קודם כל בשעה טובה הרבה בריאות והמשך הריון תקין וקליל

לגבי השקיפות: דבר ראשון זה אולטראסונד מרגש ביותר, זה פעם ראשונה שרואים ממש איברים ובדרך כלל זה בתלת מימד,זה מאוד עוזר להתחבר לעובר ולפעמים אפשר כבר לראות את מין העובר,אך לא תמיד.

וכן זהו בדיקה חשובה לדעתי,זה חשוב כדי לדעת פרטים על העובר  ועל ההתפתחות שלו.

צרבות: אויש זה קשה ולא נעים. באחד מההריונות הדבר היחיד שעזר לי זה פופיס/איגלו

בהריון אחר טאמס מנטה פשוט הציל אותי הייתי מכורה ולא הייתי יוצאת מהבית בלי

בהריון אחר טאמס מנטה היה עושה לי בחילה ממש,אז היה עוזר לי שקדים קרח וחלב (לא ביחד)או פשוט לאכול דברים שהם לא מטוגנים.

לגבי רואים לא רואים: את נכנסת עכשיו לשליש השני,ויש נשים שרואים אצלן כבר אז, אני ממליצה לספר למשפחה הקרובה ,והשאר מי שרואה רואה בדרך כלל זה בראש שלנו שרואים..ורוב האנשים עם טאקט ולא ישאלו, אך משפחהב קרובה אולי יעלבו אם תספרי רק בחודש חמישי

בהצלחה

גמזו - בקשר לשקיפות (תלת מימד והתפתחות וכל זה) את לא מתבלבלת עם סקירה מוקדמת?

נדמה לי שזה לא אותו הדבר.

ולפותחת השירשור- בקשר לרואים\לא רואים הרבה פעמים זה באמת יותר בראש שלנו. לא כולם כזה שמים לב.

אבל אם כבר רואים-אז מי שרואה רואה אי אפשר להסתיר דבר כזה יותר מדי זמן.

אולי תשאלי את הרב למה הוא התכוון? מן הסתם הוא לא התכוון שאם ממש רואים אז לא להגיד כלום אלא אולי לא לפרסם סתם בלי צורך.

ב3 מקומות שונים בשנים אחרות ובכולם זה היה תלת מימד

לא, היא לא אמורה לגלות שום דבר שניתן לטפל בו, ומיועדת בעיקר לאיתור תינוקות עם תסמונת דאון.

ובאשר לפליאה של האחות, באמת שלא ברור לי, לא היה מזיק לה עוד קצת טקט. לא סתם הבדיקה הזאת לא כלולה בסל...

ובאשר למתי לספר - אם כבר רואים, כדאי לספר למשפחה הקרובה. יכול להיות מאוד לא נעים לאימא לשמוע מאי מי זר שהבת שלה בהריון, במקום לשמוע זאת ישירות מבת (סתם לשם הדוגמא.)

ואם שואלים - אני בשום אופן לא הייתי משקרת על הריון, אבל אם לא נוח לי לספר כבר, ואפשר לענות תשובה מתחמקת, אז כן, אבל לשקר ממש לא.

בשבוע באחרון התברר לי מרופאה שטאמס וחלב אמנם מורידים את החומציות ברגע וגורמים להקלה מיידית בצרבת אבל.... בגלל שהם מכילים סידן הם דווקא מגבירים את החומציות בקיבה לתווך הארוך- כך שנוצר מצב של ביצה ותרנגולת והתמכרות לטאמס....

כנראה שנצטרך למצוא פתרונות אחרים...

כל עוד מדובר בבדיקות לא פולשניות- ברו שעדיף ולקבל כמה שיותר מידע.

אם ח"ו המידע בעיתי- לפנות ולהתיעץ.

שמעתי שיחה מהרב בורשטיין בה הוא ממש נוזף בנשים בדור שלנו, שטומנות ראשן בחול ומסרבות לערוך בדיקות הריון שונות...

שווה לשמוע אותו!!!

אני ביצעתי את כל הבדיקות האפשריות מלבד מי שפיר(למרות שילדתי בגיל 40 והייתי בסיכון...). החלטנו שאם בע"ה כל הבדיקות יהיו תקינות- לא נעשה מי שפיר ורק אם תתגלנה בעיות- נעשה מי שפיר.

בהריון השישי שלי גילו לעובר קלאב פוט- ואז בהמלצת מכון פועה ובהדרכתם עשיתי מי שפיר בשבוע 31!!!

ב"ה שיש מכון כל כך מקצועי, שמעודכן בכל החידושים הטכנולוגיים ושוקל כל מקרה על פי דעת תור!

בהצלחה והריונות קלים לכולן.

העניין הוא ששקיפות עורפית זו בדיקה ואגינלית עד כמה שהבנתי.. אולי יש משמבצע שקיפות ע"י אולטראסאונד ביטני.. לא יודעת צריכה לבדוק את זה..

וכן ברור שאני עושה בדיקות -פשוט התכוונתי לבצע רק את הבדיקות שבסל הבריאות לדעתי הן הכי נחוצות-

זה לא שאני לא עושה שום בדיקה ומחכה לשבוע 40 לחדר לידה חח...

תודה לכולם על ההעינות המהירה, פשוט אם הבדיקה נותנת איזשהי אינדקציה שאפשר לעשות איתה משהו - נגיד היא עולה על משהו שאפשר לטפל, אז ברור שאני יבצע אותה -אני ינסה אולי קצת לקרוא על כך באינטרנט או משהו..

בעיקרון משיודע על ההריון זה רק בעלי ואמא שלי כי הייתי חייבת עזרה בתקופה של הבחילות לא הייתי מסוגלת ללכלום עכשיו ברוך השם יש הקלה יותר,לייתר המשפחה אני מקווה שאצליח למשוך עוד קצת -לחודש רביעי זה כולה עוד שבועיים וקצת ..וזה נראלי סביר -מה גם שזו המלצת הרב שלנו שככה עדיף וזה זכותינו לא נראה לי שיבואו אלינו בטענות או משהו ..

מחכה שיהיה פחות חם יהיה הרבה יותר כיף ונעים ...

המשך יום טוב, אחזור בערב לשמוע מכן אם יש חדש..

אני לא עושה בדיקות סקר, ואני לא "טומנת ראש בחול". אני בהחלט מודעת להשלכות האפשריות.

זו סוגיה כבדת משקל, ויש הרבה שיקולים לכאן ולכאן. בסופו של דבר מה שמכריע את הכף בשבילי זו חוסר המשמעות של התוצאה הסטטיסטית עבורי כאדם פרטי. בחלבון עוברי, למשל, 1/400 נחשבת תוצאה "תקינה" ואילו 1/300 נחשבת תוצאה "בעייתית", שמצריכה עוד בדיקות. מבחינתי זה חסר משמעות. באחוזים זה אומר שאם 99.75% שהעובר בסדר ורק 0.25% שיש בעיה כרומוזומלית אז זה נחשב בסדר, ולעומת זאת אם 99.66% שהעובר בסדר ורק 0.33% שיש בעיה אז זה נחשב סיכון גבוה. באמת שאין לזה טעם בעיניי. בשני המקרים רוב מוחלט של הסיכויים שהכול בסדר, ובשני המקרים עוד נשאר בדל סיכון לבעיה. ההבדל המזערי ביניהם לא נראה לי מצדיק כאן הריון רצוף בדיקות (עברתי אחד כזה מהסיבה הזאת, לא היה כיף), וכאן שלווה כאילו אין סיכוי לבעיה. הרי אף תוצאה בבדיקת סקר לא שוללת בוודאות תסמונת. מבחינתי הבדיקות האלה נותנות לי מעט מדי מידע, התוצאה שלהן חסרת משמעות בשבילי. לכן אני לא עושה אותן, ולא כי אני טומנת ראש בחול.

אם הייתה בדיקה לא פולשנית שנותנת מידע של ממש - זה היה סיפור אחר.

גדולים וחכמים מאיתנו יודעים ליעץ לנו מה לעשות במקרה שהבדיקה "לא על פי הסטטיסטיקה".להחליט לבד שזה לא משמעותי נשמע לי קצת לא אחראי, אא"כ את ממש מבינה בתחום...

כן אבל כל העניין הזה של הסטטיסטיקה הוא לא ממש מדוייק לנבדקת ספיציפית.

וחוץ מזה יש בדיקות הכרחיות שבסל הבריאות

ויש לא בסל מבחינתי מה שבסל יכול להספיק ..

זה לא שלא עושים שום בדיקה.

ומי שרוצה לבצע אז בכיף .

פשוט לא רוצה בדיקות פנימיות זה מעצבן...

אז, לשיטתך, לא צריך להתייעץ?

כי גם אז קיים הסיכון לבעיה כרומוזומלית. תוצאה תקינה לא אומרת שאין שום סיכון. לעשות בדיקה, לראות שהיא תקינה, ולהמשיך הלאה במחשבה שהכול בטוח בסדר - על זה אפשר לומר אולי שזו קצת "טמינת ראש בחול".

שלום לכן, אני חדשה כאן. ב"ה בהריון ראשון, שבוע תשיעי.

כשהרופאה הפנתה אותי לבדיקת שקיפות עורפית היא כתבה משהו בכתב יד "כולל בדיקות ביו- כימיות". כשקבעתי תור לבדיקה, המזכירה לא ידעה מה זה אומר, ואם זה ביחד או לחוד, והפנתה אותי למזכירה אחרת ואחות, וכל אחת אמרה משהו אחר, ובלבלה אותי לגמרי.

מישהי יודעת מה זה אומר? איך ואיפה עושים את זה, ואם בכלל צריך את זה גם?

תודה!

שעורכים באותם שבועות של השקיפות העורפית והשקלול של שתי הבדירות הוא שנותן את התוצאות המדויקות. אם עושים גם חלבון עוברי בשבוע  17 משקלים הכל וזה (נדמה לי) התבחין המרובע שנותן את התוצאות המדויקות ביותר ומגלה עד 94% של מקרי התסמונת דאון. השקיפות בלי הסקר הביוכימי היא לא מספיקה.אני באופן אישי פספסתי את השקיפות בגלל שינויים בתאריכי ההריון ולא הצלחתי כבר להשיג תור מיידית אך את הסקר הספקתי לעשות וקיבלתי תוצאות רק עליו. בהצלחה!

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!