אני עשיתי.

קשה לי להגיד שאני מרגיש עכשיו יותר מומחה בנושא.

ומסכימה איתך שזה משעמם... להירדם

או שאת כן כבר בסוף ורק אני לא שמתי לב?

כי למיטב ידיעתי זה אחד שיש לו תאריך תפוגה- למרבית הבעסה...

בעזהי"ת.

אפשר להכניס את המקצוע שלי לתחום שגובל בטיפולי (במישור הנפשי-רגשי), ומתעסק בבני אדם, ולכן אני מחוייבת בקורס הזה.

אין לי שום כוונה לעשות החייאה אי פעם בחיים.

שלא נצטרך.

מריחה אחת גדולה!

אבל כיף חיים!

מה לעשות שקורסים שעושים אותם כל עוד לא משתמשים בידע ביום יום זה כמעט לא שווה בכלל

זה כמו ללמוד נהיגה ולא לנהוג אחר כך בכלל.......מה זה שווה??

יכולתי פשוט לקרוא את החוברת וזהו.

בעזהי"ת.

סכמת החייאה:

ABC או CAB ?

נראה אם אני זוכרת משו מהקורס במכלל שהיה לפני כשנה..

אז מה לא רלוונטי בשבילכם בסכמה לפחות עד שיגיע צוות/ציוד??

עכשיו אנחנו יכולים לאבד הכרה בשקט 

בעזהי"ת.

עד שמד"א\מישהו מוסמך מגיע אנחנו צריכים לעשות את כל הסכמה.

אך מכיוון שאין אנו יודעים תוך כמה זמן מד"א יבואו,

אנחנו עושים את כל הסכמה, כולל הנשמות וכו'

ובמבחן תרשמי את מה שלימדו אותך

במציאות רק C

ולא קשור אם מד"א מגיע מהר או לא
הוכח שעיסויים מועילים הרבה יותר מאשר הנשמות
וכל פעם לעצור לתת 2 הנשמות ושוב לחפש את מקום העיסויים וכן הלאה הוכח כלא יעיל!
עדיף לעשות עיסויים בקצב של 100 לדקה
וברגע שמישהו מגיע עם ציוד אז להתחיל את כל הסכמה

בשנים האחרונות, נהוג לומר בקורסים שאם אין ציוד להנשמה (אמבו / מסכה אישית) לא חייבים לעשות הנשמות, וזאת משתי סיבות:

א. safety - חשש ממחלות (וגם גועל אישי);

ב. מחקרים עדכניים הוכיחו כי לעיסויים יש חשיבות גדולה הרבה יותר מהנשמות, במיוחד כשאיבוד ההכרה התרחש לפנינו, היות והדם אוגר חמצן שמספיק לזמן מסוים ללא נשימה (כשתי דקות, כמדומני), ואילו התאים בגוף (בעיקר תאי המוח) הרבה יותר רגישים לחוסר בחמצן, אפילו לזמן קצר. זאת גם הסיבה ששינו את הסכימה ל-CAB, כלומר: עיסויים לפני פתיחת נתיב-אויר.

אבל שכחתם משהו חשוב לפני:

1. SFETY (להתרחק ממקור סכנה וכו')

2. להזעיק את מד"א (ולא לנתק לפני המוקדן!)

3. לבדוק הכרה !!! (היו מקרים שאנשים מרוב התלהבות התחילו לעשות החייאה למישהו שסתם רצה לישון קצת)

אה, ועוד דבר: חוששים שאנשים לא מספיק מיומנים לא ידעו לקבע את הראש כמו שצריך כדי לפתוח נתיב אוויר, וינסו להנשים למסכן את מערכת העיכול. סתם בזבוז זמן יקר.

המדריכה אצלינו בקורס סיפרה שפעם הם הגיעו לאיזה מקרה, והם שמעו את הבנאדם שעשו לו החיאה צועק..

אז אם צועק, כנראה (רק כנראה..) שיש לו דופק ונשימה

זה אחרי שכבר עשינו סייפטי הזעקנו את מד"א ובדקנו הכרה

בעזהי"ת.

זה א' ב'..

אבל לגבי גועל וזה, עכשיו ברור שאני אגיד שזה דוחה, אבל אני יודעת שבמקרה הצורך אני מסוגלת להתגבר על זה [ברוב המקרים. אני יכולה לתאר לעצמי כמה מקרים שזה ב-א-מ-ת לא שייך...]

ובלי קשר- לא נראלי שאני אעשה אי פעם החייאה, אני לא מרגישה מספיק מקצועית ותמיד יש מישהו שעשה קצת יותר מ44 שעות חאפריות כאלה..

כתבת שיש לכם ציוד אינטובציה מוכן מראש. את עובדת בבית אבות? בית חולים?

גריאטרית בבית חולים...

בעזהי"ת.

לימדו אותנו את זה, אני ממש סגורה על העניין!

אפילו עשינו הדגמות של הנשמות על הבובה!!! בלי מסכה או משהו, רק חיטאנו כאלכוהול כזה של ב.דם את הפלסטיק..

בכל מקרה עכשיו אני רואה שבחומרי למידה שהם הביאו לנו כתוב שחובה להנשים בעזרת מסכה, אז לוידעת...

בעזהי"ת.

אני אעשה השלמות עם אחשלי, מד"איסט בתפקיד

בעזהי"ת.

והמדריכה שלי היא סטודנטית לרפואה.. מוזר ממש.

בכל מקרה, על דפיברילטור היא רק אמרה שהוא נמצא בכל ערכה, וההסברים כבר נמצאים שם...

אולי אחרי שבודקים דופק ונשימה?!.. לא זוכרת.. זה כתוב לי איפשהו..

בעזהי"ת.

ואז את כל הסכמות וכו'

- SAFETY

- בדיקת הכרה A/V/P/U

- אם אין הכרה: הזעקת מד"א והרחקת סקרנים ע"י העסקתם בעשיית סדר וכל דבר אפשרי אחר.

- סכימת החייאה:

  אם לא עושים הנשמות: עיסויים, עיסויים ועיסויים, וכל 2 דקות בדיקת דופק והחלפה עם אחר לפי הצורך.

  אם עושים הנשמות, אז:

  * בוגר/ילד שהתמוטט לפנינו:

    - עיסויים מייד 2 דקות רצופות (C), ואם יש דפיברליטור - לחבר בהקדם האפשרי, להפעיל וללחוץ על החץ הימני

    - פתיחת נתיב אוויר (A)

    - בדיקת נשימה ודופק

    - אם אין: ביצוע 2 הנשמות (B), תוך שמירה על נתיב אוויר.

    - סט עיסויים + הנשמות 30/2 למשך 2 דקות

    - חזרה לשלב בדיקת נשימה ודופק, וחוזר חלילה.

 * אם לא התמוטט לפנינו, אלא לפני 2 דקות ומעלה:

    - פתיחת נתיב אוויר

    - בדיקת דופק ונשימה.

    - שתי הנשמות פתיחה.

    - סט  30/2 למשך שתי דקות, ובמקביל לחבר דפיברילטור בהקדם האפשרי ולהפעיל (אבל לא ללחוץ על החץ הימני)

    - חזרה לבדיקת דופק ונשימה...

 * תינוק: כנ"ל, אלא שאם עושים החייאה בזוגות ומנשימים, הסכימה היא 15/2 (ולא 30/15).

ולומדים את כל הסכמה- גם הנשמות וגם עיסויים..

וגם במבחן המעשי עושים את זה.

שלא נזדקק! שהתלמידים לא יאבדו לי הכרה או משו חו"ח.

ואני מדגיש אולי 
מעבר לזה אף אחד לא יונשם ממני פה אל פה

לכן כל עוד יש דופק עדיף להעיף אותו לבית חולים כדי ששם יטפלו בו ואם צריך יעשו את כל הניירת שאחר כך
נראה לך שיש לנו כוח אחרי החיאה של שעה וחצי כוח לעוד חצי שעה עד שהפרמדיק יסיים עם הטפסים??

לא יודע אם אני זוכר משהו....

הבנתי ששינו לא מעט דברים..

למחוייבות אישית..

לא זוכרת כמעט כלום

.

אולי הלחץ יזכיר לנו!

כל השאר - קוסמטיקה.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר