בס"ד

לצערי לא הבנתי את שאלתך, את יכולה בבקשה להסביר?

תודה

בישביל מה אתה סובל. או שאתה לא, זה לא משנה..אבל שסיבה לחיות,משהו....

מתישהוא בחיים את תגלי את זה...תסתכלי בספר בגן האמונה המבואר.אם את חיה חיים טהורים ובאמת מתאמצת (ומן הסתם זה ככה) מתי שהוא תדעי ותגלי...בכל מקרה צריך לקיים תורה ומצוות...אבל נראה לי שגם הכשרונות שלך צריך לנסות ולממש כמה שאפשר...אני לא מבין גדול רק מה שלמדתי....

כולם אומרים לי מתישהוא...אבל שאלתי אנשים מבוגרים מה השממעות והם עדין עונים לי מתישהוא אני ידע חוץ מיזה, אז כרגע ממש אין לי למה לחיות אני מתוסכלת ומוולה תחיים שלי סתם כי מתישהוא אני אמצע איזה יעוד לחיות בגללו..וקראתי בגן האמונה עדין משהו חסר לי עדין אני מרגישה שאם יש אלוהים אז הוא לא כלכך לטובתי או שפשוט לא איכפת לו מלא דברים לא ברורים לי...אבל ברור לי שלקיים תורה ומצוות זה לא היעוד שלי...

בס"ד

ב. את לא תגלי מה היה היעוד שלך, את אולי תוכלי לנחש וגם זה אני בספק אם תצדקי.

אבל את צריכה להפנים שיש יעוד, גם אם אנחנו לא יודעים אותו, הוא קיים ונגלה אותו כנראה רק כשנמות..

אגב, חלק מהיעוד זה כן שמירת תורה ומצוות כי חלק מיעודו של עמ"י וחלק מהסיבה שעמ"י נשאר על במת ההיסטוריה זה כדי להאדיר ולגלות את שם ה' בעולם על ידי התורה והמצוות.

(נקודה קטנה: הקב"ה לא מתאכזר אלייך... את חושבת שהוא מתאכזר אלייך. בדגש על ה-את)

יענה לך על כל השאלות!!!!

בס"ד

אני חי כי יש לי משמעות ויש לי משימה שאותה אני צריך לממש. לכל דבר יש תפקיד בין אם זאת נמלה קטנה ובין אם זה האדם הכי מכובד. תקחי לדוגמא פאזל? מה יקרה אם יהיה חסר בו חלק קטן אחד? התמונה כבר תהיה חסרה. את פה בשביל להשלים את הפאזל את כל הפסיפס הזה (להרחבה).

לגבי ה"סבל" - 

נכון החיים ממש לא פשוטים והקב"ה מעמיד בהמון נסיונות. אבל הוא לא עושה את זה בשביל לפגוע בנו ח"ו אלא בשבילנו. הוא עושה את זה בשביל שנלמד למצוא את הכוחות שחבויים בנו. הוא עושה את זה כי הוא יודע שאנחנו נצליח והוא עושה את זה בסופו של דבר לטובתנו!!!! (להרחבה) 

עוד משהו שכתבתי בעבר בנושא משמעות החיים.

נ.ב. מצטער שהבאתי קישורים לדברים אחרים שכתבתי בנושא ולא כתבתי את זה מההתחלה

מה שכתבת על 2 הגדרות קצת שחכת שאלוהים הוא יכול לעשות הכל ויכול לא ליצור את הבור הזה מלכתכילה מה שהופך את הגדרות למיותרים גם ככה..(אני מקווה שהבנת)

בס"ד

מעשי של מי נעים יותר של האדם או של הקב"ה

הקב"ה אומנם ברא את השוערה אבל האדם הוא זה שמכין איתה את הלחם.

הקב"ה יצר את הבור אבל בני האדם הם אלו שיצרו את הגדרות בשביל לא ליפול לשם.

אבל מה שוני באה לאמר פה שנגיד שאלוהים ברא אותי כדי לימנוע את מלחמת העולם ה3 אז למה יש סיכוי שתתקיים  אותה מראש??? ודרך אגב לפי מה שהבנתי שגם מה שהאדם עושה זה אלוהים הוא רק שליח

מיני מטרות נעלות וחלומות יפים...

אנחנו לא חיים סתם...ככה אני מאמין...אלוהים לא עושה דברים סתם...לא שאני מבין אבל בטוח לא סתם...

בלי לחשוב בכלל

אולי אנחנו *צריכים* לחיות בגלל מטרה נעלה כזו או אחרת..

אבל בשטח, דבר ראשון אתה חי כי זה אינסטינקט.

שכאשר ילד קטן נוגע בדבר חם הוא מפתח אינסטינקט לדבר ומאז כל פעם שייגע בדבר חם אוטומטית ידו תזוז מהדבר.

יש לי שתי ברירות-

א. שהתופעה שאתה מתאר לא קיימת. שאם ראית את זה זה או שהילד נגע בטעות, או שזאת חלק מהלמידה לזיהוי חום, אבל לא הידיעה שחום מזיק.

ב. שהשימוש במושג אינסטינקט לא נכון במקרה שהצגת.

אבל עדיין, אני יודעת שאתה טועה כי נוהגים להתייחס למילון כאלוקים. ואת ההגדרה הזאת שלפתי מאחד הלקסיקונים-הלועזיים עבריים הטובים ביותר שמסתובבים כרגע בשוק.

(אם כי מצאתי בו כמה דברים שעצבנו אותי..)

מיצטערת על קשות ההבנה...

את עצמך בלי סיבה כך גם את חיה כי את לא "מסוגלת" למות. 

זה פשוט חלק ממך, זה קודים שנולדת איתם "חיים- כן. מוות- לא."

מובן?

אני חיה נקודה. בלי שום דבר אחרי זה בלי שום משמעות,מטרה,שאיפה 

שבעתיד התכלית שלי תתגלה. אך תתעודדי עצם שאילת השאלה מראה שחשוב לך מחייך וכך תוכלי למצוא את התכלית . כי מי שלא שואל בכלל לא מודע לעצמו ולפנמיותו ובכך לא יוכל להשתפר (כי הוא לא מודע לעצמו ולכן לא יודע מה טוב בשבילו ולאשיותו) אך מי ששואל ומודע לקשיים רק הוא יכול לתקן את עצמו ...למדנו את זה בשיעור מחש"י (מקווה שדברי מובנים אני לא בטוח שניסחתי טוב)

יש לך את האנשים שקרובים אליך שחשובים לך ושסומכים עליך שתעזרי להם...(וזה עוד הדברר הפשוט שבישבילו צריך לחיות)

ואת לא מאמינה שיש לך תפקיד בעולם??

לחיות בשביל להתקדם!! לעלות ולטפס קדימה...לאט לאט יום יום...כי המטרה של העולם הזה הוא בעצם העולם הבא.."העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא.." או משו כזה...

אני  אישית חושבת שחיים כדי להיות "בן אדם"...להיות "מישי" להשפיע על עמ"י ולקרב את הגאולה ובימ"ק!

(גם אם זה נשמע גדול ופלצני..=)

הגאולה ובית המקדש?

כי להתקדם לדעתי זה רק אמצעי.. זה לא מטרה.. מה הפואנטה בלהתקדם אל.. כלום?!

בית המקדש זה כבר משהו אחר..

כשאתה אישית מתקדם אתה מקדם יחד איתך את כל העולם!! והתוצאה של כל ההתקדמויות הקטנות האלו היא כללית-גאולה ובימ"ק..=)

ללכת בדרך ה' כמה שאני יכולה...(לצערי זה לא הכי עובד!)

לנסות לעשות כמה שיותר דברים טובים!!!!

לחיות על הצד הכי טוב מכל הבחינות שבעולם..!!!

והעיקר ליישם את היעוד שלי הרי לא הגעתי לכאן סתם(מאוד מקווה!)

ונראה לי שקודם כל התכלית שלנו היא לחיות...

הרי בשביל זה הגענו לעולם!!!!

ואח"כ פשוט לתקן את עצמנו...כל אחד והבעיות שלו..!!!!!!

את באת לתקן את העולם ולא כדי לחיות!

החיים בעוה"ז הם אמצעי לחיי הנצח שבעולם הבא וכאן זה הפרוזדור כדי להגיע לעולם הבא(תסלחו לי אבל אין לי כוח לצטט) -עולם האמת כאן מכינים את המקום שלנו שם זה לגבי הייעוד העצמי של כל אחד ואחד אבל כמובן שזה לא הכל כל אחד בא לעולם בשביל לתקן בו משהו שזה התפקיד שלו בלבד ! אין בנאדם ללא מטרה! אין בנאדם ללא תכלית!

התכלית היא לא רק לחיות, התכלית שלנו היא משהו נשגב הרבה יותר מהחיים אבל כמובן שהחיים הם הדרך לתכלית ועצם קיומם כבר מהווה התקדמות לתכלית! (אני מבסס את דברי על המדרש שאומר שצריכים לרדת מספר מסוים של נשמות כדי שהגאולה תבוא)

בתקווה שהובנתי (גם מקודם) יומטוב ובהצלחה לכולם!

אם אלוהים הוא "כל יכול" אז מה הסיפור שלו??למה אני צריכה להתערב???

קודם כל נא להגיב בצורה מכובדת.

כחוזר בתשובה,את הסוגיות האלו צריכים ללמוד באולפנא או במדרשה בצורה נרחבת,לא ניתן להעלות אותן במלואן בפורום ולכן צריך ללמוד אותן בצורה רצינית.אלו סוגיות עמוקות.

אני מציע שתשאלי את שאלותייך בין השאר ב:

http://makshivim.org.il/ask.asp

אבל זה לא תחליף ללימוד מעמיק.

למדתי את החומר הזה השנה!!!!!

ואתה ממש צודק...התכוונתי שאני שואפת לחיות:בדרך ה',להיות בנאדם טוב וכו'...

כנראה שלא הייתי כ"כ ברורה..!!!!

וזרבובית-יש ספר שנקרא אמונה וגאולה...תקראי אותו נראה לי שהוא יענה לך על הרבה מהשאלות האלה!!!

הוא דיי אחלה ברמת העיקרון למדתי איתו מחשבת..

כמו שאומרים שלוש פעמים ביום ב"ועל כן נקווה לך".

מה שאנחנו מקווים לו ועובדים בשבילו-הוא מלכות ה' השלמה.

אבל עדין לא הבנתי אף אחד ממכם, לאף אחד אין סיבה לזה שהוא חי???כולכם בחיפוש????

(אולי אני קשת הבנה אנלא יודעת,תעדכנו אותי) 

בס"ד

זאת אומרת לא בחיפוש נואש, אובדים בלי מטרה.

יש לנו מטרה והיא להאדיר את שם ה' בעולם שזאת מטרה כללית לכולנו.

בנוסף יש לכל אחד יעוד פרטי משלו ואת זה אנחנו "מחפשים"...

שמתי במרכאות כי זה לא חיפוש שיש לו סוף,

החיפוש הזה הוא החיים.

יכול להיות היעוד שלי זה להיות רופאה ולהציל מישהו מסוים

יכול להיות שהיעוד שלי זה להיות מורה ולחנך אדם מסוים

אני לא יכולה לדעת.

אני הולכת לאן שהלב והשכל שלי מנחים אותי ומקווה שבזה אני משלימה את היעוד הפרטי שלי.

אבל ברמת העיקרון לכולנו יש יעוד כללי שלפיו אנחנו הולכים והוא התורה והמצוות.

אז ה' כניראה החליט שאני צריכה לעשות הכל בעולם הזה חוץ מלקיים תתורה כי הוא עושה הכל כדי ליגרום לי לא להאמין, ואל תגידו לי שזה ניסיון כי ניסיון עכשיו זה לא הדבר שירומם אותי לקיים תורה ומצוות!!!

הרבה נכתב על כך בחז"ל שאין נותנין לאדם ניסיון אם הוא לא מסוגל להתמודד איתו- כלומר אם הקב"ה מביא עליך נסיונות, קשים ככל שיהיו, הוא סמוך ובטוח בכוחותייך שתוכלי להתגבר עליהם! בכלל צריך להסתכל על חיינו כמטרה וייעוד לטוב - "הכל לטובה". כל דבר שקורה לנו הוא טוב גם אם זה נראה רע, כואב ועצוב- ייעודו לטוב.

עוד מביאים חז"ל שמטרת הניסיון הוא לרומם אותנו. הניסיון בעצם בא לנסות אותנו בחיינו, לקחת את כל העקרונות שלמדנו באמונה וליישם אותם. כך הקב"ה רוצה לבדוק עד כמה אנחנו אוהבים אותו ועד כמה אנחנו מאמינים ובוטחים בו. ובסוף הנסיון, לאחר כל הצרות והקשיים, כשאנו רואים שהצלחנו לעמוד על שלנו- אנחנו נהיים אנשים חזקים ומלאי שמחה ( )על כך שאנו יודעים שאנחנו מסוגלים לעמוד בקשיים. תדמיייני לעצמך אדם שמטפס על הר תלול- כשמגיע לפסגה - הוא מלא שמחה על כך שהנה, הוא מסוגל לטפס הר!

לכן אסור ח"ו להתייאש אלא להאמין בדבקות בכך שכול מה שקורה לנו בעולם - הכל לטובה!

"אייה ראשי ישיבות ואיפה סנהדריך. ואנה הולכי נתיבות. לנגה זיו זהריך. ואיפה עורכי תשובות. לשואלים על סתריך (????).ולאלפים ורבבות. דורשי סדריך.כלם בגלות עצורה. הלכו ביד בני צרה;"

מועתק מהמחזור לתשעה באב ( אחרי העמידה של שחרית)

להיות אני. וכמה שיותר. 

כי את ה"אני" הזה המסויים, ה' בחר להוריד בזמן הזה,

למקום המסוים שבו אני נמצאת כרגע,

ופה, בדיוק פה, אני יכולה וצריכה להוסיף טוב.

עכשיו השאלה היא...

מי אני?

איפה אני?

איזה כוחות יש בי שבהם אני צריכה להשתמש ולהוסיף טוב בעולם?

[השאלה שלך הכי במקום בעולם - היא שאלה חשובה ונפלאה!]

לכייף, למצוא אהבה, אושר, להגשים את עצמי, להשאיר משהו ממני בעולם... חסר מה??

 

מה התיקון שלהם בעולם.גם אנשים מבוגרים לא ידעו לענות על זה וחוץ מזה לחשוב שאלוהים ברא עולם עקום כדי שאנחנו ניישר אותו ותוך כדי גם ניסבול בו (וזה לא סותר גם את הטוב שבו) לא יודעת זה נישמע כאילו אלוהים משחק בנו                 

נ.ב

 סליחה שאני חופרת באמת אני רוצה לדעת.

זה עניין שלו. בכוונה הוא לא גילה לנו.

במקום זה, הוא נתן לנו כוחות ותורה, כדי שאנחנו נעמול ונגלה מהו הטוב,

לאן צריך להביא את העולם,

ומה הכוחות שלנו.

ומתוך הלימוד הזה, נדע גם לפעול ולהוסיף טוב בעצמנו.

זה באמת עצוב שיש אנשים שחיים חיים ריקים...

הקב"ה ברא עולם שהוא גן עדן. תפתחי פרק א' בספר בראשית.

עולם שכולו טוב, שכולו שלימות והרמוניה.

רק בעקבות החטא, האדם גורש מגן עדן. ועכשיו הוא צריך לתקן את אותו חטא כדי לחזור...

העולם הזה הוא טוב בבסיסו, הוא מלא בטוב גם עכשיו, הוא שואף לטוב, והוא גם יגיע לטוב מושלם בעז"ה.

(זה מהותו של בית מקדש...)

בנתיים יש הרבה חסרון בעולם (ומוות...). כאב החסרון הוא זה שדוחף אותנו קדימה, לחפש שלימות. 

להביא בכוחותינו ובעצמנו את השלימות הזו.

את מקסימה!!! 

אנשים שלא שואלים את עצמם את השאלות הגדולות האלה, חיים חיים קטנים ולא משמעותיים.

ב"ה, זכית! את לא מהם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....