ואולי זה מחזק -

למה בנים נבראו בנים ובנות בנות?

למה צריך שני מינים שונים?

אני באמת רוצה לדעת למה לבנים מותר ולבנות אסור.

למה הקב"ה ברא שני מינים?

כנראה שיש צורך ב2!

למה? מה הבבדל בניהם?

כשתענה על זה - יפתר הכל.

זה שני מינים שונים בתכלית, אין כמעט קשר בניהם! איש בנוי בצורה אחרת לגמרי מאישה - גופנית ועוד יותר מזה רוחנית-נפשית.

כתוצאה מההבל הזה יש דברים שמיועדים לנשים ויש דברים שמיועדים לגברים.

 "כל כבוד בת מלך פנימה" -בחורה שמתלבשת בצורה צנוע ככה היא מכבדת את עצמה וככה יכבדו אותה .

ישנם מקורות

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב; וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ". (מיכה ו'- ח')

 "בָּא-זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן; וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה (משלי י"א -ב)

גם חז"ל מזכירים את זה   אנשים שמקיימים מצוות חייבים בהסתר וענווה, שכן שאסור לאדם להכשיל את חבירו בדבר עבירה וליבא לידו מכשול‏ לכן הליבוש צנוע.

כמובן שיש עוד מקורות,

אני מקווה שקצת הסברתי פחות או יותר

לפי זה גם בנים צריך להיות צנועים -ולא ללכת עם קצר.

שהולכים דווקא עם חולצות ארוכות ולא עם קצרות.

אולי לא מהסיבה שזה לא צנוע אלא בגלל ההרגשה שזה יותר מכובד.

(פחות סביר לראות מלך עם חולצה קצרה, לא?)

ברור שהצניעות היא בראש ובראשונה בפני עצמי ובפני אלוקים, אך עדיין בנות חייבות ביותר צניעות

אחד מהראשי הישיבה שלי היה תמיד לובש חולצה ארוכה. וגם  כשהלכנו כל הישיבה לבריכה הוא נכנס למים עם חולצה ארוכה. 

יום אחד כשאלנו אותו בפרום מצומצם של בחורים, מה הסיבה לזה . הוא הסביר לנו שבצעירותו הוא היה לומד בישיבה בחו"ל.  ושם היה לו חדר כושר והוא התאמן במשך 7 שנים. ונהייה לו שרירים ענקיים (אגב עד היום הוא מתאמן כדי לשמור על כושר וכדי לא להתפרק ).  ולדעתו זה לא מן הראוי לא מכובד  שהבחורים יראו את השרירים הגדולים של הראש הישיבה 

אחרי הד' יש ה', ומה שהרבה לא יודעים זה שהב' בשורוק.

בס"ד

כמו שהרש אמר, בנים ובנות שונים זה מזה הן פיזית והן נפשית-רוחנית.

בגדול:

1.גוף האישה מושך יותר מגוף הגבר.

2. לבנים יש יותר את יצר המשיכה הזה מלבנות.

יש שיחה של הרב יחיאל יעקובזון בנושא צניעות, מאלף ומעניין,

ובקשר לתשובה השטחית והבלתי מבריקה שמעלי,

כמו שאומר הרב, אם יש לגברים בעיה של קושי בנסיון שייסגרו הם בעצמם בתוך הבית, למה אשה צריכה להגביל את עצמה בגלל בעיות התנהגותיות של גברים?

השאר מוסבר בשיחה הנ"ל.

http://www.kolhalashon.com/New/Media/ShowJwPlayer.aspx?RavID=0032&RavName=יעקובזון הרב יחיאל&Title=חינוך לצניעות, א סיון, תשסט&Path=Hebrew|HWomen|HinuchYeladimShlomBayit|HinuchYeladim|R0032&Lang=Hebrew&ShiurNum=16&Order=149982&NewOrder=New2Old&Source=0032-20090524-191542-חינוך_לצניעות.wmv

[אולי בהמשך]

אבל בינתיים אני ממליצה לך ללמוד את החוברת "והצנע לכת" (ככה אני חושבת שקוראים לה) שהוציאו מרכז הרב כחלק מהסדרה "בשביל הנשמה".

זה על מהות הצניעות, ונוגע גם בשאלתך.

טובים על צניעות

למה בנים צריכים ללכת בלבוש מכבד ומכובד אבל בנות מרשות לעצמם להסתובב כמו בחוף הים או בחצי עירום?

ברחובותנו, אך זה לא מציק כמו בנות שמסתובבות כך.. מלבד זאת, לבנות יש יצר הרע  להיראות, כמו שאצל בנים יצר הרע החזק יותר הוא הכבוד

ואף אחד מכם עוד לא ענה עליה. צביפ, יוטיוב חסום אצלי, אתה יכול להסביר במקום הסרטון?

שאישה בנויה אחרת מגבר-בכל זאת

יש עוד משו:

היצר-ז''א הנטיה, הרצון של האישה הוא "להיראות"[להתלבש הכי יפה כדי שיסתכלו עליה וזה...]

ולעומת זאת, היצר של הגבר הוא להפך- לראות...

ולכן לכל אחד יש ת'תיקון שלו ליצר הטבוע בו ---הגבר צריך לעבוד על שמירת עיניים והאישה יותר צכה לעבוד על צניעות

מקווה שעזרתי=]

המטרה היא להגיע לשלמות כל אחד.

זה כמו לשאול - מדוע אין שיוויון בהכנת מלפפון וחציל? (לא בכוונה ללעוג לשאלתך, פשוט לא עלה לי דימוי אחר)

לכאורה באמת אין שיוויון-

גם החציל וגם המלפפון שניהם ירקות, אבל מלפפון אסור לבשל/ לטגן (בכולופן לא מומלץ)

וחציל- חייבים...

הבנים והבנות מאד שונים זה מזה, במהותם,

ולכן גם דרכי הגעתם לשלמות שונות.

הבנים צריכים להקפיד פחות על הצנעת גופם, ולקיים יותר מצוות מבנות,

והבנות צריכות להצניע יותר, אבל פטורות ממצוות שהזמן גרמן...

זה ממש על קצה המזלג, ושוב התחלתי להסתבך עם המילים,

אז אשמח להרחיב רק תמקדי אותי על מה...

וכמובן- הכל לענ"ד...

ולבנות מספיק אחת? ולמה בנים חייבים מכנסים ארכים (לפחות בתפילה) ולבנות מספיק עד הברך (למרות שעדיף מאוד ארוכות) ובנים צריכים לקום (כן, גם בחופש...) כל יום לשחרית ולהפסיק הכל באמצע היום וללכת למנחה וגם כשעייפים בסוף היום ללכת לערבית? ולמה בנים חייבים בכל מצוות שהזמן גרמן? לא חסרות שאלות.. לפי דעתי השאלה על שוויון תלויה בהגדרה של של שוויון:
שוויון=אותו דבר לששני המינים, או שוויון= דברים שונים אך שווים בערכם.
לענ"ד התשובה היא הפירוש השני, ועפ"י ההלכה זה כך. (שוב, לענ"ד) (בתור בן)

ולמה בנים צריכים ללבוש לפחות שלוש שכבות? י קטנציקי

רוב הבנות שאני מכירה הולכות עם 3 שכבות ויותר לא רק הבנים

וגם בנות צריכות לקום להתפלל בחופש..

וחלקן קמות  (לפחות אני)...

נ.ב

את רוב הדברים בצניעות אני מבינה רק את העניין של אורך החולצה אני לא מבינה

למה הבנות לא יכולות ללכת עם חולצה קצרה ובנים כן?

למה בקיאקים (לדוגמא..) הבנים בלי חולצה והבנות עם כמה שכבות ....?

ואנחנו פה למטה

(כי זה מה שהחליטו למעלה וכו'..)

אכן, בכל כך הרבה מקרים זה באמת ככה- שאין תשובה להבנתנו,

אבל מצד שני- אנחנו צריכים לפחות לנסות להבין..

אחרת על כל דבר נאמר (ודי בצדק ) שמפני קטנותנו אין לנו לֵמה ללמוד כי ממילא..

וחובה עלינו ללמוד ולנסות להבין ע"מ שנוכל לעבוד את ה'

גם ממקום האדם שלנו כמה שיותר בשלמות.. (ומה לעשות, לאדם חשובה ההבנה, ולו החלקית,

של מעשיו על מנת לעשות אותם בלב שלם..)

אי לכך ובהתאם לזאת=)

אנחנו מנסים לנסות להבין מה ולמה ומדוע ואיך...

צום מועיל..

אבל צניעות בלבוש-זה הלכות שחכמים קבעו לנו, וכל הלכה שנפסקת, שאינה בדאורייתא, או הלכה למשה מסיני, מקורה הוא בהיגיון ובסברא האנושית, טיפשי לומר שאי אפשר להבין את זה בהיגיון שלנו.

לא דייקתי, מצטערת.

ים.. ככה זה בטבע..!

לשני המינים יש משיכה מאוד חזקה

רק שאצל גברים זה יופי

ואצל נשים זה כריזמה וכו'

(שמעתי שכתוב בגמרא שבנות נמשכות יותר אבל מתביישות אבל אני לא בטוח)

מבחינת מראה חיצוני הגבר ממהר יותר להתרשם ולהימשך, אין שוויון בזה ולכן אין שוויון בצורת הלבוש,

כאשר אישה הולכת לאצנוע היא מכשילה את הגברים ויש איסור בהלכה שגברים יראו נשים לא צנועות לעומת זאת אין איסור כזה של נשים לגברים וכאשר אישה הולכת עם שרוול ארוך זה מונע כל מיני יצרים מהגברים וזו זכות מאוד גדולה

יש דיני צניעות גם לגברים.

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו