לגיטימי??שמואלג

 

האם אתם מתאימים?

 

עידו בנבג'י
עדכון אחרון: 09:46 , 16/07/2012



רב הישיבה באלון מורה, הרב אליקים לבנון, מאמין שמצא את הדרך לגלות האם הקשר הזוגי בו נמצאים מתאים גם לחתונה. באמצעות טופס מיוחד שניסח הרב לבנון, יגלו בני הזוג הצעירים אחרי 6-10 פגישות האם הם מתאימים לקשר רציני, האם יוכלו להקים יחד בית, והאם הם מקפידים במידה מתאימה על המצוות והתפילות

 




בישיבתו באלון מורה פיתח רב השומרון, אליקים לבנון, דרך מקורית לתמרן בין המתירנות החילונית לשמרנות החרדית. פרופיל 100 - טופס התאמה לזוג הדתי המתחיל - הוא המבחן שיקבע האם מדובר בקשר עם פוטנציאל חתונה.

 

דוידי בן ציון, תלמידו של הרב לבנון, עבר אותו בהצלחה. "השתחררתי אחרי 4 שנים בצבא והתחלתי להיפגש עם בחורות לקראת נישואים, והטופס הזה של פרופיל 100 נתן לי את היכולת לעשות סדר מבחינה שכלית, ולהתקדם עם זה בצורה מושכלת", שיתף בן ציון.

 

הטופס, שכל צד ימלא בנפרד, מציג סדרת אמות מידה שהשניים צריכים לבחון:  "פרופיל 100 הוא דף עבודה לבחור או לבחורה, המעונינים לברר לעצמם, האם קשר של היכרות הוא קשר יציב היכול לעלות לקשר של הקמת בית. לכל אחד יש ציפייה לרמה של יראת שמים. האחד רוצה אשה שתקפיד על קלה כבחמורה, תתפלל לפחות שתי תפילות ביום, תקפיד על הכשרים ברמה גבוהה. האחר, ירצה דווקא אשה שתסתפק באמירת מודה אני בבוקר, ואולי תפילת עמידה בשבת. כן ביחס לבחורה - יש שתרצה בעל שרוב ימיו בתורה ובתפילה. ויש הרוצה בעל עובד, וקובע עיתים לתורה בשיעור שבועי אחד". 

רמת היראת שמים של בן ציון תאמה, ככל הנראה, לזו של בחירת לבו. "אני מאוד מרוצה מהתוצאה, אוהב את אשתי ומבסוט מהבת שלי, וצופה קדימה", סיפר, "אני מאחל לכל עם ישראל שיצליחו להקים בעזרת השם בתים ישרים".

 

לקראת סיום, על כל צד במערכת היחסים לנסות ולנחש כיצד הוא נתפס בצד השני: "האם היא רואה בך בעל חזק, מוביל? האם היא רואה בך בעל אשר ינהיג אותה ואת ביתכם המשותף?". ואם השבת בחיוב לשאלות האלה, נותר רק לאחל - שיהיה במזל טוב.

 

 

(מקור: אתר גל"צ)

זה כמו שיפרסמו בגל"צ שהרמב"ם כותב שהורגים מי שרודףאלקנה ב

לפעמים לוקח לתקשורת החילונית הרבה זמן לגלות דברים...

לי הם חידשו... |שוקיסט| קיש חצילים
מעניין לראות את הטופס הזהאמת ואמונה

אני צמאה לחידושים בנושא הזה.

זה יגרור בעיה אחרתמשהאחרונה
נסיון מעושה 'להתאים את עצמך לשוק', וליצור תדמית. שמתאימה לכלי המדידה השונים במקום לאישיות הרלוונטית.
אז ככה:שמואלג

דעתי בנושא(ולא מדבר עם הרבה נסיון)

 

הגבלת מתווה החשיבה לטופס יהרוס כל דבר שעוד נשאר נכון במוסד השידוכים שקיים כיום.

 

וזה יהיה גלגל- הצד השני ידע מה מצפים ממנו אז ישנה את התנהגותו, אז יעדכנו את הטופס (וחזר הדיו לא ראי זה כראי זה הצד השווה שבהם...) וכו' וכו'

 

וכך זה יהיה בדומה לפסיכומטרי שיהיו כל מיני קורסים וכו' (אפישו שראיתי שיש כמה כאלה)

לפני שאתם מגיבים- מישהו ראה את הטופס?י'צעיר

יש לי הרגשה שזה לא טופס רגיל, של מאגר רצונות.

 

יכול להיות שזה טופס שעוזר לך לקבל מבט ברור יותר על מי אתה ומה אתה רוצה.

הנה הטופס2 גדות לירדן

20120716232023.doc

 

(אל תשכחו שעומד מולכם רב גדול אז היזהרו בתדובותיכם ותשמרו על כבוד חכמים!)

 

 

עוד משהו דרך אגב

לרב אליקים יש תוכנית מאד מסודרת וברוה ללימוד והכוונה לזוגיות לבחורים בישיבה (משהו שאין בהרבה ישיבות) וזה חלק מזה.. אז אל תשפטו כל כך מהר..

וואו, מצוין!! ממליצה לנעוץ או לשמור, למי שצריך..~א.ל
ממש עוזר לסדר מחשבות..ay

שבדר"כ מאוד קשה לסדר אותם, קשה הרבה פעמים להגדיר מה אתה חושב כלפי בני הזוג.

פעם ראשונה ששומעת על זה- תודה

תודה על ההעלאה.שמואלג

גם אחרי קריאת הדברים, לעניות דעתי (וללא שום טענה נגד הרב ח"ו):

 

אמנם רשימה שתסדר דברים בראש מאד חשובה, אבל כימות הדברים הופך את כל הקשר ל|חושב איך להגדיר| מתמטי. 

אולי מוטב כך..יעלי_א

כידוע אנחנו נוהגים לייחס משמעות גדולה לאיך אני מרגיש, האם יש לי משיכה..

ולעיתים קצת נוטים להזניח את השכל ("האהבה תכסה על הכל", "העיקר שיש כימיה", "נסתדר.. למרות שזה לא מתאים לי..")

אנחנו צריכים לזכור שרגש זה דבר נפלא ומקרב, אבל יש תקופות בנישואין בהן הרגש קצת נשחק/ פחות מרגישים קרבה.

במצבים כאלו אנחנו צריכים להחזיק בסיבות השכליות שבזכותן החלטנו להתחתן.

(האם גם כשאין רגש מטורף, נוכל להסתדר.. האם הוא תמיד יהיה הדמות היציבה בשבילי/ האם היא מעריכה אותי באמת..)

התשובות לשאלות הללו הן דבר יחסית קבוע ויציב.

 

לכן חשוב לבדוק טוב טוב את הנתונים בשכל הישר, בצורה שכלתנית, ולא בחפיף/ בקטן..

קשר נישואין זה פרוייקט רציני. חשוב לבדוק היטב.

יש הבדל בין לבדוק את הנתונים האלהשמואלג

לבין הנסיון לכמת את זה ולעשות את זה למדד.

 

זה עלול לפגוע חזק בצד של הרגש...

.. או לחזק את הרגש:יעלי_א

כשמישהי בודקת את הקשר לפי הנתונים בשאלון, ורואה שסה"כ התשובות לשאלות חיוביות

זה יחזק אצלה את הרגש. תהיה אסמכתא לרגש.

 

כנ"ל לגבי בנים.

 

ובמיוחד כשמישהו/ מישהי מתלבט/ת לגבי המשך הקשר כי משהו קטן *ממש* מציק לו/לה,

אז במבט כולל, שכלי הוא/ היא יגלה/ תגלה שסה"כ הצד השני *כן* עונה על מה שהוא/ היא מחפש/ת.

ואם לא, אז זה באמת מצב שצריך לעשות חושבים עם עצמנו ולא למרוח את הקשר סתם כך.

 

זו דעתי.

צר לי,תולתול

אבל יש לי תרעומת גדולה מאד על פסקה מסוימת במסמך:

  בתורה, מערכת הקשר בין איש לאשה מוצגת בצורה ברורה: ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך. נמשלה האשה לירח המקבל את אורו מהשמש. הבעל הוא השמש. משפחה בריאה נבנית כאשר הבעל מוביל את הבית, הוא משמש כ"ראש המשפחה". לא כדיקטטור חלילה, אלא, כמי שהאחריות עליו. הוא מרגיע, הוא מלטף, הוא מקרין אהבה, הוא מייעץ, הוא מקבל החלטות או מסייע לאשתו לקבל החלטות. (ודאי שלאשה חלק הגון בניהול הבית, אך כאמור, הבעל צריך לקבל על עצמו תפקיד "ראש המשפחה", ואשתו תסכים עם הדבר, ותקבל אותו כ"ראש המשפחה").

 

אה?!?!?!?!

האם אנחנו שואפים להקמת בתים שהקללה על חטא אדם הראשון מובילה אותו?!

 

קיוויתי מאד שהססמאות האלה "הוא השמש, את הירח", משיעורי חלמי"ש בשמינית התפוגגו להן זה כבר. לצערי אני רואה שיש עוד שמעודדים דיכוי.  צד אחד הוא המוביל והמחליט, והצד השני הוא הנשען- הפאסיבי.

"הוא מסייע לה לקבל החלטות", "הוא מקרין אהבה". WTS?! (תרגום: What The Shnitsel)

 

איפה השיתופיות השלמה? איפה הזוגיות?

האשה לא מקבלת החלטות בבית? לא מסייעת לבעלה לקבל החלטות?

למה צד אחד צריך להיות יותר מהשני?!

איזו אשה תסכים להיות שותפה-נחותה בבית?! 

 

אני מתקשה מאד להבין למה אנשים מתעקשים לשמור על מודלים כאלו. 

כואב לי לא פחות על תלמידים שהולכים אחרי הדברים האלו בלי לחשוב לבד. 

 

אז סליחה על הבוטות- יאללה יאללה. 

ובהצלחה לכולם...

 

זה המקום להזכיר כי כבוד הרב לבנוןאלעד123

גם מתנגד למועמדות ובחירת נשים למזכירות היישוב.

בבקשה לא להתחיל לדבר על הרב..תמיד בשמחה 1

בס"ד

 

אלא על עיניין השירשור שלא נגיע ללשון הרע חלילה..!

 

ב"הצלחה לכווווולם!

זה הזמן להזכיראלעד
שמאות ואולי אלפי זוגות מאושרים חבים את מצבם לרב לבנון, מייסד "בנין שלם" ומנחה ותומך ישירות או בעקיפין בהמון משפחות במצוקה זוגית או הורית.

הוא מבין טוב יותר מכולנו בעולם השידוכין והנישואין.
תולתול, אני חייבת לציין שעשית לי נוסטלגיה.ניל"ס

הייתי בשנה שעברה בשיעור של הרב אליקים על זוגיות, שבו הוא דיבר גם על הדברים האלה שהזכיר ב"טופס", וגם שם היו הרבה אנשים שהתקוממו נגדו ונגד דבריו (נגד דבריו אני מבינה, מה קשור להתקומם נגדו? תמהתי...)

 

המחשבה שלי אז הייתה שאלו שצעקו שם היו בעיקר אלה שלא הבינו את דבריו, או שלא הסכימו להבין.

ברגע שאומרים לנו "ואל אישך תשוקתך" יש איזה אינסטינקט שקופץ להתנגד, ולא מוכן להקשיב להמשך.

ההמשך (ציטוט ממנו וגם ממך) : "הוא מסייע לה לקבל החלטות", "הוא מקרין אהבה". אני לא מבינה- את לא בעד הדברים האלה? חבל...

 

ורק עוד נקודה: הוא ממש לא טוען שהאישה נשלטת ומדוכאת, שהיא נחותה ח"ו, שהיא לא מסייעת וכו'. להיפך, בלי האישה הגבר היה מתפרק כבר מזמן ולוקח את הבית איתו.

 

 

וכבחורה אל בחורה- כל הנאמר לעיל זה ממש לא מה שמחליש את האישה. ההיפך הוא הנכון. אני בעד, ואת?

כי ההסתכלות היא עדיין על האישה כנעזרת,כוכבי בוקר

ולא על הזוג כשותפים שווים.

 

 

אותי זה פחות מעצבן כי אני מאמינה שהשותפות היא שווה אבל לכל אחד יש תפקידים בתוך הזוגיות, ונראה לי שגם מי שמתעצבן מזה- מיישם בסופו של דבר את אותם התפקידים בגדול.

אבל כשכותבים מאמר כזה אחרי הרבה דורות של דיכוי האישה וכשעדיין מעמד האישה הוא נושא רגיש ולא חף מבעיות- צריך אולי להדגיש יותר ולכתוב בזהירות יתרה למה הכוונה כשכותבים משפט כזה.

 

ותכל'ס, עם כל הגישה הלא-מאוד-פמיניסטית שלי- עדיין קשה לי עם משפטים כמו 'שלא עשני אישה' או 'והוא ימשול בך'. זה נושאים לא קלים לעיכול וההשלמה החד משמעית עם כל דברי חז"ל בנושא לא קלה גם לי.

^^^^ לגמרי....כבשת החורף
נתנו לכן להצביע...האדם היושב

ובניגוד לכל שכל ישר, גם נתנו לכן להוציא רשיונות נהיגה... מה עוד אתן רוצות??? 

מבולבל

 

צוחק

ככתוב:יעלי_א

אישה חונה, אשה הורסת.

 

 

לא! זה: אישה חונה - אישה דורסת.כבשת החורף
מחלוקת תנאות...האדם היושב

אלא, יש לתרץ:

יעל_א דיברה באישה החונה. 

כבשת החורף דיברה באישה החונה ברוורס... 

 

צוחק

ויחן שם - כאיש אחד, איש דייקא קיש חצילים
לא רק כשכותבים מאמר כזה אחרי הרבה דורות של דיכוי.ניל"ס

אלא גם כשמגיבים לדברים כאלה של רב גדול, אחרי הרבה דורות שלימדו אותנו דברים אחרים (ולאו דווקא "רבנים גדולים" הם שלימדו אותנו זאת, בלשון המעטה), צריך לדעת שאנחנו לא מבינים הכל.

 

הפסקה הקטנה הזו היא קמצוץ של קמצוץ, ומתוך זה אנשים הבינו מגילות של מגילות.

אני רק מנסה להבהיר פה שיש לזה הרבה יותר. צריך ללמוד, להקשיב קצת בלי לסתור לרגע, ואז אולי נבין.

 

ולגבי זה שהאיש והאישה הם לא שותפים שווים.

הם לא. (מחכה לעגבניות...)

איש ואישה הם לא שווים, א-ב-ל זה לא אומר שהאישה נחותה יותר מהגבר.

תרבות המערב מנסה לטעון שעצם זה שעד כה התייחסו לאיש ולאישה כ-לא שווים, זה אומר שהתייחסו לאישה כנחותה. אמנם יש מקומות שבהם זה נכון, אבל לפי הראייה שלי- מי שטוען שהיהדות היא שוביניסטית פשוט מסתכל מהכיוון הלא-נכון.

היהדות לא טוענת שהאישה נחותה, היא טוענת שהאיש והאישה שונים זה מזו. לאיש יש כישורים ונטיות לכיוונים מסוימים, ולאישה יש את שלה. כל אחד מהם עולה על השני במשהו, ויורד במשהו אחר (וזה נכון לא רק לגבי השוואה בין איש לאישה, אלא גם בין בני אדם בכללי.)

 

מי שיקרא שוב את הפסקה המדוברת יראה נקודה שנכון שהוא לא הרחיב עליה פה יותר, אבל בשיחה שלו בע"פ הוא פירט- האישה מנהלת את הבית עצמו. לגבי זה הגבר מקשיב לאישה, והיא קובעת את ההחלטות. ברור לי שגם פה יקפצו אנשים ויגידו- "למה רק בנושא הזה היא קובעת?" וכו', אז על זה חפרתי פה כל הזמן הזה- לאישה יש את הנטייה הטבעית שלה לכיוונים שונים, ועל זה מסתמכים.

 

ולענייננו- האיש והאישה הם שותפים, אבל לא שותפים שווים. אין מצב של שותפים שווים לגמרי שיחזיק מעמד לאורך זמן. הרי יש מצב של אי הסכמה מוחלטת, ומה יעשו? ייתקעו? יריבו? אז שניהם חושבים ביחד על איזו פשרה, כל אחד מציג את טיעוניו, אך תמיד חייב להיות מי שיגיד את המילה האחרונה.

אם שניים אומרים ביחד את המילה האחרונה, בד"כ לא נבין מילה אחת מאף אחד. ("זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", לא אצל בנ"א.)

 

וכוכבי בוקר- צריך להדגיש כבר שאני לא פמיניסטית? אממה, העולם לא דיכוטומי, וזה שאני לא מוגדרת כפמיניסטית, לא הופך אותי לשוביניסטית.

תגובה לעניין, מחכימה מאוד!קיש חצילים
הטענה שאיש ואשה שוים זה לזהאלעד123

אין משמעותה שהם זהים זה לזה.

כבני אנוש הם שוים בזכויותיהם שויון מוחלט.

לגבי חובותיהם הדברים יכולים להיות שונים ונובעים מתכונות שונות ויכולות שונות.

בבסיס זה נכון, ולכן...ניל"ס

לכן חובתו של הגבר היא לקחת אחריות במקרים מסוימים.

והאחריות בבית משותף; פרנסה, דאגות וכו', היא כבדה, אני בטח לא צריכה להסביר לך.

 

הזכויות בזוגיות אכן די שוות; להביע את דעתנו, להציע הצעות, להגיע יחד להחלטות, אך במקרים מסוימים ההחלטה היא בגדר חובה, ואינה יכולה להיעשות ע"י שניים.

 

ומה שאמרת לא מדויק- כי בטענה היום שאיש ואישה שווים מדברים הרבה גם על החובות ("אישה חייבת להתגייס לצה"ל!!!!!!" וחפירות כאלה ואחרות...).

שויון מוחלט.אבא שמואל

אין כזה דבר שויון מוחלט!

וגם לעולם לא יהיה, וטוב שכך. אנחנו שונים זה מזה ולכן גם הצרכים שלנו שונים, וממילא גם זכויותינו שהם נגזרים מצרכינו.

אתה טועהאלעד123

העובדה שאיננו זהים אינה פוגעת בשוויון המוחלט בזכויותינו.

כל אדם שונה מרעהו, לכל אדם צרכים אחרים ועל אף זאת אנו שווים בזכויותינו.

כך גם לגבי גברים ונשים.

מה שבאמת מפריע לי בכל הסיפור הזה הוא:האדם היושב

שנשים הן פמינסטיות ובעד שיוויון, כל זמן שזה לטובתן. 

 

למה כשזוג מתגרש קיימת "חזקת הגיל הרך" שבאופן אוטומטי מעדיפה לתת משמורת לאם על פני האב? 

למה תמיד האב ישלם מזונות כשהמשמורת ניתנת לאם ואילו במקרים בנדירים שבהם האב מקבל משמורת, האישה לא משלמת מזונות, גם אם היא משתכרת יותר? 

למה הפמינסטיות דורשות שיוויון - אבל אם מישהו יעלה בדעתו להעלות את גיל הפרישה של נשים ולהשוותו לזה של הנשים - תקום קול זעקה מרה? (למרות שתוחלת החיים של האישה ארוכה יותר מזו של הגבר בממוצע). 

 

שלא תבינו לא נכון - אני בעד שיוויון זכויות והזדמנויות. אבל למה תמיד נראה שכאשר נשים פמינסטיות דורשות שיוויון, הדרישה שלהן היא מאוד מאוד סלקטיבית? 

 

מעבר לזה - גם מהבחינה הדתית - קל לא להסכים עם הרב לבנון, אבל כמו שמעצבנים אותך פסוקים כמו "שלא עשני אישה" ו"הוא ימשול בך" - לא מעצבן אותך שרק הגבר נותן לאישה כתובה ומתחייב לספק לך כל מה שכתוב בה כולל כסף במקרה של גירושים?

אני בעד שיוויון - אבל אם כבר שיוויון, אז שיהיה עד הסוף. 

גם אני מאוד בעד דברים שהם לטובתי...קיש חצילים
^^^ יעלי_א

באמת מעניין אותי מאיפה מגיעה התפיסה שלך..

 

מה שאתה דורש- הוא בעצמו לא שוויון.

 

סה"כ אף אחד לא מופלה ואף אחד לא מנצל אף אחד.

הכל זה בראש..

 

נשים פמיניסטיות כהגדרתם כך הן- קיצוניות.

למה לעשות מזה סיפור גדול? אז יש כאלו בנות.. שיבושם להן.

רוב הנשים בכלל לא עוסקות בדיון הזה.

מה לא שוויון?האדם היושב

השוואת גיל פרישה - זה לא שיוויון? בדיקת כל מקרה לגופו במקום "חזקת הגיל הרך" - זה לא שיוויון? תשלום כתובה מהאישה לגבר - זה לא שיוויון? 

 

אז נכון שיש חוסר שיוויון לכאן ולכאן, אבל תמיד מפריע לי שלרוב, הדרישה לשיוויון היא סלקטיבית. 

אבלבלבלבליעלי_א

הכל זה בראש שלך.

אני יכולה לתת מליון סיבות למה העולם הזה שובניסטי (ולהביא מקורות..).

ואני בוחרת שלא לעסוק יותר מידי בנושא,

כי אני יודעת שהכל בראש שלי.

סה"כ אף אחד לא מקפח אותי ולא כלום. מי שקובע את החוקים/ ההלכה שקובעת את ההלכות

מודעים להבדלים המהותיים של הגבר לעומת האישה, ומפה קובעים איך להתנהל ומה יהיה-

כדי שיהיה באמת שווה.

 

צריך לזכור ששיוויון זה לאו דווקא התייחסות שווה, אלא לפעמים ה"הפליה" היא זו שמתקנת ומבאיה לסוג של שיוויון.

לא יהיה הוגן להתייחס באותה צורה לגברים ולנשים. זה החוסר שיוויון.

 

ושוב, באמת מעניין אותי להבין מאיפה מגיעה התפיסה שלך..

אני מסכים איתךהאדם היושב

לא כתבתי שגברים ונשים הם בדיוק אותו דבר - רק אמרתי שבאופן "מפתיע", כל אותן נשים פמינסטיות "מופלות" - נלחמות בעד שיוויון כשזה נח להן ונלחמות נגדו כשזה לא.

 

לא התכוונתי שנשים וגברים זה אותו דבר או שיש לתת התייחסות שווה לנשים וגברים בכל תחום בחיים - זה באמת יהיה לא שיוויוני.

 

 

 

 

בזה אני מסכימה איתך.יעלי_א

ישנם אנשים הזויים בעולם..

אכן יש אנשים הזויים בעולם...האדם היושב

ועכשיו, אם תסלחי לי, אני צריך ללכת לבקש מהחייזרים שילמדו את השניצל שלי לרקוד סמבה... אני חושב שהוא מאוד מוכשר... 

בלון

לא הבנתי את העקיצה..D:יעלי_א
לא היתה עקיצההאדם היושב


אז אני מתנצלת..יעלי_א

 

אני אשקול את התנצלותךהאדם היושב

ואפרסם את החלטתי בהקדם... 

מוציא לשון

שקלתי והגעתי למסקנה... אני צריך דיאטה...האדם היושב

בלון

מה עניין שמיטה אצל הר סיני? (:יעלי_א

העיקר ששקלת..

אדם ששוקל זה לא דבר מובן מאליו בימינו קיש חצילים
אם הוא כל היום יושב, לפחות שיעשה משהו..יעלי_א
הוא עושה. דיאטה...כבשת החורף
תשובה: פטיש שניצלים (כי הייתי חייב).קיש חצילים
עבר עריכה על ידי קיש חצילים בתאריך כ"ז תמוז תשע"ב 14:00

מה עניין לשאיפה. זה ("אל אישך תשוקתך") המצב הקיומי.

זה לא אומר שאי אפשר לשנותתולתול

את המצב.

נכון, אבל זו סוגיא לא רלוונטית לנדו"ד.קיש חצילים
מי אומר שנכון לשנות את המצב?אלעד
עבר עריכה על ידי אלעד בתאריך כ"ז תמוז תשע"ב 17:49

תפתחי את הדיון בפורומים של נשואים, ותופתעי אולי לגלות כמות נכבדה של נשים שמאוד מאוד מסכימות איתו.

לא בגלל שהן חונכו כך אלא בגלל שהן גילו והוכיחו את דברי הרב מנסיונן האישי בזוגיות.

 

אני לא אומר שגישתו מתאימה לך, רק הייתי נזהר במקומך מלשלול את דבריו בנחרצות כזו

^ מסכימה עם אלעד~א.ל

רק נישואין גורמים לנו להבין זאת. 

 

ואל אישך תשוקתך אין הפירוש שהאישה היא עבד נכנע,

אלא שהאישה יותר רוצה לחיות עם בעל, מאשר לבד (לעומת גבר).

הגבר איכשהו יותר מסתדר ב"לבדיות". לאישה הרבה יותר קשה

 

לשרה הקשיבו: "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה"

לרבקה הקשיבו: רבקה היא זו שאמרה ליעקב לקחת את הברכה.. ומשם יעקב הוא עמ"י ולא עשו.

והיא קבעה זאת לא בכוחניות

אלא בעדינות ורגישות נשית

שבאה לידי ביטוי בתוך הבית.

ואין בית בעולם שהוא מוצלח, בלי אישה מוצלחת

כי תפקידה של האישה זה לבנות את הבית- המשפחה- מבפנים,

מה שהאבא לא מסוגל.

אבא בונה בצורה ציבורית, הוא מקנה את המוסר.

אני לא מבינה איפה את רואה פה נחיתות ועליוניות

אני רואה פה מערכת נישואים בריאה.

 

אני חושבת שאישה שטוענת שהיא צריכה להיות כמו גבר ורק כך היא אינה מופלית,

נופלת בבור שהיא עצמה חפרה לעצמה.

אם אינך מרגישה מופלית,

שמחי במי שאת

אל תנסי להיות כמו הגבר.

אם את מנסה להתחקות אחרי צעדיו, במקום לצאת מ"האפליה" שאת טוענת שקיימת

רק נשארת בה.

 

אני כן חושבת שיש באמירות : יאללה יאללה- סוג של שחרור רסן שאינו במקומו כלפי הרב.

וחבל.

אנו צריכים לבחון את עצמנו

האם בחנו לעומק את האמירות הללו לפני שאנחנו מתערמים כלפי רב ענק שסייע להמון זוגות נשואים, ושאינם,

בגלל נסיונו העצום.

 

 

 

^^^ "טב למיתב טן דו" וגו'.קיש חצילים
לעולם חסדולביא

גם לבנים קשה לחיות לבד
מספיק עם הסטיגמות האלה

נשמה- צר לך? תרחיבי..נפשי ישובב

בשקט בשקט, עמוק בתוך הלב שלי, יש איזו ישות חצופה שנקראת רצון לשליטה, עצמאות, אפילו (שששש)- גאוה.  כן, היא אצלי. והיא עולה לה ברגעים כמו כשמעלים לי פס' כאלו על הסף- "ואל אישך תשוקתך" "נשים דעתן קלה" ועוד.. ויותר מזה- היא נתלת במושגים של עצמאות, אחריות, גם אני מחליטה..

 

אז זהו- שיותר עמוק מזה- ברור לי שגם אני מחליטה. רק שלא בדרך של כח ו"גבריות" אלא בכחי הנשי. ואפילו- מכבדים אותי יותר ממה שנראה לי כשאני מכבדת את עצמי. הכח הנשי הרבה יותר חזק בטבעיותו, כי הרכות מדברת הרבה יותר מהעוצמה. זה לא דבר שלוקחים בכח. אז בסדר, יש מקום ללמוד ולהעמיק פס' הללו, ולהבין לגמרי מה זה אומר, ואולי אפילו עדיין תשאר לי קצת תרעומת על איך שהדברים נכתבו. אבל- זה ילא יפגע בטיפ הכח העדין מיוחד וחזק ביותר שיש לי בתורה אישה, ובע"ה שאזכה להשתמש בו בחכמה ובינה יתרה תמיד.

 

ואני יודעת, באמת, שמה שהרב אומר מעוגן בעומק של הבנה שלא תמיד אבין ישירות, ואולי צריך להיות שם בשביל להבין את זה.  אבל הוא בטח גדול ממני הרבה יותר, ובשביל לנסות להבין- ישתדל להקשיב. באמת. ומתוך כך להרחיב את הכלים שלי להבנה ולבינה..

 

ואני רק מבקשת ממך- שתקשיבי. חיוך זה מה רציתי...

מה שכתבת מעניין כשלעצמו...קיש חצילים

אבלבלבלבלבל -

אם מישהי כותבת שהיא מתקשה להיות מוגדרת כפאסיבית ותלותית -

למה להאשים אותה בגאווה?...

 

יש לך תשובה עניינית - תגידי.

כי להאשים בגאווה זו השיטה.כבשת החורף
יש לי עליה פטנט! קיש חצילים
א. לא האשמתי.נפשי ישובב

 

ב. זה בדיוק העניין- לפעמים זה נתפס, הדברים הללו כפסיביות ותלותיות, ומיד כשאני שומעת על זה- משהו קופץ בתוכי- שוב רוצים לכלוא אותי, יש לי הרבה יותר כחות וגם אני יודעת להחליט ולפעמים יותר טוב ממנו וכ"ו, ולמה שהווא יחליט?? אבל לעומק- אין לי ספק שהדברים שהובאו כאן, שהרב לבנון כתב על הטופס- ממש לא מורידים מכבוד האשה וממקומה בבית ובהחלטות, כי המקום העדין שלה- הוא מקום הכח הפנימי שלה, ובעומק- הוא משפיע יותר מהכל. וזה מכעיס  לפעמים- התכוונתי לכעס הזה.

 

זה מה שדורש הקשבה פנימית- ודרך זה יותר הבנה.. וקצת קשה להסביר את זה. איפה ההבנה הנשית, הא? מקווה שלא נרמסה תחת גלגלי הפמיניזם.. חיוך

סבורני, שאם לאדם/ה יש קושיות שמנקרות בלבו/ה -קיש חצילים

אז אל לו/ה להדחיקן, אלא לשאול מתוך כבוד ומורא כדבעי.

 

הענווה לא צריכה לגרום לו להדחיק,

אלא להיות ירא ד' גם כאשר יש לו שאלות שאיננו מוצא תשובה להן.

*תיקון: לא יפגע בטיפ טיפה בכחנפשי ישובב
What The Shnitselלביא

אהבתי

ein Moment der Zunge >>>קיש חצילים

*Schnitzel

מישהו! אכפת לך להעתיק אותו לפה? או שזה ארוך מידי?מוטיז
עבר עריכה על ידי מוטי ז בתאריך כ"ח תמוז תשע"ב 11:45

אני לא יכול ליכנס לקישור כי השארתי לי רק אתרים ספציפיים פתוחים

הנה הטופס בפנים רק שחלק מהדברים לא עולים כמו שצריךלפרוש כנפיים

 

 

 

 

 

 

 

 _____           _____

 

 

   _____

 

 

                   _____

 

 

                    _____

 

 

  _____

 

 

 

 

 

 

 

כיצד הפרופיל שלו/ה

משתלב בחיים שלי

 

פרופיל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

התכונות שלו/ה

(ציון מ-0 עד 10)

לבחור: מה אני מרגיש כלפיה.

לבחור: מה אני חושב שהיא   

   מרגישה כלפי.

לבחורה: מה אני מרגישה כלפיו.

(V/X)

1) יראת שמים

 

1) ידידות

1) ידידות

 

2) מידות טובות

 

2) חיבה

2) חיבה

 

3) שכל ישר

 

3) אהבה

3) אהבה

 

4) עקביות

 

4) כבוד

4) כבוד

 

5) מסירות

 

5) זלזול

5) זלזול

 

6) חברתיות

 

6) הערכה

6) הערכה

 

7) שמחת חיים

 

7) פחד

7) הערצה

 

8) בגרות

 

8) ביקורת

8) פחד

 

9) רצינות

 

9) קבלה

9) ביקורת

 

10) יציבות

 

 

10) קבלה

 

11) שלווה

 

 

11) משענת

 

12) נעימות

 

 

12) סמכותיות

 

13) עדינות

 

 

13) הובלה

 

14) עצלות

 

 

14) הנהגה

 

15) רמה כללית

 

 

 

 

 

 


 

בס"ד

פרופיל 100

הסבר ודרך השימוש

פרופיל 100 הוא דף עבודה לבחור או לבחורה, המעונינים לברר לעצמם, האם קשר של הכירות הוא קשר יציב היכול לעלות לקשר של הקמת בית.

זמן השימוש בפרופיל 100:

במפגשים הראשונים, עדיין אי אפשר להעזר בכלי זה, השימוש בו מגיע לאחר כמה מפגשים, בין 6 ל-10 מפגשים.

דרך השימוש:

 

שלב א: (לבחור ולבחורה)

לאחר מספר מפגשים יכול הבחור- הבחורה לעמוד על אופיו של השני.

זה הזמן לעבור על הטור הימני בדף.

הטור כולל מספר תכונות אופי, החשובות לשם הקמת בית. אין בטור זה תכונות הנראות לעין, גבוה, נמוך, יפה, מכוער וכד'. שכן אילו דברים הניכרים לעין. יש כאן רשימת תכונות אישיות ואופי. (מכאן ואילך נכתבים הדברים בלשון זכר, והם כוללים גם נקבה. אא"כ נאמר אחרת)

דוגמא: יראת שמים. לכל אחד יש ציפיה לרמה של יראת שמים. האחד רוצה אשה שתקפיד על קלה כבחמורה, תתפלל לפחות 2 תפילות ביום, תקפיד על הכשרים ברמה גבוהה וכד'. האחר, ירצה דווקא אשה שתסתפק באמירת מודה אני בבוקר, ואולי תפילת עמידה בשבת. הוא חפץ באשה שתלך עימו למסעדה שכתוב עליה "כשר" ולא תבדוק בציציות.

כן ביחס לבחורה, יש שתרצה בעל שרוב ימיו בתורה ובתפילה. ויש הרוצה בעל עובד, וקובע עיתים לתורה בשיעור שבועי אחד.

לאחר שלב הכירות ראשוני, יכול כל אחד לסמן לעצמו, האם יראת השמים של הפגוש תואמת את ציפיותיו או לא. לפי זה יתן ציון לפגוש. (מ1 עד 10)

כך גם בשאר התכונות המנויות בטור הימני.

מסקנה: הערכת הפגוש היא סובייקטיבית לחלוטין, לאמר: מה אני חושב על אישיותו.

 

שלב ב':  (לבחור בלבד!)
הטור האמצעי מיועד לבחור: מה אני חושב ומרגיש כלפי הבחורה.

בטור זה נדרשת כבר העמקת הקשר. לא רק מה דעתי על אופיה, אלא: כיצד אופי זה מתחבר איתי.

  1. ידידות, חיבה ואהבה, הן 3 דרגות קשר. אשה היא גם  ידידה של בעלה. אבל אם כל הקשר מסתיים בידידות, ואפילו עם חיבה, זה עדיין לא קשר זוגי. כהתחלה, ידידות+חיבה, עם אופציה להתרחבות לאהבה, די בכך. [בראש הדף יש 3 ריבועים. בריבוע השמאלי, משורטטים 2 קוים, בגובה שוה. ריבוע זה מציין ידידות. כאמור, זה תופס אחוז מסויים מהזוגיות]
  2. כבוד – זלזול, הערכה.

שלושה מרכיבים לבחינת הקשר. בנוסף ליחס הריגשי, חיבה, אהבה, הכרח שיווצר גם קשר שכלי. כבוד והערכה, מושגים דומים. שאל את עצמך: האם אני מרגיש שהנני מכבד אותה, מעריך את אישיותה, או שיש נקודות שהנני מרגיש זלזול כלפיה.

  1. פחד. לעיתים, בחורה בוגרת יותר או מבינה יותר בתחומים שונים של החיים. האם הדבר גורם לי לחשוש מאישיותה?
  2. ביקורת וקבלה. שנים שהם אחד. אם יש לי ביקורת עליה, משמע, מבחינתי היא נמצאת במקום לא טוב. רצוני שתהא במקום אחר. ההיפך מביקורת היא: קבלה. אני מקבל אותה כמו שהיא, איני מצפה שתשתנה.

הסך הכולל של ביקורת+קבלה הוא 100% של האישיות. אם אני מבקר אותה ב- 50%, משמע, אני מקבל אותה ב50%.

קשר מצוין הוא כאשר אין כלל ביקורת, ויש 100% קבלה. אולם, גם אם יש אחוזי ביקורת מסויימים, בעיקר אם הם נוגעים לחיצוניות, אין זה צריך לגרום להפסקת הקשר. ביקורת משמעותית, תוצאתה היא הפסקת הקשר, מתוך אי התאמה.

 

שלב ג': (לבחור ולבחורה)

שני הנפגשים חייבים לברר לעצמם את מהות הקשר שביניהם. אולם, כלפי הבחור הדבר נבחן משני פנים: האחד, מה אני חושב ומרגיש כלפיה (שלב ב' דלעיל) והשני, מה אני חושב שהיא מרגישה כלפי.

אצל הבחורה הדגש העיקרי הוא על מה אני חושבת ומרגישה כלפיו.

  1. לבחור: א) האם לדעתך היא מרגישה כלפיך ידידות, חיבה או אהבה.

ב) האם לדעתך היא מרגישה כלפיך כבוד, או מזלזלת בך.

ג) האם לדעתך היא מעריכה אותך. (ואולי אפילו מעריצה...)

ד) האם לדעתך היא פוחדת מאישיותך, האם היא מאויימת על ידך.

ה) האם לדעתך יש לה ביקורת עליך או שהיא מקבלת אותך.

  1. לבחור: בתורה, מערכת הקשר בין איש לאשה מוצגת בצורה ברורה: ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך. נמשלה האשה לירח המקבל את אורו מהשמש. הבעל הוא השמש. משפחה בריאה נבנית כאשר הבעל מוביל את הבית, הוא משמש כ"ראש המשפחה". לא כדיקטטור חלילה, אלא, כמי שהאחריות עליו. הוא מרגיע, הוא מלטף, הוא מקרין אהבה, הוא מייעץ, הוא מקבל החלטות או מסייע לאשתו לקבל החלטות. (ודאי שלאשה חלק הגון בניהול הבית, אך כאמור, הבעל צריך לקבל על עצמו תפקיד "ראש המשפחה", ואשתו תסכים עם הדבר, ותקבל אותו כ"ראש המשפחה")

לפניך 4 הגדרות:

משענת, סמכותיות, הובלה והנהגה.

משענת: האם להרגשתך, כאשר מישהוא יפגע בה, היא תיכשל במבחן או בטסט, האם היא תרגיש בך תמיכה ומשענת. האם היא תתקשר לשתף אותך בחוויה אשר עברה.

סמכותיות: כאשר אתה אומר לה דבר מה, דבר תורה, הלכה, עצה טובה וכד', האם היא מחשיבה את דבריך? האם אתה חש שהנך סמכותי כלפיה, והיא מקבלת את סמכותך.

הובלה והנהגה: האם היא רואה בך בעל חזק, מוביל. האם היא רואה בך בעל אשר ינהיג אותה ואת ביתכם המשותף.

  1. לבחורה: בטור השמאלי את אמורה לסכם את מחשבותייך ורגשותייך כלפי הבחור איתו את נפגשת:
  1. ידידות, חיבה, אהבה: קשר של ידידות הוא קשר של דמיון ושיויון.

האם את מרגישה בו ידיד.

האם מתפתחת חיבה או אפילו אהבה כלפיו.

  1. האם לפעמים את מרגישה רגש של זלזול כלפיו, או שאת רוכשת לו כבוד.
  2. האם הוא "שווה" בעיניך. הערכתך כלפיו.
  3. האם הוא יוצר בך תחושת איום.
  4. ביקורת וקבלה: עבדי לפי ההסבר של שלב ב', הנחיה לבחור. כך גם ההנחיה לבחורה, האם את רוצה לראותו אחר, במקום אחר, או שאת מקבלת אותו כמו שהוא.
  5. משענת: האם את מרגישה שהוא מספיק חזק כדי להוות לך משענת.
  6. סמכותיות: כאשר יש לך התלבטות, והוא אומר את דברו, האם את מרגישה בדבריו אמירה שיש בה משקל רציני כלפייך.
  7. הובלה והנהגה: האם את מרגישה שהוא יכול להנהיג אותך, או שמא את חזקה ממנו, חכמה ממנו, יציבה ממנו, ואת זו אשר תנהיגי אותו.

שלב ד': (לבחור ולבחורה)
לפניך 3 ריבועים:

בשמאלי : 2 קוים מאוזנים – בגובה שוה. הם מציינים "ידידות"

באמצעי: הקו השמאלי למעלה והקו הימני למטה.

              הקו השמאלי מתייחס לבחורה, הימני – לבחור.

              הריבוע מציין הובלה של הבחורה. האם יש תחומים או נושאים בהם מובילה הבחורה.

בימני: הקו הימני למעלה, השמאלי למטה.

           ריבוע זה מציין את ההובלה של הבחור.

           (ואל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך)

סמנ/י לעצמך:

בקשר שביניכם, כמה אחוזים מהקשר הוא "ידידות".

כמה אחוזים מהקשר – הבחורה מובילה.

כמה אחוזים מהקשר – הבחור מוביל.

 

מוטי-תנסה להוריד מהקישור הזה:שמואלג

קישור

יש סיכוי גדול מאד שאת זה תצליח להוריד

כנראה יש פה מקום להעמקה, ובכל זאת....בשמחה

אז אני מבינה (או מנסה להבין) שאני לא מבינה הכל, ושבחיי הנישואין הצורך בהנהגה מצד הבעל מתגלה כהרבה יותר חשובה ממה שזה נראה מבחוץ..

 

אבל מה לעשות שהיום (ואולי גם פעם, קשה לדעת) רבים מאד מפרשים ומבינים את זה לא נכון?? מה לעשות שהמילה סמכותיות עלולה גם היא להתפרש למקום מעט משתלט?

יתכן שמטרת הרב היתה לתת תחושת אחריות לבחור, שלא יברח מתפקידו. שיבדוק באמת באמת אם בזוגיות שלפניו הוא יקח אחריות ויחוש בנוח לקבל החלטות ולתרום לבניין הבית עם החוסן שלו וכו'..

 

ובכל זאת זה נראה לי מאד בעייתי. רוב המגיבים פה אמרו משהו על- זה דורש העמקה.

אז עדיף לא לכתוב פס' כ"כ מורכב בטופס שיעילותו נובעת מפשטותו...

או לפחות לבחור מילים שלא יתפרשו לא נכון..

 

שמעתי על לא מעט מקרים של בחורים- כנראה בעיתיים מיסודם, שחושבים בטעות שהם אשכרה אמורים לשלוט. ומקבלים חיזוקים לטענתם ממאמרים כאלו. ואם הבחורה חשה לא בנוח, וקצת חסר לה מקום לנשום- קריאת משפטים כאלה עלולה רק לתקוע אותה בפנים יותר זמן...

 

בקיצור- לעניות דעתי- לא מתאים להשתמש במשפט כזה ללא הרחבה והסבר מדוייק לכוונת הדברים.

אה וחוץ מזה- נראה שאלון מצויין שעושה סדר בראש.בשמחה

אגב אולי רק אני התבלבלתי בהתחלהיאמי, אבל דגש חזק למילים עד כמה זה תואם לציפיותיו הדרוג הוא על ההתאמה של זה לציפיות שלנו, ולא סתם דירוג כללי כזה, כי אז הטופס לא עוזר בכלל..

 

 

זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

אין לי בעיה עם טעויות ועם חוסר שלמותהפי

זה לא זה ..

אני מדברת על מקרים מסויימים שאם הבחור עושה אותם זה גורם לי לעבור הלאה


 

שימי לב שלא התייחסתי כאן לזוגיות אלא לדייטים כלומר ראשונים .


 

לא אתייחס אותו דבר בקשר רציני/ אירוסין שם יש מרחב רחב יותר של טעויות וזה חלק מזה...

שיש כיוון יציב ויש אירוסין זה חלק מהבחור חחלק ממני .. היכולת לטעות ולקום ביחד.


לעומת זאת

בדייטים ראשונים את לומדת להכיר אותו ..

ואת לא צריכה ואני ספיציפית גם לא מעוניינת להכיל כל טעות כי אני יודעת כמה טוב אני מביאה

נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרוםאחרונה
שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

פשוט תהיי עצמךבחור עצוב
ותסבירי לבחור במילים ברורות מאוד מה טוב לך ומה לא.

תודה!אני:)))))
פשוט לבוא עם אנרגיה טובה I guessחתול זמני

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

 

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

 

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

 

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

תודה!אני:)))))
בקצרה כעתארץ השוקולד

1. להשקיע גם בקשר, יכול להיות בהבעת עניין בהודעות בין הפגישות, בהגעה בחלק מהדייטים לאזור שלו, בחלק מהתשלום,  הצעת רעיונות, ויכול להיות באופן אחר.

מקובל שהגבר מגיע בהתחלה אל האישה, אבל כדי שהקשר יעבוד לדעתי, צריך עבודה משותפת, תדאגי שהוא לא ירגיש שרק הוא דוחף בקשר.


2. לא לצפות שהוא יבין רמזים בהתחלה, אם משהו עולה שמפריע לך או את רוצה משהו תשתפי, אתם בונים יחד קשר, הוא עדיין לא מכיר אותך וממילא יהיה לו קשה להבין אותך ברמיזות.


3. דברים שהיית רוצה שהוא ישתף, תשתפי גם.


4. תהיי עצמך, אל תנסי ליצור תדמית שונה ממי שאת.


5. לתת תחושה טובה, חשוב שיהיה כיף.


6. טעויות יהיו לכל אדם מדי פעם, אם זה דברים לא משמעותיים תקבלי את הטעויות בהבנה ורוגע.


בהצלחה רבה

כן?הפי
סתם נקודה 6 של @ארץ השוקולד הזכירה ליחתול זמני
תודה!אני:)))))

1. להשקיע מאיזה פגישה? על מנת עדיין לשמור על דינמיקה נכונה.

 

שניה/שלישית לדעתיארץ השוקולד
לדעתי, רק רק דבר אחד:*צדיק יסוד עלום

והוא לא מוגזם, ולא תובעני, ולא בשמיים. רק דבר אחד בלבד:

א ד י ב ו ת.

זה כל כך קל וכל כך נשי וכל כך מרים לגבר כשהאישה אדיבה.

אדיבות פירושה: ההפך מסנוביות. כשגבר מרגיש שאישה היא חתולה משועממת שמולה הוא צריך ללהטט בלי לקבל רמז האם היא נהנית או מתעניינת או אותנטית - זו חוויה מסרסת ומתישה שמוציאה את הנשמה.

גם ככה אתן משקיעות שמונה שעות בבחירת שמלה והתאפרות והסתרקות, תקדישו עוד חצי שעה להתכוננות איך לבוא ולהיות נעימה, נוכחת ומביאה את עצמי במפגש.


בחורה סנובית, מאופקת, לא הדדית, לא מרימה, אדישה להתלהבות גברית, מגיבה בסיוג, עונה באיחור להודעות, מבליטה ספקות ולבטים, משתעממת, חותכת מוקדם - כל הדברים האלה הם פשוט מעפנים ומוציאים את המיץ מהחשק לצאת לדייטים, והופך אנשים לשחוקים ומשועממים ומסוייגים...


סיוגים:

*זו החוויה האישית הרעה שלי מבנות משועממות ולא אדיבות שחותכות מוקדם, לא חייבים/חייבות להסכים

**הגיוני שזה משתנה פר מגזר ופר סגנון יציאה לדייטים (חרדי / דת"ל / לייטי)

***להיות אדיבה אין פירושו להיות "מחוייבת" - אפשר להיות אדיבה ועדיין לחתוך אחרי דייט ראשון

****להיות אדיבה אין פירושו להיות "מזוייפת" - לא צריך לצחוק מבדיחה לא מצחיקה ולא צריך לזייף התעניינות בסיפור לא מעניין. אדיבות היא פשוט ההפך מאטימות, היא רפלקטיביות והדדיות והנכחה עצמית.

_אבל אישה צריכה שיחזרו אחריההההה_חתול זמני
גם נכון. ושייזמו ויובילו.אני:)))))
וירימו משקלים כבדיםחתול זמני

יילחמו עם דובים

יפתחו שימורים

ויושיטו ידם למדפים הגבוהים

כן גם ,אולי בלי החלק של הדובים..אני:)))))

אתה רוצה שאמנה את הדברים שנשים עושות?

דווקא החלק של הדובים הכי מגניב חתול זמני
נשים מסתפרותחתול זמני

נשים מתאפרות

מול הארון שעות מתלבטות

רק דבר אחד אינן מבינות

כך או כך הן מספיק חמודות.

נראה לי המשפט הכי מהמם ששמעתי מבחורה זהחתול זמני

"לא התאפרתי כי אני מרגישה בנוח איתך".

זה מעניין..אני:)))))

כי אני דווקא לאחרונה חשבתי על משפט שמישהו אמר פה פעם, שהלוואי שנרצה תמיד להראות במיטבנו מול הבני זוג.

ויש סיפור על צדיק אחד שלפני שנכנס לבית לאשתו היה מסתכל במראה ומסתדר.

 

אפשר להראות במיטבנורקאני

בלי איפור...

האיפור זה תוספת נחמדה להתייפות עוד יותר

כל אחד והיכולות שלואני:)))))

גם תכשיטים זה תוספת..

נכוןרקאני

אפשר להראות במיטבנו גם בלי תכשיטים

אני חושבת שהבסיס זה להיות נקיה ורעננה עם בגדים נקיים

וחיוך

יותר מזה זה תוספת

..אני:)))))

זה אני חושבת מול אנשים זרים אבל בבית כן להשקיע יותר. למה להישאר עם הבסיס?

לא סתם עזרא תיקן שימכרו בכול עיירה תמרוקים ותכשיטים. 

אישה אוהבת להתקשט ולהשקיע בנראות וכל הכוחות האלה נועדו בעיקר לבית וחבל שמשקיעים יותר ביציאה מהבית.

אולי אנחנו לא מדברות על אותו דבר...

כי בסוףרקאני

ביום יום קשה להשקיע

ולכן חשוב לזכור שהבסיס הוא מהמם

ולא צריך להתאמץ כדי להיות רעננה ויפה לבעלך

מידי פעם אפשר גם להתקשט ולהוסיף

אבל כן לזכור שגם כשאין כוח להשקיע

עדיין יש דרך קלה לקבל את בעלך מהממת

וזה פשוט להתקלח ולהתלבש יפה ולחייך

..אני:)))))

להיות נקייה זה משהו בסיסי שמצופה מכל אחד גם אם הוא לא אישה\בעלי.

אבל אני כן מבינה שלא תמיד יש כוחות להשקיע וזה בסדר גמור!(:

יש נקייהרקאני

 ויש נקייה ורעננה ומחייכת 😉

 

אני:)))))אחרונה
איני נגד איפורחתול זמני

דווקא זה יכול להיות נחמד מהצד האומנותי שבזה (יש לי תפישה קצת אחרת ביחש ליופי אני חושב)

חושבני שיש משהו גם בזה וגם בזה

..אני:)))))

אני לא מתחברת לאיפור כבד...

וכל אחד ומה שהוא מתחבר

 

תודה!אני:)))))

לוקחת כמה דברים לתשומת ליבי..

בסך הכל יש לכם דרישות מינימליות..אני:)))))

זה מעניין..אבל זה באמת ככה?

 

אני מרגישה שבנות יודעות יותר להציף קשיים ופערים ובנים יודעים יותר לטאטא ולהסתכל בעיקר.

זה ידועהפי

לחייך × מיליון.. גברים אוהבים שאישה מתנהגת באצילות חיוך לא להיות מנחוסית/ קרה


הכרת תודה : על הכל .. על הזמן על הידיעה אפילו על המים / מיץ/ התעניינות / חוכמה  ( אבל שזה יהיה אמיתי לא סתם להגיד תודה)


להקשיב לו באמת.. ( לדבר על רצונות שלו / פחות רגשות לא מרגישים בנוח כמונו)


להיות באנרגיה נשית תשאירי לו את הזכרי


גם אם הוא לא מתאים .  תהיי דבש

קארמה is a...


זהו  כל השאר מלמעלה

תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14

רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.

חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)

מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.

אשמח להסבר קצר.

תודה.

נראה ליהרמוניהאחרונה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

 

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

 

עולם הפוך מצאתי: אני בסבבי הקפאת ביציותראומה1
וחברותיי מגדלות שנים כבר ילדים, חובקות תינוקות חדשים, נאהבות על ידי בעליהן..

אין מילים באמת.


וידום אהרון...

♡♡♡♡ראומה1
כל מה שתבקשי יתגשםהפי
את תראי
בעז"ה שתזכי לשפע של טוב גלוי בקרוב ובקלות.תפוחית 1
תודה רבה אמן ואמן♡♡♡ראומה1
קשהארץ השוקולד

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

קשה קשה, אני שואב כוח מסיפורי התורהחרמון

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

הנשמות שבעז"ה אמורות להגיע לעולם דרכךנחלתאחרונה

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

אני בחור בן 19ל המשוגע היחידי

עדיין לא התחלתי לצאת ואני חושב על זה הרבה.

אשמח להכוונות איך כדאי לי להכין את עצמי בשנים הקרובות (לא יודע עדיין כמה)

לקראת חתונה.

אפשר בספרים, שיעורים, מידות שהכי חשוב לעבוד עליהם,

ואם יש שרשורים ישנים שכבר שאלו את זה, אפשר פשוט להפנות אליהם. (משתדל לא לחפור )

תודה רבה מראש לכל מי שעונה.

 

אנא קרא לתגובות על תהייתו של צדיק יסוד עולםנחלת

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

 

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

 

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

עלוםאני:)))))
לחשוב ולפעול לממש: במה תרצה לעבוד ולפרנס את משפחתךפ.א.
יש לרב שמחה כהןאשר ברא

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

הבסיס (שנראה מובן מאליו אבל הוא לא)נוגע, לא נוגע

תשמח ברצון ותשמור עליו..

אאוצ'🙈הרמוניה
חחנוגע, לא נוגע
אפשר להסתכל על הצד החיובי- כשאתה עובד על לשחזר את זה, זה אחרת ממי שאצלו זה מובן מאליו
בהצלחה!לגיטימי?

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

 

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

תודה על כל התגובות 😊❤️ל המשוגע היחידי

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

כשאתה מתחתן אתה חותם על מסמך משפטיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ל' בניסן תשפ"ו 7:35

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.


 

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.


 

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.


 

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.


 

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.


 

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.


 

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.


 

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.


 

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.


 

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

תראהל המשוגע היחידי

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

 

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

 

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

לא הזכרת שירות צבאי…ואתה לא צריך לוותר על משהופ.א.

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

בעיקרון אני מסכים איתךל המשוגע היחידי

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

 

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

מה שאני התכוונתי בהכנה לעניין הפרנסה:לגיטימי?

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

 

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

 

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

 

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

 

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

קודמי, אריק מהדרום, כבר שם את האצבע על הנקודהפ.א.אחרונה

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  


 

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  


 

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  


 

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

ציינת שמה שבעיקר עושים אצלכם זה האפשרות השלישיתאריק מהדרום

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

כן צודקל המשוגע היחידי

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

 

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

זו דעתי האישית וזה לא קשור לענייני לנ"ואריק מהדרום

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.


אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

מוסיף ומחזק את חשיבות אחריות הגבר לפרנסת משפחתופ.א.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

 

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הרב זיני לא היה רב הטכניון כי לא היתה משרה כזאתאריק מהדרום
הוא היה רב בית הכנסת שבתוך הטכניון והוא שנים רבות ניסה לבקש מאנשים להפסיק לקרוא לו בצואר הנ"ל ובכל זאת אנשים ממשיכים לקרוא לו כל.
חידשת ליפ.א.
תגובה חסרת טאקט בקבוצת חברות רווקותראומה1

חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:


 

"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"


 

כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?

את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?

 

עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות. 

 

זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"


 

איפפפפפפ

נשמע כמו זעקה לעזרהבחור עצוב
למה היא עדיין בקבוצה?אני:)))))
מן הסתם זו לא קבוצה שמוגדרת לרווקות בלבדבחור עצוב
אני חיה בגישה קצת אחרת ממךלגיטימי?אחרונה

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

 

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

לא מצליח להפסיק ליפול...מפחד מאוד!

מתוסכל ממש... לא מצליח להפסיק ליפול.

מרגיש שיש מגנט שמושך אותי בכח לרע...

מצד שני, בפנים אני לא רואה איש רע אלא בןאדם רגיש שמחפש רק טיפת אהבה..

קיצור, מרגיש רעעעע מאוד עם עצמי..

מה עושים??????

נמאס לי כבר ליפול!!

ונמאס לי יותר מזה שאין לי שליטה על עצמי!!!

נ.ב. בסוד: הפחד הכי גדול שלי זה שאני לא יודע לאיפה אני עוד אגיע.. אולי לא אשלוט בעצמי ויקרו דברים לא טובים חס ושלום.

אבל עזבו, ההתמודדות שלי היא בעיקר עם הכלב שבי ששב כל הזמן על קיאו... לא יכול יותר!!!!

היי אחי❤️פתית שלג

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

לכל־אחד יש מגנט שמושך אותו לרע,חתול זמני

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

 

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

 

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

 

///

 

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

 

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

 

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

 

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

 

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

 

ברמה הרעיונית:

 

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

 

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

 

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

 

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

להיות עסוקים. עסוקים.נחלת

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

 

 

בודק אם אני בלנ"ו.. כן אני בלנ"ו..בנות מרכלות עלי
הרב יואב אקריש ביוטיוב. ראיתי כותרת בענייני נפילותנחלת

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

 

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

 

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

 

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

אתה עכשיו במלחמה. ומלחמה, זה לא עובד.משה

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?


לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

חלילה איש רע. יש להבדיל בין מוסר והלכהמרגול

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).


אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.


אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

את צודקת בתאוריהצדיק יסוד עלום

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

לא בתאוריה ולא בטיח.קעלעברימבאר

זה מעשה לא מוסרי נקודה.
 

האדם שעושה אותו כמובן לא רע. זה לא כמו גנב או רוצח. אבל המעשה של צפיה בתכנים ברשת מאוד לא מוסרי ומלוכלך מאוד מוסרית.


 

הדור שלנו מושפע בטעות מהתרבות.החילונית בה "כל דבר שאני רוצה מותר כל עוד זה לא פוגע באחר" וזה לא נכון גם מוסרית לא רק הלכתית

צפייה בתכנים זה אכן לא מוסרי. לא על זה דיברתימרגול

מדובר בתעשייה נוראית.

אפשר מהדמיון והתחושה. מדברת על פיזית מה קורה.


בעבר אגב, התחתנו בערך כשהגיעו לבגרות מינית. וגם גברים נשאו יותר מאישה אחת אז אפילו נידה פחות השפיעה על הגבר.


המעשה הפיזי, אסור הלכתית כמובן. אבל אני לא רואה בו מלוכלך או לא מוסרי.


אגב, על נשים יש פסיקות שונות החל מאסור לגמרי ועד מותר לגמרי

גם המעשה הפיסי כשהוא מחוץ לנישואין אסור מוסרית ולאקעלעברימבאר

רק הלכתית.

 

זה פוגם באהבה המוקדשת רק לאדם אחד.

 

ופגימה בערך האהבה היא מעשה לא מוסרי.

 

 

כשהוא במסגרת נישואין הוא קדוש וטהור כמובן.

אוקיי, אבל נניח נער בן 14, שכמובן לא בשלב נישואיםמרגול

כרגע.


האם זה פוגם?

גם האם זה אהבה כשזה עם עצמו? לא חושבת.


וכמובן שאם זה הופך למשהו שמנהל לאדם את החיים, ספק התמכרות, אז גם בעייתי.

אבל באמת לא חושבת שזה לא מוסרי. 

גם פגם הברית פוגם במוסר ובנפש, כיקעלעברימבאר

זה גורם לאדם להפנות את כוח האהבה שלו לעצמו במקום לזולת. גם לפני מתן תורה ער ואונן היו רעים בעיני ה'.

 

לעניין גישה חינוכית זו כבר שאלה אחרת

כנראה נער בן 14 מדמיין משהו אחרנוגע, לא נוגע

ממה שאת מניחה שהוא מדמיין, ולכן את חושבת שאין בזה בעיה מוסרית

(עקרונית אני חושב שבכל דמיון בעניינים האלו יש בעיה מוסרית ברמה מסויימת, זה מנעד)


איני חושב כךחתול זמני

בחידושי הרי"ם "אמר לחתן ביום חפתו כדברים האלה: אויב עס איז איידיל איז נישט דא קיין איידעלערס, און אויב עס איז גראב איז נישט דא קיין גרעבערס".

ובגרמנית מודרנית אם זה באופן אצילי אין אצילי מזה ואם זה באופן גס אין גס מזה.

 

איסורי עריות לא סתם נקראים תועבה, לא הקפיד על עבודה זרה והקפיד על גילוי עריות", "אלהיהם של אלה שונא זימה" כו'.

הסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא ש"במקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". העולם בנוי מניגודים ובמקום שבו נמצאים העניינים הכי גדולים (אהבה חברוּת הדדיוּת כו') נמצאים גם הניגודים הכי גדולים (תאווה אנוכיות זימה כו').

 

ההרגשה הפנימית שהעיוות הוא בזוי ומאוס מעיד על אנינות הדעת (במובן החיובי) ואצילות הנפש, זאת דעתי האובייקטיבית.

מסכים לגמריקעלעברימבאר
לא עושה את האדם רע, אבל ברורקעלעברימבאר
שמעשה כזה הוא מלוכלך ולא מוסרי.

המחשבה שמעשה כזה מוסרי רק אסור הלכתית, נובעת מהשפעת הדור שלנו מהפוסטמודרניזם החילוני.


גם זימה לגויים נחשבת מעשה רע בתנך.


ואין הבדל בין גבר לאשה פה

אם כי אני כן נוטה לסייג שבסוף זה מנעדחתול זמני

אינו דומה x ל־y

יש כאלה שעושים את זה (לא ראיות אסורות) נטו בשביל לפרוק לחץ או להירדם מהר אפילו בלי התאווה שבדבר

 

ביסודו של דבר האיסור כשלעצמו בעיקר קשור לעניין של טומאה יש פשוט עניין מהתורה לא להיטמא בטומאה הספציפית הזאת כמו שלכהנים אסור להיכנס לבית קברות (וזה די מקביל כי את הכהנים זה מגביל ממחנה שכינה ואילו טומאת קרי מגבילה מכל הר הבית)

 

הצד המוסרי הוא קשור באופן הדוק אך לא לגמרי חופף

ברור. ויש הרבה חילוקים בהלכה בענייןקעלעברימבאראחרונה

פגם הברית ובאיזה מצבים. ואין כאן המקום להאריך. לכן אמרתי שאני לא מדבר מהבחינה החינוכית פה.

 

אין קשר לטומאה. הרי טומאה הלכתית נוצרת גם אחרי קשר פיסי בין איש לאשה. ואין איסור להטמא לישראל למת וכדומה.   הצד המוסרי לא קשור כי ער ואונן היו לפני מתן תורה.  הבעיה המוסרית פה היא שאדם מפנה את כוח האהבה וכוחות החיים לעצמו במקום לזולתו, וזה יוצר פגם בנפש (שניתן לתקן כמובן) , כי יצר העיריות עומד בבסיס נפש האדם, לטוב ולמוטב 

אין מגנט שמושך אותך לרענוגע, לא נוגע

יש מגנט שמושך אותך להרגיש אישה. בגלל שאין לך את זה באופן הנורמלי, זה מתבטא בצורה לא טובה. בפרט שהקושי הרגשי של הבדידות מתערבב עם זה.


כמו שצריך לדעת איך לקום, צריך גם לדעת איך ליפול.

כשאתה לא מצליח להתגבר, לפחות תיפול חכם. אל תיפול על מראות ודמיונות של יצר בלי אהבה כי זו נפילה שמעוותת את המוח ואת החשיבה, ויכולה לדרדר אותך למטה.

תיפול לדברים שמדמים את המציאות האמיתית.

זה ממש לא עושה אותך איש רע, כברקעלעברימבאר

אמרו חזל שאין אפוטרופוס לעריות.
 

וזה לא אומר שאתה אדם לא רגיש.


 

זה יצר חיובי מאוד שפשוט מופנה למקומות טמאים. אבל היצר הזה שלך חיובי מאוד ומעיד על אדם צדיק שרוצה אהבה אמיתית.

 

קשר כזה בין איש ואשתו נשואים, מאהבה, הוא קדוש וטהור.

 

פשוט כשהוא מופנה למקומות שהם לא כאלה זה הרס היצר הקדוש הזה ולכן טומאה.

 

אתה לא צריך להלקות את עצמך. נפילה באינטרנט היא תופעה מאוד נפוצה לצערינו גם אצל דתיים. 

 

זה סתם פחד לא מוצדק ,שזה יביא אותך למקומות יותר רחוקים מנפילה באינטרנט. באינטרנט היד קלה על המקלדת ומאוד קל להגחע למקומות כאלו ודו התמודדות לא פשוטה.

 

צריך אינטרנט מסונן וייעוץ אצל איש מקצוע במקרה של התמכרות קשה.

אולי יעניין אותך