עבר עריכה על ידי דוש .. בתאריך ח' אב תשע"ב 12:35
עבר עריכה על ידי דוש .. בתאריך ח' אב תשע"ב 12:32
אני לא יכול ליעץ לך מהצד של הקושי מהבית, אלא מהצד של קצין צעיר ששבועיים אחרי החתונה חזר לשרות קרבי עם כל המשמעיות של זה ואישתו הטריה בוכה לו בטלפון שקשה לה והיא צודקת בהחלט !
זה הגיוני לחלוטין שאת מתגעגת, אוי אם זה לא היה כך..
אני גם זוכר שימי ראשון היו השלב הקשה ביותר בתקופה הזאת ומלווים במשבר עמוק לפעמים כבר מסעודה שלישית התחיל הקושי.
לא טוב שהאישה בוכה לבעלה יותר מדי על הצער והקושי עם המרחק, אין ספק שזה מקשה מאד מאד על העבודה. ובודאות הוא לא יוכל להמשיך לשרת כך לאורך זמן. מצד שני אנחנו לא רובוטים ויש הרבה רגשות, אבל כן לנסות בשיחות הטלפון להתמקד בדברים השמחים ולא כל הזמן בקושי. הזמן עושה את שלו ומתרגלים לקושי.
לגבי שיחות הטלפון, לקבוע כלל שאין יום שלא מדברים! אפשר להתגבר על כל המשימות כולל שבוע מלחמה, מארבים ארוכים, פעילות מבצעית, וכו' . ואם הוא לא יכול לדבר או הולך לישון אחרייך אז שולח סמס ב2 בלילה ובבוקר את רואה..
מניסיון אפשר תמיד להתמיד בזה אפילו אם נמצאים בפעילות אינטנסיבית מעבר לגדר המערכת !!. "אם רוצים מאד אפשר תמיד" זה מושג שיודעים להגיד בצבא הרבה. יש חשיבות לטלפון הזה כל ערב הוא סוגר את החוויות של היום ולא משאיר משקעים או קשיים שאח"כ קשה לפורטם בסופ"ש.
לגבי הלבד בבית זה לא בושה לבקש מחברה לישון איתך או לישון אצל מישהי אחרת. אם אישתי ישנה חברה כמעט 5 חודשים בבית. כמובן שזאת צריכה להיות החברה הטובה ביותר ..
וחוצמזה זה לא בושה בכלל לבקש עזרה מאחרים עדיף מההורים, או אחים זה יותר קל, אבל כן שקשה ומתגעגים אפשרים להרים טלפון לאמא ולדבר איתה שעתיים פלוס. ובכלל להתמקד בדברים השמחים ולא בקושי.
במסיבת שיחרור הודתי מקרב לב לחמי וחמותי שעזורו ותמכו באישתי לאורך כל הדרך למרות שגרנו איזה 140 ק"מ מהם, המשפחה יכולה לעזור המון המון לפעמים שני הצדדים מתבישים לעזור או לבקש עזרה , אז פשוט ליטול יוזמה ולהתקדם.
לתכנן מה עושים בסופ"ש שבוע שהוא מגיע , מרגישים אם זה הרבה יותר טוב אם מצליחים לנצל את הזמן של הביחד בסופ"ש כמו שרצינו ולא נמרח הזמן.
כמובן שלמעט בלהזמין אנשים לשבת, אין צורך להתנצל אנשים מבינים את זה אתם צריכים את הביחד .
"מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה" - זה לרוב נכון מאד אם את רוצה שהוא יצליח את חייבת להיות חזקה, אחרת אי אפשר !!
גם לגביו יש מה לעשות דבר ראשון לדרוש ולקבל את כל הזכויות שמגיעות לו מהצבא לרבות התשמ"ש, והטבות נוספות ששיכולות מאד להקל, לנשואים הקרבים בהחלט מגיע יותר !
אם דברים לא זזים צריך ללחוץ על מחלקת הת"ש והמפקדים ולא להרפות רק כך הם מבינים. מנסיון !!
לא להתבייש לבקש לצאת חמשוש אם אפשר , גם אם החברים פותחים עיניים, חייל נשוי שמשקיע כל השבוע מגיע לו חמשוש בלי למצמץ.
וכמובן כמובן תמיד תמיד להפתיע כל פעם שמגיעים להביא משו, לא חייבים לשבור את כל החסכונות על שרשרת במגנוליה, מספיק ממתק קטן שאוהבים העיקר אם הרבה מחשבה מאחורה .
למרות שלא נראה אבל אפשר בהחלט להפוך את התקופה הזאת למינוף בזוגיות, אם חושבים על הדברים הנכונים..
נראה לי שיצא ארוך מדי, אבל זה בסדר , שיהיה הרבה בהצלחה ! ואל תתבישו לקבל עצות מאנשים שעברו את זה .לפעמים העצות טובות ולפעמים פחות . אתם תחליטו מה לקחת..
