ומה שחברה  שלך אומרת ש"זה סתם משבצת", זה לא נכון.

נכון שיכול להיות בית תורני גם עם מישהו שעוסק במחשבים (קצת קשה בשיעור ב' לדעת את זה), אבל זה לא אותו גוון של מה שאת היגדרת.

אז זו החלטה שלך. איך שתחשבי.

את זושאמורה להתחתן בענין הזה. לא חברתך או מישהו כאן..

בעזהי"ת.

זה נכון שברוב המקרים קשה לייצר בית של תורה מתוך מקום של אקדמיה, הייטק וכו'.

אבל אני מכירה כמה אנשים שעובדים בהייטק (יותר נכון- איש ואישה, לא נשואים אחד לשני), שיש להם אחלה בתים תורניים ומאושרים. זה לא חייב לסתור אחד את השני.

לדעתי אל תהיי ראש בקיר, תנסי פגישה אחת ותראי, הכי הרבה לא הפסדת יותר מדי...

אני מכירה הרבה.

אנשים שקובעים עיתים וחיים תורה - מחוץ לבית המדרש.

ואני גם מכירה המון אנשים, שאומנם מתפרנסים מתורה, אבל היא חיצונית להם.

ממש כמו היי טק.

לא הופכת אותם לעובדי ה' טובים יותר.

ממליצה לך ליסוע לחלוצה (נווה/בני נצרים), זה ממש בולט אצלם. אנשים שחיים תורה בתוך עולם המעשה.

ושאלה אחרונה שתשאלי את עצמך -

עבודת החיבור לתורה היא של שניכם, ואם אישה לא מספיק מחוברת - אז גם בעלה לא ישרוד בכוילל.

האם את מספיק מחוברת כדי שאכן הבית שלך יהיה בית של תורה?

יש ויש,וגם לא כל הזמן חיים בדרגה של "שבת קודש",

ויש סתם ימים של חול.. 

אבל את גם לא יכולה לראות האם היא באמת חיצונית לאדם,

אם אדם בחר להשקיע את עצמו בלימוד תורה,

אני חושב שזה אומר עליו משהו,

גם אם נראה חיצונית שהוא כרגע לא מחובר.

ונכון אפשר והרבה אנשים חיים ככה ב"ה

להיות מחובר לקודש גם בחיי החול הרגילים.

זאת גם מעלה.

כל אחד לפי מה שמתאים לו.

אבל - זו שאיפה לגמרי לגיטימית שהעיסוק יהיה בתורה, ללמוד וללמד. זה גוון אחר. גם אם שניהם צדיקים (כמובן, מדובר על ההנחה הזו, ולא על "עיקומים"..).

וגם - באמת קצת קשה לדעת בשלב זה, אם בחור בשיעור ב', שמתעתד ללמוד בעתודה, אכן יהיה כזה.

כל זאת, בלי לחוות דעה לעצם הענין. אני חושב שזה אישי שלה לגמרי. והיא מכירה את עצמה.

כדאי לבדוק אם הם לא חמים מדי או קרים מדי.. אח"כ אפשר לקפוץ

יש לי 3 טיפים לתת לך לקראת פתיחת 'עונת הדייטים':

א. תבררי לעצמך קווים אדומים שמהם את לא מוכנה לסגת! אם חשוב לך שהוא יהיה בן תורה אמיתי שמחובר כולו לעולמה של תורה- אל תוותרי אם הוא לא עונה על ההגדרה.

ב. אל תתני לאף אחד, בשום שלב [לא משנה אם את רק בת עשרים או שעברת את גיל השלושים ל"ע] להחליש אותך מהשאיפות והחלומות שלך! אלה החיים שלך, וחבל שתצטערי שלא מימשת את השאיפות שלך

ג. אל תתביישי מהמשדכות. לא תמיד הן יודעות מה את צריכה ומה טוב לך (לרוב הן חושבות שהן יודעות.. אבל כמעט תמיד הן טועות). אם ההצעה לא נראית לך- תגידי להן- חבל שתצברי 'אקסים' סתם בלי סיבה.

זה על רגל אחת.

שיהיה לך המון בהצלחה!!

מוודאים שיש מציל מוסמך בסביבה.

אני עברתי עם עצמי בירור בעניין הזה, פעם לא הייתה לי דעה בעניין הזה- אמרתי לעצמי- שיעשה מה שטוב לו... אבל היום ברור לי שאני רוצה משהו שילמד. אז תבררי עם עצמך ואם זה באמת עקרוני לך, אז מותר לך לפסול על זה. ואגב, החיבור והחיות בתורה לא פחות חשובים מעצם הלימוד, לדעתי הם חשובים אפילו יותר, אז גם כשאת יוצאת עם אברך לעתיד תבדקי איפה ההתלהבות שלו- אם היא בתורה או במחוזות אחרים...

בהצלחה ממש!!

שעל תלמיד חכם אמיתי שדבוק בשכינה,

שורה יותר שכינה וקדושה מאשר על ההייטקיסט, הגם שהוא צדיק וישר.

ומי שמחובר לתורה, התורה מטהרת אותו.

ויש לו יותר פוטנציאל להוריד נשמות קדושות לעולם הזה.

סה"כ ה' גנז את אורו בתורה, ודרכה מתחברים אליו יותר מאשר דרך שאר מצוות.

ולא באתי ח"ו להפחית בכהוא זה מערכו של ההיטקיסט,

שמפרנס ביושר את בני משפחתו, "עושה צדקה בכל עת"

ועומד בכל אתגרי הדור, ונשאר בקדושתו.

ואם הוא מצליח לא להשחק, ולהיות מחובר לקודש, ולאור ה',

הרי שהוא באמת בעל כוחות נפש, וצדיק וקדוש יאמר לו.

החלום שאת מתארת כאן הוא יפה ומשותף להרבה בנות. הומצא במקור בעולם החרדי אבל הועתק בהצלחה גם לכאן.

את חושבת שזה מה שמתאים לך בגלל מה? בגלל שאת צדיקה וקדושת עליון? (לא מזלזל! - פשוט לא מכיר) בגלל שיש לך שאיפות מסויימות שאת מצפה שהוא ימלא בחיים שלך?

(או בגלל שלמדת במדרשה ואת חולמת על שכפול צעיר של הרב? - גם כן נפוץ למדיי)

מנסיון של כמה וכמה שנים בעולם הזה, ראיתי הכל. ראיתי פושעים עם ותק תורני (לעיתים של מספר דו ספרתי של שנים בישיבה), ראיתי אנשים-פשוטים-צדיקים שהולכים בלי כיפה אבל שמחזיקים באהבה בית כנסת בבסיס צבאי (ב"כ ימ"ח 933, אח, הגעגועים).

את מודעת לעלות הכלכלית של הסיפור הזה ? (חיים בעוני. התחרות על משרות של ר"מ/מלמד/מנהל היא אדירה מה שמוריד את המשכורות בתחום לרצפה) את בטוחה שמתאים לך הסתפקות בסופר-מועט וחיים פשוטים?

אם אחרי כל ההפחדות האלו את מגיעה למסקנה שזה מה שמתאים לך - אשרייך.  ואז צריך לגזור את המסקנות המתאימות (שהבחור לא מתאים לכיוון שלך).

בגדול - פשוט צריך לדעת שזה לא מתאים לכל אחד ולהשתמש במוח שהקב"ה ברא לך, ולקוות שהצעדים שאת עושה הם נכונים (סה"כ, הכל מהקב"ה - מה שלא פוטר אותך מלקבל החלטות הגיוניות).

בהצלחה!

לא "הומצא בעולם החרדי"...

הנה הוא: "לעולם ישיא אדם את ביתו לתלמיד חכם" (גמרא - לפני שהיה המושג "חרדי".. וגם לפני השטריימל...)

וזה כמובן לא סותר שלצערנו יש חריגים עם "לימוד" (כאמור - שם - "לא זכה - תורתו נעשית לו..."), ולשמחתנו יש מעולים בכל מקום בו נמצאים ישראל-קדושים.

וכמובן גם לא סותר רעיונות חכמים נוספים שנמצאים בתוך דבריך..

היום?

למה אתם מנסים להחליש אותה?

אל תקשיבי להם!

תתעלמי מכל מי שינסה להחליש אותך בדרכך להגשמת שאיפות והחלומות.. תעשי מה שטוב לך ואל תתייחסי למחלישים. אם את רואה אידיאל או נקודה שחייבת להיות בבית שתקימי ואת לא מוכנה להתפשר על הנקודה הזאת בחיים- אז אל תתפשרי עליה ותצאי רק עם בחורים שיעזרו לך להגיע אל אותה נקודה.

בהצלחה רבה!

אני לא אגיב לגבי כל השאר כי אין לי מספיק ידע ובקיאות.

אבל צורם לי הנסיון לאמר שאין גבולות ברורים של מוסר בין לומדי תורה ואלו שלא(יכול להיות שהתכוונת לסייג ולאמר שזה לאו דווקא כך תמיד,אבל זה לא ברור מההודעה ולכן אתייחס כיאלו והתכוונת שאין בכלל גבולות ושוני מעשי מבחינה סטטיסטית,אם אני טועה אנא תקן),ישנם גבולות ברורים ובולטים ביותר שמתייחסים לרוב רובה של האכולוסיה בין לומדי תורה ואילו שלא(זה לא אומר שלאלו שלא אין זכויות),חריגים אינם מורידים מאומה כי הם לא מייצגים את הנורמה.

ששיעור הפשיעה בחברה החרדית נמוך בכמחצית. 

לפחות לפי מה שכתוב כאן http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%97%D7%A8.html

ואם כבר נכנסתם תקראו גם את זה, מעניין וקשור לעניין:

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%90-%D7%90%D7%95.html

אני חושב שאתה לא מדייק,להוציא חריגים מהנורמה כדי לדעת מבחינה סטטיסטית מה הלך הרוח של חברה מסויימת זה אקט של מדידה מדעית.

מה שאני טוען שיש הבדל ניכר בהלך הרוח של מי שלומד תורה ולמד בישיבה ומקיים מצוות ומי שלא (לא שללתי שגם להם יש זכויות),ואני מכיר את החברה החילונית היטב כדי לאמר זאת ממש מבפנים לדעתי.

ב.לגבי מה שכתבת לא נראה שזה נכון,אני לא שמעתי על ישובים/ערים/מקומות בעולם הגויים(שוב לפחות באופן כללי) בהם אנשים יכולים להשאיר את הדלת פתוחה בלא חשש שמישהו מעוברי האורח או שכניהם יגנבו,בהרבה ישובים דתיים בארץ האמון באחיך היהודי שומר המצוות הוא אכן כזה,גם אם בישובים מסויימים מבחינה מעשית נסגרת הדלת משום הבעיות הביטחוניות(אגב לצורך העניין במדינות אחרות לא תמצא דלתות פלדלת אלא דלתות עץ פשוטות עם מנגון די פשוט יחסית לשלנו) וכו',אך הלך הרוח הוא אכן שניתן לסמוך, והפתיחות רבה בעניין הזה,ויש ישובים שהדלת ממש פתוחה..

גם בחברה החרדית יש אמון כזה,ואחוזי הפשיעה בחברה הזו הוא מהנמוחים בעולם (או אף הנמוך ביותר ובטח ובטח בהשוואה לעוני האוכלוסיה,יש את מי שאומרים שהם כביכול לא מדווחים,אולם אין בטענה זו כדי להפחית מטענה כ"כ חריפה שאין שם פשיעה,אם הייתה פשיעה (להוציא שוב חריגים) זה היה גם יוצר החוצה בצורה כלשהי,זו חברה ששומרת על כללי מוסר גבוהים מאוד..).

בחברה של הגוים לא תמצא עניינים כאלו,אין אמון ברמה הזו ואנשים ישנים עם אקדחים ורובי ציד ליד המיטה(לא בגלל שיש להם עם עויין שמנסה לשחוט אותם ונמצא בסה"כ כמה קילומטרים מהם).

אבל נראה לי שממש הסתנו את הדיון משאלה חשובה,אז אולי אם תרצה ניתן/כדאי לפתוח את זה במקום אחר

הקב"ה מחלק את הפושעים (AKA אנשים בעלי נטייה חזקה יחסית לרוע) באופן שווה בין כלל סוגי האוכלוסיה. גברים, נשים, חילונים, דתיים, חרדים וכו'.

מה שנכון זה שבדברים שהם קטנים יחסית (גנבות קטנות, פשיעה קטנה, רמאות בהקף מצומצם) - בציבור הדתי והחרדי הדברים האלה קיימים בהיקף נמוך בכ-60-70% לעומת המגזר החילוני המקביל.

ואגב,שלא נשכח את העבריינים ששמים כיפה רק בבית המשפט כדי לקבל זכויות של אסיר דתי (זמן תפילה וכו') והמדד שהבאת כנראה לוקח בחשבון ללא בדיקה(גם ללא יכולת בדיקה) גם את אלו ששמים כיפה פתאום בבית המשפט.

החפץ חיים - כי היתה לו חנות מכולת? 

את ר' יוחנן - כי הוא היה סנדלר?

את הרמב"ם - כי הוא היה רופא? 

יכול להיות שהבית שלהם לא היה תורני מספיק... 

לפי מה שידוע לי הרמב"ם ישב ולמד תורה, ואחים שלו החזיקו אותו

אין כ"כ סיכוי שבן אדם גם יעבוד שעות ביום כמו היום, וגם יהיה "הרמב"ם".

זה לא מסתדר.

אבל הרעיון נכון שמעתי על מהנדס מכון לב, שמשנן את הש"ס משנה בע"פ תוך כדי עבודה.

הלוואי על כולנו..

היה פקיד בבנק.

הלך לכתוב את הפרוש הגדול בעצמו, אחרי העבודה.

ולא עבד בבנק.

הוא החל לכתוב את הפירוש כשעבד כפקיד, אח"כ נמצא מי (אולי "היכל שלמה", איני זוכר), ששילם לו את המשכורת, כדי שיוכל להקדיש את זמנו לכתיבת הפירוש, ולאחר סיום הכתיבה הוא חזר לעבוד כפקיד בבנק.

במשלח היד של אחיו שהיה סוחר - אבל לאחר שאחיו טבע בים, הוא התפרנס מרפואה והיה רופאו האישי של המשנה למלך מצרים. 

את לימודי הרפואה ואת ההשכלה שלו בתחומים השונים הוא רכש עוד הרבה קודם לכן. (לימודים אקדמיים, ר"ל...)

והייתי רוצה לראות את אותו מהנדס שמצליח לעשות את עבודותו תוך כדי שינון הש"ס...

בא נראה את החצי המלא-

החפץ חיים- כתב את 'המשנה ברורה', את שמירת הלשון.. ו.. הא.. נכון, הייתה לו גם חנות מכולת [עבד בה 4 שעות ביום..]

ר' יוחנן- היה סנדלר? להזכירך- הוא היה גם תנא!

הרמב"ם- כמדומני הוא כתב את היד החזקה, פירוש למשנה, וכתב ספרי אמונה רבים..

על זה היא לא הייתה פוסלת אותם!

נכון, צריך פרנסה- אבל אחי, קצת פרופורציה! צריך להבדיל מה העיקר ומה הטפל..

בחור שעוזב ישיבה בשיעור ב' לעתודה (במילים אחרות- החליט להתחתן עם הצבא), כבר החליט מה בשבילו עיקר ומה טפל...

ובחור כזה.. שלמד כולה שנתיים בישיבה צריך להיות משהו מיוחד בשביל שיוכל להיות מחובר לעולמה של תורה במקביל לשירות הצבאי, הלימודים ועולם ההיי- טק... 

"כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים"

יש אנשים שיכולים לשלב ולעשות גם וגם - זה האידיאל. האידיאל הוא לא לשבת כל היום בישיבה. 

ואדם שעושה עתודה לא "מתחתן" עם הצבא - ואתה לא יודע מה עיקרי מבחינתו ומה טפל. 

וגם בחור שלמד שנתיים בישיבה יכול להיות מחובר לתורה בשירות הצבאי, בזמן הלימודים ובעבודה. 

הוא יהיה הרבה יותר מחובר לתורה מאדם שכל החיים שלו יושב ולומד תורה. -כי הוא גם מקיים את מה שכתוב בה.  

מצא את מה שמתאים לו, הכי טוב.

וגם הוא ילמד מקצוע, והוא מסודר לכמה שנים עכשיו.

לא צריך להסתכל על זה "להתחתן עם הצבא"

מאוד יכול להיות שזה חיובי,

ועדיף מאשר שהוא ימצא בישיבה.

גם אם מסלול החיים שהוא בחר הכי טוב בשבילו, יכול להיות שלה מתאים מישהו אחר.

בחנות של החפץ חיים - מכרה אשתו...

רבי יוחנן הסנדלר (אגב, באנציקלופדיה לחכמי התלמוד כתוב שהכינוי כנראה היה ע"ש העיר שבא ממנה אלכסנדיא) היה גם כן שקוד בתורה, ואף הלך לנציבין ללמוד תורה אצל ר"י בן בתרא, אלא שלא יכל לעזוב את הארץ מרוב חיבתה.  ולא עסק בה אחרי רוב היום בהייטק.

הרמבם באמת בשלב לימודו התפרנס מאחיו. יש אגדה עליו שהסתגר שתים עשרה שנים במערה כדי לחבר את "משנה תורה" - החפץ חיים אמר על כך, כשחיבר את המשנה ברורה, שבאמת בלי זה אי אפשר לחבר חיבור כזה...

כללו של דבר, גדולי תורה שהתפרנסו ממלאכה, השקיעו לפני כן כהוגן בתורה.  ובדרך כלל עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי.

בוודאי אשרי מי שעמל במלאכתו וגם קובע עיתים לתורה.

היה מקובל דווקא שלומדי תורה שהיו מתחתנים היו כמה שנים "על שולחנו" של חותנם, כדי להתגדל בה.

לא רק גדולי הדור.

אכן, זו דוגמה מזמן הגלות בעיקר. מה נעשה שהדוגמאות עד לא-מזמן הן משם...

עיסוק בתורה בשקידה גדולה וכעיסוק עיקרי אינה "גלותית" או "חרדית" אלא מהמשנה שנתחברה בארץ ישראל: "הווי ממעט בעסק- ועסוק בתורה".

לעצם הענין, בוודאי שלצורך התגדלות בתורה נדרשות כמה שנים טובות של לימוד (קל וחומר מתחומים אחרים - אך פה זה ידוע משכבר). אחר-כך, מי שזוכה ליהנות מיגיע כפיו ולהקדיש זמן רב ללימוד התורה, אשרי חלקו. זו מתנה.

כיום, מצד אחד - רוב העובדים במסגרת הזמן המקובלת לעבודה, קשה להם להשקיע בכך זמן רב. אם כי - הבחירה נתונה, כמובן, לכל אחד. אחד המרבה ואחד הממעיט.

לאידך - התעסוקה בחינוך וכד', מקובלת ונצרכת. וההיתר לקחת כסף עבור זה, "שכר בטלה" (שהיה יכול להרוויח באותו זמן) - מקובל.

על כן, מי שמעונינת בבעל שעוסק זמן רב בתורה, ללמוד וללמד - זו שאיפה יפה ולגיטימית בהחלט.

זה לא סותר שיש עוד שאיפות יפות וטובות ביחס לאנשים צדיקים שעוסקים במלאכה, בצבא וכו' - והעיקר שיכווין ליבו לשמיים. כל אחד עם מה שמתאים לו. כל אחת עם מה שמתאים לה.

וברור עם זה, שמצד הצורך של כלל האומה בבניינה בארץ ישראל - בלי קשר להעדפות וההתאמות האישיות של כל אחד - צריך גם לומדי תורה, וגם בעלי מלאכה, בכל התחומים. ויש בכך משום מצוות ישוב ארץ ישראל, וכן מבואר בתשובות החת"ס.

ולסיום, אני מעתיק מתשובתו של מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, איש תורת ארץ ישראל הגדול:  "צורך העולם וטובתו הוא שיהיו לו גם אנשים יהודים העוסקים במלאכה ועמה דרך ארץ וגם כאלה שעוסקים בקביעותם בתורה ומתגדלים בלימודה. הבירורים האישיים בזה הם לפי נטיותיהם הנפשיות ומסבות חייהם בס"ד עם התיעצות בגדולים בדעת תורה ויראה טהורה".

שנים" - כמה שנים, לא כל החיים. זה לא תקין ללמוד תורה ורק תורה כל החיים. 

"לא תקין"?...

הם חיינו ואורך ימינו.

אלא שרוב בני האדם אכן זקוקים לעוד משהו לפרנסתם. יכול להיות גם בללמד כמו שכבר כתבתי.

ומה שהזכרתי לגבי אחרי החתונה - היה חלק מכל ההקשר. כתבתי את זה כשלב הראשוני שהיו לא "רק גדולי הדור". ולגבי השלבים שאח"כ - הסברתי בהמשך.

כלומר: לא כמו שהבנת "בשמי".

ההודעה האחרונה היתה "פרט" שהגיב על מה שלפניה.

לפני כן הסברתי יותר.

אם כי, כמובן, אינני מסכים בשום-אופן עם הגדרתך "תורה שלא מוציאה לפעל שום דבר"...  תורה מוציאה לפעל גם בעצם זה שהיא נלמדת. אין ערוך לכל רגע של לימוד ולמה שזה פועל בעם ישראל ומקדם את עם ישראל. זה לא "מנוון" ולא גלותי. אדרבה, זה שיא הדבר החי, ושיא הארץ-ישראלי...

כמובן, שיש מקום מתוך כך גם ללמד לאחרים.

ויש גם כאלו שצריכים לעסוק בתחומים אחרים של ישובו של עולם וישוב הארץ. וכפי שהבאתי לעיל בשם הרצי"ה זצ"ל.

ואני חושב שבהיות שערך לימוד התורה זה דבר שהוא עצמו נלמד מתוך תורה - אז צריך לראות מה אמרו גדולי עולם על ערך זה ופעולתו.  כמו שאכן גם צריך לראות את דבריהם על חשיבות הגנת הארץ, וכן כל מיני סוגים של יישוב העולם בה, וכפי שהבאתי לעיל בשם הח"ס.

איך אני אוהב את המניפולציות האלה.

נכון, אתה צודק, אין עניין ללמוד תורה ולקיים מצווות, ולעשות רצון ה'.

אפשר להיות רשע כל החיים, ולעבור עבירות בלי סוף,

העיקר שבמקרה האדם ישמור על ארץ-ישראל.

(לא מתוך מודעות מצווה אפילו, רק בגלל שגייסו אותו..)

וכבר אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו.

וכן, הצורת חיים של חילוני,

(שזה מילה יפה לעובר עבירות לתיאבון \ להכעיס)

היא לא הדרך הרצויה בעיני הבורא, ולא טובה.

כן, אני יודע שחלקכם פה בתימהון למקרא במשפט האחרון.

מה לעשות שזאת האמת.

בנוגע לשאר מה שכתבת,

גם אם אדם לומד תורה, במסכת שלא באה לידי ביטוי בחיי המעשה כיום

כדון סדר קדשים, וטהרות. כיום - זה גם נחשב לו ללימוד תורה. ומועיל לו לעם ישראל ולכל העולם..

שכתב הרב קוק לציבור שאינו שומר מצוות.

20120704091145.pdf

בבקשה תקרא אותו.

זה לא ארוך.

בשם "ביהמ"ד של הרב קוק", אז זה טוב. התקרבנו..

מה שכתבתי לעיל, היה בשם הרצי"ה, גדול המבינים ברב קוק.

בוודאי אתה צודק שמי שמוסר נפשו בעד עם ישראל, יש לו זכות עצומה. עם "כוונות" או בלעדיהן.

ובוודאי שאי מחוייבות לקיום מצוות באופן כללי, הוא חיסרון גדול. כל מצוה מחברת לקב"ה, בעצם קיומה (גם ללא "הרגשות"..) ועוזרת לכל ישראל. וכנוסח שב"לשם יחוד": בשם כל ישראל..

ואין אנו יודעים מעלתו שלכל אחד מישראל. ריקים שבך - מלאים מצוות כרימון.

אך ככלל, אי קבלת עול מצוות בוודאי שהוא חיסרון גדול בהוצאה לפועל של נשמת האדם מישראל.

ללמוד "למען עם ישראל" זו אכן כוונה מעולה. אבל צריך לזכור שני דברים: האחד - שאין הפירוש של זה "איפה אני יכול לתרום הכי הרבה" עם הלימוד הזה אח"כ דווקא. אלא שאני תורם עם הלימוד הזה ברגע שאני לומד אותו, ע"י כך שאני מרבה תורה בישראל, בתוכי ומכח הקישור שלכל אחד עם כל האומה. אכן, אם חושב גם על "ללמד"  - עוד יותר טוב.

הדבר השני, גם מי שלא "מכווין" כך - תורם. כך אמר רב ששת: חדאי נפשי (תשמחי נפשי), לך אני קורא, לך אני שונה..  מקשה הגמרא - והרי התורה מקיימת שמיים וארץ (בעצם לימודה), ומתרצת: בתחילה לעצמו (כוונתו בתחילה בלימוד להתגדלות עצמו), אח"כ לאחרים.  מתוך ששם לב איך הוא יתגדל, אח"כ חושב על הערך של זה לכלל.

לחשוב על העוה"ב - גם לגיטימי (לא פחות מעל כסף וקריירה מתאימה לי... שזה מה שחושבים רבים ממחפשי המקצוע..), בוודאי אתה צודק שמעולה יותר, מי שחושב על תרומתו לכל עם ישראל. אשריו.

ומה ש"אדם מגיע בדרך כלל" - זה ענין של מה קורה במציאות. על זה לא היתה מחלוקת. אך גם בכך - יש היוצאים להשתלם ולעבוד בתחומים אחרים, ויש שנשארים בתוך התחום התורני "ללמוד וללמד". ובוודאי נכון שכולם צריכים לא לנתק את תורתם ממעשיהם, כדבריך.

הקיצור: יש גוונים שונים.  יש שקדני תורה מופלאים, לא ימישו רגע מהאוהל.. יש לומדים ומלמדים, יש לומדים ועובדים מעט לפרנסתם, יש קובעים עיתים לתורה ומקדישים זמן רב לתחום שמתאים להם, ותורמים בו לישובו של עולם ולישובה של ארץ ישראל.

ואם מכוונים ליבם לשמיים ולטובת כלל ישראל וישובו בארצו - אשרי חלקם.

שבני ישראל לא רצו להיכנס לארץ, כי במדבר הם לא היו צריכים לעבוד לפרנסתם - המן ירד מהשמים והם היו יכולים לעסוק בתורה כל היום. 

הם הבינו שכאשר הם יכנסו לארץ, ההנהגה הניסית תיפסק - והם יצטרכו לעבוד לפרנסתם ולחיות גם בעולם החומרי. 

הם כמובן נענשו על כך - כיוון שזו לא דרכה של תורה ולא בשביל זה הקב"ה נתן לנו אותה. 

"לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים". בסופו של דבר, אדם גם צריך לקיים. 

הוא לומד על מלחמת מצוה? אז כשהיא מגיעה, הוא צריך לקיים את מה שלמד. 

הוא לומד על מצוות צדקה? אז הוא צריך להתפרנס כדי שיוכל לקיים אותה. 

וכו'... 

אכן, "הם חיינו" - צריכים לחיות בעולם המעשה ולא רק בבית המדרש.  

בני ישראל נענשו ב-40 שנה של נידודים במדבר בגלל אותה גישה גלותית.  

שהם לא רצו את המציאות שיש בה גם "חיים גשמיים" של האומה.

ובוודאי שצריך גם חיים גשמיים של עם ישראל בארץ.

זה לגבי הכלל. לגבי היחידים, שונה מאחד לאחד.

בוודאי שכאשר מגיעה מצוה שלא יכולה להיעשות בידי אחרים, צריך לקיימה.

פרנסה גם צריך וחשוב. וגם ישוב הארץ.

יש מי שהוא בגדר "שבט לוי" כמו שאומר הרמב"ם על מי שמקדיש כולו לתורה.

יש מי שעוסק גם וגם במינון זה או אחר. ויש מי שמלמד - שזה מאד מאד חשוב. כמו שפירטתי בהודעה אחרת.

[אגב, עפ"י הדין אדם לא מתפרנס "כדי לתת צדקה".. אלא לפי מה שיש לו, הוא צריך לתת]

"הם חיינו" נאמר על "ובהם נהגה יומם ולילה". זה לא  סותר שבוודאי צריך לחיות את התורה גם בעולם המעשה, כשנמצאים שם.

ורק עשרה מתוכם הוציאו דיבת הארץ - זה נראה לי כמו יחידים... 

הפרשנות שאני מכיר היא שהם רצו להקדיש את כל זמנם לתורה ובארץ זה לא היה קורה. 

תתרץ את זה איך שאתה רוצה (כללים, יחידים - מה הקשר?) - זה נשמע קלוש. "חיים גשמיים של האומה"? הבנת הנקרא שלי טובה יחסית, את זה, לא הבנתי. 

עד כמה שאני יודע, שבט לוי, מעבר להקדשת כולו לתורה, תפקידו היה לזמר בבית המקדש, להקריב קרבנות, ללמד תורה וכו'... היו כמה וכמה ערי לויים... אנשים שם עבדו.

ושבט לוי הוא לא "שבט לוי". זה שבט שיש לו תפקיד. זה כמו לכתוב שיש "שבט יהודה" שהתפקיד שלו הוא למלוך...  

ללמד - זה הוראה. זה מקצוע. אני מדבר על מי שלומד ורק לומד. 

אדם לא מתפרנס כדי לתת צדקה - אבל מבלי להתפרנס, הוא יבטל מצוה זו. לא יהיה לו מה לתת. 

ו"אדם לעמל יולד". "בזיעת אפך תאכל לחם". 

אין בעיה שאדם ילמד תורה פרק מסוים בחייו - אבל לא כדרך חיים, אלא כשלב. 

תמיד אפשר...

אבל חבל:

חטא המרגלים - זה כי בכו כל העדה ולא בגלל עשרה יחידים (מלבד שזה לא קשור לענין).

ההסבר שאמרתי, הוא מובן, שהפירושים מדברים על "צורת האומה" שהם רצו. לא לפלוני-אלמוני.

אינני יודע מה קשור ל"הבנת הנקרא" שלך - הרי אמרת בעצמך שאינך זוכר את המקור.

זה נמצא במהר"ל, בליקוטי תורה לבעל התניא, ואצל הרב קוק זצ"ל. וברור שהנקודה אינה אדם זה או אחר.

מה שכתבתי על "שבט לוי" לא הבנת נכון. חשבתי שאתה מכיר את הרמבם במשנה תורה, עליו רמזתי, שאומר שכל אדם שהחליט להקדיש כולו לתורה "הרי זה נתקדש" וכו'. והוא זה מביא את הדוגמה של "שבט לוי" כדבר שבנושא זה אינו שייך רק להם.

ולימוד תורה כדרך חיים למי שיכול ויש לו ממה "לחיות" כך - יפה מאד. וללמד זה ממש מעצים את הלימוד של עצמו גם. וכל אחד כפי שמתאים לו - לשם שמיים.

ובכך חתמתי את התייחסותי לנושא זה.

מובן, ידוע, ברור... מילים שאנשים משתמשים בהם כשאין להם באמת איך להצדיק את דבריהם. 

ואל תתנשא ותגיד לי ש"חבל שאני עונה" - כי אני כותב דברי טעם. בניגוד ל'כבודו' אז אין לך סיבה להתנשא.  באמת שלא. 

אותם מרגלים היו נשיאי האומה. אם הם היו אומרים לעם - "יאללה, קלי קלות...", יש סיכוי יותר מסביר שהעם היה עושה את מה שהם אומרים. 

אז נכון שכל העדה בכתה והם חטאו - אבל מי שגרם לכך, היו המרגלים והסיבה היתה מה שכתבתי קודם לכן. (לפחות לי אותה פרשנות).  

בלי קשר, אני לא מבין את החלוקה שאתה עושה בין האומה לפרט. האומה מורכבת מפרטים. אי אפשר להפריד בין ה-2. 

להגיד שה"אומה" צריכה לעבוד, אבל הפרטים צריכים ללמוד תורה כל היום - זה לא ממש הגיוני. 

הקשר להבנת הנקרא שלי, הוא כשכותבים משפטים חסרי משמעות שנשמעים גבוהים וחכמים - אני מתקשה להבין אותם. משפט כמו: "חיים גשמיים של האומה" הוא משפט כזה.

אני לא דיברתי על מה שאני קראתי ועל המקור הזה - אלא ציטטתי אותך. אני לא מבין את מה שאתה כותב, ואני לא חושב שהבעיה היא בי... 

כמו שכתבתי: 'ברור', 'ידוע', 'מובן' וכו' - הם לא הסברים ואפילו לא תירוצים. כשמישהו משתמש באחת מהמילים הנ"ל, אני מבין שפשוט אין לו משהו קונקרטי להגיד. 

הבנתי את מה שהתכוונת לכתוב בנוגע לשבט לוי, אני פשוט לא מסכים איתך. 

אגב, הרמב"ם דווקא היה מאוד נחרץ נגד לימוד תורה כדרך חיים - הוא כתב שאדם שרוצה להתפרנס מלימוד תורה מחלל את ה'. 

"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם".

 לא אני כתבתי את זה, אני מבטיח לך...

ולימוד תורה למי שיש לו ספונסר - זה עדיין לא אידיאל בעיני, אבל זה הרבה פחות נורא מאדם שמחליט ללמוד תורה ולהתפרנס מצדקה (וקיצבאות ממשלתיות זו צדקה, לצורך הענין).

וללמד - כבר כתבתי שזה משהו אחר. הוראה זה מקצוע. יש הבדל בין ללמוד ללמד.

רופאו האישי של המשנה למלך מצרים עשה מלאכתו ארעי? 

מהאחים המוסלמים,

אז מי שרוצה להיות כמו הרמב"ם,

יכול להתחיל ללמוד עכשיו 7 שנים רפואה,

ולהגיש מועמדות!!

אולי יצא לנו עוד רמב"ם.

לעניות דעתי, העיניין הוא להבין מה העיקר, מה המהות. העיקר זה עבודת ה', תיישם אותה בדרכים שונות, אבל תהיה מכוון לעשות רצון ה', ולא רצון עצמך.

ביהדות וודאי יש חשיבות רבה לקדש את החומר ולא להשאיר את הקדושה רק בבית המדרש, 'מלא כל הארץ כבודו'. עבודת ה' צריכה להיות דרך כל דבר במציאות, לא רק דרך לימוד תורה. וזה רצון הבורא- 'וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות העיליונים והחתונים, להיות לו יתברך דירה בתחתונים'. ה' רוצה שתתגלה מלכותו דווקא מחיים בעולם החומר. ובוודאי שבארץ ישראל למלאכת החומר יש משמעות חשובה מאד!

אבל!!!..... העבודה בעולם החומר צריכה להיעשות מתוך כל העוצמה והקדושה של התורה, מתוך חיבור חזק ואמיץ לה', אנחנו פונים לעולם הזה ופועלים בו!!! התורה היא העיקר, היא מקור הכוח!!

המדבר הוא הדרך שלפני הכניסה לארץ- מתוך עולם רוחני של רוח, לעולם מעשי, אבל בשביל להגיע אליה, צריך לעבור דרך המדבר!!! הוא נותן את כל העוצמה והמשמעות של עולם החומר....

בלי סוף סיפורים הפוכים על גדולי ישראל שרצו ללכת לעבוד והקפידו עליהם מהשמים שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה כמו רבי יוחנן בגמרא בתענית.

או סתם גדולי ישראל שהקפדו עליהם בגלל ביטול תורה הוא רק כי התבטלו לעזור לאשא עיין ערך הבית יוסף למשל וכו'.

"אפס כי לא יהיה בך אביון"- לכן יצאו לעבוד. 

ולא פוסקים הלכה לפי סיפור בגמרא שבו מלאכים אומרים משהו. אפילו אם יוצאת בת קול - "לא בשמיים היא" (ע"ע תנורו של עכנאי). 

חוץ מזה, שהמלאכים דיברו ספציפית על רבי יוחנן ורבי אילפא אפילו לא שמע אותם. זו היתה הוראה פרטית. 

זה כמו ללמוד מזה שאליהו הנביא הקריב קרבנות בהר הכרמל בניגוד למה שכתוב בתורה, כיוון שכך הקב"ה הנחה אותו באופן אישי - שמותר להקריב קרבנות בכל מקום ולא רק בבית המקדש מאז ולתמיד. נשמע לך הגיוני?  

יודע מה? אם מישהו שומע מלאכים שאומרים לו באופן ספציפי כהנהגה פרטית לגביו ללכת ללמוד תורה כל החיים ולא לעבוד - שיעשה את זה... מוסכם?

ואני לא מכיר את שאר הסיפורים שתה מכיר על גדולי ישראל - תביא אותם, ונדון גם בהם... 

אנחנו לא חרדים, נכון?

אנחנו כן מתגייסים, זה מצווה והכל.

אבל איכשהו לפי חלק מהתגובות שכאן, נראה לי שיש פה אנשים שאומרים את זה ועובדים על עצמם.. שזה לא באמת עובד צבא עם תורה, ושמי שהולך לצבא- מבטל תורה.

אז שיעשה קצת צבא, שלא יהיה בקבע.

לשמור על עם ישראל בפועל, ולעמוד בעמדות, ולא לישון בלילות, ולהתאמץ באימונים זה ערך בפני עצמו. (מצווה)

וללמוד תורה זה גם ערך עליון.

יש כל מיני דברים חשובים בעולם הזה,

לא צריך להיות שחור\לבן.

זה כמו להתחיל לחפור מה יותר חשוב ארץ ישראל או עם ישראל.

גרעין תורני או להאבק על ארץ ישראל.

שניהם חשובים מאוד, ולא צריך לעמת אותם כל דקה אחד עם השני

מה יותר חשוב אני יעשה רק את מה שהכי-הכי חשוב, ואת השני לא בכלל..

לא בטוח שתמיד תחשבי כך,

אבל אם זה כרגע מה את רוצה,

זכותך.

כמו שאת רוצה תלכי אל החלום שלך.

זה לא סתם משבצת יש אבדל שמים וארץ בין אדם שקובע איתים לתורה לבין אדם שיושב בהתמדה יומם ולילה ושאיפת חייו זה רק תורה.

גם בחור שתכנן ללמוד קצת וללכת לעבוד זה לא כמו אדם שיושב ורק רוצה ללמוד.

את בטח רוצה גם 10-12 ילדים, ובונה על לפרנס אותם לבד, או ליפול על ההורים שלך או שלו או תורם במקרה הטוב, או על כל שאר עם ישראל במקרה הרע.

בהצלחה שיהיה לך.

מה פירוש יעסוק בתורה כל הזמן?

להיות למשל מנהל של תלמוד תורה, ומאידך- לשבת כל היום בכולל אלו השקעות ברבדים שונים הנוגעים לתורה.

להיות מנהל של תלמוד תורה זו ממש עבודה עם נגיעה בתורה

ולעומת זאת לימוד בכולל זה הרבה יותר תורה מאשר עבודה

אז אם את מחפשת מישהו שתהיה לו נגיעה בתורה- ייתכן שגם המדובר עונה על הקריטריון הזה

ואם זה לא כך- אז הגדרתך צריכה להיות ברורה יותר

האם אנחנו אולי מחפשים רק את ה"תג" שנקרא: תורה

או שאנחנו מחפשים כיוון אחר של תורת קבע של ממש

מקווה שהובנתי

אשמח להסבר ממך

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

הרבה ציטוטים.

אני חושבת מהיגיון בריא

ואני יודעת שיש תופעה של אנשים שקצת מתייאשים מהדבר הזה, לכן הגיוני שאתה תשתמש בציטוטים כדי להצדיק את עצמך...

השבוע וישב קצא ע"א:

"ההוא דיוקניה דבר נש זכאה איהו מלאכא ממש" (הדיוקן של אדם מזוכך הוא מלאך ממש) ועייני שם ההסבר בדניאל שניצל מגוב האריות לא בגלל מלאך כפשט הכתוב, אלא כי הוא היה מלאך.

נביא את תחילת ה'ויקרא רבה' שמציין מלאכים על בני אדם התחתונים:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים ע"י שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו".

נעבור לגמרות- שבת כה ע"ב: "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות".

נדרים כ ע"ב: "מאן מלאכי השרת? רבנן".

קידושין עב ע"א: "הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת".

מועד קטן יז ע"א: "א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".

ספרי האזינו שכ"א: "גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו".

יש גם שיר קצר שנכתב: "בלילות נפרדת נשמתי מגופי, מתרפקת במתק אהבים על דודי. אשיר וארונן אל השכינה בלילה כמלאך, בכל משמרת ומשמרת אני דבק רק בך. אמתיק סוד איתך אל עליון, נשתעשע יחדיו אשלח דורון. אמלא כל שליחות שאתה מצווה, מתורתך פיקודיך אני קורא. נפשי משתוקקת ומתאוה לאורך, להתעלס ולשמוח בחסד שמך".

אני אישית לא תמיד מלאך והרבה פעמים רחוק מכך, אבל יש זמנים ש-ה' מזכה אותנו להתעלות.

עץ חיים שער עולם העשייה פרק א: "גם יכוין  בר"ת  'בבית  'אלהים 'נהלך 'ברגש. שהוא ר"ת גימטריא - ג' וב"ן. ויכוין לעשות  ג' מוחין חב"ד אל הנוקבא מלכות מנה"י דז"א, והם ר"ת ג' וב"ן, כי ג' הם חב"ד, וב"ן היא המלכות כנודע".

אבל קשה לדבר איתך בהגיון כשאתה לא עונה על זה

(מבחינתי להביא ציטוט בארמית זה לא תשובה)

מִלֵּלוּ"

אניח לך כלל גדול להבנת כל מטרת תגובותיי בפורום. נִ֝צְּרֶ֗הָ!

מה שאני מנסה לעשות זה להזיז אנשים מהכסאות שלהם, לקחת אותם אל מקום לא מוכר להם, ואני יודע שזה יכול לעורר אנטגוניזם או אי הבנות, אבל דווקא האנטגוניזם והההסתר וההעלמות הם הסמים הסודיים לסקרנות.

אני לא רוצה להיות echo chamber שכל אחד רק מהדהד את השני.

אני רוצה שאנשים יזיזו מהכסאות שלהם.

אני חושב שאני מוביל למקום טוב חדש ומועיל בעיני ה' ובסוף בעיני הבריות.

לא משנה לי שיש אנטגוניזם: "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב) [תרגום: התלמיד חכם הצעיר שאוהבים אותו בני עירו לא משום מעלתו, אלא משום שהוא לא מוכיח אותו בדברים שנוגעים לשמים-ליראת שמים]

אני לא ראוי להוכיח, אבל אני כן מנסה להשפיע ולרומם.

לצאת מאיזור הנוחות שלך?

אתה חושב שיש לך מה ללמוד ממה שאנשים אחרים חושבים?

אם היא אומרת לך משהו ואתה בכלל לא מתייחס למה שהיא אמרה לך - זה בהחלט מעורר תהיה ביחס לאנטגוניזם מצידך. 

אֵילִים"

בוודאי שאני קורא ומקשיב. אני כל הזמן בחיים מנסה לשמוע ולהפנים דעות של אחרים: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

הקשבה זה דבר שבחשאי.

מילותיה יורות כחץ למעין לבבי ומעין לבבי פורץ כמי נהר החוצה ברחובות פלגי מים. נסיתי לענות לה כפי הבנתי ומורשי לבבי.

לפעמים בין ומתחת השורות נמצא החותם והפיתקא שמעבירים לאחר-"וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" את האוצר החבוי שיעורר את הלב.

כבר אמר החכם: "יותר ממה שכתוב נמצא במכלול המנגינה, החודר מבעד לשכל ללב השני פנימה".

[אני חס ושלום לא העליתי בדעתי שלה יש אנטגוניזם כלפי, אלא סוג של חוסר נוחות.

מה שכתבתי היה בכלליות ולא על מישהו ספציפי שזה כבר אינני יודע כלל: "ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד ע"ב)]

עיין מה שהרמחל כותב במפסידי מידת הזהירות לגבי השחוק והלצון שהם כמגן משוח בשמן.

חחח אין בעיה להשתמש בציניות, אבל אם אתה נתלה באידיאלים גבוהים אז אולי כדאי גם להתייחס בצורה עניינית.

נכון שעל חלק מהתנאים שהוזכרו בדורות קודמים, יש קצת פחות הקפדה היום, אבל על התנאי הזה ראיתי גדולי עולם שמקפידים ממש. אדם צריך מקום יציב בעולם כדי להיות מסוגל לעסוק בדברים הללו בזהירות הנדרשת (לדוגמא: לא לבסס עליהם תשובות מעשיות בפורום...)

יש מחלוקת יסודית בינינו מה נקרא סוד ומה לא, וכנראה עוד מחלוקת בעניין המקום של הסוד בעבודת ה' אבל זה נושא לשרשור אחר.

האמת מה שיותר מדאיג אותי, זה שבכלל גיבשתי דעה, ואתמול גם בעקבות עיון בהלכה מסויימת, שהאר"י כלל וכלל לא פוסק, והוא רק צדיק נשגב, מקובל ענק ומדריך בעבודת ה', לכן זה מעולה לקחת הנהגות וחומרות ממנו לפי מה שמתאים למדרגת האדם, אבל במקרה של הכרעת הלכה ובמיוחד כשזה שינוי הלכה או לקולא אין לו משקל, וכך סבר אחד מרבותיי הגדולים. במיוחד, אם הפוסק שכנגדו הוא גם היה מקובל, כמו אתמול שזה היה מחלוקת בינו לבין הב"ח פוסק עצום כותב ספר בקבלה בעצמו (וגם מדרש קדמון שהראשונים מצטטים להלכה מסייע לב"ח).

פחות מדאיג אותי מה שיצאת לערער עלי בענין עצות בעבודת ה', יותר מפריע לי שינוי הלכה לפיו כנגד גדולי הפסוקים.

אבל שכל אחד יעשה לפי רבותיו, אני קטן מלהכריע בנושא גדול כל כך, יש לי את דרכי 'רגלי עמדה במישור'.

איבדתי את זה חחח

מילים מפוצצות מדי..

בניסיון לרומם אותי פשוט ייאשת אותי..

אבל לא נורא

אני לא מוותרת חח

יש במודיעין עילית במרכז קסם-

חומוס אליהו

בית קפה (לא זוכרת את שמו .... סליחה)

לא עברתי עליה, אז רק מוסיפה שיש בירושלים את קפה תמרה ליד הגן הטכנולוגי, יש שם חניה ליד, ואפשר לשבת בבית קפה, והוא בתוך מבנה שיש בו גם ספות ומקום לשבת. נחמד שם לדעתי.

חברים יקרים!

לקראת הסופה הקרובה☃️

הכנו לכם רשימה של *מקומות סגורים* או מקורים לחורף❄️ *באיזור ירושלים*

בהצלחה!!!❤️

*"מקומות יפים לדייטים"*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ:

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ:

מקומות יפים לדייטים 😍

*מקומות סגורים לדייטים באזור ירושלים:*

▪️אולם המתנה בקומה העליונה בתחנה מרכזית ירושלים

מהרציפים בקומה 3 עולים במדרגות קומה נוספת

חינם

נסגר לקראת הערב

יש פינת הטענה (בתשלום)

(יש ג'מבורי קטן באותה קומה)

▪️בניין כלל, ירושלים (מרכז קניות ועסקים)

ליד תחנת רכבת קלה הדוידקה

כניסה מרח' יפו, כי"ח או אגריפס

חינם

נסגר באזור 23:00

(המקום קצת שומם, בלי בעיה של יחוד, לכן לא מומלץ להתחלה)

▪️סינמה סיטי, ירושלים

חינם

יש חנויות אוכל או מקומות ישיבה במרכז

הקומה למעלה שקטה ורגועה, עם ספסלים

חניה חינם לשעתיים בחניון הלאום

▪️החווה בגיא

מתחם עם ספסלים, חיות, צמחים

לפעמים יש במקום הופעה או בימי שישי קבלת שבת

אפשר לשבת באוהלים הגדולים במקרה גשום

חינם

▪️תאטרון ירושלים

בבניין התיאטרון יש אולם תצוגה של תערוכות מתחלפות ובקומה מעל יש מסעדה ואזור ישיבה יפה ושקט עם ספות ותמונות, לרוב גם אין הרבה תנועת אנשים.

דוד מרכוס 20 ירושלים. לא רחוק מגן הפעמון.

הכניסה חינם- אומרים בכניסה שבאים לתערוכות.

▪️באולינג תלפיות

מתחם עם באולינג, משחקים, מקומות ישיבה וקצת חנויות אוכל

המיקום חינם, הבאולינג בתשלום 35₪ לאדם

▪️לובי הבניין של הרב נבנצל, הרובע היהודי ירושלים

בירידה מחניון הרובע יש מצד שמאל חניות נכים, ועלייה קטנה שיש בהתחלה שלה שער מברזל, נכנסים ואפשר לשבת שם על האבן בפנים.

חינם

מקום שמגן מעולה מגשם ורוח אבל לא כל כך מקור.

סמוך לבתים- לא להרעיש

צמוד לכותל

▪️מלון פרימה פארק (המלון שנמצא הכי קרוב לתחנת רכבת 'קרית משה')

צריך לקנות משהו

יש לובי מימין עם כורסאות נוחות. התאורה מוחשכת קצת.

▪️מלון גני ירושלים (המלון הבא אחרי פרימה פארק, לכיוון הר הרצל)

צריך לקנות משהו

לובי נחמד אבל קטן יחסית ייתכן שישימו מוזיקה ברקע

▪️מלון רמדה (הבא אחרי גני ירושלים)

צריך לקנות משהו. יקר יחסית.

לובי רחב שמכיל הרבה כורסאות נוחות (הרבה פינות ישיבה)

אווירה נעימה

▪️סנטר 1, ירושלים

סמוך לתחנה מרכזית

ספסלים פזורים

שולחנות וכסאות ליד חומוס אליהו

חינם

פתוח עד 22:00

▪️תחנת רכבת יצחק נבון (תחנת רכבת ישראל שצמודה לתחנה מרכזית)

חינם

צריך להיכנס עם רב קו, אבל לא משלמים על כך.

אפשר לרדת לחלק התת קרקעי ולשבת על הרצפה.. לא הכי מפנק אבל זה אחלה פתרון כל הזמן

▪️קפה גרג בסינמה סיטי

צריך לקנות משהו

▪️ספריה הלאומית

חינם

▪️כנסת ישראל

חינם

▪️אוניברסיטה העברית

חינם

▪️מוזאון ישראל

חינם לחיילים ובנות שירות ומדריכי ירושלים

▪️מתחם רכבת התחנה הראשונה

מתחם אוכל, חנויות ואומנות

פתוח 24/7. החנויות נסגרות סביב 22-23

חינם

אוהלים סגורים ומחוממים

▪️קניון פסגת זאב

חינם

סגור בערב

בקומה העליונה בצד שמאל יש ספסל שקט

▪️הגן הטכנולוגי

מול קניון מלחה

חינם

לובי חמוד שאפשר לשבת בו בנחת עם ספסלים וספות

חניה חינם

▪️קרדו המקורה בעיר העתיקה

חינם

סגור בערב

▪️'מדעי הלוח' - משחקיה במרכז העיר (ההסתדרות 3, רחוב קינג ג'ורג משמאל)

קרוב לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

20 ש"ח לאחד.

יש שם עשרות משחקי קופסא  מגוונים, אפשר לשבת ולשחק שם יחד כמה זמן שרוצים, כולל עזרה והדרכה על כללי המשחק מבעלת החנות הנעימה.

כדאי לתאם מראש – גילי 0506611365

כדאי להביא מזומן

▪️שערי העיר (צומת שרי ישראל ויפו)

קומה 5

קרוב לתחנה מרכזית

יש ליד פינת עישון אז לא תמיד נעים לשבת שם

▪️סיטי קורט (ליד שערי העיר)

בין תחנת רכבת קלה 'הטורים' לתחנה מרכזית, בבניין הפינתי מצד שמאל (מכיוון תחנה מרכזית)

יש בצד חנויות של אוכל ויש שלט של 'טרם'- צריך להיכנס בדלת ויש בפנים אחלה פינות ישיבה.

חינם

פתוח עד 23 בלילה. סגור במוצ"ש

▪️קומה שניה בפלאפל ברובע היהודי

צריך לקנות משהו.

בעלים חמוד ממש ומפרגן, יש לפנות שמאלה באריות שלפני הירידה לכותל

▪️קפה נאמן בצומת האיקסים

צמוד לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

צריך לקנות משהו

יש קומה שניה שאפשר לשבת בנחת ובשקט

▪️הר חוצבים

חינם

הרבה בנייני משרדים עם לובי שאפשר לשבת בו חופשי

ירושלים

▪️תחנה של קו 400 בתחנה מרכזית

חינם

בשעות הפעילות הוא עמוס, אבל בשעות המאוחרות של הערב הוא ספסל שומם, מבודד ומקורה

▪️מאפה נאמן בקניון רמות, ירושלים

צריך לקנות משהו

מקום מאוד נחמד לשבת בו, יחסית צדדי

▪️אקווריום ישראל

בתשלום

מקום חמוד וכשלא עמוס יש שם אחלה אווירה

▪️שער בנימין

הרבה מקומות בתשלום: קפצת, שיפון, אינגליש קייק, פיצה אורי, יקב פסגות

נוח להגיע בתחבורה ציבורית

▪️קרני שומרון

המאפייה בקרני. משמשת גם כבית קפה עם מתחם סגור לשבת, באחת הכניסות של היישוב

צריך לקנות משהו

פתוח 24/6

כשרות מהודרת

▪️בית אל, ביטוח לאומי

חינם

לא מתאים לדייט שלם, אבל אם אתם צריכים רק כמה דקות עד שהאוטובוס מגיע או שאתם כבר מאורסים, זה אחלה מקום לשבת בו

📍חשוב להבין שבחורף אין פיתרון קסם לדייטים, ולכן אפשר לנסות לשבת בחוץ כרגיל כל עוד לא מאוד קר ולהביא תרמוס/פק"ל כדי להתחמם...

או לשבת באחד המקומות הבאים🙃

*מקומות כלליים ומומלצים:*

☘️ רכב🚗  אופציה נוחה לכל מזג אויר

☘️בתים של אנשים שלא נמצאים

☘️חניונים של בניינים

☘️כל מסעדה שיש בה מקום לשבת

☘️בתי מלון

בהצלחה💫

*מקומות יפים לדייטים*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ-

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ-

מקומות יפים לדייטים 😍

בליקרס בייקרי בתוך קניון עזריאלי

ביגה בצומת שילת

בעיקר ענווה, צניעות, עם יכולת להתעלות מעל עצמה כמו לתת למישהו אחר להנות מקרדיט על משהו שהיא עשתה. לא לחפש כבוד או תשומת לב מאחרים, אבל להעניק אותם לאחרים באותנטיות. לשים לב לזולת.

מצד שני כן לכבד את עצמה בעצמה, לא לזלזל בצרכים וברצונות שלה ולתת להם מקום ראוי- לא להיות מרצה.

נימוס ואיפוק, דיבור מתון, שקול ונעים.

זה מה שהמילה הזו אומרת לי, אבל היא ודאי אומרת דברים אחרים לאנשים שונים. 

אישית, לרוב אני עושה בירורים כשיש תיאורים שלא ברור מה הם.

המלצה שלי: תשיג מספר לברר ותשאל מה הכוונה ולפי זה תחליט אם בהינתן השאר יכול להצליח או שמיותר.

@advfb 

מעל הקטנוניות ולחיות בגדלות בהתמקדות על מטרת נשמת ההויה.

(מסכת כלה רבתי ב, ג ורמב"ן בהעלותך יא, יז)

במילים פשוטות אהבתי את הגדרת @ריבוזום "יכולת להתעלות מעל עצמה".

החל מהנראות ( עיניים טובות אור בפנים)ועד העין טובה על החיים

עדינות ביחד עם חוזק פנימי

מאירת פנים וחייכנית .. עם נסיון חיים ועצות טובות

וכמובן לב טוב יודעת להעניק בלי לחשוב על קבלה..

ככה פשוט

ויחד עם זאת יודעת את ערכה

אם נגיד אם זה בדייטים.. לא תתחנן לאף בחור שיחזור

לא רוצה מתלבט / לא שלה .

יודעת את ערכה

נותן לכם התייחסות בהתכתבות שלי עם gemini. מתכתב מאוד עם הדברים היפים שנכתבו פה. אממ.. למען הסר ספק, אני לא חושב שזה דיון בעל משמעות מיוחדת ;)

(ואם אתפלסף קצת על העניין הזה אז אגלה שאולי יש פה מתח בין טבעיות להתעלות מעל הטבע. דהיינו, מתי ההתגברות על הטבע היא מזיקה לטבע ומתי היא משכללת אותו)

בכרטיסי שידוכים לעיתים כתובה מילה המתארת בחורה כ"אצילית". מה לדעתך מבטא כינוי זה?

זהו נושא מעניין, ותיאור כזה בכרטיס שידוכים יכול לבטא מספר תכונות חיוביות.

בדרך כלל, הכינוי "אצילית" מתאר תכונות הקשורות להתנהגות, מראה, ואופי מכובדים וראויים.

🧐 מה עשוי לבטא הכינוי "אצילית"?

התנהגות ונימוסים:

מכובדות: בחורה שיש בה כבוד עצמי ופועלת בכבוד כלפי אחרים.

עידון: סגנון התנהלות מרוסן, מנומס, ושקט יחסית (לעומת רועש או בוטה).

טקט ודיבור: יכולת לדבר בצורה שקולה, מנומסת, ובטוב טעם.

אופי ומידות:

רוחב לב ונדיבות: אדם שאינו קטנוני, מחזיק במידות טובות, ופועל מתוך מקום של כבוד לזולת ולערכים.

יושר ועקרונות: אדם ישר, בעל עקרונות ברורים, שאינו פועל ממניעים נמוכים.

עומק: אישיות שיש בה תוכן פנימי, עניין בנושאים עמוקים, ולא רק התמקדות בחיצוניות או רדידות.

מראה וסגנון:

הופעה ייצוגית: לבוש צנוע, מוקפד ומכובד.

יציבה והדר: הופעה חיצונית המקרינה יציבות, ביטחון ושלווה.

יופי פנימי: לעיתים הכוונה היא ליופי הנובע מהשילוב של כל התכונות הנ"ל, שאינו בהכרח "יופי קלאסי" אלא נוכחות כובשת ומכובדת.

לסיכום, סביר להניח כי הכינוי "אצילית" בכרטיס שידוכים נועד להדגיש כי מדובר בבחורה מכובדת, מנומסת, בעלת מידות טובות, ונושאת את עצמה בהדר.

האם תרצה שאחפש לך מונחים נוספים שמופיעים בכרטיסי שידוכים ואסביר את משמעותם?

האם אתה יכול לתת סיבות לסלידה מתיאור כזה כאשר הוא נמצא בכרטיס שידוכים

זו שאלה טובה ומורכבת. בעוד שהכינוי "אצילית" נתפס בדרך כלל כתיאור חיובי ומכובד, ישנן סיבות שבגללן אנשים מסוימים עשויים לפתח סלידה או הסתייגות ממנו בכרטיס שידוכים:

❌ סיבות אפשריות לסלידה או הסתייגות

1. תחושת ריחוק או התנשאות:

החשש: המילה "אצילות" עלולה לשדר תחושה של ריחוק חברתי או התנשאות. האדם הקורא עלול לחשוב שמדובר בבחורה קפדנית מדי, שקשה לגשת אליה או שאינה זורמת ומשוחררת.

מה זה מבטא: חשש מכך שהקשר יהיה רשמי מדי או חסר חמימות וטבעיות.

2. הדגשת יתר על חיצוניות ומעמד:

החשש: המונח נשען לעיתים על קונוטציות של מעמד חברתי, מראה ייצוגי או יוקרה. אדם המעוניין בשידוך המבוסס על אופי ופנימיות עמוקה עשוי לחשוב שכרטיס זה שם דגש יתר על הופעה חיצונית או התנהלות "כמו-מלכותית" במקום על מידות פנימיות פשוטות ואמיתיות.

3. חוסר גמישות או נוקשות:

החשש: "אצילות" עשויה להתפרש כהיצמדות חזקה מדי לכללי נימוס והתנהגות רשמיים, מה שמרמז על חוסר גמישות או נוקשות יתר בחיים.

מה זה מבטא: חשש מבחורה שאינה יודעת לצחוק, להיות ספונטנית, או להקל ראש כשצריך.

4. מילה כללית וריקנית:

החשש: כמו מילות תיאור כלליות אחרות ("מיוחדת", "איכותית"), המילה "אצילית" עשויה להיות כללית מדי ולא לספק פרטים קונקרטיים על המידות, הרקע או האופי המדויק של הבחורה. אנשים מסוימים מעדיפים תיאורים ספציפיים (כמו "בעלת חסד", "שמחת חיים", או "צנועה").

5. סגנון כתיבה מיושן:

החשש: אצל חלק מהאנשים, הכינוי נשמע מיושן או מליצי מדי, ומעיד אולי על סגנון ההתנסחות או האווירה שמחפשים מציעי השידוכים.

לסיכום, בעוד שהכוונה מאחורי התיאור חיובית מאוד, הסלידה נובעת לרוב מהפרשנות השלילית האפשרית שהקורא נותן למילה – בעיקר בהקשרים של ריחוק, התנשאות, או חוסר טבעיות.

האם תרצה לדון בתיאור אחר שמופיע לעיתים קרובות בכרטיסי שידוכים?

תן לי ביטוי אחר שמתאר תכונה טובה שהפוכה או מתנגדת לביטוי אצילית

בהקשר של כרטיסי שידוכים, אם "אצילית" מתייחסת לעידון, רשמיות והדר, ניתן לחשוב על ביטוי הפוך שמתאר תכונה חיובית של פשטות, חמימות וטבעיות.

ביטוי מתאים שעשוי להתנגד ל"אצילית" במובן הרשמי שלה, תוך שמירה על קונוטציה חיובית מאוד, הוא:

"בת-עַם"

🌟 "בת-עַם" – תכונות נגדיות וחיוביות

הביטוי "בת-עם" או "עממית" (במובן החיובי של המילה) יכול לבטא את התכונות הבאות, המנוגדות לאלו שמיוחסות לעיתים ל"אצילות":

תכונה המנוגדת ל"אצילית" (הרשמית)

פירוש חיובי

פשטות וצניעות

אינה דורשת יוקרה, מסתפקת במועט, חיה בפשטות מבורכת.

טבעיות וזורמת

אינה מעמידה פנים, מתנהלת בטבעיות, משוחררת מגינונים רשמיים.

חמימות וקרבה

קל לגשת אליה, יוצרת קשר בקלות, חמה ופתוחה יותר.

חיבור לשורשים

מחוברת לציבור הרחב, לקהילה, ולערכים מסורתיים-עממיים.

כאשר משתמשים בביטוי "בת-עם" בכרטיס שידוכים, הכוונה היא לרוב להדגיש את הפשטות המבורכת, החמימות האישית וההתנהלות הטבעית של הבחורה, כתכונות חיוביות.

שום דבר פה לא קדוש. אני טועה?

זה שם אמורפי אז אפשר לקחת אותו לכל מיני מקומות.

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים