מוזר לראות את זה מבחוץ... כילו זה שיא הרגיל כזה, למה זה כ"כ מפתיע?

וד"א-

לחמשושיותשע"ב (כבוווד!!) שבינינו- אם זה אומר לכם משוו(למרות שזה בעיקר הכיתה שלי,אבל...)- יש צ'וקה באולפנא!!

נראלי אני יודעת מי את... אנחנו באותה שכבה..

לא הגון במיוחד..

דווקא ממש אהבתי. משמח לשמוע שזה מובן לכן מאליו.

אפשר לא להעתיק גם בלי כל העניין מסביב.

גדול יותר!!!

אשריכן!!!

בעזהי"ת

וואחדד קידוש השם. 

אבל זה בלתי תקין. מה שנהוג בבית ספר א', צריך גם להיות נהוג בבית ספר ב' ובכל בתי הספר בארץ - דתיים, חרדיים, חילוניים וגם ערביים. בחינות שהן כרטיס כניסה למוסדות להשכלה גבוהה צריכות להיעשות באותם תנאים בכל המקומות. זה לא משנה מי מעתיקה ומי לא (ייתכן שאף אחת לא) אבל כן צריכות להיות משגיחות.

ובינינו - לא למדתי בבהר"ן, אבל אני בעצמי מורה, ועוד לא ראיתי בעולם מורה שרואה מבחן קשה ותלמידים במצוקה שלא תעזור, שלא תגיד מילה. אנחנו לא מלאכים, ולפעמים הדברים נעשים גם בעזרת ובחסות המשגיחים, אבל השגחה כן צריכה להיות.

דבר ראשון- המורות אצלנו בכלל לא נכנסות לחד"א (איפה שעושים את הבגרויות) במשך כל זמן הבגרות..

דבר שני- אני לומדת שם, (ועברתי לא מעט בגרויות..) באמת שלא ראיתי אף אחת שמעתיקה!!

בלי קשר למעתיקה או לא מעתיקה, מורות נכנסות או לא נכנסות. אני פשוט חושבת שכללים צריכים להיות אחידים בכל המקומות, במיוחד בבחינות כאלה חשובות ומכריעות, זה הכול. אם אין העתקות והכול בסדר דווקא אין מה לפחד מזה שתהיה השגחה. כך צריך להיות בכל מקום וכך גם צריך להיות אצלכן, אף אחד לא חושד בכן, אבל למען הסדר הטוב צריך שיהיה שוויון בפני החוק לכל התלמידים, לכל בתי הספר.

האידיאל הוא שהמבחנים יהיו בלי משגיחים ועם אמון מלא בבנות אז נכון שבינתיים זה לא ככה בכל הארץ כי באמת התלמידים מעתיקים עם או בלי עידוד המורים ואי אפשר לסמוך עליהם.. אבל אני חושבת שהשיטה של מבחני אמון צריכה להיות השאיפה של כל בית ספר... ולמה צריך משגיחים אם אין להם על מי להשגיח..?!

בעזהי"ת

מאמינים שזה הדרך הנכונה.

האולפנא בנויה על אמון, כן, כמה שחופרים על זה וצוחקים על זה- האולפנא שלנו בנויה על אמון.

וכמו שבכל שאר הנושאים זה שונה קצת [למשל, מבחני אמון בהכל, חלק מהמבחנים אנחנו בודקות לעצמינו [!!], החד"א והמטבח פתוחים תמיד- גם באמצע הלילה אפשר להכנס ולהכין סנדביץ' או קפה, אין שומר שבודק שיחרורים ביציאה וכו']- ככה גם בבגרויות זה שונה קצת.

השוני הוא לא לטובתינו ולא לרעתינו בנושא הבגרויות: אנחנו לא מרוויחות מכך, וי"א שאפילו מפסידות מכך [כי, כמו שאמרת, לפעמים המורים עוזרים.. גם בעזרת ובחסות המשגיחים.. אצלינו אין דברים כאלה!]- והרווח האמיתי הוא לחיים, האמון וכו'. 

זה כמו שנגיד- הי, יש שכבה שהיא 20 תלמידים בכיתה, אז הם עושים בגרות 20 תלמידים בחדר- ואצלינו אנחנו 120 אז אנחנו עושים 120 תלמידים בחדר. זה לא הוגן! קשה להתרכז כ"כ הרבה אנשים! 'תנאי המשחק לא שווים ולא אחידים!!'

זה מגוחך, נכון? כי אין מה לעשות, אנחנו שכבה גדולה והם שכבה קטנה..

ובכל מקום זה טיפה שונה..

אז אותו דבר.

בעזהי"ת

באולם בו נערכות הבגרויות נמצאות התלמידות- ורק התלמידות. בלי רב, בלי מנהל, בלי איש מטעם האולפנא שמשגיח, ובלי משגיח חיצוני.

בעיני זה תקין מאוד; 

את כל המבחנים שלנו, מתחילת כיתה ט', אנחנו עושות בלי שום מבוגר אחראי בכיתה. אך ורק הבנות שנבחנות וזהו. 

שאר התנאים זהים..

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)