערב הראשון בדרך כלל נפרד לבנים ולבנות, יש ערב בישול שמשותף לרובעים, יש ערב שמשותף לפי מחוזות.

כמו בכל מחנות התנועה, יש במחנה רובע נפרד, והמסלולים נעשים במתכונת כזו: הבנים של הנפרד, כל שאר הרובעים, הבנות של הנפרד.

כן. 

יהיו בנים ובנות יחד בלילה, כמו בכל פעילות של התנועה.

התנועה לא רואה בזה פסול.

העניין הוא כזה:

מה שאני אגדיר כחברה מתוקנת וכדרך להתנהל, לאו בהכרח מתאימה לכולם.  בני עקיבא הם לא משמרות המהפכה בטהרן ולא יעמדו וימנעו דיבור של שני המינים. צוות המחנה לא מגיע לשם כדי לריב על ענייני בנים בנות. כל השמועות האלה בעיניי סתם נותנות נפח לדברים שוליים.

לכל אדם יש את הבחירה שלו.

וכל שנה מגיעה קבוצה אחרת של חניכים עם בחירות שונות.

גם לאחותך יש את הזכות לבחור ולהחליט [אני מקווה שאת נותנת לה את האפשרות לבחור :].

לסיכום:

המחנה הוא מלאה וגדוש. אין הרבה 'שעות פנאי'. לכל אחד יש את ההחלטה מה לעשות בזמן הזה.

האם זה שונה מכל מסגרת [או לא מסגרת אחרת]? 

מה ז"א אומרת "התנועה לא רואה בזה פסול" ?

ו.. זה ברור שהיא בוחרת אם ללכת או לא! אני רק מנסה לעזור

אין בעייה שבנים ידברו עם בנות.

בני עקיבא היא לא חברה שבה יש מדרכות נפרדות, אלא היא מחנכת לחיים שבהם יש מקום לכל אחד ואחת. 

לשים קיר ברזל ולחלק את המחנה לשניים לא יוביל לשום מקום. 

חינוך לכבוד הדדי לעומת זאת...

או אם אחדד את העניין:

אין פסול בקיומם של בנים ובנות.

אדרבא, יש לתנועה מקום ללמד דווקא בעולם כמו שלנו מהו היחס הראוי בין המינים.

'יהיו בנים ובנות ביחד בלילה , כמו בכל פעילות של התנועה .

התנועה לא רואה בזה פסול'

וואו .

נשמע מטריד . כאילו ממש . 

אני לא ממש חושבת שזאתי הדרך של התנועה .

[וחבל , אבל מאוד חבל , אם כן .]

אין מה לעשות. היא קמה בדיוק בשביל נוער מסוג מסוים אפילו שהיה כבר את עזרא. היום יש גם את אריאל למי שלא מתאים... אבל לא משנה מה תעשו....

בני עקיבא שולטטטטטטטטטטט!!!!!

אבל אי אפשר לחנך לכבוד הדדי ולשמור על קדושה תך כדי? בטח ובטח שאפשר!

איזה רב התיר להם את האידיאל בחברה המעורבת?! הרי לדעת כל גדולי הפוסקים והרבנים(למעט אחד)
אין בכלל מקום לחברה מעורבת! ואני אגלה לך סוד אפילו הרצי"ה ואפילו הרב נריה
ותתפלאי אבל גם אפילו
הרב דרוקמן לא בעד חברה מעורבת!
(ואפשר למנות עוד מלא רבנים,פוסקי הלכה וגדולי דור שחושבים כך ולא חסר)
אם באמת זוהי דעתה של התנועה שחברה מעורבת לכתחילה כמו שאת מתארת
אז התנועה עוברת על פסיקות של גדולי דור וזוהי בעיה חמורה מאוד!

ובזה שהרבנים פוסקים שחברה נפרדת לכתחילה ורק לכתחילה
זה לא אומר של מכירים "יש מקום לכל אחד ואחת"
ברור שיש מקום אבל עם הפרדה! עם קדושה! עם צניעות! עם כבוד הדדי(כמו שאת אומרת)!

את כנראה מאלה שחושבות שההפרדה מבטאת חוסר כבוד לבנות בגלל שהבנים נפרדים מהם אבל זה בדיוק
הפוך! הטעות היא שורשית הקדושה נובעת מההפרדה, הכבוד נובע מההפרדה.
וע"י ההפרדה התנועה יכולה ללמד "למה אנחנו מפרידים?" גם מפני שאנחנו מכבדים את האישה...ומי אמר? חז"ל אמרו לנו את בכל הדורות עד היום!

מה זה חברה מעורבת ומה זה חברה נפרדת?

איפה עובר הגבול בינהם?

מה שאני אגדיר כקו אדום לא יהיה הקו האדום של כל חברי הפורום, ובוודאי כל חברי התנועה.

עיין לגבי הסניפים הנפרדים- ובלי להכינס לסיפור הקמתם-

אלא לגבי היחס למחנות:

חלק עושים מחנה סניפי לבד, חלק עושים מחנה נפרד יחד עם מחנה מעלות, וחלק יוצאים כעדה/רובע נפרדים.

אלו שלוש גישות שונות. כל סניף כזה עשה את שיקוליו.

הרעיון במחנה בעיניי הוא לחנך למצב שהוא לא בגבולות המוכר והרגיל, ושם, דווקא שם, להראות אם קיום התורה והמצוות.

[לא אכנס כאן לנושא של הפוסקים, אבל ידוע יחסו של הראי"ה- בזמן שבו היו ריקודים מעורבים...] 

לא התייחסתי פה בכלל לדעתי לגבי מהי החברה האידאלית. [או מהי החברה המסורתית- הרי נשים וגברים ישבו יחד בבתי הכנסיות ובבית המקדש {אין לי מושג מאיפה אתה מביא את חז"ל כדרך לכלל, אבל שוב, הדיון כאן אינו הלכתי, כי אנו לא פוסקים. וכל סניף נוהג כמנהגו ועל פי רבותיו}].

אני מקווה שתסכימו שמתיחת קיר ברזל בין מחנה בנים למחנה בנות, שאמירת כל היום אסור אסור אסור, לא מובילה לחינוך ולכבוד הדדי, בעיקר כשמה שהחניכין רואים וקוראים כל היום זה מותר מותר מותר.

לכן צריך להיות חכמים.

הנושא אינו שחור לבן.

יש הרבה מאוד אפור באמצע.

"לחנך למצב שהוא לא בגבולות המוכר והרגיל, ושם, דווקא שם, להראות אם קיום התורה והמצוות."

וזה רעיון מאוד יפה ונכון

אבל למה אי אפשר לעשות את זה בגדרי ההלכה? בצורה נפרדת כפי שההלכה דורשת?

וכן להסביר לחניכים למה ואיך וכמה ומדוע על הנושא עם כבוד הדדי וכמובן להיות חכמים בצורה

שבה עושים את זה.
 

למה מדריכים צריכים להסתבך ולענות לשאלות של חניכים מבולבלים לכך שבנ"ע
עושה מחנות מעורבים ולא מפרידה כמו שההלכה דורשת? (הלכה=קצוש"ע).

שסילפת בצורה נוראית את דעת הרב זצ"ל. אם את יודעת לצטט מכתבים תעייני בבקשה בסוף "בשדי הראי"ה" על יחסו של הרב זצ"ל לבנ"ע. זה שהוא עודד אותם לא קשור בכלל ליחסו לריקודים מעורבים. הרב זצ"ל בעצמו לא הסתכל על נשים בכלל וכשנתן שיעור לבנ"ע בביתו הפרידו את הבנים והבנות וכשהרב הפנה פניו לעבר הבנות הוא עצם עיניים.(כן-קיצוני, פנאט, וזה...)(בשדי הראי"ה שם)

גם הרב נרי'ה בעצמו כשראה את הריקודים המעורבים בבנ"ע נחרד עד עמקי נשמתו ורצה לעזוב את התנועה, ורק אחרי "שערוריית המכבי" הוא הבין שניתן לנתב את הכוחות לדברים טובים וחזר לתנועה.

חוץ מזה, אולי כדאי שתבדקי דברים לפני שאת אומרת את דעתם של חז"ל-"הרי נשים וגברים ישבו יחד בבתי הכנסיות ובבית המקדש" עייני מסכת סוכה בקשר ל"תיקון הגדול" שעשו בשמחת בית השואבה. וידעת שיש הלכה בשולחן ערוך להקים "משמרות צניעות"? ס'תכלי בשו"ע או"ח סימן תקכ"ט סעיפים ג'-ד'.

אם זה היה כל כך פשוט, לא היו על זה דיונים, כמו שברור לכולם שלא אוכלים בשר בחלב.

ולעניינינו:

לגבי התיקון הגדול, נראה מהמשנה שעשו אותו רק לשנה אחת ויחידה, שבה היו בעיות. וגם אם תאמר את הדעה שמדובר בתקנה לכל השנים, אז מדובר אך ורק בשמחת בית השואבה. בכל בתי הכנסת העתיקים לא נמצאו עזרות נשים. נוצרים ראשונים הוכיחו את עדותיהם בעזרת השוואה ליהודים שיושבים מעורב.

תראו, אני לא פוסק הלכה. אבל השרידי אש- כן. הוא מתייחס שם למחנות קיץ.

יש הלכה. ההלכה אוסרת על על המבט רק בזמן קריאת שמע. [דרך אגב, כנ"ל לגבי קול באישה].

אני מנסה להראות פה שיש עוד צדדים. זה לא ברור מאליו. ההלכה היא לא שחור לבן.

במציאות של ימינו אי אפשר להגיד הכל אסור. זה לא חינוך.

לצורך העניין, יש שיגידו שאסור להכניס אינטרנט הביתה.

בני עקיבא קראו לחניכהם להתקין אינטרנט מסונן.

ואני אשאל עוד שאלה תמימה:

אם נעשה סקר קטן בפייסבוק לגבי דיבור של בנים ובנות,

עד כמה זה רחוק ממה שאתם קוראים לו המצב האידאלי?

האם צריך וניתן למנוע דבר כזה בחיי היום יום בסניף/ מחנה?

בעיניי, כאשר יש תוכן משמעותי והדיבורים נעשים על עניינים שברומו של עולם, אין עם זה בעייה. [עיין ערך ברוריה.]

שהנושא הזה חפור ביותר, יותר מדי לטעמי ויש דברים שדורשים הרבה יותר חשובים שצריך
להתקדם בהם מבחינה רוחנית כמו לימוד תורה, מצוות אחרות לדעתי זה פרט די שולי אבל
בכל זאת חשוב מאוד לא להתעלם ממנו!

אחרי שמחת בית השואבה עשו תעניות שני חמישי ושני באופן קבוע(אני חושב שיש נוהגים כך עד היום)
כדי לכפר על הערבוב שהיה בזמן שמחת הרגל וכו...

בעבר לא היה עזרת נשים כי אז נשים לא היו באות להתפלל בבית כנסת אלה היו בבית ודאגו לבית
ולכן לא הייתה מחיצה ולאו דווקא שהם התפללו במעורבב.
 

אפשר ללמוד מה"שרידי אש" שאפשרו חברה מעורבת רק בדיעבד עם הרבה חומרות(מלמדים יראי שמים,הפרדה במעונות, שירה מעורבת רק שירי קודש, לימודים נפרדים, איסור להסתובב מעורב) וזה רק לנוער מסוים שהיה בדרך להתבוללות וכדי להציל אותו ארגנו את המחנות האלו.
 

אני לא מצאתי שום רב פוסק(וגם הרב אבינר לא מצא) שפסק חברה מעורבת לכתחילה או שלפחות אמר

שהמצב במחנות הוא כשר ע"פ ההלכה. 

ובטח שהמצב רחוק מבחינה אידיאלית אבל לפחות לעשות השתדלות להגיע למצב

האידיאלי לנסות להתקדם במעלות הקדושה וכן אני חושב שחובה עלינו להפריד את
הסניף "והיה מחניך קדוש" אבל בתנאי שיבוא בליווי הסבר של אדם ירא שמים, תלמיד חכם

ושלא יווצר חס וחלילה בלבול אצל החניכים ואי הבנה שתגרום רק לבעיות! 

אם הדיון לא הלכתי אז מה מהו?

 יש הלכה ברורה אסור לבנים ולבנות להיות במחנה ביחד ועוד דברים...

 הרק ד\קוק דיבר על מה שהיה פעם המציאות הום שונה. ואם כבר הרב קוק אז תראה מה הוא אומר 

התורה תורת חיינו כל פלגיה המתגלים ברוח וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה, ממנה הם זורמים, ולאחדם עם מקורם הברוך לנצח אנו נדרשים

התורה מתירה בנים בנות?

ונכון להשים חומת ברזל זה לא פיתרון

אבל לתת הסכמה זה גם לא!

בס"ד

שקר גדול להגיד שזו דרכה של התנועה. יש דעות שונות בתנועה. ולגבי הנקודות שנאמרו פה

זה לא משנה למה בני עקיבא הוקמה ולמי היא יועדה בראשית דרכה, משנה העובדה מה היא משרתת עכשיו, את מי היא מחנכת כיום ולמה היא עושה את זה.

וזה שהיא לא מפרידה זה לא ראיה, כי זה חינוך! אתה נאמן למקום שבו נמצא המתחנך. ולכן טוב מאוד שיש כל מניי תנועות. כל אחד הולך למה שמתאים לו, לאן שההורים שלו שולחים אותו. 

אני מסכים שהאמת צריכה להאמר, וצריכים להכריע את ההלכה, לא זה העניין. העניין הוא שיש פה נשמות שמקדמים אותם, התחילו לעסוק בלהוסיף אור, לפי דעתכם אבל אל תכבו אורות של אחרים, אתם באמת רוצים לשנות, צאו לשמש ותתחילו לעבוד. תוסיף אור במקום לכבות גוונים שלא מתאימים בדיוק למה שאתה חושב. לכל הכיוונים!!

אם אתה טוב אתה תצליח, עין רעה על המציאות לא תעזור. תעזור למציאות והמציאות תעזור לך להבין אותה טוב יותר.

המילים נאמרו כך בגלל חשיבותם, ובאמת לא כדי להסתיר את האהבה והערכה לאלו העוסקים בדיונים כאלה על דברים חשובים. אשריכם באמת! נו... באמת.

מחנה הרא"ה זה מחנה מדהים, כ"כ נהניתי בו וכ"כ התחזקתי בו!

בחיי שאני מפחדת לנסות לתאר את ההתעלות שבו כי המילים פשוט לא יכולים לתאר את זה! בחיי!
 

ולתיקון הטעות שעליה עשיתם דיון שלם:

"יהיו בנים ובנות יחד בלילה, התנועה לא רואה בזה פסול"

א. בלילה הבנות מדברות ויושנות במאהל שלהן, והבנים גם במאהל שלהם, אם כי אין לי מושג מה הם עושים שם.

ב.  אם מתכוונים לפעילויות ערב: אכן, הפעילויות מעורבות, אבל זה כ"כ אינטנסיבי שאין "בשביל להיות עם הבנים" בפעילויות האלו, אולי זאת הכוונה במשפט ש"התנועה לא רואה בזה פסול"

ג. אודה ולא אבוש, גם השבט שלי עשה מפגש לילה אחד, אחרי פעילויות הערב, אבל קלטנו שלא יוצא מיזה שום דבר חוץ משחוק וקלות ראש, וזה התפרק אחרי בערך עשר דקות, הבנות חזרו למאהל שלהן, והבנים הלכו לישון...

ואני חוזרת ואומרת: במחנות כל העניין הזה הוא החלטה של השבט, זה פשוט תלוי בגבול המוסכם, או גם הלא מוסכם, שהחברה המעורבת מקבלת על עצמה, כמו בכל חברה. אם השבט קובע שהוא הולך למחנה, על מנת להנות ולהתעלות ביחד, והם לא רוצים לתת מקום לכל הדברים שאתם מדברים עליהם, זה פשוט לא יקרה, והמטרה שהשבט קבע לעצמו, להנות ולהתעלות יחד, זה מה שיהיה!

בתור מישהי שיצאה רק לשני מחנות בחיים שלה, מהסיבה שאחרי מחנה נבטים-ניצנים היא החליטה שהיא לא סובלת מחנות...

מי שרוצה\ צריך עוד פירוט ושיכנוע, בבקשה לפנות אלי בשיחה אישית!!

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.