אז קפצתי למיים העמוקים....=)בת אל123

טוב.. לא ממש.. לא לגמרי... רק קצת....

 

רק התקשרתי למישהי שהציע לי מישהו ובררתי פרטים עליו....

הקטע זה שהבחור בשיעור ב', לא עשה צבא וחושב לעשות עתודה אקדמאית.

הוא גם היה במגמת מחשבים וכנראה שהוא רוצה לעסוק בזה....

 

החלום שלי הוא שיהיה לי בית של תורה. כאילו שבעלי יעסוק בתורה כל הזמן, לא משנה לי אם הוא ילמד בכולל או שהוא יהיה ר"מ או מלמד/מנהל של תלמוד תורה אבל אני כאילו רוצה שהוא יהיה קשור לתורה כזה כל הזמן.

 

זאתי שהציעה לי אותו, אמרה לי שזה סתם משבצת שאני נכנסת אליה ואח"כ אני סתם יתקע עם זה ושאפשרי שיהיה בית תורני, למרות שהוא יעבוד במחשבים...

 

ליודעת.. נראלי זה ממש יסתור את החלום והשאיפות שלי לבית שלי.... בתכלס, אני ממש צעירה, אז לא בעייתי לפסול על זה... אבל אולי לא כדאי.. קיצור.. אני ממש בהתלבטות....

החלום שלך לגיטימי...ד.

ומה שחברה  שלך אומרת ש"זה סתם משבצת", זה לא נכון.

 

נכון שיכול להיות בית תורני גם עם מישהו שעוסק במחשבים (קצת קשה בשיעור ב' לדעת את זה), אבל זה לא אותו גוון של מה שאת היגדרת.

 

אז זו החלטה שלך. איך שתחשבי.

 

את זושאמורה להתחתן בענין הזה. לא חברתך או מישהו כאן..

מצטרפת^ חלקית.רחלקה

בעזהי"ת.

 

זה נכון שברוב המקרים קשה לייצר בית של תורה מתוך מקום של אקדמיה, הייטק וכו'.

אבל אני מכירה כמה אנשים שעובדים בהייטק (יותר נכון- איש ואישה, לא נשואים אחד לשני), שיש להם אחלה בתים תורניים ומאושרים. זה לא חייב לסתור אחד את השני.

לדעתי אל תהיי ראש בקיר, תנסי פגישה אחת ותראי, הכי הרבה לא הפסדת יותר מדי...

את מכירה שניים?אוסנת

אני מכירה הרבה.

אנשים שקובעים עיתים וחיים תורה - מחוץ לבית המדרש.

 

ואני גם מכירה המון אנשים, שאומנם מתפרנסים מתורה, אבל היא חיצונית להם.

ממש כמו היי טק.

לא הופכת אותם לעובדי ה' טובים יותר.

 

ממליצה לך ליסוע לחלוצה (נווה/בני נצרים), זה ממש בולט אצלם. אנשים שחיים תורה בתוך עולם המעשה.

 

 

ושאלה אחרונה שתשאלי את עצמך -

עבודת החיבור לתורה היא של שניכם, ואם אישה לא מספיק מחוברת - אז גם בעלה לא ישרוד בכוילל.

האם את מספיק מחוברת כדי שאכן הבית שלך יהיה בית של תורה?

לצערנו את צודקת..אבא!

יש ויש,וגם לא כל הזמן חיים בדרגה של "שבת קודש",

ויש סתם ימים של חול.. 

 

אבל את גם לא יכולה לראות האם היא באמת חיצונית לאדם,

אם אדם בחר להשקיע את עצמו בלימוד תורה,

אני חושב שזה אומר עליו משהו,

גם אם נראה חיצונית שהוא כרגע לא מחובר.

 

ונכון אפשר והרבה אנשים חיים ככה ב"ה

להיות מחובר לקודש גם בחיי החול הרגילים.

זאת גם מעלה.

כל אחד לפי מה שמתאים לו.

נכון שזה לא חייב לסתור.ד.

אבל - זו שאיפה לגמרי לגיטימית שהעיסוק יהיה בתורה, ללמוד וללמד. זה גוון אחר. גם אם שניהם צדיקים (כמובן, מדובר על ההנחה הזו, ולא על "עיקומים"..).

 

וגם - באמת קצת קשה לדעת בשלב זה, אם בחור בשיעור ב', שמתעתד ללמוד בעתודה, אכן יהיה כזה.

 

כל זאת, בלי לחוות דעה לעצם הענין. אני חושב שזה אישי שלה לגמרי. והיא מכירה את עצמה.

לפני שקופצים למים-מאוד מעניין

כדאי לבדוק אם הם לא חמים מדי או קרים מדי.. אח"כ אפשר לקפוץקורץ

 

יש לי 3 טיפים לתת לך לקראת פתיחת 'עונת הדייטים':

 

א. תבררי לעצמך קווים אדומים שמהם את לא מוכנה לסגת! אם חשוב לך שהוא יהיה בן תורה אמיתי שמחובר כולו לעולמה של תורה- אל תוותרי אם הוא לא עונה על ההגדרה.

ב. אל תתני לאף אחד, בשום שלב [לא משנה אם את רק בת עשרים או שעברת את גיל השלושים ל"ע] להחליש אותך מהשאיפות והחלומות שלך! אלה החיים שלך, וחבל שתצטערי שלא מימשת את השאיפות שלך

ג. אל תתביישי מהמשדכות. לא תמיד הן יודעות מה את צריכה ומה טוב לך (לרוב הן חושבות שהן יודעות.. אבל כמעט תמיד הן טועות). אם ההצעה לא נראית לך- תגידי להן- חבל שתצברי 'אקסים' סתם בלי סיבה.

 

זה על רגל אחת.

שיהיה לך המון בהצלחה!!

לפני שקופצים למים -קיש חצילים

מוודאים שיש מציל מוסמך בסביבה.

אני ממש מבינה אותך....יעלת_חן

אני עברתי עם עצמי בירור בעניין הזה, פעם לא הייתה לי דעה בעניין הזה- אמרתי לעצמי- שיעשה מה שטוב לו... אבל היום ברור לי שאני רוצה משהו שילמד. אז תבררי עם עצמך ואם זה באמת עקרוני לך, אז מותר לך לפסול על זה. ואגב, החיבור והחיות בתורה לא פחות חשובים מעצם הלימוד, לדעתי הם חשובים אפילו יותר, אז גם כשאת יוצאת עם אברך לעתיד תבדקי איפה ההתלהבות שלו- אם היא בתורה או במחוזות אחרים...

בהצלחה ממש!!

בית של תורה?שורש וגרביים
מה זה אומר בדיוק?
אם בעלך יהיה אברך/ר״מ/וואטאבר זה לא אומר שהוא ילמד איתך חברותא כל יום, או שהילדים שלכם יקבלו קדושה בווריד (הוכחה: תסמונת בן הרב וד״ל).

ואם הוא יהיה הייטקיסט שמעורה היטב בעולם המעשה, זה לא אומר שהוא מנותק מעולם הקודש.

ועוד לא דיברנו על הצד הכלכלי שיש לו משקל רב.
האם את מוכנה לפרנס בלעדית את משפחתך?
או להסתפק במשכורת סמלית במשרה תורנית?

בקיצור, שווה לבדוק אם ׳בית של תורה׳ זה דבר ריאלי ומתאים לך, או סוג של חלום שנשמע אדיאלי אבל לא תופס...
אני חושב,אבא!

שעל תלמיד חכם אמיתי שדבוק בשכינה,

שורה יותר שכינה וקדושה מאשר על ההייטקיסט, הגם שהוא צדיק וישר.

ומי שמחובר לתורה, התורה מטהרת אותו.

ויש לו יותר פוטנציאל להוריד נשמות קדושות לעולם הזה.

סה"כ ה' גנז את אורו בתורה, ודרכה מתחברים אליו יותר מאשר דרך שאר מצוות.

ולא באתי ח"ו להפחית בכהוא זה מערכו של ההיטקיסט,

שמפרנס ביושר את בני משפחתו, "עושה צדקה בכל עת"

ועומד בכל אתגרי הדור, ונשאר בקדושתו.

ואם הוא מצליח לא להשחק, ולהיות מחובר לקודש, ולאור ה',

הרי שהוא באמת בעל כוחות נפש, וצדיק וקדוש יאמר לו.

 

חלומות של אתמולמשה

 

החלום שאת מתארת כאן הוא יפה ומשותף להרבה בנות. הומצא במקור בעולם החרדי אבל הועתק בהצלחה גם לכאן.

 

את חושבת שזה מה שמתאים לך בגלל מה? בגלל שאת צדיקה וקדושת עליון? (לא מזלזל! - פשוט לא מכיר) בגלל שיש לך שאיפות מסויימות שאת מצפה שהוא ימלא בחיים שלך?

(או בגלל שלמדת במדרשה ואת חולמת על שכפול צעיר של הרב? - גם כן נפוץ למדיי)

 

מנסיון של כמה וכמה שנים בעולם הזה, ראיתי הכל. ראיתי פושעים עם ותק תורני (לעיתים של מספר דו ספרתי של שנים בישיבה), ראיתי אנשים-פשוטים-צדיקים שהולכים בלי כיפה אבל שמחזיקים באהבה בית כנסת בבסיס צבאי (ב"כ ימ"ח 933, אח, הגעגועים).

 

את מודעת לעלות הכלכלית של הסיפור הזה ? (חיים בעוני. התחרות על משרות של ר"מ/מלמד/מנהל היא אדירה מה שמוריד את המשכורות בתחום לרצפה) את בטוחה שמתאים לך הסתפקות בסופר-מועט וחיים פשוטים?

 

 

אם אחרי כל ההפחדות האלו את מגיעה למסקנה שזה מה שמתאים לך - אשרייך.  ואז צריך לגזור את המסקנות המתאימות (שהבחור לא מתאים לכיוון שלך).

בגדול - פשוט צריך לדעת שזה לא מתאים לכל אחד ולהשתמש במוח שהקב"ה ברא לך, ולקוות שהצעדים שאת עושה הם נכונים (סה"כ, הכל מהקב"ה - מה שלא פוטר אותך מלקבל החלטות הגיוניות).

 

 

בהצלחה!

 

המקור -ד.

לא "הומצא בעולם החרדי"...

 

הנה הוא: "לעולם ישיא אדם את ביתו לתלמיד חכם" (גמרא - לפני שהיה המושג "חרדי".. וגם לפני השטריימל...)

 

וזה כמובן לא סותר שלצערנו יש חריגים עם "לימוד" (כאמור - שם - "לא זכה - תורתו נעשית לו..."), ולשמחתנו יש מעולים בכל מקום בו נמצאים ישראל-קדושים.

 

וכמובן גם לא סותר רעיונות חכמים נוספים שנמצאים בתוך דבריך..

למה אתה מניח שתלמיד חכם זה רק מי שיושב ללמוד כלשמואלג

היום?

למה? למה?מאוד מעניין

למה אתם מנסים להחליש אותה?

אל תקשיבי להם!

תתעלמי מכל מי שינסה להחליש אותך בדרכך להגשמת שאיפות והחלומות.. תעשי מה שטוב לך ואל תתייחסי למחלישים. אם את רואה אידיאל או נקודה שחייבת להיות בבית שתקימי ואת לא מוכנה להתפשר על הנקודה הזאת בחיים- אז אל תתפשרי עליה ותצאי רק עם בחורים שיעזרו לך להגיע אל אותה נקודה.

בהצלחה רבה!

הערהשואף לאור

אני לא אגיב לגבי כל השאר כי אין לי מספיק ידע ובקיאות.

אבל צורם לי הנסיון לאמר שאין גבולות ברורים של מוסר בין לומדי תורה ואלו שלא(יכול להיות שהתכוונת לסייג ולאמר שזה לאו דווקא כך תמיד,אבל זה לא ברור מההודעה ולכן אתייחס כיאלו והתכוונת שאין בכלל גבולות ושוני מעשי מבחינה סטטיסטית,אם אני טועה אנא תקן),ישנם גבולות ברורים ובולטים ביותר שמתייחסים לרוב רובה של האכולוסיה בין לומדי תורה ואילו שלא(זה לא אומר שלאלו שלא אין זכויות),חריגים אינם מורידים מאומה כי הם לא מייצגים את הנורמה.

זה לא קשור לנושא הדיון, ובכל זאתשורש וגרביים
זה לא חוכמה להוציא חריגים מהנורמה.
זאת גישה חרדית - ״כל מי עושה x לא חרדי כי הוא לא חרד לדבר ה׳״

בא נשים את הדברים על השולחן: ככל הידוע לי אין הבדלים בפשיעה בין החברה הדתית/חרדית לבין שאר העולם.

שים לב שהדגש הוא על ׳חברה׳ כי זה המדד העיקרי ולא מידת הצדיקות של כל פרט.
לא ידוע לך, אבל למשרד לבטחון פנים זה ידועאבא!
הבאת אתר חרדי...שורש וגרביים
עבר עריכה על ידי שורש וגרביים בתאריך י"ג תמוז תשע"ב 22:24
זה כמו להאמין לכמה אנשים היו בהפגנת ימין לפי גירסת בשבע.
וגם שם מובא שיש תת דיווח.
בנוסף, לא לגמרי משקף אבל המפלגה שהכניסה נכי הרבה חכי״ם לכלא היא...
הטבע האנושי דומה בכל העולם, ואין הבדלים.
תגובהשואף לאור
עבר עריכה על ידי _אמיר_ בתאריך י"ג תמוז תשע"ב 22:02

אני חושב שאתה לא מדייק,להוציא חריגים מהנורמה כדי לדעת מבחינה סטטיסטית מה הלך הרוח של חברה מסויימת זה אקט של מדידה מדעית.

מה שאני טוען שיש הבדל ניכר בהלך הרוח של מי שלומד תורה ולמד בישיבה ומקיים מצוות ומי שלא (לא שללתי שגם להם יש זכויות),ואני מכיר את החברה החילונית היטב כדי לאמר זאת ממש מבפנים לדעתי.

 

ב.לגבי מה שכתבת לא נראה שזה נכון,אני לא שמעתי על ישובים/ערים/מקומות בעולם הגויים(שוב לפחות באופן כללי) בהם אנשים יכולים להשאיר את הדלת פתוחה בלא חשש שמישהו מעוברי האורח או שכניהם יגנבו,בהרבה ישובים דתיים בארץ האמון באחיך היהודי שומר המצוות הוא אכן כזה,גם אם בישובים מסויימים מבחינה מעשית נסגרת הדלת משום הבעיות הביטחוניות(אגב לצורך העניין במדינות אחרות לא תמצא דלתות פלדלת אלא דלתות עץ פשוטות עם מנגון די פשוט יחסית לשלנו) וכו',אך הלך הרוח הוא אכן שניתן לסמוך, והפתיחות רבה בעניין הזה,ויש ישובים שהדלת ממש פתוחה..

גם בחברה החרדית יש אמון כזה,ואחוזי הפשיעה בחברה הזו הוא מהנמוחים בעולם (או אף הנמוך ביותר ובטח ובטח בהשוואה לעוני האוכלוסיה,יש את מי שאומרים שהם כביכול לא מדווחים,אולם אין בטענה זו כדי להפחית מטענה כ"כ חריפה שאין שם פשיעה,אם הייתה פשיעה (להוציא שוב חריגים) זה היה גם יוצר החוצה בצורה כלשהי,זו חברה ששומרת על כללי מוסר גבוהים מאוד..).

בחברה של הגוים לא תמצא עניינים כאלו,אין אמון ברמה הזו ואנשים ישנים עם אקדחים ורובי ציד ליד המיטה(לא בגלל שיש להם עם עויין שמנסה לשחוט אותם ונמצא בסה"כ כמה קילומטרים מהם).

 

אבל נראה לי שממש הסתנו את הדיון משאלה חשובה,אז אולי אם תרצה ניתן/כדאי לפתוח את זה במקום אחר

כנראה שהאמת איפה שהוא באמצעמשה

הקב"ה מחלק את הפושעים (AKA אנשים בעלי נטייה חזקה יחסית לרוע) באופן שווה בין כלל סוגי האוכלוסיה. גברים, נשים, חילונים, דתיים, חרדים וכו'.

 

מה שנכון זה שבדברים שהם קטנים יחסית (גנבות קטנות, פשיעה קטנה, רמאות בהקף מצומצם) - בציבור הדתי והחרדי הדברים האלה קיימים בהיקף נמוך בכ-60-70% לעומת המגזר החילוני המקביל.

תגובהשואף לאור
עבר עריכה על ידי _אמיר_ בתאריך י"ד תמוז תשע"ב 00:41
פשיעה ברמה גבוהה מתבצעת על ידי אנשים מצומצמים מאוד,והרבה פעמים ע"י יחידים(לדוגמא פקיד מושחת בבנק) ולכן אני חושב שאם יש מדד אז הוא באמת ברמה של פשיעה נמוכה,הרחוב.

ואגב,שלא נשכח את העבריינים ששמים כיפה רק בבית המשפט כדי לקבל זכויות של אסיר דתי (זמן תפילה וכו') והמדד שהבאת כנראה לוקח בחשבון ללא בדיקה(גם ללא יכולת בדיקה) גם את אלו ששמים כיפה פתאום בבית המשפט.

היית פוסלת את...האדם היושב

החפץ חיים - כי היתה לו חנות מכולת? 

את ר' יוחנן - כי הוא היה סנדלר?

את הרמב"ם - כי הוא היה רופא? 

 

יכול להיות שהבית שלהם לא היה תורני מספיק... 

דרך אגב..אבא!

לפי מה שידוע לי הרמב"ם ישב ולמד תורה, ואחים שלו החזיקו אותו

אין כ"כ סיכוי שבן אדם גם יעבוד שעות ביום כמו היום, וגם יהיה "הרמב"ם".

זה לא מסתדר.

אבל הרעיון נכון שמעתי על מהנדס מכון לב, שמשנן את הש"ס משנה בע"פ תוך כדי עבודה.

הלוואי על כולנו..

והרב קהתי שכתב פירוש על המשנה "קהתי"אבא!

היה פקיד בבנק.

אמת - אחרי שנואש מתלמידי חכמיםמשה

הלך לכתוב את הפרוש הגדול בעצמו, אחרי העבודה.

כמה שנים הוא עבד רק על הפרוש.צחקן

ולא עבד בבנק.

 

ע"פ מה ששמעתי, שניכם צודקים...אדם כל שהוא

הוא החל לכתוב את הפירוש כשעבד כפקיד, אח"כ נמצא מי (אולי "היכל שלמה", איני זוכר), ששילם לו את המשכורת, כדי שיוכל להקדיש את זמנו לכתיבת הפירוש, ולאחר סיום הכתיבה הוא חזר לעבוד כפקיד בבנק.

חלק מחייו הוא השקיע כספיםהאדם היושב
עבר עריכה על ידי האדם היושב בתאריך י"ד תמוז תשע"ב 00:07

במשלח היד של אחיו שהיה סוחר - אבל לאחר שאחיו טבע בים, הוא התפרנס מרפואה והיה רופאו האישי של המשנה למלך מצרים. 

 

את לימודי הרפואה ואת ההשכלה שלו בתחומים השונים הוא רכש עוד הרבה קודם לכן. (לימודים אקדמיים, ר"ל...)

 

 

והייתי רוצה לראות את אותו מהנדס שמצליח לעשות את עבודותו תוך כדי שינון הש"ס...

למה אתה רואה רק את החצי הריק?מאוד מעניין

בא נראה את החצי המלא-

החפץ חיים- כתב את 'המשנה ברורה', את שמירת הלשון.. ו.. הא.. נכון, הייתה לו גם חנות מכולת [עבד בה 4 שעות ביום..]

ר' יוחנן- היה סנדלר? להזכירך- הוא היה גם תנא!

הרמב"ם- כמדומני הוא כתב את היד החזקה, פירוש למשנה, וכתב ספרי אמונה רבים..

 

על זה היא לא הייתה פוסלת אותם!

נכון, צריך פרנסה- אבל אחי, קצת פרופורציה! צריך להבדיל מה העיקר ומה הטפל..

בחור שעוזב ישיבה בשיעור ב' לעתודה (במילים אחרות- החליט להתחתן עם הצבא), כבר החליט מה בשבילו עיקר ומה טפל...

ובחור כזה.. שלמד כולה שנתיים בישיבה צריך להיות משהו מיוחד בשביל שיוכל להיות מחובר לעולמה של תורה במקביל לשירות הצבאי, הלימודים ועולם ההיי- טק... 

"כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים"

 

 

זו בדיוק הנקודההאדם היושב

יש אנשים שיכולים לשלב ולעשות גם וגם - זה האידיאל. האידיאל הוא לא לשבת כל היום בישיבה. 


ואדם שעושה עתודה לא "מתחתן" עם הצבא - ואתה לא יודע מה עיקרי מבחינתו ומה טפל. 

וגם בחור שלמד שנתיים בישיבה יכול להיות מחובר לתורה בשירות הצבאי, בזמן הלימודים ובעבודה. 

הוא יהיה הרבה יותר מחובר לתורה מאדם שכל החיים שלו יושב ולומד תורה. -כי הוא גם מקיים את מה שכתוב בה.  

נכון, יכול להיות שאותו בחור שהלך לעתודהאבא!

מצא את מה שמתאים לו, הכי טוב.

וגם הוא ילמד מקצוע, והוא מסודר לכמה שנים עכשיו.

לא צריך להסתכל על זה "להתחתן עם הצבא"

מאוד יכול להיות שזה חיובי,

ועדיף מאשר שהוא ימצא בישיבה.

יש להבדיל בין מה עדיף לו, למה עדיף לה..אדם כל שהוא

גם אם מסלול החיים שהוא בחר הכי טוב בשבילו, יכול להיות שלה מתאים מישהו אחר.

צריך לומר את האמת ש...ד.

בחנות של החפץ חיים - מכרה אשתו...

 

רבי יוחנן הסנדלר (אגב, באנציקלופדיה לחכמי התלמוד כתוב שהכינוי כנראה היה ע"ש העיר שבא ממנה אלכסנדיא) היה גם כן שקוד בתורה, ואף הלך לנציבין ללמוד תורה אצל ר"י בן בתרא, אלא שלא יכל לעזוב את הארץ מרוב חיבתה.  ולא עסק בה אחרי רוב היום בהייטק.

 

הרמבם באמת בשלב לימודו התפרנס מאחיו. יש אגדה עליו שהסתגר שתים עשרה שנים במערה כדי לחבר את "משנה תורה" - החפץ חיים אמר על כך, כשחיבר את המשנה ברורה, שבאמת בלי זה אי אפשר לחבר חיבור כזה...

 

כללו של דבר, גדולי תורה שהתפרנסו ממלאכה, השקיעו לפני כן כהוגן בתורה.  ובדרך כלל עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי.

 

בוודאי אשרי מי שעמל במלאכתו וגם קובע עיתים לתורה.

רק להוסיף יש דעות שרק לפני שהיה רב הוא היה סנדלרלא ירד מהמזבח
וכמה לא היו ככה?שורש וגרביים
רק גדולי הדור שהם יחידי סגולה נהגו כך. וגם הם השתדלו להתפרנס מדברים אחרים.
ככתוב ״אהב את המלאכה ושנא את הרבנות״
״ ולא קרדום לחפור בה״

ברור שעולם בריא ונורמלי מתבסס על אנשים ישרים שעושים מלאכתם בנאמנות בארץ ישראל.

הגישה שמעודדת לימוד תורה כעיסוק יחיד היא חרדית וגלותית ואין לה מקום בימינו. למעט בודדי בודדים שלא כך.
למען הדיוק..ד.

היה מקובל דווקא שלומדי תורה שהיו מתחתנים היו כמה שנים "על שולחנו" של חותנם, כדי להתגדל בה.

לא רק גדולי הדור.

 

אכן, זו דוגמה מזמן הגלות בעיקר. מה נעשה שהדוגמאות עד לא-מזמן הן משם...

 

עיסוק בתורה בשקידה גדולה וכעיסוק עיקרי אינה "גלותית" או "חרדית" אלא מהמשנה שנתחברה בארץ ישראל: "הווי ממעט בעסק- ועסוק בתורה".

 

לעצם הענין, בוודאי שלצורך התגדלות בתורה נדרשות כמה שנים טובות של לימוד (קל וחומר מתחומים אחרים - אך פה זה ידוע משכבר). אחר-כך, מי שזוכה ליהנות מיגיע כפיו ולהקדיש זמן רב ללימוד התורה, אשרי חלקו. זו מתנה.

 

כיום, מצד אחד - רוב העובדים במסגרת הזמן המקובלת לעבודה, קשה להם להשקיע בכך זמן רב. אם כי - הבחירה נתונה, כמובן, לכל אחד. אחד המרבה ואחד הממעיט.

 

לאידך - התעסוקה בחינוך וכד', מקובלת ונצרכת. וההיתר לקחת כסף עבור זה, "שכר בטלה" (שהיה יכול להרוויח באותו זמן) - מקובל.

 

על כן, מי שמעונינת בבעל שעוסק זמן רב בתורה, ללמוד וללמד - זו שאיפה יפה ולגיטימית בהחלט.

 

זה לא סותר שיש עוד שאיפות יפות וטובות ביחס לאנשים צדיקים שעוסקים במלאכה, בצבא וכו' - והעיקר שיכווין ליבו לשמיים. כל אחד עם מה שמתאים לו. כל אחת עם מה שמתאים לה.

 

וברור עם זה, שמצד הצורך של כלל האומה בבניינה בארץ ישראל - בלי קשר להעדפות וההתאמות האישיות של כל אחד - צריך גם לומדי תורה, וגם בעלי מלאכה, בכל התחומים. ויש בכך משום מצוות ישוב ארץ ישראל, וכן מבואר בתשובות החת"ס.

 

ולסיום, אני מעתיק מתשובתו של מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, איש תורת ארץ ישראל הגדול:  "צורך העולם וטובתו הוא שיהיו לו גם אנשים יהודים העוסקים במלאכה ועמה דרך ארץ וגם כאלה שעוסקים בקביעותם בתורה ומתגדלים בלימודה. הבירורים האישיים בזה הם לפי נטיותיהם הנפשיות ומסבות חייהם בס"ד עם התיעצות בגדולים בדעת תורה ויראה טהורה".

"היה מקובל דווקא שלומדי תורה שהיו מתחתנים היו כמההאדם היושב

שנים" - כמה שנים, לא כל החיים. זה לא תקין ללמוד תורה ורק תורה כל החיים. 

מה קשור -ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך י"ד תמוז תשע"ב 01:03

"לא תקין"?...

 

הם חיינו ואורך ימינו.

 

אלא שרוב בני האדם אכן זקוקים לעוד משהו לפרנסתם. יכול להיות גם בללמד כמו שכבר כתבתי.

 

ומה שהזכרתי לגבי אחרי החתונה - היה חלק מכל ההקשר. כתבתי את זה כשלב הראשוני שהיו לא "רק גדולי הדור". ולגבי השלבים שאח"כ - הסברתי בהמשך.

אתה אומר בעצם:שורש וגרביים
התורה זה הדבר הכי חשוב שהאידאל הוא ללמוד כל הזמן, אבל מה לעשות צריך גם לאכול משהו, אז אין לנו ברירה נלך לעבוד.

דבר זה לא בריא ולא מתאים לארץ ישראל.
האם חייל חילוני שמוסר את נפשו בשביל א״י שווה פחות מאברך משי? וק״ו מחייל דתי שמקפיד ומקדש שם שמיים.

עבודת ה׳ נמצאת לא פחות בעולם המעשה מאשר בתוך בית המדרש. המצב האידאלי צריך להיות לימוד תקופה בישיבה ואז יציאה החוצה ע״מ לבטא את התורה בחוץ.

תורה שלא מוציאה לפועל שום דבר ולא נפגשת עם החיים היא תורה מנוונת וגלותית שיש לה ערך פרטי אבל היא אינה מקדמת את עם ישראל
אני מאוד מסכימה איתך על המשפט האחרון!ג'נדס
עבר עריכה על ידי ג'נדס99 בתאריך י"ד תמוז תשע"ב 01:52
עבר עריכה על ידי ג'נדס99 בתאריך י"ד תמוז תשע"ב 01:52
חייבים להוציא את הקודש אל הפועל בחיי החול.
הענין הוא שחיי החול לא מתחילים ונגמרים באקדמיה ומקצוע בלבד. יש גם עולם "חולי" שלם שבו ניתן וחייבים לבטא את הקודש! כמו שמקדשים את השבת ע"י יין ומענגים אותה ע"י מטעמים... לגבי השירות הצבאי- חייל חילוני, בעיקר מה שמפעם בו ונותן לו מוטיבציה ללחום זה תחושת עמ"י ביחד וביטחון למדינה (אולי אני טועה אבל זאת התרשמותי). חייל דתי- בנוסף לביטחון ואהבת עמ"י הוא יודע שהוא שליח ה' ועושה את רצונו- וזה ההבדל המהותי!!!!ואתה צודק- השאיפה זה לשלב ולדעת שזה חלק אינטגרלי מהנהגתו של ה' ית' בעולם. אבל תסכים איתי שלכל אחד יש תפקיד בעולם ולאחד מתאים לשלב יותר תורה ולשני יותר חול. זה גם הענין של הישיבות הגבוהות...
ולשואלת- אני ממש מבינה אותך, אם החלטת שזה מבין הקריטריונים הנעלים והחשובים ביותר וכך את רואה את הבית שלך--- אז לכי על זה!!!! הרב מגנס אמר פעם: "השאיפות שלנו זה מה שאנחנו".
בהצלחה
לא כך אמרתי,ד.

כלומר: לא כמו שהבנת "בשמי".

 

ההודעה האחרונה היתה "פרט" שהגיב על מה שלפניה.

 

לפני כן הסברתי יותר.

 

אם כי, כמובן, אינני מסכים בשום-אופן עם הגדרתך "תורה שלא מוציאה לפעל שום דבר"...  תורה מוציאה לפעל גם בעצם זה שהיא נלמדת. אין ערוך לכל רגע של לימוד ולמה שזה פועל בעם ישראל ומקדם את עם ישראל. זה לא "מנוון" ולא גלותי. אדרבה, זה שיא הדבר החי, ושיא הארץ-ישראלי...

 

כמובן, שיש מקום מתוך כך גם ללמד לאחרים.

 

ויש גם כאלו שצריכים לעסוק בתחומים אחרים של ישובו של עולם וישוב הארץ. וכפי שהבאתי לעיל בשם הרצי"ה זצ"ל.

 

ואני חושב שבהיות שערך לימוד התורה זה דבר שהוא עצמו נלמד מתוך תורה - אז צריך לראות מה אמרו גדולי עולם על ערך זה ופעולתו.  כמו שאכן גם צריך לראות את דבריהם על חשיבות הגנת הארץ, וכן כל מיני סוגים של יישוב העולם בה, וכפי שהבאתי לעיל בשם הח"ס.

חילוני מוסר את נפשו, שווה פחות??אבא!

איך אני אוהב את המניפולציות האלה.

 

נכון, אתה צודק, אין עניין ללמוד תורה ולקיים מצווות, ולעשות רצון ה'.

 

אפשר להיות רשע כל החיים, ולעבור עבירות בלי סוף,

העיקר שבמקרה האדם ישמור על ארץ-ישראל.

(לא מתוך מודעות מצווה אפילו, רק בגלל שגייסו אותו..)

וכבר אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו.

 

וכן, הצורת חיים של חילוני,

(שזה מילה יפה לעובר עבירות לתיאבון \ להכעיס)

היא לא הדרך הרצויה בעיני הבורא, ולא טובה.

 

כן, אני יודע שחלקכם פה בתימהון למקרא במשפט האחרון.

מה לעשות שזאת האמת.

 

בנוגע לשאר מה שכתבת,

גם אם אדם לומד תורה, במסכת שלא באה לידי ביטוי בחיי המעשה כיום

כדון סדר קדשים, וטהרות. כיום - זה גם נחשב לו ללימוד תורה. ומועיל לו לעם ישראל ולכל העולם..

 

לא בדיוק נכוןשורש וגרביים
וכמו שכתבתי למעלה זו גישה חרדית.
לפי מה שלמדנו בבית מדרשו של הרב קוק יש ערך גדול גם לחילוני שמוסר את נפשו.

לא יודע האם ואיפה שירתת, אבל כולם מבינים שאי אפשר לגרום לאדם לסכן את חייו בקרב ללא תחושת שייכות והזדהות עמוקה עם עם ישראל.

וההרגשה הזאת נקראת: עבודת ה׳
ובעצם, אפשר לראות שהתורה מכוונת אותנו לנקודה העמוקה של החיבור בכל המצוות.
(מה זה קבלת עול מלכות שמיים?)

ולעניין הלימוד:
גם ״שור שנגח את הפרה״ לא ממש מעשי כיום.
כוונתי בעיקר הייתה למקום בנפש הלומד.

האם הלומד עושה זאת למען עם ישראל מתוך תודעה רחבה של ׳איפה אני יכול לתרום הכי הרבה׳
ואז ניתן גם להגיע למקומות רחבים יותר של עשייה.

או ממקום של ׳אני אשב כל חיי בכולל, ובעולם הבא אקבל את שכרי בהתאם׳ שהוא מצומצם ואגוצנטרי הרבה יותר.

נכון שזה לא שחור לבן, וקיימים אנשים המשלבים תודעה כללית ולימוד ממושך.
אבל בד״כ אדם רגיל יגיע בשלב כלשהוא למסקנה שהוא צריך לצאת לעולם ולא לנתק את תורתו ממעשיו.


 
במקום תגובה אני מעלה פה קונטרס שכתב הרב קוקאבא!

שכתב הרב קוק לציבור שאינו שומר מצוות.

 

20120704091145.pdf

 

בבקשה תקרא אותו.

זה לא ארוך.

אם אתה כותב,ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך י"ד תמוז תשע"ב 11:21

בשם "ביהמ"ד של הרב קוק", אז זה טוב. התקרבנו..

 

מה שכתבתי לעיל, היה בשם הרצי"ה, גדול המבינים ברב קוק.

 

 

בוודאי אתה צודק שמי שמוסר נפשו בעד עם ישראל, יש לו זכות עצומה. עם "כוונות" או בלעדיהן.

 

ובוודאי שאי מחוייבות לקיום מצוות באופן כללי, הוא חיסרון גדול. כל מצוה מחברת לקב"ה, בעצם קיומה (גם ללא "הרגשות"..) ועוזרת לכל ישראל. וכנוסח שב"לשם יחוד": בשם כל ישראל..

ואין אנו יודעים מעלתו שלכל אחד מישראל. ריקים שבך - מלאים מצוות כרימון.

אך ככלל, אי קבלת עול מצוות בוודאי שהוא חיסרון גדול בהוצאה לפועל של נשמת האדם מישראל.

 

ללמוד "למען עם ישראל" זו אכן כוונה מעולה. אבל צריך לזכור שני דברים: האחד - שאין הפירוש של זה "איפה אני יכול לתרום הכי הרבה" עם הלימוד הזה אח"כ דווקא. אלא שאני תורם עם הלימוד הזה ברגע שאני לומד אותו, ע"י כך שאני מרבה תורה בישראל, בתוכי ומכח הקישור שלכל אחד עם כל האומה. אכן, אם חושב גם על "ללמד"  - עוד יותר טוב.

 

הדבר השני, גם מי שלא "מכווין" כך - תורם. כך אמר רב ששת: חדאי נפשי (תשמחי נפשי), לך אני קורא, לך אני שונה..  מקשה הגמרא - והרי התורה מקיימת שמיים וארץ (בעצם לימודה), ומתרצת: בתחילה לעצמו (כוונתו בתחילה בלימוד להתגדלות עצמו), אח"כ לאחרים.  מתוך ששם לב איך הוא יתגדל, אח"כ חושב על הערך של זה לכלל.

 

לחשוב על העוה"ב - גם לגיטימי (לא פחות מעל כסף וקריירה מתאימה לי... שזה מה שחושבים רבים ממחפשי המקצוע..), בוודאי אתה צודק שמעולה יותר, מי שחושב על תרומתו לכל עם ישראל. אשריו.

 

ומה ש"אדם מגיע בדרך כלל" - זה ענין של מה קורה במציאות. על זה לא היתה מחלוקת. אך גם בכך - יש היוצאים להשתלם ולעבוד בתחומים אחרים, ויש שנשארים בתוך התחום התורני "ללמוד וללמד". ובוודאי נכון שכולם צריכים לא לנתק את תורתם ממעשיהם, כדבריך.

 

הקיצור: יש גוונים שונים.  יש שקדני תורה מופלאים, לא ימישו רגע מהאוהל.. יש לומדים ומלמדים, יש לומדים ועובדים מעט לפרנסתם, יש קובעים עיתים לתורה ומקדישים זמן רב לתחום שמתאים להם, ותורמים בו לישובו של עולם ולישובה של ארץ ישראל.

ואם מכוונים ליבם לשמיים ולטובת כלל ישראל וישובו בארצו - אשרי חלקם.

יש פרשנות לחטא המרגלים (אני לא זוכר איפה קראתי...)האדם היושב

שבני ישראל לא רצו להיכנס לארץ, כי במדבר הם לא היו צריכים לעבוד לפרנסתם - המן ירד מהשמים והם היו יכולים לעסוק בתורה כל היום. 

הם הבינו שכאשר הם יכנסו לארץ, ההנהגה הניסית תיפסק - והם יצטרכו לעבוד לפרנסתם ולחיות גם בעולם החומרי. 

הם כמובן נענשו על כך - כיוון שזו לא דרכה של תורה ולא בשביל זה הקב"ה נתן לנו אותה. 

 

"לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים". בסופו של דבר, אדם גם צריך לקיים. 

הוא לומד על מלחמת מצוה? אז כשהיא מגיעה, הוא צריך לקיים את מה שלמד. 

הוא לומד על מצוות צדקה? אז הוא צריך להתפרנס כדי שיוכל לקיים אותה. 

וכו'... 

 

אכן, "הם חיינו" - צריכים לחיות בעולם המעשה ולא רק בבית המדרש.  

 

בני ישראל נענשו ב-40 שנה של נידודים במדבר בגלל אותה גישה גלותית.  

הפרשנות היאד.

שהם לא רצו את המציאות שיש בה גם "חיים גשמיים" של האומה.

 

ובוודאי שצריך גם חיים גשמיים של עם ישראל בארץ.

 

זה לגבי הכלל. לגבי היחידים, שונה מאחד לאחד.

 

בוודאי שכאשר מגיעה מצוה שלא יכולה להיעשות בידי אחרים, צריך לקיימה.

 

פרנסה גם צריך וחשוב. וגם ישוב הארץ.

 

יש מי שהוא בגדר "שבט לוי" כמו שאומר הרמב"ם על מי שמקדיש כולו לתורה.

 

יש מי שעוסק גם וגם במינון זה או אחר. ויש מי שמלמד - שזה מאד מאד חשוב. כמו שפירטתי בהודעה אחרת.

 

[אגב, עפ"י הדין אדם לא מתפרנס "כדי לתת צדקה".. אלא לפי מה שיש לו, הוא צריך לתת]

 

"הם חיינו" נאמר על "ובהם נהגה יומם ולילה". זה לא  סותר שבוודאי צריך לחיות את התורה גם בעולם המעשה, כשנמצאים שם.

המרגלים היו בסה"כ 12 אנשיםהאדם היושב

ורק עשרה מתוכם הוציאו דיבת הארץ - זה נראה לי כמו יחידים... 

הפרשנות שאני מכיר היא שהם רצו להקדיש את כל זמנם לתורה ובארץ זה לא היה קורה. 

תתרץ את זה איך שאתה רוצה (כללים, יחידים - מה הקשר?) - זה נשמע קלוש. "חיים גשמיים של האומה"? הבנת הנקרא שלי טובה יחסית, את זה, לא הבנתי. 

 

עד כמה שאני יודע, שבט לוי, מעבר להקדשת כולו לתורה, תפקידו היה לזמר בבית המקדש, להקריב קרבנות, ללמד תורה וכו'... היו כמה וכמה ערי לויים... אנשים שם עבדו.

ושבט לוי הוא לא "שבט לוי". זה שבט שיש לו תפקיד. זה כמו לכתוב שיש "שבט יהודה" שהתפקיד שלו הוא למלוך...  

 

ללמד - זה הוראה. זה מקצוע. אני מדבר על מי שלומד ורק לומד. 

 

אדם לא מתפרנס כדי לתת צדקה - אבל מבלי להתפרנס, הוא יבטל מצוה זו. לא יהיה לו מה לתת. 

 

ו"אדם לעמל יולד". "בזיעת אפך תאכל לחם". 

אין בעיה שאדם ילמד תורה פרק מסוים בחייו - אבל לא כדרך חיים, אלא כשלב. 

אם רוצים לענותד.

תמיד אפשר...

 

אבל חבל:

 

חטא המרגלים - זה כי בכו כל העדה ולא בגלל עשרה יחידים (מלבד שזה לא קשור לענין).

 

ההסבר שאמרתי, הוא מובן, שהפירושים מדברים על "צורת האומה" שהם רצו. לא לפלוני-אלמוני.

 

אינני יודע מה קשור ל"הבנת הנקרא" שלך - הרי אמרת בעצמך שאינך זוכר את המקור.

 

זה נמצא במהר"ל, בליקוטי תורה לבעל התניא, ואצל הרב קוק זצ"ל. וברור שהנקודה אינה אדם זה או אחר.

 

מה שכתבתי על "שבט לוי" לא הבנת נכון. חשבתי שאתה מכיר את הרמבם במשנה תורה, עליו רמזתי, שאומר שכל אדם שהחליט להקדיש כולו לתורה "הרי זה נתקדש" וכו'. והוא זה מביא את הדוגמה של "שבט לוי" כדבר שבנושא זה אינו שייך רק להם.

 

ולימוד תורה כדרך חיים למי שיכול ויש לו ממה "לחיות" כך - יפה מאד. וללמד זה ממש מעצים את הלימוד של עצמו גם. וכל אחד כפי שמתאים לו - לשם שמיים.

 

ובכך חתמתי את התייחסותי לנושא זה.

כנראה שזה לא כ"כ מובןהאדם היושבאחרונה
עבר עריכה על ידי האדם היושב בתאריך י"ד תמוז תשע"ב 22:16

מובן, ידוע, ברור... מילים שאנשים משתמשים בהם כשאין להם באמת איך להצדיק את דבריהם. 

 

ואל תתנשא ותגיד לי ש"חבל שאני עונה" - כי אני כותב דברי טעם. בניגוד ל'כבודו' אז אין לך סיבה להתנשא.  באמת שלא. 

 

אותם מרגלים היו נשיאי האומה. אם הם היו אומרים לעם - "יאללה, קלי קלות...", יש סיכוי יותר מסביר שהעם היה עושה את מה שהם אומרים. 

אז נכון שכל העדה בכתה והם חטאו - אבל מי שגרם לכך, היו המרגלים והסיבה היתה מה שכתבתי קודם לכן. (לפחות לי אותה פרשנות).  

 

בלי קשר, אני לא מבין את החלוקה שאתה עושה בין האומה לפרט. האומה מורכבת מפרטים. אי אפשר להפריד בין ה-2. 

להגיד שה"אומה" צריכה לעבוד, אבל הפרטים צריכים ללמוד תורה כל היום - זה לא ממש הגיוני. 

 

הקשר להבנת הנקרא שלי, הוא כשכותבים משפטים חסרי משמעות שנשמעים גבוהים וחכמים - אני מתקשה להבין אותם. משפט כמו: "חיים גשמיים של האומה" הוא משפט כזה.

אני לא דיברתי על מה שאני קראתי ועל המקור הזה - אלא ציטטתי אותך. אני לא מבין את מה שאתה כותב, ואני לא חושב שהבעיה היא בי... 

 

כמו שכתבתי: 'ברור', 'ידוע', 'מובן' וכו' - הם לא הסברים ואפילו לא תירוצים. כשמישהו משתמש באחת מהמילים הנ"ל, אני מבין שפשוט אין לו משהו קונקרטי להגיד. 

 

הבנתי את מה שהתכוונת לכתוב בנוגע לשבט לוי, אני פשוט לא מסכים איתך. 

אגב, הרמב"ם דווקא היה מאוד נחרץ נגד לימוד תורה כדרך חיים - הוא כתב שאדם שרוצה להתפרנס מלימוד תורה מחלל את ה'. 

"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם".

 לא אני כתבתי את זה, אני מבטיח לך...

 

ולימוד תורה למי שיש לו ספונסר - זה עדיין לא אידיאל בעיני, אבל זה הרבה פחות נורא מאדם שמחליט ללמוד תורה ולהתפרנס מצדקה (וקיצבאות ממשלתיות זו צדקה, לצורך הענין).

וללמד - כבר כתבתי שזה משהו אחר. הוראה זה מקצוע. יש הבדל בין ללמוד ללמד.

 

 

מלאכתו ארעי?האדם היושב

רופאו האישי של המשנה למלך מצרים עשה מלאכתו ארעי? 

 

כן, מקסימום מלך מצרים היה נפטר, לא כזה קריטי אבא!
לא המלך... המשנה...האדם היושב
דרך אגב קם עכשיו מלך חדש על מצרים,אבא!

מהאחים המוסלמים,

אז מי שרוצה להיות כמו הרמב"ם,

יכול להתחיל ללמוד עכשיו 7 שנים רפואה,

ולהגיש מועמדות!!

אולי יצא לנו עוד רמב"ם.

חשוב לשים לב מה עיקר ומה טפל,יעלת_חן

לעניות דעתי, העיניין הוא להבין מה העיקר, מה המהות. העיקר זה עבודת ה', תיישם אותה בדרכים שונות, אבל תהיה מכוון לעשות רצון ה', ולא רצון עצמך.

ביהדות וודאי יש חשיבות רבה לקדש את החומר ולא להשאיר את הקדושה רק בבית המדרש, 'מלא כל הארץ כבודו'. עבודת ה' צריכה להיות דרך כל דבר במציאות, לא רק דרך לימוד תורה. וזה רצון הבורא- 'וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות העיליונים והחתונים, להיות לו יתברך דירה בתחתונים'. ה' רוצה שתתגלה מלכותו דווקא מחיים בעולם החומר. ובוודאי שבארץ ישראל למלאכת החומר יש משמעות חשובה מאד!

אבל!!!..... העבודה בעולם החומר צריכה להיעשות מתוך כל העוצמה והקדושה של התורה, מתוך חיבור חזק ואמיץ לה', אנחנו פונים לעולם הזה ופועלים בו!!! התורה היא העיקר, היא מקור הכוח!!

המדבר הוא הדרך שלפני הכניסה לארץ- מתוך עולם רוחני של רוח, לעולם מעשי, אבל בשביל להגיע אליה, צריך לעבור דרך המדבר!!! הוא נותן את כל העוצמה והמשמעות של עולם החומר....

הם גם ידעו את כל התורה לפני כן.שי"מ
אף אחד לא יודע את כל התורההאדם היושב


אני יכול להביאשי"מ

בלי סוף סיפורים הפוכים על גדולי ישראל שרצו ללכת לעבוד והקפידו עליהם מהשמים שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה כמו רבי יוחנן בגמרא בתענית.

או סתם גדולי ישראל שהקפדו עליהם בגלל ביטול תורה הוא רק כי התבטלו לעזור לאשא עיין ערך הבית יוסף למשל וכו'.

אבל אילפא ורבי יוחנן הסתמכו על התורההאדם היושב
עבר עריכה על ידי האדם היושב בתאריך י"ד תמוז תשע"ב 14:24

"אפס כי לא יהיה בך אביון"- לכן יצאו לעבוד. 

 

ולא פוסקים הלכה לפי סיפור בגמרא שבו מלאכים אומרים משהו. אפילו אם יוצאת בת קול - "לא בשמיים היא" (ע"ע תנורו של עכנאי). 

 

חוץ מזה, שהמלאכים דיברו ספציפית על רבי יוחנן ורבי אילפא אפילו לא שמע אותם. זו היתה הוראה פרטית. 

זה כמו ללמוד מזה שאליהו הנביא הקריב קרבנות בהר הכרמל בניגוד למה שכתוב בתורה, כיוון שכך הקב"ה הנחה אותו באופן אישי - שמותר להקריב קרבנות בכל מקום ולא רק בבית המקדש מאז ולתמיד. נשמע לך הגיוני?  

 

יודע מה? אם מישהו שומע מלאכים שאומרים לו באופן ספציפי כהנהגה פרטית לגביו ללכת ללמוד תורה כל החיים ולא לעבוד - שיעשה את זה... מוסכם?

 

ואני לא מכיר את שאר הסיפורים שתה מכיר על גדולי ישראל - תביא אותם, ונדון גם בהם... 

שמעתי המון דיבורים על זה שהצבא לא סותר את התורה-י'צעיר

אנחנו לא חרדים, נכון?

אנחנו כן מתגייסים, זה מצווה והכל.

 

אבל איכשהו לפי חלק מהתגובות שכאן, נראה לי שיש פה אנשים שאומרים את זה ועובדים על עצמם.. שזה לא באמת עובד צבא עם תורה, ושמי שהולך לצבא- מבטל תורה.

אז שיעשה קצת צבא, שלא יהיה בקבע.

יש כמה ערכים חשובים בעולם הזה..אבא!

לשמור על עם ישראל בפועל, ולעמוד בעמדות, ולא לישון בלילות, ולהתאמץ באימונים זה ערך בפני עצמו. (מצווה)

וללמוד תורה זה גם ערך עליון.

יש כל מיני דברים חשובים בעולם הזה,

לא צריך להיות שחור\לבן.

 

זה כמו להתחיל לחפור מה יותר חשוב ארץ ישראל או עם ישראל.

גרעין תורני או להאבק על ארץ ישראל.

 

שניהם חשובים מאוד, ולא צריך לעמת אותם כל דקה אחד עם השני

מה יותר חשוב אני יעשה רק את מה שהכי-הכי חשוב, ואת השני לא בכלל..

 

 

את צודקת.ארמי

לא בטוח שתמיד תחשבי כך,

אבל אם זה כרגע מה את רוצה,

 

זכותך.

יש כאלהשי"מ

כמו שאת רוצה תלכי אל החלום שלך.

זה לא סתם משבצת יש אבדל שמים וארץ בין אדם שקובע איתים לתורה לבין אדם שיושב בהתמדה יומם ולילה ושאיפת חייו זה רק תורה.

גם בחור שתכנן ללמוד קצת וללכת לעבוד זה לא כמו אדם שיושב ורק רוצה ללמוד.

תני לי לנחש...כבשת החורף

את בטח רוצה גם 10-12 ילדים, ובונה על לפרנס אותם לבד, או ליפול על ההורים שלך או שלו או תורם במקרה הטוב, או על כל שאר עם ישראל במקרה הרע.

בהצלחה שיהיה לך.

אני חושבת שאת צריכה להגדיר לעצמך~א.ל

מה פירוש יעסוק בתורה כל הזמן?

להיות למשל מנהל של תלמוד תורה, ומאידך- לשבת כל היום בכולל אלו השקעות ברבדים שונים הנוגעים לתורה.

להיות מנהל של תלמוד תורה זו ממש עבודה עם נגיעה בתורה

ולעומת זאת לימוד בכולל זה הרבה יותר תורה מאשר עבודה

אז אם את מחפשת מישהו שתהיה לו נגיעה בתורה- ייתכן שגם המדובר עונה על הקריטריון הזה

ואם זה לא כך- אז הגדרתך צריכה להיות ברורה יותר

 

האם אנחנו אולי מחפשים רק את ה"תג" שנקרא: תורה

או שאנחנו מחפשים כיוון אחר של תורת קבע של ממש

 

מקווה שהובנתי

 

אשמח להסבר ממך

בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטובאחרונה

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

בטח.נפש חיה.אחרונה
פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.אחרונה
משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

גבריםכְּקֶדֶם

אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט

 

 

צודק… להרים את העיניים למעלה, להביט קדימהפ.א.
באיזה הקשר אתה אומר את זה?שפוי

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

נראה לי שלמדתי את זהadvfb
תסביר את עצמךזית שמן ודבש
מה הפשט? באיזה הקשר?דג כחול

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.


לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

כמאמר הסיפורנקדימון
שמסתבר שיש לו לפחות גרסה אחת נוספת בבודהיזם.

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

רב הנסתר על הגלוימחפש אהבהאחרונה

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבהאחרונה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

אבל זה תמיד יקרה בחייםShandy

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק


ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...


אם זה לא קשור אז מחילה...


תחשוב על אשתך בעזרת השםניצן*

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)


נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.


אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.


וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטוב

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

מה לא נעים לך מה מהצד השני?פצל"פ

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה


אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב


אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה


איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל


יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

תהיה כנה עם עצמךמחפש אהבהאחרונה

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

 

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
מדהיםזיויק
מניסיון, היא עוד תחזור. בענקמחפש אהבהאחרונה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

 

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

 

עד היום לא התאוששתי מזה.

 

וואו,

תהיי חזקה

זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandy
האם הקושי זה הקנאה או שלקחו לך אותה כביכול?זיויק
....אילת השחר
שלחתי לך באישי מה שכתבתי, מאחר ומה שכתבתי נהיה אישי ..

..Shandy

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

מה המשותף לבת 6 ובת 60?זיויק
..Shandy
מי אמר שאני עובדת במקום אחד?
לא אמרתי חחזיויק
אבל זה אותו תחום, לא?
כןShandy

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

נכון אבלזיויק
הורגש שאת בתחום הומני
אילת השחר

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...


חשבתי שם אמיתיזיויק
😀
...אילת השחר

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (:

אולי יעניין אותך