סתם, ככה כתוב בסידור..

אבל למשל ב'בואי כלה' הספרדים עושים קודם ימין, ותמיד יוצא לי שאני עושה הפוך מכל הבית כנסת....

והקטע של "לכה דודי" זה כדי לבלבל את האויב..

גם אני תמיד עושה הפוך מכולם..

וכל פעם מחדש יש לי התלבטות. אבל בגדול עושה קודם לימין..

שלוש צעדים אחורה

פונים שמאלה ואח"כ ימינה מהסיבה שהשכינה נמצאת ממול אז קודם כל פונים לימינה ואח"כ לשמאלה

שוהים (מינמום) זמן הילוך ד' לפחות או (מקסימום)עד שהש"ץ מגיעה לקדושה ואז חוזרים חזרה למקום

אותו דבר בלכה דודי שמקבלים את השבת

בעזהי"ת.

על השאלה: "למה בצעדים אחורה פותחים ברגל שמאל?".

אני שואלת למה הכריעה- קודם לשמאל ואז לימין..

ואנחנו עומדים לפני הקב"ה

שמאל ימין אמצע...

בהתלבטות!!

הבנתי מאבא שלי מתישו שזה באמת מוזר קודם שמאלה ואז ימינה, אבל לא זוכרת מה היתה המסקנה מאותו דיון

למישו יש במקרה את הפסק הלכה עם מקור? זה יהיה נחמד להחכים ולדעת עוד הלכה!

ראיתי אנשים שנוהגים

אחרי שלוש פסיעות אחורה בסוף התפילה, לחזור שלוש פסיעות קדימה ולהתרומם על קצות האצבעות שלוש פעמים (כמו בקדושה)

מישהו יודע מה המקור?

לפחות ככה זה אצלי...

[טוב נו, ראיתי את זה גם בסידור הגר"א..]

בעזהי"ת.

"ככלב השב על קיאו"

"אחר שפסע שלוש פסיעות לאחריו, ישאר לעמוד, ולא יחזור מיד למקום תפילתו. ואם חזר, הרי הוא דומה לכלב השב על קיאו (יומא נג, א). מפני שאחר שנפרד מלפני המלך חוזר ובא לעמוד לפניו באפס מעשה, ומראה בעצמו שלא הבין שעמד בתפילה לפני המלך ובשלוש הפסיעות נפרד מלפניו, ולכן מעשהו מגונה. ויש שמוסיפים לטעות ואחר שהם חוזרים למקומם מגביהים עצמם מעט כמו בקדושה, ואין בזה שום טעם."

(פניני הלכה, הלכות תפילה, תפילת העמידה, יז - עד מתי יעמוד בריחוק מקום)

רחלקה, תודה על ההפניה!

בתור בת, שמתפללת ובסוף שמונה-עשרה לא מחכה לש"ץ, מה לעשות? לחזור 3 פסיעות קדימה, או לא (להמשיך ל'אשרי' באותו מקום)?
לא הבנתי את ההלכה עד סופה, בכל מקרה - תודה רבה על החידוש!

כדי להיזכר איך בדיוק אתם נוהגים?

ווואוו, הסתבכתי.

בדיוק כמו הבדיחה על האיש שבדק היכן זקנו מונח כשהוא ישן

שמאל, ימינה, קדימה

בקבלת שבת- לכה דודי

כל מי שנוהגים לפנות לימין ולשמאל

למה? מה המקור?

(אבקש מקור אשכנזי ולא רק ספרדי או קבלי)

גם בקדושה- מה המקור לכל ההשתחוויות והקפיצות שנפוצות בין הבנות הצדיקות בימינו?

קבלת שבת

תוכן השאלה:
בקבלת שבת כשמסתובבים בבואי כלה האם פונים לכיוון הפתח או לכיוון מערב?ואם יש שני פתחים מה הדין?

תוכן התשובה:
שלום
כפי שציינת בשאלתך, יש שני מנהגים בזמן אמירת "בואי כלה" הראשון לפנות כלפי מערב, שבו שוקעת השמש, והשני, לכוון פתח הכניסה. כמו כן, ישנם קהילות הפונות לאחור, אף אם אין שם פתח, ואף אם אין המדובר בצד מערב.
לא ציינת בשאלתך האם זהו מקום שיש בו מנהג קבוע, או שמא מדובר בקהילה בהתהוות. מ"מ, אם יש מנהג קבוע ודאי שיש לפעול עפ"י המנהג הקיים. אם אין מנהג קבוע, אז יש מקום לדון בשאלתך.
המקור לאמירת "בואי שלום" - שנכנס לנוסח הסידורים בזכות ר´ שלמה הלוי אלקבץ שחיבר את מזמור "לכה דודי" – הוא בגמרא שבת דף קיט עמוד א: 
רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת, ואמר: בואי כלה בואי כלה. 
ממשמעות הגמרא נראה, כי רבי חנינא היה יוצא ממקומו לקראת שבת, ואף אומר בואו ונצא לקראת שבת המלכה, וכן פירש רש"י בבבא קמא: בואו ונצא - כאדם המקבל פני מלך. אבל להיכן יצא רבי חנינא, היכן הוא מקומה של השבת? המהרש"א בחידושי האגדות שם, פירש, שכיון שישראל הם בן הזוג של השבת, אז יש לצאת לקראת הכלה, הבאה מבית אביה, (הקב"ה) אל בית בעלה (ישראל), ואם כן יש להבין היכן בית אביה? 
השו"ע (סי´ רס"ב) פסק להלכה שיש לצאת לקראת שבת "כיוצא לקראת מלך, וכיוצא לקראת חתן וכלה" (גם כרש"י וגם כמהרש"א) ועל כך כתב המגן אברהם שם: וטוב לצאת לשדה. ובקצת מקומות נוהגין לצאת מבית הכנסת לחצר ואומרים באו ונצא וכו´. משני המנהגים שמביא המגן אברהם, נראה כי אין מקום מסוים בו יש לקבל פני השבת, אלא בעיקר לקום ממקומו החוצה (אל השדה או החצר) ולקבל את השבת. אולם, הפרי מגדים מביא, שמנהגם לפנות כלפי צד מערב. מקור מנהג זה הוא באר"י ז"ל שכתב בשער הכוונות (דרושי קבלת שבת, דרוש א´): "שתצא לשדה ותאמר בואו ונצא וכו´...ותחזיר פניך כנגד רוח מערב, ששם החמה שוקעת". ואם כן, לפי דבריהם, מקומה של השבת, ניכר בצד מערב. וניתן לבאר, שלפי רש"י, שיוצאים לקראת המלכה, אכן במערב נכנסת השבת בשקיעת החמה, ואף לפי המהרש"א שיש לצאת לקראת ביתו של אבי הכלה (הקב"ה) קי"ל ששכינה במערב. (תוס´ קידושין לא.
א"כ, לאור כל האמור לעיל, ישנם שני מנהגים מרכזיים, או לצאת מבהכנ"ס או מהעיר החוצה לקראת השבת, או לפנות כלפיה מערבה. אולם, מהיכן נולד המנהג לפנות כלפי הדלת?
מקור המנהג מתחיל מכך שבתי הכנסת ברוב קהילות ישראל פנו לכוון ארץ ישראל, כלומר מערב, והיה נראה כאילו משתחוים כלפי ארון הקודש או ספרי התורה בכניסת השבת, ולא ניכר שמקבלים בכך פני שבת מלכתא. וכך כתב ב שו"ת בצל החכמה (חלק ג סימן סה): אדרבה כיון שבשעת תפלה פנינו מכוונות לצד מערב ששם ארוה"ק קבוע נראה דיותר נכון להפוך פניו בעת אמירת בואי בשלום וכו´ בואי כלה וכו´ לצד הכניסה ששם פתח ביהכנ"ס קבוע כדי לעורר המחשבה כי זה עתה בשעת אמירה זו נכנסת אלינו שבת קודש ומתוספת עלינו נפש יתירה ותוספת קדושת השבת ומראים בנפשותינו שאנחנו מתכוננים ומתכוונים לצאת דרך הפתח לקראתה וכהא דאמרינן (שבת קי"ט). ר"ח מיעטף וכו´ אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה, והיינו בשביל לקבלה כקבלת פני מלך בשמחה כנלענ"ד נכון בס"ד לקיים המנהג.
לסיכום:
יש שנהגו להדר על פי מרן האריז"ל ולצאת פיזית לשדה לקראת שבת המלכה, או לכל הפחות לחצר בית הכנסת. אולם, מאחר והאריז"ל הזכיר גם שיש לפנות כלפי מערב, נכון המנהג לפנות כלפי מערב. 
וישנו גם מנהג רווח לפנות לעבר אחורי ביהכ"נ, על פי הטעם דלעיל.
ונראה, שאם אין מנהג קבוע במקום, ובודאי אם אין ארון הקודש במערב, שנכון לפנות דוקא לצד מערב.
שנזכה לקבל פני השכינה בכל שבת ושבת בשמחה בקדושה ובטהרה.
אחיקם גץ

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר