בע''ה ובהשתדלותינו, מוצאי שבת פרשת פנחס תשע"ב.

נתחיל מההתחלה. נפגשנו בכנס של גרעיני נחשון בנושא תיקון חברה בי"ז בתמוז,והייתי חלק מקבוצת שיח שעסקה בנושא החפצת נשים- בדור שלנו נשים הולכות והופכות לחפץ מיני,הן מזוהות לפי הגוף שלהן. בשיח עלה המון פעמים הביטוי "... צניעות.. לא בקטע של מרפק וברך. " בביטוי ''מרפק וברך" רצו בני ובנות הגרעין לתת דוגמא לטכניות בהלכה,דבר ששיגע אותי. ביקשתי ממנחה הדיון לשאול שאלה, ושאלתי בקול "האם יש פה למישהו בקבוצה מושג ירוק למה אני ושאר בנות ישראל מחויבות להתלבש בצורה כזו ולא אחרת,חוץ מהסיבה (הלא מבוטלת,ואני חס וחלילה לא מזלזלת בה) של שמירת העיניים? ואם לא אכפת לי מכמות החטאים שיש לבנים הנחמדים,ואצא בטענה שישלטו הם בעצמם? זהו, פתרתי את מחויבותי להתלבש בצניעות? "

אף אחד לא ידע לענות לי. הייתי בשוק. למזלי הרב, בתודה רבה למלכו של עולם שגלגל אותי לכאן,זכיתי ללמוד באולפנה שאין שניה לה, שבאמת אוהבת כל בת ובת וטרחה והסבירה לנו מה עומד מאחורי השרוול והתחתית שמתחת לחצאית הקצרה. אישה אינה חפץ מיני. היא בנאדם.והתורה,חכמה מאין כמוה-יודעת כמה יפה היא הבריאה שהיא אישה וכדי שעם ישראל בארץ ישראל יוכל לנהל חברה בריאה ונורמאלית, ציוותה התורה על האישה לשים על עצמה משהו. יותר ממשהו. ברגע שאישה מכסה את גופה היא מגלה את נשמתה, ולא אני המצאתי את התובנה הגאונית הזו.כשהגוף שלך קצת מוצנע, מי שמדבר איתך יוכל באמת למקד את עצמו במה שיוצא לך מהפה, בנקודה שאת מנסה להעביר. הנשמה מקבלת הזדמנות ענקית לביטוי עצמי כשהגוף שלך לא עומד במרכז מחשבותיך ומחשבותיהם של האחר.

שורה תחתונה, מטרתה של הצניעות (כולל כל העניין של שמירת העיניים ) הוא כבוד האדם, בתוך כך נכללת כבודה של האישה. כבודה של האישה נשמר בכך שהיא מצניעה את איברי גופה, וכבודו של הגבר נשמר בכך שהוא בעל תפקיד חשוב בחברה היהודית, ולא נפרט כאן. תאמינו לי, הגבר יודע שיש לו מקום מכובדJ. אחזור על זה- בעיני היהדות האישה היא בנאדם שצריך לכבד ולהעריך בדיוק כמו הגבר,ואף יותר. בשביל שמצב זה יישאר וישמר, יש כמה הוראות איך לחיות נכון-איך עושים מה שה' רוצה ממני ;ההלכה.

השבת זכיתי להתארח ביישוב מקסים שבו גרות כמה חברות טובות שלי, שהן גם מדריכות בסניף בני עקיבא המקומי, שהוא גם נפרד. חברה שלי סיפרה לי שיש צדיק אחד או שניים בצוות שנוהג שכשבת מדברת אליו-הוא מסתכל על הרצפה,על כל דבר אחר. אציין רק בכנות גמורה – אני מאחלת לכל בנות ישראל (ואני בתוכן) לזכות להגיע לרמה הדתית הגבוהה של הבנות ביישוב ולזכות לקיים את מצוות(אני פשוט אקרא לזה-) הצניעות כמותן. אם הבנאדם לא מסוגל להסתכל למישהי בעיניים כשהיא מדברת איתו על עניינים טכניים של הסניף כשהיא לבושה בצניעות אלף-אלף... אני לא יודעת כבר מה לחשוב.

זה עוד כלום. תכננו לאכול סעודה שלישית אצל חברה שלי, משהו שנקבע עוד מערב שבת. אח שלה התאום כנראה לא עודכן והזמין את כל הצוות בנים לאכול אצלו סעודה שלישית. לשם הבהרה, אני באה מסניף מעורב לגמרי, בו במצב כזה כולם יושבים יחד לסעודה משותפת(אני לא אומרת שזה האידיאל, אני מציגה עובדה). בקיצור נמרץ, מצאנו את עצמנו יושבות בחוץ בגינה תחת השמש הקופחת עם פיתה חצי קפואה, צלחת מסכנה עם קצת סלט ושני קופסאות שימורים,בזמן שהבנים יושבים בפנים במזגן ליד השולחן. העיפו אותנו לכל הרוחות. בחיים לא קרה לי דבר כזה.

בנים מתוקים וצדיקים שלי. אין לכם מושג כמה אני מעריכה אותכם כל המאמץ האדיר שאתם עושים כדי להדר ולהחמיר במצוות. אבל תסתכלו ימינה ושמאלה. השבת, הושפלתי. פשוט וקל. המטרה של צניעות היא לשמור על כבודה של האישה, ומרוב רצון לקיים את ההלכה הכי טוב,יצאתם מופסדים. הפוך על הפוך.

אני שונאת פשרנים. משחקים אותה ראש קטן, עושים מה בראש שלהם. בשפת העם- הרב נוח.אני עושה מה שנוח לי! הולכים "דוח" ראש בקיר בלי לראות בעיניים. למי אכפת מה ההלכה אומרת?! אני אעשה מה שנוח לי עכשיו. ואתם אל תחנכו אותי, כי אתם לא אמא שלי.

בעיני, בנים, אתם לא יותר טובים מהפשרנים המתפשרים האלה. אני עושה מה שנוח לי. הולך "דוח" עם ההלכה,בלי לברר למה כמה ואיך. פשוט עושה. בלי לראות בעיניים. בלי לבדוק ולגלות שהיי! רגע!! פוס משחק,עצור הכל. פספסתם פה את כל המטרה. מטרתה של הצניעות היא לשמר את כבודה של האישה,שבקלות יכולה להפוך לחפץ. ומה קרה פה?! מרוב שרציתם להחמיר ולהדר ולעשות את דבר המלך,עשיתם בדיוק את ההפך,השפלתם אותי,נכשלתם בהכנסת אורחים. רציתם להכניס את השכינה הביתה בסעודה שלישית, אבל השארתם אותנו בחוץ להזיע על הסדין.

"גדולה הכנסת אורחים מהכנסת פני השכינה"

ועוד נקודה להבהרה- במכתב זה אני לא מבקשת מאף בן לקום, ללכת לסניף ולהפוך להיות סחבק פנאן עם כל הבנות. אני מבקשת יחס אנושי, מכבד ושפוי. לא שחנ"שים אל תוך הלילה ולא ארוחה רומנטית לאור ירח. יחס אנושי ומכבד.

בנים,בבקשה. תשימו לב מה אתם עושים. הלוואי והייתי מגיעה למקום שאתם נמצאים בו, שכל רצונכם הוא למלא את רצון המלך. אבל תעצרו שניה ותבדקו מה הוא רוצה! פספתם את הפאנץ' ליין.

זה כמו שתספרו בדיחה ואנשים לא יצחקו-אז תאיימו עליהם במכות אם הם לא יתחילו להיגמר מצחוק תיכף ומיד. המטרה של הבדיחה היתה בכלל לגרום לאנשים לצחוק ולשמוח, אז למה הם עושים במכנסיים מרוב פחד עכשיו?

מצווה הבאה בעבירה.

תפקחו את העיניים,תסתכלו סביב. קצת רגישות,קצת הבנה של רוח ההלכה. ותאמינו לי,הרבה יותר כייף לקיים את המצווה בלי לפגוע בדרך בכל הצוות בנות(שאח''כ אתה צריך לשבת איתן בישב"ץ אל תוך הלילה...).

הטעם להגבלות צניעות. התורה היא עמוקה מאוד, וכמו שאנו יודעים על כמה טעמים לכך (ודרך אגב שמירת העיניים היא לא אחת מהם, כיוון שזו הגבלה נפרדת), יש עוד שאינם גלויים לנו, ובכל מקרה כמה מהם גלויים לנו ואי אפשר לומר על טעם מסוים שהוא ה-טעם.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.