אני עשיתי.

קשה לי להגיד שאני מרגיש עכשיו יותר מומחה בנושא.

ומסכימה איתך שזה משעמם... להירדם

או שאת כן כבר בסוף ורק אני לא שמתי לב?

כי למיטב ידיעתי זה אחד שיש לו תאריך תפוגה- למרבית הבעסה...

בעזהי"ת.

אפשר להכניס את המקצוע שלי לתחום שגובל בטיפולי (במישור הנפשי-רגשי), ומתעסק בבני אדם, ולכן אני מחוייבת בקורס הזה.

אין לי שום כוונה לעשות החייאה אי פעם בחיים.

שלא נצטרך.

מריחה אחת גדולה!

אבל כיף חיים!

מה לעשות שקורסים שעושים אותם כל עוד לא משתמשים בידע ביום יום זה כמעט לא שווה בכלל

זה כמו ללמוד נהיגה ולא לנהוג אחר כך בכלל.......מה זה שווה??

יכולתי פשוט לקרוא את החוברת וזהו.

בעזהי"ת.

סכמת החייאה:

ABC או CAB ?

נראה אם אני זוכרת משו מהקורס במכלל שהיה לפני כשנה..

אז מה לא רלוונטי בשבילכם בסכמה לפחות עד שיגיע צוות/ציוד??

עכשיו אנחנו יכולים לאבד הכרה בשקט 

בעזהי"ת.

עד שמד"א\מישהו מוסמך מגיע אנחנו צריכים לעשות את כל הסכמה.

אך מכיוון שאין אנו יודעים תוך כמה זמן מד"א יבואו,

אנחנו עושים את כל הסכמה, כולל הנשמות וכו'

ובמבחן תרשמי את מה שלימדו אותך

במציאות רק C

ולא קשור אם מד"א מגיע מהר או לא
הוכח שעיסויים מועילים הרבה יותר מאשר הנשמות
וכל פעם לעצור לתת 2 הנשמות ושוב לחפש את מקום העיסויים וכן הלאה הוכח כלא יעיל!
עדיף לעשות עיסויים בקצב של 100 לדקה
וברגע שמישהו מגיע עם ציוד אז להתחיל את כל הסכמה

בשנים האחרונות, נהוג לומר בקורסים שאם אין ציוד להנשמה (אמבו / מסכה אישית) לא חייבים לעשות הנשמות, וזאת משתי סיבות:

א. safety - חשש ממחלות (וגם גועל אישי);

ב. מחקרים עדכניים הוכיחו כי לעיסויים יש חשיבות גדולה הרבה יותר מהנשמות, במיוחד כשאיבוד ההכרה התרחש לפנינו, היות והדם אוגר חמצן שמספיק לזמן מסוים ללא נשימה (כשתי דקות, כמדומני), ואילו התאים בגוף (בעיקר תאי המוח) הרבה יותר רגישים לחוסר בחמצן, אפילו לזמן קצר. זאת גם הסיבה ששינו את הסכימה ל-CAB, כלומר: עיסויים לפני פתיחת נתיב-אויר.

אבל שכחתם משהו חשוב לפני:

1. SFETY (להתרחק ממקור סכנה וכו')

2. להזעיק את מד"א (ולא לנתק לפני המוקדן!)

3. לבדוק הכרה !!! (היו מקרים שאנשים מרוב התלהבות התחילו לעשות החייאה למישהו שסתם רצה לישון קצת)

אה, ועוד דבר: חוששים שאנשים לא מספיק מיומנים לא ידעו לקבע את הראש כמו שצריך כדי לפתוח נתיב אוויר, וינסו להנשים למסכן את מערכת העיכול. סתם בזבוז זמן יקר.

המדריכה אצלינו בקורס סיפרה שפעם הם הגיעו לאיזה מקרה, והם שמעו את הבנאדם שעשו לו החיאה צועק..

אז אם צועק, כנראה (רק כנראה..) שיש לו דופק ונשימה

זה אחרי שכבר עשינו סייפטי הזעקנו את מד"א ובדקנו הכרה

בעזהי"ת.

זה א' ב'..

אבל לגבי גועל וזה, עכשיו ברור שאני אגיד שזה דוחה, אבל אני יודעת שבמקרה הצורך אני מסוגלת להתגבר על זה [ברוב המקרים. אני יכולה לתאר לעצמי כמה מקרים שזה ב-א-מ-ת לא שייך...]

ובלי קשר- לא נראלי שאני אעשה אי פעם החייאה, אני לא מרגישה מספיק מקצועית ותמיד יש מישהו שעשה קצת יותר מ44 שעות חאפריות כאלה..

כתבת שיש לכם ציוד אינטובציה מוכן מראש. את עובדת בבית אבות? בית חולים?

גריאטרית בבית חולים...

בעזהי"ת.

לימדו אותנו את זה, אני ממש סגורה על העניין!

אפילו עשינו הדגמות של הנשמות על הבובה!!! בלי מסכה או משהו, רק חיטאנו כאלכוהול כזה של ב.דם את הפלסטיק..

בכל מקרה עכשיו אני רואה שבחומרי למידה שהם הביאו לנו כתוב שחובה להנשים בעזרת מסכה, אז לוידעת...

בעזהי"ת.

אני אעשה השלמות עם אחשלי, מד"איסט בתפקיד

בעזהי"ת.

והמדריכה שלי היא סטודנטית לרפואה.. מוזר ממש.

בכל מקרה, על דפיברילטור היא רק אמרה שהוא נמצא בכל ערכה, וההסברים כבר נמצאים שם...

אולי אחרי שבודקים דופק ונשימה?!.. לא זוכרת.. זה כתוב לי איפשהו..

בעזהי"ת.

ואז את כל הסכמות וכו'

- SAFETY

- בדיקת הכרה A/V/P/U

- אם אין הכרה: הזעקת מד"א והרחקת סקרנים ע"י העסקתם בעשיית סדר וכל דבר אפשרי אחר.

- סכימת החייאה:

  אם לא עושים הנשמות: עיסויים, עיסויים ועיסויים, וכל 2 דקות בדיקת דופק והחלפה עם אחר לפי הצורך.

  אם עושים הנשמות, אז:

  * בוגר/ילד שהתמוטט לפנינו:

    - עיסויים מייד 2 דקות רצופות (C), ואם יש דפיברליטור - לחבר בהקדם האפשרי, להפעיל וללחוץ על החץ הימני

    - פתיחת נתיב אוויר (A)

    - בדיקת נשימה ודופק

    - אם אין: ביצוע 2 הנשמות (B), תוך שמירה על נתיב אוויר.

    - סט עיסויים + הנשמות 30/2 למשך 2 דקות

    - חזרה לשלב בדיקת נשימה ודופק, וחוזר חלילה.

 * אם לא התמוטט לפנינו, אלא לפני 2 דקות ומעלה:

    - פתיחת נתיב אוויר

    - בדיקת דופק ונשימה.

    - שתי הנשמות פתיחה.

    - סט  30/2 למשך שתי דקות, ובמקביל לחבר דפיברילטור בהקדם האפשרי ולהפעיל (אבל לא ללחוץ על החץ הימני)

    - חזרה לבדיקת דופק ונשימה...

 * תינוק: כנ"ל, אלא שאם עושים החייאה בזוגות ומנשימים, הסכימה היא 15/2 (ולא 30/15).

ולומדים את כל הסכמה- גם הנשמות וגם עיסויים..

וגם במבחן המעשי עושים את זה.

שלא נזדקק! שהתלמידים לא יאבדו לי הכרה או משו חו"ח.

ואני מדגיש אולי 
מעבר לזה אף אחד לא יונשם ממני פה אל פה

לכן כל עוד יש דופק עדיף להעיף אותו לבית חולים כדי ששם יטפלו בו ואם צריך יעשו את כל הניירת שאחר כך
נראה לך שיש לנו כוח אחרי החיאה של שעה וחצי כוח לעוד חצי שעה עד שהפרמדיק יסיים עם הטפסים??

לא יודע אם אני זוכר משהו....

הבנתי ששינו לא מעט דברים..

למחוייבות אישית..

לא זוכרת כמעט כלום

.

אולי הלחץ יזכיר לנו!

כל השאר - קוסמטיקה.

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים