קודם כל בשעה טובה הרבה בריאות והמשך הריון תקין וקליל

לגבי השקיפות: דבר ראשון זה אולטראסונד מרגש ביותר, זה פעם ראשונה שרואים ממש איברים ובדרך כלל זה בתלת מימד,זה מאוד עוזר להתחבר לעובר ולפעמים אפשר כבר לראות את מין העובר,אך לא תמיד.

וכן זהו בדיקה חשובה לדעתי,זה חשוב כדי לדעת פרטים על העובר  ועל ההתפתחות שלו.

צרבות: אויש זה קשה ולא נעים. באחד מההריונות הדבר היחיד שעזר לי זה פופיס/איגלו

בהריון אחר טאמס מנטה פשוט הציל אותי הייתי מכורה ולא הייתי יוצאת מהבית בלי

בהריון אחר טאמס מנטה היה עושה לי בחילה ממש,אז היה עוזר לי שקדים קרח וחלב (לא ביחד)או פשוט לאכול דברים שהם לא מטוגנים.

לגבי רואים לא רואים: את נכנסת עכשיו לשליש השני,ויש נשים שרואים אצלן כבר אז, אני ממליצה לספר למשפחה הקרובה ,והשאר מי שרואה רואה בדרך כלל זה בראש שלנו שרואים..ורוב האנשים עם טאקט ולא ישאלו, אך משפחהב קרובה אולי יעלבו אם תספרי רק בחודש חמישי

בהצלחה

גמזו - בקשר לשקיפות (תלת מימד והתפתחות וכל זה) את לא מתבלבלת עם סקירה מוקדמת?

נדמה לי שזה לא אותו הדבר.

ולפותחת השירשור- בקשר לרואים\לא רואים הרבה פעמים זה באמת יותר בראש שלנו. לא כולם כזה שמים לב.

אבל אם כבר רואים-אז מי שרואה רואה אי אפשר להסתיר דבר כזה יותר מדי זמן.

אולי תשאלי את הרב למה הוא התכוון? מן הסתם הוא לא התכוון שאם ממש רואים אז לא להגיד כלום אלא אולי לא לפרסם סתם בלי צורך.

ב3 מקומות שונים בשנים אחרות ובכולם זה היה תלת מימד

לא, היא לא אמורה לגלות שום דבר שניתן לטפל בו, ומיועדת בעיקר לאיתור תינוקות עם תסמונת דאון.

ובאשר לפליאה של האחות, באמת שלא ברור לי, לא היה מזיק לה עוד קצת טקט. לא סתם הבדיקה הזאת לא כלולה בסל...

ובאשר למתי לספר - אם כבר רואים, כדאי לספר למשפחה הקרובה. יכול להיות מאוד לא נעים לאימא לשמוע מאי מי זר שהבת שלה בהריון, במקום לשמוע זאת ישירות מבת (סתם לשם הדוגמא.)

ואם שואלים - אני בשום אופן לא הייתי משקרת על הריון, אבל אם לא נוח לי לספר כבר, ואפשר לענות תשובה מתחמקת, אז כן, אבל לשקר ממש לא.

בשבוע באחרון התברר לי מרופאה שטאמס וחלב אמנם מורידים את החומציות ברגע וגורמים להקלה מיידית בצרבת אבל.... בגלל שהם מכילים סידן הם דווקא מגבירים את החומציות בקיבה לתווך הארוך- כך שנוצר מצב של ביצה ותרנגולת והתמכרות לטאמס....

כנראה שנצטרך למצוא פתרונות אחרים...

כל עוד מדובר בבדיקות לא פולשניות- ברו שעדיף ולקבל כמה שיותר מידע.

אם ח"ו המידע בעיתי- לפנות ולהתיעץ.

שמעתי שיחה מהרב בורשטיין בה הוא ממש נוזף בנשים בדור שלנו, שטומנות ראשן בחול ומסרבות לערוך בדיקות הריון שונות...

שווה לשמוע אותו!!!

אני ביצעתי את כל הבדיקות האפשריות מלבד מי שפיר(למרות שילדתי בגיל 40 והייתי בסיכון...). החלטנו שאם בע"ה כל הבדיקות יהיו תקינות- לא נעשה מי שפיר ורק אם תתגלנה בעיות- נעשה מי שפיר.

בהריון השישי שלי גילו לעובר קלאב פוט- ואז בהמלצת מכון פועה ובהדרכתם עשיתי מי שפיר בשבוע 31!!!

ב"ה שיש מכון כל כך מקצועי, שמעודכן בכל החידושים הטכנולוגיים ושוקל כל מקרה על פי דעת תור!

בהצלחה והריונות קלים לכולן.

העניין הוא ששקיפות עורפית זו בדיקה ואגינלית עד כמה שהבנתי.. אולי יש משמבצע שקיפות ע"י אולטראסאונד ביטני.. לא יודעת צריכה לבדוק את זה..

וכן ברור שאני עושה בדיקות -פשוט התכוונתי לבצע רק את הבדיקות שבסל הבריאות לדעתי הן הכי נחוצות-

זה לא שאני לא עושה שום בדיקה ומחכה לשבוע 40 לחדר לידה חח...

תודה לכולם על ההעינות המהירה, פשוט אם הבדיקה נותנת איזשהי אינדקציה שאפשר לעשות איתה משהו - נגיד היא עולה על משהו שאפשר לטפל, אז ברור שאני יבצע אותה -אני ינסה אולי קצת לקרוא על כך באינטרנט או משהו..

בעיקרון משיודע על ההריון זה רק בעלי ואמא שלי כי הייתי חייבת עזרה בתקופה של הבחילות לא הייתי מסוגלת ללכלום עכשיו ברוך השם יש הקלה יותר,לייתר המשפחה אני מקווה שאצליח למשוך עוד קצת -לחודש רביעי זה כולה עוד שבועיים וקצת ..וזה נראלי סביר -מה גם שזו המלצת הרב שלנו שככה עדיף וזה זכותינו לא נראה לי שיבואו אלינו בטענות או משהו ..

מחכה שיהיה פחות חם יהיה הרבה יותר כיף ונעים ...

המשך יום טוב, אחזור בערב לשמוע מכן אם יש חדש..

אני לא עושה בדיקות סקר, ואני לא "טומנת ראש בחול". אני בהחלט מודעת להשלכות האפשריות.

זו סוגיה כבדת משקל, ויש הרבה שיקולים לכאן ולכאן. בסופו של דבר מה שמכריע את הכף בשבילי זו חוסר המשמעות של התוצאה הסטטיסטית עבורי כאדם פרטי. בחלבון עוברי, למשל, 1/400 נחשבת תוצאה "תקינה" ואילו 1/300 נחשבת תוצאה "בעייתית", שמצריכה עוד בדיקות. מבחינתי זה חסר משמעות. באחוזים זה אומר שאם 99.75% שהעובר בסדר ורק 0.25% שיש בעיה כרומוזומלית אז זה נחשב בסדר, ולעומת זאת אם 99.66% שהעובר בסדר ורק 0.33% שיש בעיה אז זה נחשב סיכון גבוה. באמת שאין לזה טעם בעיניי. בשני המקרים רוב מוחלט של הסיכויים שהכול בסדר, ובשני המקרים עוד נשאר בדל סיכון לבעיה. ההבדל המזערי ביניהם לא נראה לי מצדיק כאן הריון רצוף בדיקות (עברתי אחד כזה מהסיבה הזאת, לא היה כיף), וכאן שלווה כאילו אין סיכוי לבעיה. הרי אף תוצאה בבדיקת סקר לא שוללת בוודאות תסמונת. מבחינתי הבדיקות האלה נותנות לי מעט מדי מידע, התוצאה שלהן חסרת משמעות בשבילי. לכן אני לא עושה אותן, ולא כי אני טומנת ראש בחול.

אם הייתה בדיקה לא פולשנית שנותנת מידע של ממש - זה היה סיפור אחר.

גדולים וחכמים מאיתנו יודעים ליעץ לנו מה לעשות במקרה שהבדיקה "לא על פי הסטטיסטיקה".להחליט לבד שזה לא משמעותי נשמע לי קצת לא אחראי, אא"כ את ממש מבינה בתחום...

כן אבל כל העניין הזה של הסטטיסטיקה הוא לא ממש מדוייק לנבדקת ספיציפית.

וחוץ מזה יש בדיקות הכרחיות שבסל הבריאות

ויש לא בסל מבחינתי מה שבסל יכול להספיק ..

זה לא שלא עושים שום בדיקה.

ומי שרוצה לבצע אז בכיף .

פשוט לא רוצה בדיקות פנימיות זה מעצבן...

אז, לשיטתך, לא צריך להתייעץ?

כי גם אז קיים הסיכון לבעיה כרומוזומלית. תוצאה תקינה לא אומרת שאין שום סיכון. לעשות בדיקה, לראות שהיא תקינה, ולהמשיך הלאה במחשבה שהכול בטוח בסדר - על זה אפשר לומר אולי שזו קצת "טמינת ראש בחול".

שלום לכן, אני חדשה כאן. ב"ה בהריון ראשון, שבוע תשיעי.

כשהרופאה הפנתה אותי לבדיקת שקיפות עורפית היא כתבה משהו בכתב יד "כולל בדיקות ביו- כימיות". כשקבעתי תור לבדיקה, המזכירה לא ידעה מה זה אומר, ואם זה ביחד או לחוד, והפנתה אותי למזכירה אחרת ואחות, וכל אחת אמרה משהו אחר, ובלבלה אותי לגמרי.

מישהי יודעת מה זה אומר? איך ואיפה עושים את זה, ואם בכלל צריך את זה גם?

תודה!

שעורכים באותם שבועות של השקיפות העורפית והשקלול של שתי הבדירות הוא שנותן את התוצאות המדויקות. אם עושים גם חלבון עוברי בשבוע  17 משקלים הכל וזה (נדמה לי) התבחין המרובע שנותן את התוצאות המדויקות ביותר ומגלה עד 94% של מקרי התסמונת דאון. השקיפות בלי הסקר הביוכימי היא לא מספיקה.אני באופן אישי פספסתי את השקיפות בגלל שינויים בתאריכי ההריון ולא הצלחתי כבר להשיג תור מיידית אך את הסקר הספקתי לעשות וקיבלתי תוצאות רק עליו. בהצלחה!

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש

ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....

וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..

עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו

(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)

התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.

אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.

אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...