סתם, ככה כתוב בסידור..

אבל למשל ב'בואי כלה' הספרדים עושים קודם ימין, ותמיד יוצא לי שאני עושה הפוך מכל הבית כנסת....

והקטע של "לכה דודי" זה כדי לבלבל את האויב..

גם אני תמיד עושה הפוך מכולם..

וכל פעם מחדש יש לי התלבטות. אבל בגדול עושה קודם לימין..

שלוש צעדים אחורה

פונים שמאלה ואח"כ ימינה מהסיבה שהשכינה נמצאת ממול אז קודם כל פונים לימינה ואח"כ לשמאלה

שוהים (מינמום) זמן הילוך ד' לפחות או (מקסימום)עד שהש"ץ מגיעה לקדושה ואז חוזרים חזרה למקום

אותו דבר בלכה דודי שמקבלים את השבת

בעזהי"ת.

על השאלה: "למה בצעדים אחורה פותחים ברגל שמאל?".

אני שואלת למה הכריעה- קודם לשמאל ואז לימין..

ואנחנו עומדים לפני הקב"ה

שמאל ימין אמצע...

בהתלבטות!!

הבנתי מאבא שלי מתישו שזה באמת מוזר קודם שמאלה ואז ימינה, אבל לא זוכרת מה היתה המסקנה מאותו דיון

למישו יש במקרה את הפסק הלכה עם מקור? זה יהיה נחמד להחכים ולדעת עוד הלכה!

ראיתי אנשים שנוהגים

אחרי שלוש פסיעות אחורה בסוף התפילה, לחזור שלוש פסיעות קדימה ולהתרומם על קצות האצבעות שלוש פעמים (כמו בקדושה)

מישהו יודע מה המקור?

לפחות ככה זה אצלי...

[טוב נו, ראיתי את זה גם בסידור הגר"א..]

בעזהי"ת.

"ככלב השב על קיאו"

"אחר שפסע שלוש פסיעות לאחריו, ישאר לעמוד, ולא יחזור מיד למקום תפילתו. ואם חזר, הרי הוא דומה לכלב השב על קיאו (יומא נג, א). מפני שאחר שנפרד מלפני המלך חוזר ובא לעמוד לפניו באפס מעשה, ומראה בעצמו שלא הבין שעמד בתפילה לפני המלך ובשלוש הפסיעות נפרד מלפניו, ולכן מעשהו מגונה. ויש שמוסיפים לטעות ואחר שהם חוזרים למקומם מגביהים עצמם מעט כמו בקדושה, ואין בזה שום טעם."

(פניני הלכה, הלכות תפילה, תפילת העמידה, יז - עד מתי יעמוד בריחוק מקום)

רחלקה, תודה על ההפניה!

בתור בת, שמתפללת ובסוף שמונה-עשרה לא מחכה לש"ץ, מה לעשות? לחזור 3 פסיעות קדימה, או לא (להמשיך ל'אשרי' באותו מקום)?
לא הבנתי את ההלכה עד סופה, בכל מקרה - תודה רבה על החידוש!

כדי להיזכר איך בדיוק אתם נוהגים?

ווואוו, הסתבכתי.

בדיוק כמו הבדיחה על האיש שבדק היכן זקנו מונח כשהוא ישן

שמאל, ימינה, קדימה

בקבלת שבת- לכה דודי

כל מי שנוהגים לפנות לימין ולשמאל

למה? מה המקור?

(אבקש מקור אשכנזי ולא רק ספרדי או קבלי)

גם בקדושה- מה המקור לכל ההשתחוויות והקפיצות שנפוצות בין הבנות הצדיקות בימינו?

קבלת שבת

תוכן השאלה:
בקבלת שבת כשמסתובבים בבואי כלה האם פונים לכיוון הפתח או לכיוון מערב?ואם יש שני פתחים מה הדין?

תוכן התשובה:
שלום
כפי שציינת בשאלתך, יש שני מנהגים בזמן אמירת "בואי כלה" הראשון לפנות כלפי מערב, שבו שוקעת השמש, והשני, לכוון פתח הכניסה. כמו כן, ישנם קהילות הפונות לאחור, אף אם אין שם פתח, ואף אם אין המדובר בצד מערב.
לא ציינת בשאלתך האם זהו מקום שיש בו מנהג קבוע, או שמא מדובר בקהילה בהתהוות. מ"מ, אם יש מנהג קבוע ודאי שיש לפעול עפ"י המנהג הקיים. אם אין מנהג קבוע, אז יש מקום לדון בשאלתך.
המקור לאמירת "בואי שלום" - שנכנס לנוסח הסידורים בזכות ר´ שלמה הלוי אלקבץ שחיבר את מזמור "לכה דודי" – הוא בגמרא שבת דף קיט עמוד א: 
רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת, ואמר: בואי כלה בואי כלה. 
ממשמעות הגמרא נראה, כי רבי חנינא היה יוצא ממקומו לקראת שבת, ואף אומר בואו ונצא לקראת שבת המלכה, וכן פירש רש"י בבבא קמא: בואו ונצא - כאדם המקבל פני מלך. אבל להיכן יצא רבי חנינא, היכן הוא מקומה של השבת? המהרש"א בחידושי האגדות שם, פירש, שכיון שישראל הם בן הזוג של השבת, אז יש לצאת לקראת הכלה, הבאה מבית אביה, (הקב"ה) אל בית בעלה (ישראל), ואם כן יש להבין היכן בית אביה? 
השו"ע (סי´ רס"ב) פסק להלכה שיש לצאת לקראת שבת "כיוצא לקראת מלך, וכיוצא לקראת חתן וכלה" (גם כרש"י וגם כמהרש"א) ועל כך כתב המגן אברהם שם: וטוב לצאת לשדה. ובקצת מקומות נוהגין לצאת מבית הכנסת לחצר ואומרים באו ונצא וכו´. משני המנהגים שמביא המגן אברהם, נראה כי אין מקום מסוים בו יש לקבל פני השבת, אלא בעיקר לקום ממקומו החוצה (אל השדה או החצר) ולקבל את השבת. אולם, הפרי מגדים מביא, שמנהגם לפנות כלפי צד מערב. מקור מנהג זה הוא באר"י ז"ל שכתב בשער הכוונות (דרושי קבלת שבת, דרוש א´): "שתצא לשדה ותאמר בואו ונצא וכו´...ותחזיר פניך כנגד רוח מערב, ששם החמה שוקעת". ואם כן, לפי דבריהם, מקומה של השבת, ניכר בצד מערב. וניתן לבאר, שלפי רש"י, שיוצאים לקראת המלכה, אכן במערב נכנסת השבת בשקיעת החמה, ואף לפי המהרש"א שיש לצאת לקראת ביתו של אבי הכלה (הקב"ה) קי"ל ששכינה במערב. (תוס´ קידושין לא.
א"כ, לאור כל האמור לעיל, ישנם שני מנהגים מרכזיים, או לצאת מבהכנ"ס או מהעיר החוצה לקראת השבת, או לפנות כלפיה מערבה. אולם, מהיכן נולד המנהג לפנות כלפי הדלת?
מקור המנהג מתחיל מכך שבתי הכנסת ברוב קהילות ישראל פנו לכוון ארץ ישראל, כלומר מערב, והיה נראה כאילו משתחוים כלפי ארון הקודש או ספרי התורה בכניסת השבת, ולא ניכר שמקבלים בכך פני שבת מלכתא. וכך כתב ב שו"ת בצל החכמה (חלק ג סימן סה): אדרבה כיון שבשעת תפלה פנינו מכוונות לצד מערב ששם ארוה"ק קבוע נראה דיותר נכון להפוך פניו בעת אמירת בואי בשלום וכו´ בואי כלה וכו´ לצד הכניסה ששם פתח ביהכנ"ס קבוע כדי לעורר המחשבה כי זה עתה בשעת אמירה זו נכנסת אלינו שבת קודש ומתוספת עלינו נפש יתירה ותוספת קדושת השבת ומראים בנפשותינו שאנחנו מתכוננים ומתכוונים לצאת דרך הפתח לקראתה וכהא דאמרינן (שבת קי"ט). ר"ח מיעטף וכו´ אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה, והיינו בשביל לקבלה כקבלת פני מלך בשמחה כנלענ"ד נכון בס"ד לקיים המנהג.
לסיכום:
יש שנהגו להדר על פי מרן האריז"ל ולצאת פיזית לשדה לקראת שבת המלכה, או לכל הפחות לחצר בית הכנסת. אולם, מאחר והאריז"ל הזכיר גם שיש לפנות כלפי מערב, נכון המנהג לפנות כלפי מערב. 
וישנו גם מנהג רווח לפנות לעבר אחורי ביהכ"נ, על פי הטעם דלעיל.
ונראה, שאם אין מנהג קבוע במקום, ובודאי אם אין ארון הקודש במערב, שנכון לפנות דוקא לצד מערב.
שנזכה לקבל פני השכינה בכל שבת ושבת בשמחה בקדושה ובטהרה.
אחיקם גץ

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז